חומר רקע
בס"ד
כ"ו בטבת התשפ"ה
26
בינואר2025
לכבוד
: ח
ברי וועדת חוץ ובטחון
הנידון:
נייר עמדה בנושא הצעת חוק שירות בטחון )תיקון מספר 26
( )שילוב תלמידי ישיבות( התשפ"ב
– 2022
פורום
"
שותפות לשירות
"
הוקם בחודש יוני 2024
ומונה מעל4,000
נשים ממשפחות ציוניות דתיות השותפות בעול השירות
בצבא ההגנה לישראל, אשר בניהן, בנותיהן ובעליהן משרתים חודשים ארוכים בסדיר ובמילואים בחזית המלחמה. מסמך
עקרונות הפורום מצורף
כ
נספח 1
.לעמדה זו
.להלן עמדתנו בסוגיית החלת חובת גיוס על הציבור החרדי, וביחס לתיקון המוצע לחוק שירות בטחון
1.
מלחמת חרבות ברזל חשפה את היקף ועומק האתגרים הביטחוניים העומדים לפתחה של מדינת ישראל, וגרמה לגירעון
עמוק במשאבי כוח האדם הלוחם ותומך הלחימה של צה"ל, עקב מספרם הגבוה של הנופלים והפצועים במערכה
הכבדה, התמשכות המלחמה, ושחיקת כוחות הסדיר והמילואים.
2.
בתאריך25.6.2024
פקע סופית פטור "תורתו אומנותו". החל ממועד זה צה"ל מחויב על פי חוק שירות בטחון לשלוח
צווי גיוס ולגייס בפועל את עשרות אלפי חייבי הגיוס בני המגזר החרדי.
3.
המציאות המתוארת בסעיפים1 ו-2
לעיל מניחה לפתחה של מדינת ישראל
הזדמנות היסטורית לשותפות אמת בשירות
בצה"ל של כל חלקי העם היושב בציון.
4.
.תורה ולימוד תורה הם ערכים מובילים בחיינו. גיוס לצה"ל אינו ויתור על עולם התורה ולימודה, אלא הוא יישומה
התורה מחייבת התגייסות למלחמת מצווה, שהיא המציאות הביטחונית שבה מתקיימת מדינת ישראל.
ב
נספח 2
מובא
סיכום מקורות תורניים והלכתיים שנאספו על ידי הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול"
.ואביו של סרן אמתי גרנות הי"ד שנפל במלחמה
אין מקור בספרות התורנית וההלכתית לפטור של לומדי תורה
ממלחמה
ומהגנה
על העם היושב בציון.
אנו, הבאות מתוך עולמה של תורה, זועקות בקול גדול: שירות בצה"ל הינו
חובה יהודית
, ערכית
ומוסרית.
5.
בהינתן סעיף4,
לימוד תורה אינו עילה לפטור משירות ביטחון, ולא ניתן לבסס עליו פטור
של
בני הישיבות החרדים,
ו
החרגה של
המגזר החרדי מחובת גיוס על פי חוק, הואיל ומדובר בעילה בלתי סבירה ובלתי רלוונטית. לפיכך
,
כל
המציע תיקון לחוק הפוטר משירות בעיל
ת
לימוד תורה אין לו על מה שיסמוך, ומוטל עליו להוכיח צדקת טענותיו.
6.
.הצעת התיקון לחוק מבקשת לשנות את החוק הקיים כך שיעגן מחדש את הפטור לתלמידי הישיבות החרדיות
העקרונות שהציג שר הביטחון לגיוס מדורג )בתוך 7
שנים( של עד50%
בלבד ממחזור גיוס חרדי אינם
תואמים לצרכי
הביטחון של ישראל כפי שהוגדרו על ידי צה"ל, וסותרים את עקרונות ההגינות והשוויון
. כל מטרת החקיקה המוצעת
היא לאפשר לחברי קהילה אחת להיפטר מחובה אזרחית בסיסית, בעלת משמעות כלכלית דרמטית )לפרט ולמדינה(
וכזו הכרוכה בסכנת חיים ממשית, על חשבון אחרים.
7.
.עם השנים הפך המגזר החרדי ממיעוט קטן לפלח ניכר מאוכלוסיית ישראל היהודית, וחלקו היחסי בעם הולך וגדל
הפטור של מגזר זה מחובת השירות הצבאי
מטיל עול כבד על הציבור המשרת, ופוגע אנושות במודל צבא העם, שקיומו
הוא הערובה לקיומה וזהותה היהודית של המדינה.
