הצעת חוק לדיון מוקדם

2227726 :מספר פנימי הכנסת העשרים וחמש אלון שוסטר חבר הכנסת יוזם: ______________________________________________ 5449/25/ פ יסוד: זכויות בהליך פלילי-הצעת חוק זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. .1עקרונות יסוד חוק־יסוד זה, מטרתו להבטיח כי הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה תוך הגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך זה, כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; בחוק־יסוד זה, "הליך פלילי" – הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי. .2מטרה .כל אדם זכאי לכך שהליך פלילי שהוא צד לו יהיה הוגן.3הליך הוגן .אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או לפיו )א(.4עיקרון החוקיות לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע )ב( אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו. לא יוטל על אדם עונש בשל עבירה שביצע, החמור מזה שהיה קבוע )ג( לעבירה, בחוק או לפיו, בשעת ביצועה. .לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה )א(.5עיקרון האשמה .לא יישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה שעבר אדם אחר )ב( .כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית.6חזקת החפות אין להאשים אדם בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי. .7סיכון כפול כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו בעת גביית הודעתו בחקירה )א( פלילית. .8הפללה עצמית כל נאשם זכאי שלא יכפו עליו להעיד לפני רשות שיפוטית בהליך )ב( הפלילי בעניינו. 2 כל אדם זכאי להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר )א( כחשוד. .9ייצוג משפטי כל חשוד, נאשם או נידון זכאי להיות מיוצג בידי עורך דין ולהיוועץ )ב( בעורך דין בכל הליך פלילי בעניינו לפני רשות שיפוטית. מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל )א( זכויותיו לפי כל דין. .10זכויות בהליך מעצר .כל עצור זכאי שיודיעוהו, במהלך ביצוע המעצר, את סיבת מעצרו )ב( .כל עצור זכאי שיביאוהו בהקדם האפשרי לפני רשות שיפוטית )ג( חקירת עבירה תיעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו )א( ועל זכויותיו לפי כל דין. .11 זכויות בהליך חקירה .אדם זכאי שיודיעוהו את החשד המיוחס לו לפני גביית הודעתו כחשוד )ב( .אדם זכאי שלא יוטל עליו עונש גופני, אכזרי או לא אנושי.12ענישה אסורה מימוש הזכויות של קטין לפי חוק־יסוד זה ייעשה גם בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; היה הקטין חשוד, נאשם או נידון, יינתן משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה, בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו. .13 מימוש זכויות של קטין אדם עם מוגבלות זכאי לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם מימוש זכויותיו לפי חוק־יסוד זה בהליך פלילי שהוא צד לו. .14 התאמות לאדם עם מוגבלות אדם שאינו דובר השפה העברית זכאי לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות לו לשם הבנת השפה שבה מתנהל הליך פלילי שהוא צד לו. .15 התאמות לאדם שאינו דובר השפה העברית נפגע עבירה כהגדרתו בחוק, זכאי לכך שההליך הפלילי בעניין העבירה שממנה נפגע יתנהל באופן שיבטיח שמירה על זכויותיו על פי כל דין והגנה על כבודו כאדם. .16נפגע עבירה אין פוגעים בזכויות שלפי חוק־יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. .17פגיעה בזכויות .כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק־יסוד זה.18תחולה 3 אין בכוחן של תקנות שעת־חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום , מותר להתקין תקנות1 לחוק־יסוד: הממשלה38 בתוקף הכרזה לפי סעיף שעת־חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק־יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. .19יציבות החוק .אין לשנות חוק־יסוד זה אלא בחוק־יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.20נוקשות אין בחוק־יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד. .21שמירת דינים ד ב ר י ה ס ב ר .הצעת חוק היסוד המתפרסמת בזה מוסיפה נדבך נוסף במגילת זכויות האזרח של מדינת ישראל חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק־יסוד: חופש העיסוק הניחו תשתית חוקתית רחבה להגנה על זכויות האדם, ואולם לא כל הזכויות נזכרו או התפרשו בחוקי יסוד אלה. כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר לסעיפי הצעת החוק השונים, לאורך השנים פירש בית המשפט את זכויות היסוד אשר בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו באופן שהכיר בזכויות שאינן מנויות בו במפורש אך כלולות בזכויות המנויות בו, ובראשן הזכויות לכבוד ולחירות. מטרת הצעת חוק יסוד זו היא לעגן באופן מפורש ומפורט, בחוק יסוד, את זכויות היסוד בהליך הפלילי ובכלל זה בחקירה הפלילית, במעצר ובמשפט הפלילי, אשר מפרטות את זכויות היסוד לכבוד ולחירות ונובעות מהן. הוראות בדבר זכויות אדם בהליך הפלילי נכללו, בצורה זו או אחרת, בפרקים הנוגעים לזכויות האדם שהיו חלק מיוזמות לגיבוש חוקה למדינת ישראל לאורך השנים. זאת על רקע ההכרה האוניברסלית והטבעית בצורך להגן על העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או משפט פליליים. ההכרה האדם זכויות אמנת )כגון ואזוריות בין־לאומיות באמנות מקובלת כאלה בזכויות האירופאית( ובחוקותיהן של רבות מהמדינות הדמוקרטיות, הגם שקיימת מטבע הדברים שונות במידת הפירוט ובהיקף של הזכויות המוכרות. את הצעת חוק־יסוד: זכויות1996 בהקשר זה יוזכר כי הכנסת אישרה בקריאה ראשונה בשנת (, שעסקה בנושאים דומים לאלה המעוגנים בהצעת חוק יסוד 334 'במשפט )ראו הצעות חוק, התשנ"ד, עמ זו אשר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך החקיקה לא הושלמה, וכן הונחו לפני הכנסת לאורך השנים הצעות חוק יסוד נוספות באותם נושאים )להלן – הצעות קודמות לחקיקת חוק יסוד זכויות במשפט(. התייחסות לזכויות אדם בהליך הפלילי נכללה גם בהצעת חוקה בהסכמה רחבה של ועדת .2006 החוקה חוק ומשפט של הכנסת בשנת .158 ' ס"ח התשס"א, עמ1 4 הצעת חוק יסוד זו נועדה להשלים את המלאכה ולהביא לעיגונן של זכויות מהותיות בתחום המשפט הפלילי, במסגרת חוק יסוד הממשיך את המהלך החשוב של הנחת היסודות החוקתיים הנוגעים לזכויות האדם במדינת ישראל. כאמור לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, הצעת חוק יסוד זו