הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081537 הכנסת העשרים ושתיים יוזם: חבר הכנסת איתן גינזבורג ______________________________________________ פ/444/22 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת ודרכי שיווק אסורות במוסד חינוך), התש"ף–2019 דברי הסבר סעיף 7א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, אוסר על עריכת פרסומת או שיווק לקטינים שיש בהם כדי להטעות את הקטין, לנצלו או לפגוע בו. כמו כן, שר הכלכלה והתעשייה הוסמך להתקין תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לעניין עקרונות, כללים ותנאים לפרסומות ולדרכי שיווק המכוונים לקטינים. בתקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק לקטינים), התשנ"א–1991 נקבע, בין היתר, כי פרסומת ודרכי שיווק במוסד חינוכי לא ייעשו אלא בהיתר של המנהל הכללי של משרד החינוך. חרף קיומן של התקנות האמורות, ניתן למצוא גם היום שלטי פרסום רבים בבתי הספר בישראל. כך למשל, באלפי בתי ספר בישראל תלויים שלטי ענק של מפעל הפיס, בתוך שטח בית הספר ועל הגדרות החיצוניות. השלטים מוצבים כקרדיט על תרומות מפעל הפיס לבניית מתקני ספורט ונראים כשלטים מטעם בית הספר. השלטים המוצבים קבועים לעשרות שנים על חזית המוסד החינוכי ומייצגים אותו לדורות. תרומות אלה מבורכות וראוי כי יינתן קרדיט, אלא שבעבר השלטים היו קטנים ומוצנעים ובחלוף הזמן המדיניות השתנתה. השלטים גדלו עד לכדי שלטי חוצות והפכו מקרדיט לפרסומות, כך שניתן לחשוש שבתי הספר יזוהו עם ערכי התאגידים התורמים. בכך הפך מפעל הפיס למפרסם הימורים אפקטיבי ביותר בתוך ומתוך מוסדות חינוך רשמיים של המדינה ובו בזמן בתי הספר הפכו מוסדות המזוהים עם "ערכי הימורים". כך נוצר מצב בעייתי לפיו שלטי מפעל הפיס הפכו חלק אינטגרלי בנוף הבית ספרי והתלמידים שבויים בידי המפרסמים. השלכות הפרסום מתעצמות, שכן מדובר בפעילות הימורים האסורה על פי חוק לאוכלוסייה של קטינים. זאת ועוד, בשל מאפיינים ייחודיים לגילם, בני נוער נמצאים בסיכון יתר למעורבות בהימורים בכלל ולהימורים פתולוגיים בפרט. נוכח האמור, מוצע לעגן בחקיקה ראשית את החובה לקבל היתר מהמנהל הכללי של משרד החינוך או ממי שהוא הסמיך לכך קודם לפרסום או לשיווק במוסדות חינוך המיועדים לקטינים. כמו כן, מוצע להגביל את גודל שלטי הפרסום, על מנת להבטיח פרסום מוצנע, שלא יעלה על 80X80 סנטימטרים וכן לקבוע כי לא ניתן יהיה לכלול בפרסום את הלוגו או שם המותג של המפרסם או המשווק. הצעת החוק תסייע בהגנה על התלמידים מפני חשיפה לנזקי הפרסום הלא מבוקר על ידי מיסוד הגבלות טכניות בדבר גודל השילוט ותוכנו. הצעת החוק מבטאת את האיזון בין האינטרסים של הגורמים המפרסמים הזכאים להיתר, לבין טובת התלמידים במוסדות החינוך בישראל. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1765/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת רועי פולקמן (פ/203/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19 תיקון סעיף 7א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יעשה אדם פרסומת ולא ינקוט דרכי שיווק במוסד חינוך, לרבות משלוח מתנות לקטינים, לא יערוך הגרלות ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות, אלא בתנאים אלה: "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יעשה אדם פרסומת ולא ינקוט דרכי שיווק במוסד חינוך, לרבות משלוח מתנות לקטינים, לא יערוך הגרלות ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות, אלא בתנאים אלה: (1) הוא קיבל היתר לכך מהמנהל הכללי של משרד החינוך או ממי שהוא הסמיכו לכך; (2) גודל מודעת הפרסום לא יעלה על 80X80 ס"מ; (3) הפרסום או השיווק אינם כוללים את שם המותג או הלוגו של מצרך, של נותן השירות או של המפרסם; לעניין זה, "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949." לעניין זה, "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949."