העמידה מנגד של הציבור החרדי, שלא התגייס מרצון בעקבות
אסון ה-7
לאוקטובר, מסכנת את חוסן העם ולכידותו החברתית. בידי הציבור החרדי
להפוך את הקערה על פיה,
להתגייס ולהוכיח כי הוא חלק בלתי נפרד מהעם.
8.
,זוהי מדינתו האחת של העם היהודי, שעומדת מול חזיתות ביטחוניות רבות ומאתגרות
וכולם חייבים להשתתף בהגנה
עליה.
אנו קוראות לממשלת ישראל ולצבא ההגנה לישראל להתייצב למשימה הלאומית של גיוס כל חלקי העם ושילוב
המגזר החרדי בצה"ל.
9.
צה"ל הודיע שהוא זקוק להגדלה משמעותית של הסד"כ הלוחם ושהוא מסוגל לגייס את כל חייבי הגיוס החרדים החל
מיולי 2026. לפיכך עליו לקיים בהקדם את הוראות החוק
. כ
צעד ראשון
יש
לשלוח צו ראשון
מגיל
16
וחצי ולחייבי גיוס
עד גיל 26
.
.החוק הקיים מאפשר גמישות והתאמה של מועד ומסלול הגיוס, תוך התחשבות באורח חייו של כל מתגייס
10
.
התיקון המוצע לחוק מבוסס על מכסות גיוס שייקבעו על ידי ההנהגה החרדית. לא רק שאין מדובר בגיוס לכולם, אלא
שכל עוד הבחירה בידי ההנהגה החרדית היא תדאג לפטור תלמידי ישיבות ולהפלות לרעה מתגייסים באמצעות סנקציות
חברתיות וכלכליות. אשר על כן,
מיון המלש"בים צריך להיעשות רק על ידי צה"ל
, בהתאם ללוחות הזמנים שלו,
יכולותיו וצרכיו. כמו כן,
האחריות והבחירה האישית צריכה להיות מוטלת על כל צעיר חרדי כפרט
, להיענות לצו
הגיוס או לשאת בתוצאות ההשתמטות.
11
.
.צה"ל ביקש לסייע לו במשימת גיוס הציבור החרדי באמצעות סנקציות אפקטיביות והקצאת משאבים
משכך,
לפתח
ן
של הרשות המחוקקת ו
הרשות
המבצעת מונחות המשימות הבאות:
1.
:עדכון הסנקציות המוטלות על מלש"בים עריקים, בחוק שירות בטחון
I.
,יש לבטל את סנקציית המאסר
שאינה רצויה מטעמים שונים )כגון: יצירת אנטגוניזם, פעולה
שאינה ישימה במספרים גדולים, וכדומה(.
II
.
יש להוסיף שתי סנקציות כלכליות
ש
יפגשו כל צעיר חרדי ויהוו מנוף אמ
י
תי לגיוס:
1(
.שלילת הזכות לקבלת כל סוג של הטבה או סובסידיה מטעם המדינה
2(
איסור עבודה בשירות
המדינה.
2. הקצאת משאבים לצורך מימוש יעיל ומותאם של משימת גיוס המגזר החרדי
, כדוגמת: הקמה ותקצוב של
מכינות וישיבות הסדר חרדיות, הקמת מסלול עילוי מצטיין )בפורמט דומה למסלולי מצטיינים אחרים
המופעלים על ידי צה"ל(, חיזוק והרחבה של חטיבת החשמונאים ומסלולים וותיקים נוספים המאפשרים
שמירה על אורח החיים החרדי.
12
.
אנו חברות "שותפות לשירות" כתבנו
מתווה גיוס יישומי
המבוסס על הנ"ל, ומצורף כ
נספח 3 לעמדה זו
.
13
.
הצעות החוק להארכת השירות הסדיר, הגדלת היקף ימי המילואים השנתי והעלאת גיל הפטור ממילואים מעידות
כאלף עדים על הצורך
האקוטי בהגדלה משמעותית ומיידית של הסד"כ הלוחם
.
על המחוקק להחיל דין אחד על כל
הציבור ולהתנות חקיקה זו ב
שליחת צווים
שסנקציות בצידם
ל
כל חייבי הגיוס החרדים
.