מוסיפה נדבך נוסף במגילת2 ו־1 סעיפים זכויות האזרח של מדינת ישראל, שהתשתית החוקתית לה הונחה בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק־יסוד: חופש העיסוק. לאורך השנים פירש בית המשפט את זכויות היסוד אשר בחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו באופן שהכיר בזכויות שאינן מנויות בו במפורש אך כלולות בזכויות המנויות בו, ובראשן הזכויות לכבוד ולחירות. מטרת הצעת חוק יסוד זו לעגן זכויות אלה, כגון הזכות להליך הוגן, חזקת החפות, זכות הייצוג וזכויות נוספות, ככל שהן נוגעות להליך הפלילי, באופן מפורט ובדרך המלך – בחוק יסוד. הצעת החוק משתלבת במארג החוקתי הקיים, תוך שהיא מקדמת ומרחיבה את ההכרה הישירה והפרטנית בזכויות יסוד הנוגעות להליך הפלילי. בהתאם, חוזרת הצעת החוק, בהתאמה קלה, על הסעיפים הכלליים של שני חוקי היסוד האמורים, ובכלל זה על סעיף עקרונות היסוד וסעיף להצעת החוק( וכן על הסעיפים שעניינם פגיעה בזכויות, תחולה, יציבות החוק 2 ו־1 המטרה )סעיפים להצעת החוק(.20 עד17 ונוקשות )סעיפים מטרתו של הסעיף המוצע היא לעגן במפורש את הזכות להליך הוגן, אשר מהווה עקרון מרכזי3 סעיף בכל הליך משפטי ובכלל זה בהליך הפלילי שכולל הליך חקירה, הליך מעצר ומשפט פלילי. זכות זו היא הבסיס שממנו צמחו זכויות מהותיות והסדרים פרוצדוראליים שנקבעו בחקיקה או בפסיקה ושנועדו להבטיח את ההגנה על זכויות אדם שהוא צד להליך הפלילי, לאורך כל שלבי ההליך, בשל יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין רשויות אכיפת החוק לבין מי שההליך הפלילי מתנהל נגדו. ביסודה של זכות זו, עומדים שיקולי ההגינות, הצדק, השוויון בפני החוק ומניעת עיוות הדין כשיקולים מנחים בהליך ( )להלן – פרשת יששכרוב(, וכן 2006) 559 ,461 (1) יששכרוב נ' התובע הצבאי, סא5121/98 הפלילי )ראו ע"פ ((. הליך הוגן משמעותו, בין השאר, שההליך 2005) 353 (3) רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד ס4596/05 ע"פ מתנהל בשוויון, ללא משוא פנים או עינוי דין, באופן ברור ובדרך שמאפשרת לאדם לממש, הלכה למעשה, את זכויותיו המהותיות והדיוניות לפי הדין. )להלן – חוק העונשין(, הוא1977– לחוק העונשין, התשל"ז1 עקרון החוקיות, המעוגן בסעיף4 סעיף עיקרון ראשון במעלה במסגרת עקרונות המשפט הפלילי המהותי, ועיקרו התפיסה כי כל מעשה שאינו אסור מפורשות בחקיקה – מותר, בבחינת "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". מכאן נגזר שיש לקבוע איסורים פליליים בחקיקה בלבד ולא במשתמע, ולפרסמם לציבור הרחב; שעל האיסורים להיות בתוקף בעת ביצוע ההתנהגות האסורה; ושעל האיסורים להיות בהירים וברורים דיים, באופן שיהיה בהם להכווין את התנהגות הציבור. היבט נוסף של עקרון החוקיות הוא האיסור על חקיקה פלילית רטרואקטיבית. מוצע לקבוע כי אדם לא יישא באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל אם בשעה שביצע אותם לא היו המעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו, וכי לא יוטל על אדם עונש החמור מזה שהיה קבוע בחוק או לפיו, בשעת ביצוע העבירה, לעבירה שביצע. (לסעיף קטן )א5 סעיף עיקרון מרכזי נוסף במשפט הפלילי הוא עקרון האשמה. לפי עקרון האשמה, אין להטיל על אדם 5 אחריות פלילית