הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2227421
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה טור פז
______________________________________________
פ/5470/25
הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025
דברי הסבר
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), נרתמו משרתי מילואים רבים גם ללא קבלת צו מילואים במטרה להילחם ולהגן על אזרחי מדינת ישראל כנגד בני העוולה. עם הימשכות המתקפה, גויסו כ-300 אלף משרתי מילואים. לאור הגיוס המסיבי של משרתי מילואים ובהתאם לצורך במתן מענים לזכויותיהם והטבות, הוקמה בצה״ל קרן הסיוע במטרה להעביר בקשות למימוש הזכויות. בנוסף, משרתי המילואים ובני או בנות זוגם, יכולים להגיש בקשה דרך מס רכוש וביטוח לאומי לקבלת זכויות נוספות.
לאור ריבוי ממשקי העבודה מול גורמי משרדי הממשלה וצה״ל, מטרת הצעת חוק זו היא לרכז בכתובת אחת את כלל מענים אלו, באמצעות הקמת מינהלת מילואים שתפעל ליצירת מערכת תמיכה מקיפה ומשולבת עבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם.
מוצע כי תפקידי המינהלת יהיו ליזום וללוות את משרת המילואים ובני משפחתו מתוך ראייה הוליסטית כי החוסן המשפחתי תורם משמעותית לחוסן האישי של משרת המילואים; ליצור ממשקים חברתיים-תעסוקתיים-משפחתיים במטרה למנף ולקדם את משרתי המילואים תוך טיפול הקהילה במתן הזדמנויות מגוונות; לתאם בין משרדי הממשלה וצה״ל, ולייעץ לשר הביטחון האמון על הצעת חוק זו ולממשלה בנושאים הנמצאים בתחומי פעילותה של המינהלת.
עוד מוצע כי המינהלת תנוהל על ידי מנהל ותפוקח על ידי מועצת המינהלת אשר תורכב מנציגי משרדי ממשלה שונים ונציגי צה״ל. המועצה, בין היתר, תתווה את מדיניות וקווי הפעולה של המינהלת, תפקח על ביצוע המדיניות וביצוע תפקידיה ותאשר את אופן חלוקת תקציב המינהלת בטרם יוגש לאישור השר.
מוצע כי תחילתו של החוק המוצע יהיה שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות, זאת כדי לאפשר הקמה יעילה ומהירה ככל הניתן של המינהלת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת עידן רול וקבוצת חברי הכנסת (פ/4772/25; הוסרה מסדר ביום ג' בכסלו התשפ"ה (4 בדצמבר 2024)).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ה' בשבט התשפ"ה (03.02.2025)
פרק א': מטרת החוק פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק 1. מטרת חוק זה הינה ליצור מערכת תמיכה מקיפה ומשולבת עבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם שלקחו חלק במלחמת חרבות ברזל, באמצעות הקמת מינהלת למתן מענה עבורם שתפעל למטרות האמורות בהתאם להוראות חוק זה. מטרת חוק זה הינה ליצור מערכת תמיכה מקיפה ומשולבת עבור משרתי המילואים ובני משפחותיהם שלקחו חלק במלחמת חרבות ברזל, באמצעות הקמת מינהלת למתן מענה עבורם שתפעל למטרות האמורות בהתאם להוראות חוק זה.
פרק ב': פרשנות פרק ב': פרשנות
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
"חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים); "חייל מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים);
"המינהלת" – מינהלת מילואים שהוקמה לפי סעיף 3; "המינהלת" – מינהלת מילואים שהוקמה לפי סעיף 3;
"המנהל" – המנהל הכללי של המינהלת; "המנהל" – המנהל הכללי של המינהלת;
"מערך המילואים" – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל; "מערך המילואים" – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;
"המשרד" – משרד הביטחון; "המשרד" – משרד הביטחון;
"מתקפת הטרור" – מתקפת הטרור שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "מתקפת הטרור" – מתקפת הטרור שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"שירות מילואים" – שירות כהגדרתו בחוק שירות המילואים; "שירות מילואים" – שירות כהגדרתו בחוק שירות המילואים;
"השר" – שר הביטחון. "השר" – שר הביטחון.
פרק ג': הקמת מינהלת מילואים, תפקידיה וסמכויותיה פרק ג': הקמת מינהלת מילואים, תפקידיה וסמכויותיה
הקמת המינהלת 3. מוקמת בזה מינהלת מילואים שתפעל לקידום מטרות חוק זה. מוקמת בזה מינהלת מילואים שתפעל לקידום מטרות חוק זה.