נבחרי ציבור שיאשררו את
פטור המגזר החרדי, ייאבדו את המנדט המוסרי והציבורי להכבדת הנטל על המשרתים. אם חלילה תאשר הכנסת את
התיקון המוצע לחוק שירות בטחון, עליה לדחות את שלוש הצעות החוק הללו, ולבטל את צווי המילואים לשנת 2025
,
החורגים דרמטית ממכסת ימי המילואים
הקבועה בחוק.
זהו צו 8
.שהציבור המשרת שולח לנבחריו
אל תשתמטו ממנו.
התייצבו לעזרת ה' בגיבורים!
לכו בכוחכם זה, והושיעו את ישראל
בברכה,
שותפות לשירות, צוות מנהל.
ליצירת קשר: שירה 0507485509
נספח1
מסמך עקרונות
–
פורום "שותפות לשירות"
נשים דתיות למען גיוס לצה"ל- עקרונות מובילים בעמד
ת
נו ביחס לגיוס חרדים
אנו נשות הציונות הדתית, השותפות ונושאות בעול יחד עם אנשינו, בנינו, ובנותינו במלחמת חרבות
.ברזל, רואות שלא יוכל הציבור המשרת היום לשאת לבדו את משא הגנת העם והארץ
.אנחנו חשות את הנטל שנושאים על עצמם בגבורה רבה מעטים מדי, המשלמים מחירים כבדים מדי
ללא גיוס מידי של עשרות אלפי לוחמים, שימלאו את מקומם של ההרוגים, הפצועים ומי שכשל כוחם
מתוך הציבור המשרת, לא יוכל הצבא לעמוד עוד במשימה הבסיסית והמתמשכת של הגנה על חיי
תושבי .המדינה
שעתנו הקשה, היא הזדמנות היסטורית לשותפות אמתית של כל חלקי העם היושב בציון .
המשך
העמידה מנגד של הציבור החרדי ,
כציבור
ש
אינו נוטל חלק בשירות הצבאי מסכנת את חוסנו ו את
אחדותו של עם ישראל.
תורה ולימוד תורה הם ערכים מובילים בחיינו. גיוס לצה"ל אינו ויתור על עולם
התורה. להיפך, התורה מחייבת התגייסות למלחמת מצווה. חוק הגיוס או כל חוק
.השתמטות הוא פגיעה בקיומה וזהותה היהודית של המדינה
מדינת ישראל חייבת
מתווה גיוס המ
ו!תאם לצרכי הביטחון שלה
זו משימה לאומית חשובה ודחופה ויש להקצות לה משאבים ושיתוף פעולה בין
.הדרג המדיני לצבאי
חוק הגיוס וחוק המעונות הינם חוקי השתמטות ואינם תואמים את המציאות של מלחמת קיום
מתמשכת, צרכים ביטחוניים גדלים, נטל בלתי אפשרי על מספר קטן של משרתים ומשפחותיהם ואת
נפילתם של למעלה מ800
לוחמים ופציעתם של12,000
.
ממשלת ישראל חייבת לקדם בדחיפות מתווה!גיוס שעונה על צרכי הביטחון
המתווה חייב
להתבסס ה על
עקרונות הבאים:
-
כולם
מחויבים ו
משרתים!
יגובש מספר ספציפי של"מקבלי פטור "עילויים
. הטרמינולוגיה משתנה מ מכסות גיוס
ל מכסות
לימוד.
"מחזור גיוס" חרדי
מונה14,000
,משרתים פוטנציאליים
ה
מהווים כ-
25%
מכלל
מחזור הגיוס
בישראל .
יש כעת60,000
.בחורים חרדים ברי גיוס
ניתן וכדאי לאמץ את מודל הספורטאים/מוזיקאים מצטיינים, לטובת מכסות לתלמידי חכמים
מצטיינים,
אך ברירת המחדל חייבת להיות
גיוס לכולם .זאת בניגוד ל הצעת החוק שמקדמת
הקואליציה כיום לפיה כולם פטורים למעט מיעוט קטן
שחייב בגיוס .
-
שליח
ה
מיידית של צווי גיוס
והחלת הכללים
הרגילים ע
ל
הפרט
שלא מתייצב לשירות
המחויבות אינה של "הקהילה" אלא של הפרט
הרעיון של הצעת החוק" הממשלתית הוא שעל
הקהילה"
החרדית מוטלת חובה לשלוח אחוז מסוים
מבניה
לצה"ל .
