הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2083068
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמים: חברי הכנסת משה גפני
מיקי לוי
אבי ניסנקורן
עודד פורר
אורית פרקש הכהן
שלמה קרעי
מיכאל מלכיאלי
ינון אזולאי
אורלי לוי אבקסיס
קרן ברק
מיכל שיר
מרדכי יוגב
חוה אתי עטייה
______________________________________________
פ/401/22
הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצוי לענף המסעדות ואולמות האירועים בתחום ישוב ספר והוראת שעה), התש"ף–2019
דברי הסבר
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש), קובע, בין היתר, הוראות לעניין תשלום פיצויים בעד שלושה סוגי נזקים: נזק מלחמה (נזק ישיר) - שנגרם לנכס עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה; נזק עקיף - שהוא הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר (ישוב או אזור ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא ישוב ספר), או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחומו עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה; ונזק בצורת.
בסעיף 36 לחוק נקבע כי שר האוצר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה: הזכאי לקבלת הפיצויים; שיעורי הפיצויים, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לכל סוג של נכסים, של ניזוקים, ושל נזקים, בהתחשב בהיקף הנזק, תדירות הנזקים וגורמים אחרים; כללים לקביעת שווי הנזקים והגורמים שיובאו בחשבון לחישוב שווי הנזק; כללים למתן ערבות לזכאים לפיצוי; כללים לביצוע תשלום הפיצויים, וכיוצב'.
בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – תקנות הקבע), נקבעו הוראות שונות בהתאם לסעיף 36 לחוק, ובין היתר, שיעור הפיצויים שישתלם לניזוק בעד נזק מלחמה ונזק עקיף, והוראות לעניין שווי של נזק עקיף בחלוקה לענפים שונים: חקלאות; בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות; תעשייה; מסחר ושירותים.
בשנים האחרונות, אישרה ועדת הכספים מספר פעמים תקנות שבהן נקבע בהוראת שעה פיצוי בגין נזק עקיף בשל סבב לחימה או הסלמה במצב הביטחוני שהתרחשו בתקופה מסוימת באזור הצפון או באזור הדרום.
בשנת 2019, אושרו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, שבהן נקבע פיצוי לניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, פנסיון בית מרגוע, בית הארחה או אטרקציה - ברשימה של יישובים מוגדרים; לניזוק בענף הדבורים - באזור שכוורות ושטחי המרעה בו הם במרחק של בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה; ולניזוק בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית בתקופה שנקבעה בתקנות או בשל איסור על התקהלות – באזור במרחק של בין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה. הפיצוי נעשה באחד משני המסלולים שנקבעו בתקנות – מסלול שכר עבודה או מסלול מחזורים.
במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים לקראת אישור התקנות האמורות, וכן בדיונים שהתקיימו בוועדה לאחר מכן, טענו עוסקים בענף המסעדות ואולמות האירועים כי גם בענף זה קיימת פגיעה היקפית קשה, ועל כן יש לקבוע לגבי ענף המסעדות ואולמות האירועים מנגנון פיצוי דומה. רשות המסים התחייבה לבחון את הנושא באופן מעמיק ולערוך עבודת מטה בנושא.
במקביל, ניתנה התחייבות שלטונית לפצות את הניזוקים בענף זה בסכום כולל של חמישה מיליון שקלים חדשים. מאמצים שנעשו מטעם הממשלה בעניין זה לא נשאו פרי.
לפיכך, בהצעת חוק זו, מוצע לתקן את חוק מס רכוש ולהוסיף בו את ההגדרה "שווי של נזק עקיף" (הקבועה כיום בתקנות הקבע), תוך התייחסות לכל אחד מהענפים – חקלאות; בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות; תעשיה; מסחר ושירותים, לרבות מסעדות ואולמות אירועים (יתר ההגדרות המוצעות בהצעת חוק זו נגזרות מהגדרת "שווי של נזק עקיף").
