הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081548 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג אילן גילאון ______________________________________________ פ/254/22 הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשרותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - איסור הפליה במוסדות חינוך, החלת אחריות אישית על מנהלי בתי ספר והגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק), התש"ף-2019 דברי הסבר תופעות הפליה וגזענות הן תופעות המתרחשות בחברה הישראלית בכל יום ובכל תחום. אנו עדים לתופעות בזויות אלה, בין אם באמצעות כלי התקשורת ובין אם מעדויות ממקור ראשון. גם במערכת החינוך במדינת ישראל, שאמורה לשמש כתשתית לשוויון ולצדק אצל ילדים, בני נוער וצעירים, אנו עדים לתופעות של הפליה וגזענות בקרב חלק מאנשי החינוך. בשל השפעתה הקריטית של מערכת החינוך על חיינו ועל חיי הדורות הבאים נדרש שינוי חקיקה שיביא למניעת תופעות של הפליה וגזענות במוסדות החינוך. מוצע, אפוא, לקבוע מפורשות בחוק את איסור ההפליה במוסדות חינוך אשר יחול על כלל מוסדות החינוך, בין אם מדובר במוסד ציבורי ובין אם פרטי. עוד מוצע, על מנת לתמרץ את מנהלי מוסדות החינוך למנוע הפליה בשערי המוסד, לקבוע אחריות אישית על מנהלי מוסדות חינוך אשר הם או עובדיהם הפרו את הוראות החוק. בנוסף, מוצע להגדיל את סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק הקבוע בסעיף 5(ב) לחוק, כך שיעמוד על 100,000 שקלים חדשים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת שמעון סולומון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1915/19) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/2056/19). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עיסאווי פריג' (פ/144/20) ועל ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/145/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התש"ף – 11.11.19 תיקון סעיף 2 1. בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) – בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) – בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) – בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א) – (1) אחרי ההגדרה "כוחות הביטחון וההצלה" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "כוחות הביטחון וההצלה" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "כוחות הביטחון וההצלה" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "כוחות הביטחון וההצלה" יבוא: ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, וכן מוסד ללימודים על תיכוניים ולהשכלה גבוהה;"; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, וכן מוסד ללימודים על תיכוניים ולהשכלה גבוהה;"; ""מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, וכן מוסד ללימודים על תיכוניים ולהשכלה גבוהה;"; (2) בהגדרה "מקום ציבורי", אחרי "לרבות" יבוא "מוסד חינוך"; (2) בהגדרה "מקום ציבורי", אחרי "לרבות" יבוא "מוסד חינוך"; (2) בהגדרה "מקום ציבורי", אחרי "לרבות" יבוא "מוסד חינוך"; (2) בהגדרה "מקום ציבורי", אחרי "לרבות" יבוא "מוסד חינוך"; (3) בהגדרה "שירות ציבורי", אחרי "חינוך" יבוא "לימוד". (3) בהגדרה "שירות ציבורי", אחרי "חינוך" יבוא "לימוד". (3) בהגדרה "שירות ציבורי", אחרי "חינוך" יבוא "לימוד". (3) בהגדרה "שירות ציבורי", אחרי "חינוך" יבוא "לימוד". תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000 שקלים חדשים". בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000 שקלים חדשים". בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000 שקלים חדשים". בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, במקום הסכום הנקוב בו יבוא "100,000 שקלים חדשים". הוספת סעיף 9א 3. אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: "אחריות אישית של מנהל מוסד חינוך "אחריות אישית של מנהל מוסד חינוך 9א. מנהל מוסד חינוך יישא באחריות אישית לעוולה או לעבירה לפי חוק זה שבוצעו על ידו או על ידי עובד במוסד שבניהולו, למעט אם הוכיח כי העוולה או העבירה נעשו שלא בידיעתו, או שהוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה או העבירה."