מחויבות קהילתית וסנקציות קהילתיות כבר
נוסו ו
הוכחו כלא אפקטיביות. ה חרדים הם
אזרחי מדינת ישראל
"ולא אזרחי ה"קהילה .
לפיכך
ה אחריות חייבת להיות .אישית וכך גם התמריצים
מי שמסרב
להתגייס,
לא צריך להיאסר אך
לא תהיה לו האפשרות לצאת מהארץ או לחדש ר
י שיון
ובוודאי
ש .לא לקבל הטבות כספיות
בנוסף, יש למנוע תקצוב מוסדות לימוד, שתלמידיהם מחויבי גיוס ומשתמטים
-
הטבות
מה
מדינה מותנות בשירות ביטחון
בימי מלחמה וב
ת
קופת שגרת ביטחון במדינת ישראל , לא
יהיו
הטבות כספיות כמו סבסוד מעונות
יום, מחיר למשתכן, עבודה בשירות המדינה
,'וכו
אלא למי שמשרת. דבר זה הוא בסיסי מבחינה
מוסרית ו מהווה תמריץ חיובי משמעותי
לפרט החרדי להתגייס
.ועדיף על פני סנקציות וענישה
-
גיוס חרדים יהיה במסגרות מותאמות לאורח החיים החרדי
לאור החשש החרדי מפגיעה באורח
החיים ה
דת י נדרשת מחויבות צה"לית ארוכת טווח למסלולים
העונים על צרכי הביטחון
, תוך כבוד לאורח החיים החרדי
נספח2
חובת גיוס לצה"ל
–
סקירה תורנית והלכתית
מאת הרב תמיר גרנות
האם יש פטור מגיוס לצבא ולמלחמה על פי ההלכה על בסיס ההגדרה
"תורתו אומנותו"
מאת
הרב תמיר גרנות
:עריכה
הרבנית
מלי שטריגלר
, צוות מנהל "שותפות לשירות"
!התשובה הפשוטה ועקרונית מאד היא חד משמעית: לא, אין, ולא היה
בכל המקורות הראשוניים והמרכזיים, שהם הקודקסים של ההלכה, העוסקים באנשים הפטורים ממלחמה
–
בתורה, במשנה בגמרא ובמשנה תורה לרמב"ם, אף שכולם מפרטים עד לפרטי פרטים את רשימת הפטורים
מהמלחמה
–
לומדי התורה אינם מוזכרים. אדרבה: במשנה וברמב"ם מוזכר כי במלחמת מצווה הכ
ל יוצאים, ללא
שום סייג או פטור: אפילו חתן וכלה ביום חופתם. רק במלחמת הרשות )שאיננה חובה על פי התורה ואיננה מלחמה
כפויה אלא יזומה למטרות כלכליות והרחבת גבולות( יש משום לפטור, וגם שם לא נזכרו לומדי תורה.
התורה )דברים כ' א'
-
ט'( נותנת רשימת פטורים למלחמת
רשות
:
ָֽכִּֽ י תֵ צֵ֨ א לַמִּ לְחָ מָ֜ ה עַל־אֹ ֽ יְבֶ֗ Î.. וְהָ יָ֕ה כְּ קָֽ רָ בְ כֶ֖ם אֶ ל־הַמִּ לְחָ מָ ֑ה וְנִגַּ ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ ן וְדִבֶּ ֥ר אֶ ל־הָ ע
ם׃ וְאָ מַ ֤ר אֲלֵהֶ ם֙ שְׁ מַ֣ע יִשְׂ רָ אֵ֔ ל אַתֶּ֨ ם
קְ רֵ בִ֥ ים הַיּ֛וֹם לַמִּ לְחָ מָ֖ ה עַל אֹ ֽ יְבֵיכֶ ֑ם אַ ל יֵרַ ֣Í לְבַבְ כֶ֗ ם..