למעשה שלא נבע מאשם כלשהו שדבק בהתנהגותו, כגון מעשה שלא היה יכול להימנע מעשייתו או מעשה שלא היה שותף לביצועו, ולפיכך מוצע לקבוע כי לא תוטל אחריות פלילית באין אשמה. האשמה משקפת את מידת נכונותו של העושה לפגוע בערך החברתי המוגן על ידי העבירה או להעמידו בסיכון. יצוין כי עקרון האשמה הוא עיקרון חוקתי מקובל בשיטות משפט רבות ובהן המשפט הקנדי, הדרום אפריקאי והגרמני, אף על פי שלא נוסח במפורש באופן המוצע כאן, כי אם נגזר מעקרונות כלליים אחרים. (לסעיף קטן )ב סעיף קטן )ב( המוצע מביא לידי ביטוי עקרון יסוד נוסף בפלילים, שהוא נגזרת חשובה ומרכזית של עקרון האשמה, והוא עקרון האחריות האישית – איש בשל עבירתו ייענש. משמעות העיקרון היא שלא ניתן להטיל על אדם אחריות פלילית אלא בשל מעשה או מחדל שביצע הוא עצמו ולא בשל מעשה או מחדל של אחר, גם אם קיימת זיקה בין האדם לבין האחר, למשל מכוח קרבת משפחה או עיסוק. עיקרון זה שולל את האפשרות לאחריות פלילית קולקטיבית או לאחריות שילוחית: "אסור להדביק אות קלון כלשהו, הכרוך בביצוע עבירה, על ידי אדם אחד על זולתו, בשל זיקה זו או אחרת שלו לעבריין" )עקרונות (. הטלת אחריות על אדם בגין ביצוע עבירה על ידי אחר רק מכוח זיקתו של 101 'יסוד בדיני העונשין, בעמ אותו אדם למבצע העבירה אינה עולה בקנה אחד עם עקרון האשמה. לפיכך מוצע לקבוע כי אדם לא יישא באחריות פלילית בגין עבירה שעבר אדם אחר. בסעיף זה מוצע לעגן עקרון יסוד של המשפט הפלילי והוא חזקת החפות בפלילים. עיקרון זה6 סעיף מקובל בכל המדינות הדמוקרטיות וברוב מדינות העולם, ואף נכלל בהצעות קודמות לחקיקת חוק יסוד זכויות במשפט. חזקת החפות בפלילים מבטאת את הקביעה הנורמטיבית שלפיה אדם הוא חף מפשע עד קביעת אשמתו בידי רשות שיפוטית, וכי הנטל על המדינה להוכיח את אשמתו. "רשות שיפוטית" משמעה , או בית דין צבאי כאמור בחוק 1984–בית משפט כאמור בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד , שבו מתנהלים הליכים פליליים.1955–השיפוט הצבאי, התשט"ו עיקרון זה מקורו, בין השאר, בפערי הכוחות בין המדינה ובין האדם שמתנהל נגדו הליך פלילי והוא , 11 נועד לאזן חוסר שוויון זה )ראו דן ביין "ההגנה החוקתית על חזקת החפות" עיוני משפט כב ((. החזקה נועדה להבטיח את החשוד או הנאשם מפני הרשעה שגויה, באמצעות הטלת חובה 1999) 12 מוסרית ומשפטית לנהוג בו כחף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולנטרל את מצג האשמה שנוצר לפני בית המשפט הדן בעניינו עקב חקירתו, מעצרו או הגשת כתב אישום נגדו )ראו יניב ואקי, דיני ראיות כרך ((. חזקת החפות בפלילים נובעת מעקרון הפרדת הרשויות, ומעגנת את הקביעה הנורמטיבית 2020) 1992 ד שהרשות השיפוטית היא הגוף היחיד שמוסמך לקבוע את אשמתו של אדם, ולא רשויות או גורמים אחרים כגון רשויות אכיפת החוק. חזקה זו מכתיבה את היחס שעל רשויות האכיפה להעניק לאדם שטרם הורשע בדינו, בלא תלות בהסתברות אשמתו. במובן זה אין מדובר בחזקה עובדתית אשר תלויה בנתונים עובדתיים בשאלת הסתברותה של החפות ואשר מתעתדת לנבא את תוצאותיו של ההליך הפלילי. מוצע לעגן בחוק היסוד המוצע את עקרון מניעת הסיכון הכפול, ולפיו אין להאשים אדם בשל7 סעיף מעשה או מחדל