הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081354
הכנסת הכנסת העשרים ושתיים
יוזמים: חברי הכנסת יואב סגלוביץ'
יאיר לפיד
בנימין גנץ
גבי אשכנזי
איתן גינזבורג
יואל רזבוזוב
אורית פרקש הכהן
מיקי חיימוביץ'
חילי טרופר
מירב כהן
פנינה תמנו
אלעזר שטרן
רם שפע
אלון שוסטר
אסף זמיר
עומר ינקלביץ'
יועז הנדל
רם בן ברק
מיקי לוי
______________________________________________
פ/514/22
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – ביטול האיסור המוטל על המשטרה למסור לפרקליטות עמדה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית), התש"ף–2019
דברי הסבר
ביום ט' בטבת התשע"ח (27.12.17) אישרה מליאת הכנסת את תיקון מס' 81 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב–1982, הנודע בכינוי "חוק ההמלצות". מטרת התיקון היא לאסור על המשטרה להעביר לידי הפרקליטות את עמדתה לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס אשמה נגד חשודים בחקירות המלוות על ידי פרקליט מלווה. לפי גורמי המשטרה, תיקון זה למעשה יחול, מבין עשרות אלפי החקירות המשטרתיות הנפתחות בכל שנה, רק על כמה מאות חקירות מורכבות ובעלות פרופיל ציבורי גבוה שאליהן מוצמד פרקליט מלווה. מדובר, בדרך כלל, בחקירות העוסקות באישי ציבור בכירים (כגון פוליטיקאים, ראשי רשויות ושרי ממשלה) וכן בחקירות הנוגעות לפשיעה מאורגנת או בחקירות מורכבות במיוחד שלגביהן דרושה תמיכה מקצועית מצד פרקליט מלווה.
נגד "חוק ההמלצות" הוטחה ביקורת ציבורית חריפה מכמה טעמים: ראשית, ניכר היה שהמוטיבציה לחקיקת החוק נולדה בחטא ושהיא קשורה להסתבכות המשפטית של כמה נבחרי ציבור בכירים בחקירות פליליות. העיתוי והאופן שבהם קודם "חוק ההמלצות" פורשו כהתקפה חזיתית על המשטרה ומערכת אכיפת החוק מצד בכירים במערכת הפוליטית בניסיון לבלום התקדמות חקירות משטרתיות קיימות או עתידיות בעניינם. שנית, החוק אינו משרת את מטרתו המוצהרת – תיקון עוול עבור חשודים ששמם הטוב נפגע בעקבות פרסום "המלצות" משטרה בחקירות שלבסוף מסתיימות ללא כתב אישום. זאת משום שהחוק אינו מטפל ברוב המוחלט של חקירות המשטרה העוסקות בעבירות פשוטות שנעברו על ידי "אזרחים פשוטים", אלא בעבירות מורכבות ובחשודים מיוחסים המשתייכים לאליטה הפוליטית והכלכלית. מלכתחילה לא ראוי היה שחוק שמטרתו המוצהרת היתה לסייע ל"אזרח הפשוט", יתמקד בעיקר חקירות הזוכות לפרקליט מלווה. שלישית, מדובר בחוק פסול, המזיק לממשקי העבודה בין המשטרה לפרקליטות. הטלת איסור על המשטרה להעביר לפרקליטות את עמדתה לעניין ביסוס התשתית הראייתית תכביד משמעותית על הליך החקירה. הדיאלוג וחילופי המידע בין הגוף החוקר לבין הגוף התובע הם חיוניים, וכל ניסיון להציב בין המשטרה לפרקליטות חומה הוא מלאכותי וחוטא למטרת העל שהיא חקר האמת.
מסיבות אלה, מוצע לבטל את עיקרי "חוק ההמלצות" ולהותיר את ההסדר שנקבע בסעיפים 60(יא)(1) ו-(2) לחוק, שעוסקים באיסור העברת עמדת המשטרה לעניין הגשת כתב אישום לידי הפרקליטות. הסדר זה למעשה מעגן נורמה שקיימת ממילא מכוח החלטת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה המשטרה תעביר לפרקליטות את עמדתה לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס אשמה, אך תותיר לשיקול דעת הפרקליטות את הקביעה לעניין הגשת כתב אישום.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/5013/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ד באייר התשע"ח (9 במאי 2018)), ועל ידי חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי הכנסת (פ/5115/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"ד באייר התשע"ח (9 במאי 2018); פ/5448/20).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/513/22).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
תיקון סעיף 60 1. בחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 60(יא) –
(1) פסקאות (3) ו-(5) – יימחקו;
(2) בפסקה (4), במקום "ניהלה המשטרה חקירה ללא פרקליט מלווה וסברה" יבוא "סברה המשטרה".
תיקון סעיף 241 2. בסעיף 241 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81) 3. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 81), התשע"ח–2018, סעיף 4 – בטל.