וְדִבְּ ר֣וּ הַשֹּׁ ֽ טְ רִ ים֮ אֶ ל הָ עָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽ י
הָ אִ֞ ישׁ אֲשֶׁ֨ ר בָּנָ֤ה בַֽיִת חָ דָשׁ֙ וְלֹ ֣א חֲנָכ֔וֹ
יֵלֵ֖Í וְיָשֹׁ ֣ ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּ לְחָ מָ֔ ה וְאִ֥ ישׁ אַ חֵ֖ ר
יַחְ נְכֶֽנּוּ׃
וּמִֽ י
הָ אִ֞ ישׁ אֲשֶׁ ר נָטַ ֥ע כֶּ֨ רֶ ם֙ וְלֹ ֣א חִלְּל֔וֹ
יֵלֵ֖Í וְיָשֹׁ ֣ ב לְבֵית֑וֹ פֶּן יָמוּת֙ בַּמִּ לְחָ מָ֔ ה וְאִ ֥ ישׁ אַ חֵ֖ ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃
וּמִֽ י
הָ אִ֞ ישׁ אֲשֶׁ ר־אֵ רַ ֤שׂ אִשָּׁ ה֙ וְלֹ ֣א לְקָ חָ֔הּ
יֵלֵ֖Í וְיָשֹׁ ֣ ב לְבֵית֑וֹ פֶּן יָמוּת֙ בַּמִּ לְחָ מָ֔ ה וְאִ ֥ ישׁ אַ חֵ֖ ר יִקָּ חֶֽנָּה׃
.. מִֽ י
הָ אִ֤ ישׁ הַיָּרֵ א֙ וְרַ֣Í הַלֵּבָ֔ ב
יֵלֵ֖Í וְיָשֹׁ ֣ ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ ֥א יִמַּ ֛ס אֶ ת־לְבַ ֥ב אֶ חָ֖ יו כִּ לְבָבֽוֹ׃
רשימה זהה מפורטת במשנה ובגמרא במסכת סוטה )משנה סוטה פרק ח בעיקר משניות ב, ז, ובגמ
רא
דפים מ"ג-
,(מ"ד
וכן במשנה תורה לרמב"ם )הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז(.
יש לדחות על הסף את טענת הטוענים כי מדינת ישראל אינה יישות הלכתית בת סמכות להכריז על מלחמת מצוה
,
מהסיבות הבאות:
1
:. פוסקים רבים סבורים שבהיעדר סנהדרין או מלך, הסמכות מסורה בידי העם = נציגיו החוקיים. כך כתב הרמב"ן
בסוף הוספות הרמב"ן לספר המצוות וימצאו שהרמב"ן כותב בפירוש שלעניין מלחמה אין צורך דו
ו
קא במלך, אלא
די בשופט או "מי שהעם ברשותו להוציאם לצבא". כלומר כל שלטון שבכוחו לכפות יציאה לצבא יכול להוציא
.למלחמת מצוה. וכן משמע ברמב"ם הל' תרומות א, ב, ע"ש
2
:. במלחמה הנכפית על העם, כלומר
עזרת ישראל מיד צר
שהיא אחת הקטגוריות של מלחמת מצווה בהלכה, ובדגש
,על האונס שבמלחמה
אין צורך כלל בסמכות
, שהרי חיי האומה וחיי בניה תלויים במלחמה.
3
,. קיימת סתירה מוסרית וערכית בהתנהלותו של אדם החושב שאין סמכות ביד המדינה להוציא למלחמת מצווה
אך מבקש להיות שותף בקבלת החלטות בעניינים מדיניים כלשהם, על אחת כמה וכמה החלטות הנוגעות למלחמה,
וכך הוא המצב באשר להנהגה החרדית.
4
. כאשר העם נמצא בסכנה, כמו בימים אלה, קיימת חובת הצלה לא רק משום מלחמת מצווה, אלא לפי
הלכות
פקוח נפש
:
עפ"י ההלכה במקרה בו הותקפה קהילה אחת, חובה על בני קהילה אחרת להצילה, למרות הסכנה, ואפילו
(לחלל את השבת לשם כך )משנה תורה לרמב"ם, הל' שבת ב, כג
.
בנידון דידן, המצב חמור ואבסורדי פי כמה, שהרי
הקהילה החרדית עצמה מותקפת
–
ביחד עם כל תושבי מדינת ישראל, ולא רק שאיננה יוצאת להגן על אחרים, היא
תובעת שאחרים יגנו עליה, תוך סירובה להשתתף בהגנה. תביעה זו מנוגדת להלכה בתכלית, היא קרובה לשפיכות
דמים, והיא מזעזעת
מבחינה מוסרית
)וכמובן יש להוסיף שהדרישה להגנה אנושית שומטת את הטענה ש'חכמים לא
זקוקים לשמירה, כי התורה מגנה עליהם'(.