שבגינו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי. הסעיף המוצע מעגן את זכותו של נאשם שלא יועמד לדין פלילי על ידי הרשויות יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה או מחדל. כמו זכויות יסוד אחרות המעוגנות בחוק היסוד המוצע, גם זכות זו נועדה להגן על הפרט מפני הרשויות בהינתן פערי הכוחות בין השניים. עקרון מניעת הסיכון הכפול נועד להגביל את כוחה של הרשות מפני השימוש בסמכותה להעמיד 6 אדם לדין פלילי יותר מפעם אחת, וזאת בשים לב לכוח הרב שנתון לרשות לצורך אכיפת עבירות פליליות – הכוח להפעיל סמכויות חקירה, לאסוף ראיות, להחליט מתי ובגין מה להעמיד לדין נאשם. נאשם בהליך פלילי נדרש להתמודד עם האישום נגדו, ולנהל את משפטו, שלעיתים אורך זמן רב, דבר שגובה ממנו מחיר אישי גבוה, גם אם הכרחי. עקרון מניעת הסיכון הכפול נועד לאזן את כוחה הרב של הרשות בכך שניתנת לה הזדמנות אחת לפעול בהליך פלילי כלפי הנאשם ביחס למעשה או מחדל מסוימים. הרשות אינה רשאית לבצע "מקצה שיפורים", ולדון את הנאשם שנית לאחר זיכוי או הרשעה, וזאת גם אם התגלו בדיעבד ראיות נוספות. הכלל מעגן את העיקרון החשוב של סופיות הדיון. לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיו "אין דנים אדם על5 עקרון מניעת הסיכון הכפול מעוגן כיום בסעיף לפקודת 21 בסעיף1965 מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו". עיקרון זה עוגן לפני שנת החוק הפלילי המנדטורית שלפיו אין לייחס אחריות פלילית לנאשם על מעשה שהורשע או זוכה ממנו. אף כי נוסח הסעיף תוקן מסעיף המתייחס לאחריות פלילית לסעיף המהווה חסם דיוני, הכלל נותר כלל לפסק 66 תשתיתי, שאף נתפס כנגזרת של הזכות של הנאשם להליך הוגן )ראו פרשת יששכרוב, פסקה דינה של השופטת ביניש(. מטרת סעיף זה לעגן את הזכות להימנע מהפללה עצמית, אשר זוכה כבר עתה להכרה בחקיקה8 סעיף הישראלית ובעיקר בפקודת הראיות, בפקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות(, בחוק סדר הדין הפלילי, בספרות ובפסיקה הישראלית וברוח הדין הבין־לאומי, ולקבוע אותה כזכות חוקתית. (לסעיף קטן )א9 סעיף .מוצע לעגן את זכותו של אדם להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר כחשוד חקירה על ידי אנשי מרות מהווה אירוע מורכב הכרוך ככלל בלחץ רב בעבור חשוד, כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו ומנותק מסביבתו הטבעית. ההיוועצות בעורך דין, שהוא איש אמונו של החשוד ובעל מקצוע הבקי בהליכים, היא כלי חיוני שקשה להפריז בחשיבותו בעבור החשוד. יש לזכור כי דברים שיאמר החשוד בחקירה, בעיקר בשלב הראשון, יכולים להיות הרי גורל בעבורו בהמשך ההליכים. מכאן חשיבותה של זכות ההיוועצות בעורך דין בחקירה פלילית בשמירה על זכויותיהם של הנחקרים, בהבטחת הגינותם של הליכי החקירה ובמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין החשוד לאנשי המרות החוקרים )פורסם 73–74 ' אלישע חייבטוב נ' מדינת ישראל עמ2868/13 אותו ולבקרה על הליך החקירה )ראו ע"פ (, )להלן – פרשת חייבטוב(.2.8.18 בנבו ,דיני המעצרים בישראל מסמיכים את הרשות לפגוע, בהתקיים עילות ותנאים מסוימים10 סעיף לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו, על דרך של מעצר. 5 בזכותו של אדם לחירות אישית