הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081723
הכנסת העשרים ושתיים
יוזם: חבר הכנסת אילן גילאון
______________________________________________
פ/496/22
הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (עמלת פירעון מוקדם), התש"ף–2019
דברי הסבר
סעיף 13(א)(2) לפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – הפקודה), בנוסחו הנוכחי, מאפשר לבנקים לגבות עמלה עבור פירעון מוקדם של משכנתאות. הסעיף מסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע את תנאי העמלה והרכבה, ואלו מפורטים בצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), התשס"ב–2002 (להלן – הצו). בסעיף 3 לצו נקבע כי העמלה מורכבת בפועל משלושה סוגי עמלות: עמלה תפעולית בסכום של עד 60 שקלים חדשים, עמלה בשל הודעה מוקדמת של פחות מעשרה ימים טרם מועד הפירעון, ששיעורה עשירית האחוז מהסכום הנפרע וכן עמלה שתיגבה אם שיעור הריבית הממוצעת במועד הפירעון המוקדם או במועד העמדת ההלוואה נמוך משיעור הריבית התקופתית באחד המועדים הללו, לפי העניין. בחישוב עמלה אחרונה זו נעשה היוון של יתרת ההלוואה שטרם נפרעה (להלן – עמלת היוון). בהתאם להוראות סעיף 4(2) לצו, עמלת ההיוון אינה נגבית עבור מסלולי הלוואה בריבית משתנה, אם מועדי שינוי הריבית אינם ידועים מראש, או אם הם ידועים מראש אך נקבעו לאחת לשנה או לתדירות גבוהה יותר. כלומר, לפי סעיף זה, עמלת ההיוון נגבית עבור מסלולי הלוואה בריבית קבועה, ובמקרים מסוימים גם בריבית משתנה.
על פי הצעת החוק, בנק יהיה מחויב ליצור מסלול הלוואת משכנתא שיאפשר ללווה לפרוע את ההלוואה פירעון מוקדם בלא שהדבר יהיה כרוך בתשלום עמלת פירעון מוקדם. תיקון זה ראוי מכמה סיבות: ראשית, הרקע המוניטרי שהוביל לקביעתה של עמלת הפירעון המוקדם בשנות השמונים של המאה שעברה היה שמירה על יציבות הבנקים במקרה של ירידת ריבית דרסטית (כגון הירידה בריבית מ-13-14% ל-6-7% שהתרחשה בשנים אלו). כיום המצב המוניטרי שונה מאוד ונראה כי אין הצדקה לקיומה של עמלת הפירעון המוקדם. שנית, שלא כבעבר ובניגוד למשקי הבית הפרטיים, לבנקים היום יש יכולות מקצועיות ונגישות למידע, המאפשרות להם שימוש בכלים פיננסיים שיכולים להקנות להם ביטוח ("חיסון") כנגד שינויים בריבית.
לעומת זאת, ללווים יכולות ניתוח פיננסי מוגבלות ורגישות מוגברת להטיות פסיכולוגיות למיניהן, שבעקבותיהן מרכיב עמלת הפירעון המוקדם נותר בלתי נראה ובלתי צפוי עבורם בעת נטילת ההלוואה. הדבר פוגע ביעילות הכלכלית, שכן מחיר ההלוואה האמיתי אינו נלקח בחשבון על ידי הלווה. על-ידי חיוב הבנקים להציע מסלול הלוואה בריבית קבועה ללא עמלת פירעון מוקדם, רואה הלווה את המחיר האמיתי של המשכנתא והוא יכול לקבל החלטה רציונאלית ומושכלת יותר. חשוב לציין, שביטול עמלת הפירעון המוקדם יביא לעלייה בשיעור הריבית על המשכנתא, אך בניגוד לעמלת הפירעון הנסתרת מציבור גדול של לווים, הריבית היא מרכיב נראה וגלוי לכל, ובשל כך התחרות בין הבנקים היא בעיקר על מרכיב שיעור הריבית. תחרות זו על שיעור הריבית ללא ספק תגביל את עליית הריבית האפשרית שיציע הבנק במסלול משכנתא ללא עמלת פירעון מוקדם. בכל אופן, העלייה האפשרית בריבית עקב ביטול העמלה עדיפה על העמלה שנאלץ לשלם הלווה הפורע חובו בפירעון מוקדם. הדברים נכונים היום ביתר שאת, משום שהחל במאי 2011 הגביל בנק ישראל את מרכיב הפריים במשכנתאות לשליש, וגרם לכך שבאופן מעשי, כלל המשכנתאות כפופות לפוטנציאל של תשלום עמלת פירעון מוקדם.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ1823/19; הוסרה מסדר היום ביום י"ד בשבט התשע"ד (15 בינואר 2014)), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אילן גילאון ומיקי רוזנטל (פ/1016/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת אילן גילאון (פ/106/21).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
תיקון סעיף 13 1. בפקודת הבנקאות, 1941, בסעיף 13(א)(2) –
(1) במקום "להתנות" יבוא "לגבות עמלה בשל";
(2) המילים "בתשלום עמלה" – יימחקו;
(3) בסופו יבוא "ובלבד שבטרם נחתם הסכם ההלוואה נתן ללווה אפשרות לבחור במסלול המאפשר פירעון מוקדם כאמור ללא עמלה.".