המינהלת – תאגיד 4. המינהלת היא תאגיד. המינהלת היא תאגיד.
המינהלת – גוף מבוקר 5. המינהלת היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. המינהלת היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].
מטרות המינהלת 6. מטרות המינהלת הם אלו: מטרות המינהלת הם אלו:
(1) להתוות את המדיניות וקווי הפעולה של המינהלת; (1) להתוות את המדיניות וקווי הפעולה של המינהלת;
(2) להנחות את הליך מילוי התפקידים לפי חוק זה; (2) להנחות את הליך מילוי התפקידים לפי חוק זה;
(3) לפקח על ביצוע מדיניות המינהלת; (3) לפקח על ביצוע מדיניות המינהלת;
(4) לקיים ליווי אישי יזום ומענה אנושי לחיילי מילואים; (4) לקיים ליווי אישי יזום ומענה אנושי לחיילי מילואים;
(5) לפקח על מתן מענה למיצוי הטבות וזכויות עבור חיילי מילואים ומשפחותיהם. (5) לפקח על מתן מענה למיצוי הטבות וזכויות עבור חיילי מילואים ומשפחותיהם.
מוסדות המינהלת 7. (א) בראש המינהלת יעמוד המנהל המתמנה על ידי השר לתקופה של שלוש שנים. (א) בראש המינהלת יעמוד המנהל המתמנה על ידי השר לתקופה של שלוש שנים.
(ב) יתר מוסדות המינהלת הם המועצה והוועד הפועל של המינהלת. (ב) יתר מוסדות המינהלת הם המועצה והוועד הפועל של המינהלת.
(ג) המינהלת תבחר ועד פועל מבין חבריה, ויכול שיושב ראש הוועד הפועל והמנהל הכללי של המינהלת שיתמנו בהתאם לאמור בתקנון יהיו חברי הוועד הפועל אף שאינם חברי המינהלת. (ג) המינהלת תבחר ועד פועל מבין חבריה, ויכול שיושב ראש הוועד הפועל והמנהל הכללי של המינהלת שיתמנו בהתאם לאמור בתקנון יהיו חברי הוועד הפועל אף שאינם חברי המינהלת.
(ד) ניהול ענייני המינהלת יהיה בסמכותו של הוועד הפועל, ככל שלא נמסר ענין מסוים למוסד אחר של המינהלת. (ד) ניהול ענייני המינהלת יהיה בסמכותו של הוועד הפועל, ככל שלא נמסר ענין מסוים למוסד אחר של המינהלת.
תקנון 8. (א) מועצת המינהלת תתקין את תקנון המינהלת והיא רשאית להכניס בו מזמן לזמן שינויים ותיקונים. (א) מועצת המינהלת תתקין את תקנון המינהלת והיא רשאית להכניס בו מזמן לזמן שינויים ותיקונים.
(ב) בתקנון ייקבעו – (ב) בתקנון ייקבעו –
(1) סמכויותיו של המנהל וכללים למילוי מקומו כשנבצר ממנו זמנית לכהן בתפקידו;
(2) הרכב מועצת המינהלת, אופן כינונה, תקופת כהונתה ומועדי מושביה;
(3) הרכב הוועד הפועל ואופן בחירתו, תקופת כהונתו וסמכויותיו;
(4) תנאי החברות במינהלת, זכויות וחובות החברים לסוגיהן, סדרי קבלתן ודרכי הפסקת החברות;
(5) סדרי הקמתם של סניפי המינהלת, דרכי הנהלתם וסמכויותיהם;
(6) נוסף לעניינים הנזכרים לעיל אפשר לקבוע בתקנון כל ענין אחר המסדיר את פעולתה של המינהלת.
תפקידי המינהלת 9. אלה תפקידי המינהלת: אלה תפקידי המינהלת:
(1) ליזום פעולות לפיתוחם הכלכלי, החברתי, התעסוקתי והמשפחתי של חיילי מילואים; (1) ליזום פעולות לפיתוחם הכלכלי, החברתי, התעסוקתי והמשפחתי של חיילי מילואים;
(2) להכין תוכניות לפיתוחם הכלכלי, החברתי, התעסוקתי והמשפחתי של חיילי מילואים; (2) להכין תוכניות לפיתוחם הכלכלי, החברתי, התעסוקתי והמשפחתי של חיילי מילואים;
(3) לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים הפועלים למען חיילי המילואים ומשפחותיהם; (3) לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים הפועלים למען חיילי המילואים ומשפחותיהם;
(4) לייעץ לשר ולממשלה בתחום מערך הזכויות וההטבות למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם, לרבות התכנון הכלכלי, ובכלל זה להמליץ לשר על קידום תיקוני חקיקה בתחומי פעילות המינהלת; (4) לייעץ לשר ולממשלה בתחום מערך הזכויות וההטבות למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם, לרבות התכנון הכלכלי, ובכלל זה להמליץ לשר על קידום תיקוני חקיקה בתחומי פעילות המינהלת;
(5) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה. (5) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.