המעוגנת בסעיף בשל הפגיעה הקשה בזכותו של אדם לחירות אישית הטמונה בעצם המעצר והחשש מזליגה של פגיעה זו גם לפגיעה בזכויות נוספות, יש להבטיח כי זכויות חוקתיות של העצור, כמו זכותו לכבוד ולהגנה על גופו, לאחר 1996 כמו גם זכויות נוספות, יהיו מוגנות גם בהליך המעצר. חוק המעצרים אשר נחקק בשנת חקיקת חוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאורו, משקף בהוראותיו איזון בין זכותו של אדם לחירות אישית לבין אינטרסים ציבוריים חשובים ובהם שלום הציבור וביטחונו, גילוי עבירות וחקירתן והגנה על תקינות ההליך הפלילי. ההסדרים הקובעים בחוק האמור נועדו, אפוא, לתכלית ראויה, ופגיעתם בזכות לחירות היא, לתפיסת המחוקק, פגיעה שאינה עולה על הנדרש. ,העיקרון המוצע שלפיו מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והזכויות לכבוד 5 הוא ביטוי פרטני של הזכות לחירות הקבועה בסעיף 7 . לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו4 ו־2 ולשלמות הגוף, ולהגנה מפני פגיעה בהם, הקבועות בסעיפים מוצע לקבוע כי מימוש הזכויות של קטין לפי הצעת חוק היסוד, ייעשה גם בהתחשב בגילו13 סעיף ובמידת בגרותו, וכי ביחס לקטין שהוא חשוד, נאשם או נידון, יינתן משקל ראוי לטיפול בו ולשילובו בחברה, בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו. מטרתו של הסעיף המוצע היא הבהרת אופן מימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, ובכלל זה בהליכי חקירה, מעצר ומשפט. הצורך במתן הגנה נוספת ומיוחדת בעניינם של קטינים נדרש בשל מאפייניהם הייחודיים. מוצע לקבוע את הזכות של אדם עם מוגבלות לכך שיבוצעו התאמות הנדרשות לו לשם מימוש14 סעיף זכויותיו לפי חוק היסוד המוצע, בהליך פלילי שהוא צד לו. ההכרה העקרונית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות עוגנה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם )להלן – חוק שוויון זכויות(, שבו נקבע כי אחת ממטרות החוק היא "לעגן את 1998–מוגבלות, התשנ"ח זכותו ]של אדם עם מוגבלות[ להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית...". כמו כן, הכרה זו עוגנה במסגרת האמנה הבין־לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות משנת Articles 5 and 13 of the Convention on the Rights) 2012 , שאותה אשררה מדינת ישראל בשנת2006 .(of Persons with Disabilities )CRPD(, 2006 מוצע לקבוע את הזכות של אדם שאינו דובר השפה העברית לכך שיבוצעו ההתאמות הנדרשות15 סעיף לו לשם הבנת השפה שבה מתנהל הליך פלילי שהוא צד לו. לאדם שאינו מבין עברית עומדת הזכות לביצוע התאמות הנדרשות לו לשם הבנת ההליך שמתנהל נגדו ולשם הבטחת זכויותיו. בית המשפט עמד לא אחת על חשיבות העובדה שחשוד יבין את מהות האשמות וטיב הליכי החקירה המתנהלים נגדו. וקבע כי "כאשר לא זוכים החשוד או הנאשם לתרגום אפקטיבי הרי שנפגעת זכותם להליך הוגן, שכן נשללת מהם הזכות להבין את אשר הם מואשמים בו כמו גם יכולתם 8974/07 להסביר את עצמם ולהתגונן כנגד ההאשמות באופן שעשוי אולי להביא לטיהור שמם" )ראו ע"פ לפסק דינו של השופט דנציגר(. זכות יסוד זו עולה 8 (, בפסקה3.11.2010 לין נ' מדינת ישראל )ניתן ביום לחוק חקירת חשודים, שלפיה "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או 