הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081497 הכנסת העשרים ושתיים יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג ______________________________________________ פ/306/22 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התש"ף–2019 דברי הסבר השפה הערבית מוכרת בישראל כשפה רשמית ומופיעה בשילוט כבישים, רחובות, מוסדות ציבור ומשרדים ממשלתיים. מאחר והשפה היא שער לתרבות, הנחלת השפות הרשמיות של אזרחי ישראל צריכה להיות מטרה ראשונה במעלה, במיוחד במערכת החינוך, שכן היא מאפשרת לתלמיד ולאזרח להבין את הזולת. ידיעת שפתו של האחר היא בסיס להבנה וכבוד הדדיים, הנדרשים לנוכח המצב הקיים בארץ, והיא אמצעי הכרחי להכרת התרבות והקודים החברתיים של האזרחים הערבים. כמו כן, ידיעת השפה והבנתה, משרה ביטחון. לאור המצב הביטחוני בארץ, ידיעת השפה והיכולת לתקשר בין אנשים שונים, יכולה להגביר את תחושת הביטחון ולהוות גשר בין אנשים. מטרת הצעת החוק היא לחזק את הידע והשליטה בשפה הערבית במערכת החינוך ולהחיל את חובת לימוד שתי השפות על כלל המגזרים. כמו שלא ייתכן כי אזרח ערבי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר עברית, כך גם לא ייתכן כי יימשך המצב הקיים, בו אזרח יהודי אשר סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך רשמי לא ידע לדבר ערבית. לפיכך, מוצע כי תכנית הלימודים של כל מוסד חינוך רשמי בישראל, הנקבעת על ידי שר החינוך, תכלול את לימוד השפות העברית והערבית כאחד. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עיסאווי פריג' וקבוצת חברי הכנסת (פ/122/20), על ידי חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1104/20) ועל ידי חבר הכנסת אייל בן ראובן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1361/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/1405/20), ועל ידי חבר הכנסת אורן אסף חזן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1637/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התש"ף – 11.11.19 תיקון סעיף 4 1. בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) בכל מוסד חינוך רשמי יילמדו השפות הערבית והעברית החל מכיתה א'."