על האמור לעיל יש להוסיף שבמלחמה קיומית,
החובה להציל חלה על כל אדם וקודם כל גדולי ישראל
, כפי שפסק
הרמב״ם בהל
כות
שבת פרק ב
'
, ואין חולק עליו. )"סכנת נפשות.. כשעושים דברים האלו.. על ידי גדולי ישראל
וחכמיהם!"(. קל וחומר פשוט וברור הוא לבני ישיבות ולכל אדם מישראל
–
שיש עליהם חובה להשתתף בהצלה.
בנוסף לסתירה הפנימית שבין הדרישה להגנה מהמדינה מחד, ולתביעת הפטור מאידך
–
הרי שיש בבקשת הפטור
אי-
:הגינות יסודית ונצלנות שלא ניתן להשלים עימה מבחינה חוקית ומוסרית
1.
בנוסף לסכנת החיים שבמלחמה, לפטור הגורף יש השלכות דרמטיות על פרנסתן, רווחתן, שלומן ויציבותן
של משפחות רבות, בשל שירות מילואים ארוך. פטור של אדם אחד אינו יכול לבוא על חשבון האחר בלי
הסכמתו. פטור לקבילה החרדית משמעותו הרוגים, פצועים, משבר כלכלי ונפשי ועוד ועו
ד על בני קהילות
אחרות, ומשכך
–
חוק כזה הוא חוק מעוות ומעוול, ואיננו הלכתי ואיננו חוקתי. ההלכה פוטרת אנשים
ממצוות מסוימות רק כאשר הפטור איננו נוגע לאחרים )"אינו "חב לאחריני" במונחי ההלכה( או כאשר
מדובר בפטור כספי שעלותו שולית.
2.
בחורי הישיבה ולומדי התורה הציוניים נאלצים למלא את השורות עוד חודשים ארוכים במקום בני הישיבות
החרדיים שאינם משרתים, ואם לא היו עושים כן
–
הרי שלא היו לצבא די לוחמים.
אם כך, התביעה החרדית איננה מגנה על לימוד התורה )ולכן בסיסה בטענות שווא על ערך לימוד התורה(, אלא על
לימוד התורה של בני קהילה מסויימת, כלומר שלהם עצמם, ולכן היא מעוותת, אגואיסטית ולא מוסרית.
את ניצול הפטור ע"מ 'להגן על בני קהילה מסויימת', יוכיחו גם המחקרים, המראים כי לאחר גיל 26
נשארים
בכוללים החרדיים רק כ 15-20%
,מהתלמידים
בעוד בני גילם ממגזרים אחרים
משרתים חודשים ארוכים בשנה
במילואים. נמצא
כי
תביעת הפטור
הנה "
כי
סא מפלט
"
קל משירות צבאי
–
ולא הגנה על לומדי תורה באמת, שכאמור
–
גם היא איננה הלכתית.
ניתן יהיה להגן על פטור ללומדי תורה רק אם יהיה מדובר במספרים קטנים מאד, שיש להם השלכה שולית על
הציבור כולו, במספרים הדומים לפטור של אומנים או בעלי כשרון אחרים.
נספח -
עמדת גדולי התורה בעולם החרדי
כדי להסיר טענה כאילו חוות דעת זו הינה מוטית אידאולוגיה, עלינו להבהיר שהמקורות שהובאו למעלה מקובלים
על כל ישראל, ואינם ביטוי של הנהגה של מגזר זה או אחר.
בנוסף,
נדגים כי האבות המייסדים של החברה החרדית
אמרו דברים ברורים לגבי חובת הגיוס למלחמה.
1.
כך
כתב
החזון אי"ש, מי שנחשב למנהיג ולמייסד החברה החרדית בארץ
)
חזון אי"ש או"ח, קיב, ו
(: "
נראה
דהא דתנן דבמלחמת מצוה אפי' חתן מחדרו לא איירי בזמן שצריכין לעזרתם לנצחון המלחמה דזה פשיעה
דבשביל
פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבין, אלא אפי' בזמן שאין צורך אלא למספר מסוים
]
וכן היו רוב
מלחמותיהם שלא היה מקום לחיל הצבא הלוחמים אלא למספר מסוים
[
היה רשות ליקח חתן מחדרו, שאין
להחוזרים שום זכות במלחמת מצוה, וכן במלחמת רשות, אינן פטורין אלא בזמן שאין ניצחון ישראל תלוי
בהם שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן, אבל אם יש צורך בהם חייבין לבוא לעזרת אחיהם, וגם שב הדבר
למלחמת מצוה
" .