2 בקנה אחד עם ההוראה הקבועה בסעיף בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים". כמו כן, זכותו של נאשם לתרגום, על ידי לחוק סדר הדין הפלילי, וכן 140 מתורגמן או על ידי בית המשפט, במסגרת ההליך הפלילי, מעוגנת בסעיף לחוק האמור הקובע הוראות לעניין מימון שכרו של המתרגם. סעיפים אחרים בחוק מסדירים 142 בסעיף (.170)א(–)ב(, ו־161 ,()א(–)ג152 ,145 ,143 ,129 ,126 את מעורבותו האישית של הנאשם בהליך )סעיפים מטרתו של הסעיף המוצע היא לעגן במפורש בחוק היסוד את זכויותיהם של נפגעי עבירה16 סעיף בהליך הפלילי, ובכלל זה בהליכי חקירה ומשפט. נוסח הסעיף מבהיר כי בעת ניהול הליך פלילי על הרשויות להקפיד על שמירת הזכויות המוקנות לנפגע העבירה על פי הדין ולהגן על כבודו כאדם. אף על פי שאינם צד בהליך, מעמדם המיוחד של נפגעי עבירה בהליכים פליליים הוכר כבר בחקיקה ובפסיקה הישראלית וניתנת להם האפשרות ליטול חלק בהליך )ראו פסק דינה של השופטת ארבל בע"פ ((. 23.7.09) מדינת ישראל נ' איתמר ביטון9150/08 ,מוצע לקבוע סעיף המסדיר את התנאים לפגיעה מותרת בזכויות היסוד המוגנות בחוק היסוד17 סעיף לחוק־יסוד: חופש העיסוק. הסעיף אוסר ככלל 4 לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ולסעיף8 בדומה לסעיף על הפגיעה בזכויות היסוד המעוגנות בחוק היסוד, אך מתיר אותה רק בהתקיים תנאים מסוימים 8 .המצוינים במפורש בסעיף סעיפים אלה בשני חוקי היסוד האמורים )שאותם נהוג לכנות "פסקת ההגבלה"( זכו להתייחסות ענפה בפסיקת בית המשפט העליון לאורך עשרות השנים שחלפו מאז נחקקו. ההלכות שנוצרו בפסיקה מפרשות את רכיבי הסעיפים, כגון מהי פגיעה בזכות יסוד ומתי מתקיימים התנאים המתירים פגיעה כזאת, ואת אופן היישום שלהם לגבי פעולות של רשויות ציבוריות הפוגעות בזכויות היסוד החוקתיות. פסיקה זו המוצע, שלשונו ומהותו זהים לקודמיו, ובכך תובטח 17 תשמש מטבע הדברים גם בפרשנות של סעיף ההרמוניה והעקביות החוקתית. 11 מוצע לעגן את חובת רשויות השלטון לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד, בדומה לסעיף18 סעיף לחוק־יסוד: חופש העיסוק.5 לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ולסעיף מוצע לעגן את היחס שבין חוק היסוד לבין תקנות שעת חירום. לשם האחידות נעשה הדבר19 סעיף לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף דומה נכלל גם בחוק־יסוד: חופש 12 בנוסח זהה לסעיף (. תקנות שעת חירום אינן עומדות ברמה הנורמטיבית של חוקי היסוד, ועל כן מובהר 6 העיסוק )סעיף בסעיף זה שלא יהיה בכוחן, כפי שאין בכוחו של חוק רגיל, לשנות את חוק היסוד עצמו או לבטלו וכמובן שגם לא לקבוע בו תנאים או להפקיע זמנית את תוקפו. עם זאת, כפי שמותר לפגוע בזכויות המוגנות בחוק היסוד בחוק או בתקנות לפי הסמכה מפורשת בחוק, מובהר כי מותר גם בתקנות שעת חירום )בהתקיים התנאים המתחייבים מחוק־יסוד: הממשלה להתקנתן( לאמץ הסדרים אשר פוגעים בזכויות היסוד, המוצע – לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.17 בהתאם לתנאים המנויים בסעיף חוק היסוד המוצע מגן, ברמה החוקתית, על זכויות יסוד בהליך הפלילי. על כן מוצע כי שינוי20 סעיף של הוראות חוק היסוד, ייעשה רק בתמיכה של רוב