לגבי ענף מסחר ושירותים בפרט, מוצע לקבוע (בפסקה (3) להגדרה) כי שוויו של הנזק העקיף יהיה הנזק הממשי מהיום הראשון של הפסקת הפעילות (וזאת בשונה מהמצב הקבוע כיום בתקנות הקבע לפיו נדרשת הפסקת פעילות של למעלה משבוע), ולגבי מסעדות ואולמות אירועים – לרבות נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו, שמשמעותו נזק שנגרם בשל אי שימוש בחומרי גלם כגון מזון.
בנוסף, מוצע לקבוע כי לניזוקים שעיסוקם בענף המסעדות ואולמות האירועים בתחום ישוב ספר, ישולמו פיצויים לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) ועד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), בשווי הנזק הממשי, ולגבי מסעדות ואולמות אירועים – לרבות נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו, וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט-2019, בשינויים המחויבים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בחשוון התש"ף – 11.11.19
תיקון סעיף 35 1. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בסעיף 35 –
(1) אחרי "בפרק זה –" יבוא: (1) אחרי "בפרק זה –" יבוא: (1) אחרי "בפרק זה –" יבוא:
""שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק; ""שווי הנכס" – הסכום שהיה מתקבל בעד הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;
"הנזק הממשי" – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם; "הנזק הממשי" – ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק – לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף – לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנעם;
"הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה; "הוצאות להקטנת הנזק" – הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאן, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע על-ידי פעולות אלה;
"הוצאות שיקום הנזק" – כולן או מקצתן;"; "הוצאות שיקום הנזק" – כולן או מקצתן;";
(2) אחרי ההגדרה "נזק עקיף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "נזק עקיף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "נזק עקיף" יבוא:
""ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;"; ""ניזוק" – מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;";
(3) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (3) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא:
""שווי של נזק עקיף" – ""שווי של נזק עקיף" –
(1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי; (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי;
(2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה: (2) כשהנזק נגרם מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א) בחקלאות – הנזק הממשי;
(ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות – הנזק הממשי;
(ג) בתעשיה – לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו – הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר – הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;
(3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי, ולגבי מסעדות ואולמות אירועים – לרבות נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו; (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה – הנזק הממשי, ולגבי מסעדות ואולמות אירועים – לרבות נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו;
(4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לעניין זה – (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד – עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לעניין זה –
"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987;
"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
"מעביד" – למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, אך לרבות חברה ממשלתית כהגדרתה בסעיף האמור;
(5) לעניין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לעניין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר." (5) לעניין הגדרה זו – התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לעניין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר."
פיצוי לענף המסעדות ואולמות האירועים בתחום ישוב ספר – הוראת שעה 2. בלי לגרוע מהוראות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), לניזוק שעיסוקו בענף המסעדות ובאולמות האירועים בתחום ישוב ספר, ישולמו פיצויים לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) ועד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), בשווי של נזק עקיף כהגדרתו בסעיף 35 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט–2019, בשינויים המחויבים; סכום הפיצויים הכולל שישולם לניזוקים כאמור בסעיף זה לא יעלה על חמישה מיליון שקלים חדשים. בלי לגרוע מהוראות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), לניזוק שעיסוקו בענף המסעדות ובאולמות האירועים בתחום ישוב ספר, ישולמו פיצויים לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) ועד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), בשווי של נזק עקיף כהגדרתו בסעיף 35 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט–2019, בשינויים המחויבים; סכום הפיצויים הכולל שישולם לניזוקים כאמור בסעיף זה לא יעלה על חמישה מיליון שקלים חדשים. בלי לגרוע מהוראות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), לניזוק שעיסוקו בענף המסעדות ובאולמות האירועים בתחום ישוב ספר, ישולמו פיצויים לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ו בניסן התשע"ט (1 במאי 2019) ועד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), בשווי של נזק עקיף כהגדרתו בסעיף 35 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ט–2019, בשינויים המחויבים; סכום הפיצויים הכולל שישולם לניזוקים כאמור בסעיף זה לא יעלה על חמישה מיליון שקלים חדשים.