2.
הרב
יצחק
זאב
הלוי
סולובייצי'ק מבריסק, המכונה בעולם החרדי "הרב מבריסק", שאף הוא ממנהיגי
ומייסדי הזרם החרדי, כתב גם הוא דברים ברורים וחדים
)
חידושי הגרי"ז לסוטה מג ע"א(
: "
מה שכתב
הרמב"ם דשבט לוי לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, אין הכוונה שהם מופקעים כלל מיציאה למלחמה,
דנראה דהיכא ]=שהיכן[ שצריכין להם בשעת המלחמה גם הם היו יוצאים, וכל עיקר כוונת הרמב"ם הוא
שאין מוציאין אותן לכתחילה ליכנס למלחמה כשאר כל ישראל, כיון שהם חיל ד' והו
בדלו לעבוד את ד'
ולשרתו ולהורות דרכי ד' ומשפטיו; אך בוודאי אם יהיו צריכים לכהנים בעריכת המלחמה גם הם היו
יוצאים
" .
3. העיד הרב יצחק שילת לגבי עמדתו של הרב אלישיב, גדול הדור החרדי ופוסק הדור אחרי הרב שך
:
לפני
.חמישים שנה, במלחמת יום הכיפורים, שלחתי שאלה בהלכות מחנה מלחמה אל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
בתשובתו אלי )נדפסה ב'קובץ תשובות' ח"א סי' רמ"ג( הוא כתב: "ואנן הלא במלחמת מצוה קעסקינן". כך
"היה פשוט למי שכונה )בצדק( "פוסק הדור
.
לסיכום
:
הטוענים היום בשם ההלכה לפטור אינם מבטאים עמדה הלכתית לגיטימית, אלא משתמשים בהלכה כתירוץ כדי
למנוע גיוס. קל לגלות זאת כשמקשיבים למנהיגיהם הרבניים שאומרים לא
ל
גייס אף אחד, לא לומד ולא מי שאינו
לומד, ובזה הם מגלים צפונות ליבם שחששם הוא מפני ירידה רוחנית, ולא לימוד תורה הוא הסיבה לפטור.
לחשש זה יש להתייחס בכובד ראש, במסגרת הצבא, ולא כסיבה לפטור, כמובן, שהרי חששות מהצבא יש לכל הורה
ישראלי
–
וזו לא יכולה להיות סיבה לפטור מגיוס.
נספח3
מתווה גיוס
–
פורום
"שותפות לשירות"
בס״ד
."מתווה הגיוס הינו חלק בלתי נפרד ממסמך העקרונות של "שותפות לשירות
בבסיסו ההבנה שאנו בתקופה היסטורית בה יש הזדמנות ליצירת שותפות
אמיתית בהגנה על הבית של כל חלקי העם היושב בציון, בצד צורך בטחוני
קיומי בהגדלת מספר המשרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים.
אנו נשות הציונות הדתית, השותפות והנושאות בעול יחד עם אנשינו, בנינו,
ובנותינו במלחמת חרבות ברזל, דורשות שאחינו בני המגזר החרדי ייקחו
חלק משמעותי במשא ההולך וגדל של הגנת העם והארץ.
תורה ולימוד תורה הם ערכים מובילים בחיינו. גיוס לצה"ל הינו מלחמת
מצווה והוא חלק בלתי נפרד מערכים אלו.
מתוך עקרונות אלו באנו להציע מתווה יישומי כדלהלן:
הנחות יסוד:
א. גיוס רחב של בני המגזר החרדי חיוני לביטחון המדינה, ללכידות העם ולחוסנו ויש
לפעול מיידית לשם כך, ללא דיחוי נוסף.
ב. חוק שירות בטחון חל על כולם ועל הממשלה להגדיר גיוס כללי כמשימה לאומית
ולפעול למימוש משימה זו.
ג. צה"ל מחויב על פי דין ומסוגל לעמוד במשימה הלאומית של גיוס חרדים, על אף
מורכבותה, ולעשות כן מתוך כבוד לערכי כל המתגייסים.
ד. כל האזרחים שנקראים לשירות צבאי ואינם מתייצבים, חשופים להשלכות אישיות
באופן זהה.