חברי הכנסת המבטאים את רצון רוב ציבור הבוחרים, לחוק־יסוד: חופש העיסוק, וכן נקבעה דרישת נוקשות דומה 7 ולא ברוב רגיל. הסדר דומה מעוגן בסעיף (, וחוק־יסוד: 11 גם בחוקי היסוד החדשים – חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי )סעיף (.44 (, ובמקרים נוספים שהבולט בהם הוא חוק־יסוד: הממשלה )סעיף5 משאל עם )סעיף ,מוצע לקבוע כי חוק היסוד המוצע אינו פוגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו. זאת21 סעיף לחוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ביחס לדינים שקדמו לחקיקתו. 10 בדומה להוראה שנקבעה בסעיף הוראת שמירת דינים זמנית נקבעה גם בחוק־יסוד: חופש העיסוק, ופקעה בשנת התשס"ב. חוק היסוד המוצע קובע את זכויות היסוד בתחום המשפט הפלילי, ובכלל זה הוא עוסק בעקרונות קביעת האחריות הפלילית, בזכויות במעצר ובחקירה, בזכות הייצוג, ועוד. כל הנושאים האלה הוסדרו, ברבות השנים, באופן מפורט בחקיקה הישראלית בדברי חקיקה ייעודיים כגון חוק העונשין, חוק סדר הדין הפלילי, חוק המעצרים ועוד. בחקיקה הפרטנית עוגנו זכויות אלה ונוצק להן תוכן קונקרטי באמצעות הסדרה מפורטת בדבר אופן יישומן, תיחומן, וקביעת איזונים קפדניים במצבים המצריכים שקילת שיקולים או זכויות נוספות. ברבות השנים התבססו פרקטיקות אלה בתחום המשפט הפלילי, התפתחו והשתכללו, וכן פורשו בפסיקה ענפה אשר נדרשה לאיזונים זהירים אלה, על יסוד מקרים פרטניים, ובין השאר בראי חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו. נזכיר כי רבות מהזכויות שמוצע עתה לעגן במפורש בחוק היסוד החדש, כבר הוכרו כזכויות חוקתיות המוגנות מכוח חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק היסוד המוצע אינו בא לחייב דיון מחודש בכלל ההסדרים שנקבעו בתחום זה – דיון שאינו מציאותי, בהתחשב בהיקפם של ההסדרים החוקיים בתחום זה ובריבוי הסוגיות והפרטים שבהם הם עוסקים. על כן מוצע לקבוע כי עצם חקיקתו של החוק לא תפגע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו. 9 .מובן כי אין בסעיף זה כדי להשפיע על תחולתו של חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו ונפקותו המשפטית כלומר, דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד המוצע ימשיך להיבחן לפי הוראות חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק־יסוד: חופש העיסוק או כל דין רלוונטי אחר. סעיף שמירת הדינים תוחם עצמו במפורש להגנה מפני פגיעה בתוקף של דין קיים הנובעת מ"חוק יסוד זה". לצד האמור יודגש כי על פי ההלכה הפסוקה, גם דין קודם שתוקפו מוגן בהוראת שמירת הדינים הכלולה בחוק היסוד המוצע, יש לפרשו ככל הניתן ברוח העקרונות והערכים שהותוו בחוק היסוד המאוחר לדין הקיים. כך לגבי יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך גם בנוגע לחוק היסוד המוצע.-חוק .(1523 – הצעת חוק בנוסח זהה אושרה בקריאה ראשונה בכנסת העשרים וארבע )הצעות חוק הכנסת (. 1549/25/הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת גדעון סער )פ . ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת1549/25/הצעת החוק זהה לפ -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום (03.02.2025) ה' בשבט התשפ"ה