הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081697 הכנסת העשרים ושתיים יוזמת: חברת הכנסת חוה אתי עטייה ______________________________________________ פ/280/22 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התש"ף–2019 דברי הסבר סעיף 19 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, עוסק בנגישות לשירותי תחבורה ציבורית, אך אינו כולל חובת הנגשה פיסית לאוטובוסים בין-עירוניים. משמעות ההחרגה היא שאנשים הזקוקים להנגשה פיסית אינם יכולים להשתמש במרבית התחבורה הציבורית הבין-עירונית בישראל. כלומר, כיום ישנה הנגשה מלאה באוטובוסים העירוניים וברכבות, ובאוטובוסים הבין-עירוניים ישנה הנגשה חושית בלבד. כך, לאדם הנעזר בכיסא גלגלים אין אפשרות להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית הבין-עירונית באוטובוסים. לפי דוח של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 2011, 69% מהאנשים עם מוגבלות השתמשו בשנה האחרונה בתחבורה ציבורית (אוטובוסים או רכבות); 39% מהאנשים עם מוגבלות בתדירות גבוהה של לפחות יום או יומיים בשבוע אם לא בכל יום. לפיכך, לא ניתנת הזדמנות שווה לכלל אזרחי מדינת ישראל לשימוש בתחבורה הציבורית באופן מלא. אנשים עם מוגבלות פיסית עלולים לוותר על תעסוקה בשל חוסר נגישות למקום התעסוקה, וכן עלולים לוותר על ביקור חברים ומשפחה, ועל בילוי ופנאי. אנשים עם מוגבלות פיסית נאלצים להסתמך על רכב פרטי כאמצעי תחבורה ונמנעת מהם התניידות בתחבורה ציבורית באוטובוסים בין-עירוניים. זאת ועוד, הרכבת עצמה אינה נגישה מספיק עבור אנשים המתניידים בכסאות גלגלים, שכן הם נדרשים להודיע לרכבת שבע שעות מראש כדי להבטיח לעצמם סיוע בעלייה ובירידה מהרכבת באמצעות הפעלת מיתקן הרמה או לשריין מקום בקרון נגיש. אוטובוס בין-עירוני נגיש עשוי להקל עליהם ולהוות עבורם פתרון חלופי. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסרב להנגיש את התחבורה הציבורית הבין-עירונית בישראל משיקולים כלכליים צרים. ואולם, הנימוק התקציבי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מתייחס להנגשה מלאה של כלל האוטובוסים ובאופן מיידי. מדוח מפורט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הנגשת קווי אוטובוס בין-עירוניים לנוסעים בכיסאות גלגלים: מבט משווה, 19.7.2017) (להלן – הדוח) עולה שישנם פתרונות אחרים של הנגשה הדרגתית בפריסה למספר שנים. לפי סקירה במספר מדינות התקופה הממוצעת היא 14 שנים. הדוח מציין כי במדינות הנבדקות הנטל הכלכלי התחלק בין המשרד לבין חברות האוטובוסים. בנוסף מציין הדוח כי סביר להניח שבמהלך תקופת היערכות ארוכה, ממילא יוחלפו אוטובוסים רבים באוטובוסים חדשים, דבר שיפחית את הצורך בביצוע התאמות לאוטובוסים ישנים. לפיכך, מוצע לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות פיסית לאוטובוסים בין-עירוניים בהתאם לפרטים ולהסדרים שייקבעו בתקנות, שיוכלו להתייחס, בין השאר, למועדי ביצוע ההנגשה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי כנסת (פ/5551/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/168/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בחשוון התש"ף – 11.11.19 תיקון סעיף 19 1. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, בסעיף 19(ג1), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות פיסית באוטובוסים בין-עירוניים לפי תקנים וכללים שיקבעו".