הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081311
הכנסת העשרים ושתיים
יוזם: חבר הכנסת יעקב מרגי
______________________________________________
פ/654/22
הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התש"ף–2019
דברי הסבר
מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר את מקצוע הרנטגנאות והדימות בחוק. במשך שנים רבות הסדיר משרד הבריאות מקצועות מסוימים בדרך מינהלית, מתוך הנחה שיש צורך לבחון את השכלתם והכשרתם של העוסקים בהם. בחלק מהמקצועות ערך המשרד בחינות שבעקבותן הנפיק "תעודת הכרה במעמד". כך הוא פעל גם לגבי מקצוע הרנטגנאות והדימות, ורנטגנאים שקיבלו את הכשרתם במסגרת בתי ספר לרנטגן, קיבלו מהמשרד "תעודת ההכרה במעמד".
בבג"ץ 2921/03 רונית קאופמן נ' ד"ר אמיר שנון (ניתן ביום 29 באפריל 2004), ביטל בית המשפט העליון את הנוהל למתן תעודות הכרה במעמד במקצוע "טיפול ביצירה והבעה" שניתנת רק ללומדים בתכנית המוכרת על ידי משרד הבריאות, בקובעו כי "...אכן, לא יכול להיות ספק כי משטר של רישוי פוגע בזכות לחופש העיסוק... בדומה, מדיניותה של רשות מינהלית, השוללת עיסוק מסוים או המגבילה אותו באופן חמור, תיחשב לפגיעה בחופש העיסוק... ממילא חייבת הפגיעה לעמוד בתנאים שנקבעו בפסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, שראש וראשון להם הוא כי הפגיעה תהיה בחוק או לפי הסמכה מפורשת בו. באין חוק, וכך המצב בענייננו, לא ניתן היה לפגוע בזכות העותרות לעסוק בטיפול בהבעה ויצירה מכוח נוהל שהתקבל על ידי רשות מינהלית".
בבג"ץ 1423/05 קדרון-קליין ואח' נ' שר הבריאות ואח' (ניתן ביום 20 ביוני 2005), קבע בית המשפט העליון, בהמשך לבג"ץ קאופמן המוזכר לעיל, כי משבוטל הנוהל למתן תעודות הכרה במעמד ומשטרם הוסדר העניין בחוק, הרי אין בידי משרד הבריאות לדרוש תעודת הכרה במעמד ממטפלות מקצועיות בתחום היצירה וההבעה שהוכשרו כמקובל בשנים עברו. על כן, באותה פרשה הוציא בית המשפט בעליון צו מוחלט שלפיו מעסיקים ציבוריים, כמו גם אחרים, רשאים להעסיק גם מי שאינו בעל תעודת הכרה במעמד. בעקבות פסקי דין אלו הפסיק משרד הבריאות להעניק תעודות הכרה במעמד במקצועות הבריאות, ופרסם ברבים כי מעסיקים ציבוריים ואחרים רשאים להעסיק גם את מי שאינו בעל תעודת הכרה במקצועות בריאות שטרם הוסדרו בחוק.
נוצר מצב כאוטי, כאשר במערכת הרפואית ובמקומות רבים, פרטיים וציבוריים, מועסקים כיום בעלי מקצוע שאינם בעלי השכלה והכשרה מתאימים, חלקם אף נכשלו בבחינות המקצועיות שהתקיימו בעבר מטעם משרד הבריאות.
על כן, מוצע להכליל את מקצוע הרנטגנאות והדימות בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2142/20).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת נורית קורן (פ/5283/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
תיקון סעיף 2 1. בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "קרימינולוג קליני" יבוא:
""רנטגנאי" – מי שניתנה לו תעודת רנטגנאי."
תיקון התוספת הראשונה 2. בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 8 יבוא:
תיקון התוספת השלישית 3. בתוספת השלישית לחוק, אחרי פרט 8 יבוא:
תיקון חוק זכויות החולה 4. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, בסעיף 2 –
(1) בהגדרה "מטפל", אחרי "כירופרקט" יבוא "רנטגנאי";
(2) בהגדרה ""מרפא בעיסוק", פיזיותרפיסט", "קלינאי תקשורת", "תזונאי-דיאטן", "קרימינולוג קליני", "פודיאטר", פודיאטר מנתח", כירופרקט"", אחרי "כירופרקט" יבוא "רנטגנאי".