סמכויות המינהלת 10. אלה סמכויות המינהלת: אלה סמכויות המינהלת:
(1) לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות שהכינה המינהלת; (1) לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות שהכינה המינהלת;
(2) לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה; (2) לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה;
(3) לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה; (3) לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה;
(4) להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים, והכל לצורך ביצוע תפקידיה; (4) להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים, והכל לצורך ביצוע תפקידיה;
(5) ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי ותעסוקתי; (5) ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי ותעסוקתי;
(6) לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מלוות לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המלוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר; (6) לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מלוות לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המלוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר;
(7) לעשות כל פעולה שתידרש לביצוע תפקידיה. (7) לעשות כל פעולה שתידרש לביצוע תפקידיה.
תקציב המינהלת 11. (א) המינהלת תכין ותגיש לשר לאישורו, לא יאוחר מיום 31 באוגוסט בכל שנה, את הצעת חלוקת התקציב של המינהלת לגבי שנת התקציב הבאה. (א) המינהלת תכין ותגיש לשר לאישורו, לא יאוחר מיום 31 באוגוסט בכל שנה, את הצעת חלוקת התקציב של המינהלת לגבי שנת התקציב הבאה.
(ב) התקציב השנתי של המינהלת ימומן מתקציב המדינה, וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של המשרד; לעניין זה – (ב) התקציב השנתי של המינהלת ימומן מתקציב המדינה, וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של המשרד; לעניין זה –
"חוק התקציב השנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "חוק התקציב השנתי" – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"סעיף תקציב", "תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי. "סעיף תקציב", "תחום פעולה" – כהגדרתם בחוק התקציב השנתי.
מועצת המינהלת 12. למינהלת תהיה מועצה וזה הרכבה: למינהלת תהיה מועצה וזה הרכבה:
(1) נציג השר, מקרב עובדי משרדו; (1) נציג השר, מקרב עובדי משרדו;
(2) נציג שר הרווחה והביטחון החברתי, מקרב עובדי משרדו; (2) נציג שר הרווחה והביטחון החברתי, מקרב עובדי משרדו;
(3) נציג שר האוצר, מקרב עובדי משרדו; (3) נציג שר האוצר, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר החינוך, מקרב עובדי משרדו; (4) נציג שר החינוך, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג השר לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, מקרב עובדי משרדו. (5) נציג השר לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, מקרב עובדי משרדו.
דוחות שנתיים 13. המינהלת תערוך ותגיש לשר לא יאוחר מיום 1 באפריל בכל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות המינהלת והוצאותיה, בשנה שקדמה לה; המינהלת תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת. המינהלת תערוך ותגיש לשר לא יאוחר מיום 1 באפריל בכל שנה, דין וחשבון לעניין ביצוע התקציב ולעניין הכנסות המינהלת והוצאותיה, בשנה שקדמה לה; המינהלת תעביר עותק של הדין וחשבון לוועדת הכלכלה של הכנסת.
דיווח על מימוש כספים וביצוע התוכנית 14. גופים שהמינהלת העבירה להם תקציב לצורך ביצוע פעולות המינהלת, לפי חוק זה, יגישו למינהלת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון בדבר ביצוע התקציב האמור. גופים שהמינהלת העבירה להם תקציב לצורך ביצוע פעולות המינהלת, לפי חוק זה, יגישו למינהלת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון בדבר ביצוע התקציב האמור.
ניגוד עניינים 15. (א) לא ימונה למנהל המינהלת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במינהלת. (א) לא ימונה למנהל המינהלת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במינהלת.
(ב) מנהל המינהלת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ב) מנהל המינהלת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב (חורג); "בן משפחה" – בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, הורה של הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב (חורג);
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; "בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968;
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; "טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"ניגוד עניינים", של מנהל המינהלת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, בתמורה או שלא בתמורה, שלו או של קרובו; "ניגוד עניינים", של מנהל המינהלת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, בתמורה או שלא בתמורה, שלו או של קרובו;
"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה: "קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של מנהל המינהלת;
(2) אדם שלמנהל המינהלת יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד שמנהל המינהלת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שמנהל המינהלת, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
ביצוע ותקנות 16. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה 17. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.