עיקרי המתווה:
יישלח צו ראשון לכל 2025 . משלוח מיידי של צו ראשון: עד סוף חודש ינואר1
( החרדים שהגיעה18 וחצי עד16 המלש"בים )מועמדים לשירות בטחון בגילאי
העת לשלוח להם צו לפי חוק שירות בטחון. ויחולו עליהם כל ההוראות והכללים של
מלש"ב רגיל שאינו מתייצב, לרבות דיני עריקות.
ואילך יישלח צו ראשון לכל מלש"ב חרדי בהגיע המועד עפ"י 2025 לינואר31- מ
וחצי(.16 חוק בדומה למלש"ב שאינו חרדי )גיל
* הערה: בידוע שצו ראשון הינו רק שלב ראשון בהליך ההכנה לגיוס, ועד מועד התייצבות לשירות
סדיר בבקו"ם ישנם שלבים נוספים: השלמת בירור רפואי וקביעת פרופיל וכן הליכי מיון שונים. ברור
שבאופן הזה לא יבוצע חיול וגיוס בפועל של אלפי מלש"בים חרדים ביום אחד, והצבא יכול לנתב
את מועדי הגיוס בפועל בהתאם לצרכים וליכולת.
מתווה גיוס שותפות לשירות
בס״ד
"ה' עוז לעמו ייתן
ה' יברך את עמו בשלום"
. לשכת מיטב: לשכת מיטב תתוגבר לפי הצורך בכוח אדם מתאים ותערך בכל היבט 2
לקליטת מלש"בים חרדים ולגידול בכמות המלש"בים הנובעת במישרין מהצורך
בהגדלת הסד"כ )סדר הכוחות(.
. מידע: לצו ראשון הנשלח למלש"ב חרדי יצורף מידע מפורט על מסלולים מותאמים 3
.ומסלולים רגילים
. ועדת מעקב קבועה: תוקם ועדת מעקב בפניה הצבא ידווח בפרקי זמן קבועים 4
אודות משלוח צווים למלש"בים חרדיים, היקפי התייצבות בצו ראשון ושני, היקפי
גיוס ופילוח יעדים ונתוני עריקות וכן על כל ענין הכלול במתווה זה.
. עילוי מצטיין: מתוך הכרה ברצון ובחשיבות הגדולה למתן מכסת פטור לעילויים 5
בלימוד תורה, מוצע לבחון בחיוב מסלול ייחודי למכסת פטור שתקבע באחוזים
קבועים מכל שנתון גיוס, בצד מסלול קיים של ישיבות הסדר וישיבות ציוניות
שתלמידיהן משרתים שירות צבאי. בסוגיית מכסת הפטור יופעל נוהל בירוקרטי
דומה לנוהל ספורטאי/מוזיקאי מצטיין, הן לגבי הכשרה צבאית מינימאלית והן לענין
אופן קבלת פטור עילוי מצטיין, חובות דיווח, פיקוח וכיוצא בזה. ייקבעו מדדים
אובייקטיבים בהסכמה ויתאפשר לכל מלש"ב להגיש פנייה.
הוראות מעבר:
: 31.1.25 )להלן: "יוצא צבא חרדי"( נכון לתאריך27 עד18 . חייבי גיוס בגילאי6
•
.2025 יישלח אליהם צו ראשון עד סוף חודש ינואר
•
( והם יזומנו לשירות 1 הצבא יקבע אבני דרך לגיוס )ראו לעיל ההערה בסעיף
סדיר/שירות שלב ב )לפי גיל וצורך וכיוצ"ב(.
יוכל לבקש להתנדב לשירות צבאי ויופנה להליך 31.1.25 נכון ליום27 . חרדי מעל גיל7
.6 מתאים שיחול על חייבי גיוס לפי סעיף
הטבות:
. יוסדר בחקיקה כי תנאי לקבלת הטבות של חייבי גיוס דוגמת זכאות למעון, סבסוד 8
מעונות וצהרונים, זכאות להגרלת דירה בהנחה על מסלוליה השונים וכן כל הטבה
אחרת תותנה בשירות צבאי של לפחות אחד מבני הזוג.
. על ישיבות חרדיות יחול ההסדר הקיים בחוק לגבי ישיבות ציוניות, כאשר תנאי 9
לקבלת תמיכות ותקציב מכל סוג ומכל מקור ממשלתי יהיה גיוס של כל תלמידי
הישיבה לשירות צבאי.