הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081911
הכנסת העשרים ושתיים
יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי
______________________________________________
פ/632/22
הצעת חוק-יסוד: השירות הציבורי
דברי הסבר
נושא השחיתות השלטונית הפך בתקופה האחרונה לאיום על החברה והדמוקרטיה הישראלית. השחיתות אינה רק מקרים של ביצוע עבירות פליליות על ידי עובדי המדינה, אלא לרוב מדובר במקרים בהם מעדיף עובד הציבור אינטרסים פרטיים או פוליטיים על פני טובת הציבור. ראוי שעובדי הציבור, המשמשים כנאמניו ושליחיו של העם, ישמשו בעבודתם דוגמה ומופת להתנהלות תקינה, דמוקרטית ואף אלטרואיסטית. השחיתות השלטונית חותרת תחת אמון הציבור במוסדות השלטון ובשיטה הדמוקרטית. היא פוגעת בלכידות החברתית, באיכות החיים של אזרחי המדינה ובצמיחה הכלכלית.
ראוי לעגן את המאבק בשחיתות השלטונית גם ברמה החוקתית, במסגרת חוקי היסוד של מדינת ישראל. מטרתו של חוק-יסוד: השירות הציבורי היא להגדיר את כללי המנהל הציבורי המחייבים את משרתי הציבור. חלק מכללים אלה מעוגנים כיום בקוד האתי של נציבות שירות המדינה, אך ראוי להעמיד במקומם הראוי – כחלק מחוקי היסוד של מדינת ישראל. על עובד ציבור לשים לנגד עיניו כללים אלה בכל החלטה ועניין.
חוק היסוד המוצע יעגן את תפקידה של הרשות המבצעת כנאמן הציבור ושל עובדי הציבור ככאלה שמופקדים על קידום טובת הציבור והאינטרס הציבורי. החוק יקבע את אופן ההצטרפות לשירות הציבורי, בדגש על אופן עריכת מכרזי האיוש באופן שיוויוני. בנוסף, יקבע החוק את החובות המרכזיות שיוטלו על עובדי הציבור.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת חברי הכנסת (פ/671/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
עקרונות יסוד 1. הרשות המבצעת, על יחידות הסמך שלה, היא נאמן הציבור; היא תפעל לשם קידום האינטרס הציבורי ולשם שמירה על זכויות האדם והאזרח; הרשות המבצעת תנהג בנאמנות, בהגינות, ביושר, בסבירות ובשקיפות.
מטרה 2. חוק-יסוד זה מטרתו לעגן את תפקידי השירות הציבורי, אופן ההצטרפות לשירות הציבורי ואת כללי האתיקה החלים על עובדי הציבור.
השירות הציבורי 3. (א) השירות הציבורי כולל את כל נושאי המשרה או ממלאי התפקידים ברשות המבצעת, בין שהם במעמד עובד ובין שהם מועסקים על פי הסכם, בין אם במשרדי הממשלה, בחברות הממשלתיות או ביחידות הסמך הממשלתיות, אולם הוא אינו כולל שרים.
(ב) בחוק זה, "עובד הציבור" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או עובד בגוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].
הצטרפות לשירות הציבורי 4. (א) העסקת אנשים בשירות הציבורי תיעשה לשם קידום טובת הציבור בלבד, ובלבד שאותם אנשים מחזיקים בכישורים המתאימים למילוי תפקידם.
(ב) לא יתמנו אנשים למילוי משרות בשירות הציבורי אלא במכרז, למעט משרות אמון שיוגדרו כך באופן מפורש בחוק; במכרז תינתן הזדמנות שווה לכל המעוניין להשתתף בו, ללא משוא פנים או דעה קדומה; המועמד שייבחר לתפקיד יהיה המועמד הכשיר ביותר מבין המועמדים.
(ג) החלטה על איוש משרה תיעשה תוך התחשבות בשיקולים הרלוונטיים בלבד לשם מילוי מיטבי של התפקיד הנדון; הבחירה מבין המועמדים תיעשה משיקולים מקצועיים וללא הפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה או שירות מילואים.
חובות עובד הציבור 5. (א) עובד הציבור יפעיל את סמכויותיו לשם קידום האינטרס הציבורי, בהגינות ובסבירות; הסמכויות יופעלו על פי תכלית הדין שקבע אותן ותוך שמירה על זכויות האדם והאזרח בישראל.
(ב) עובד הציבור יפעל בנאמנות כלפי החלטות הממשלה המכהנת, ללא קשר להשקפותיו האישיות.
(ג) עובד הציבור יפעל בהתאם לסמכויות שהוקנו לו כחוק, ללא חריגה מסמכות.
(ד) עובד הציבור לא יפיק תועלת אישית כתוצאה מעבודתו בשירות הציבורי ולא יעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי עליו הוא מופקד לבין ענייניו האישיים; עובד הציבור לא ישתתף בתהליך קבלת ההחלטות שיש לו עניין אישי בהן או שמעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים; בסעיף זה, "תועלת אישית" ו"עניין אישי" – לרבות תועלת אשר יפיק קרוב משפחתו, חברו, שותפו, סוכנו או שכנו של עובד הציבור.
(ה) עובד הציבור לא ינצל את מעמדו, תוארו, תפקידו או שם המשרד שבו הוא עובד לצרכים שאינם חלק מעיסוקו.
(ו) עובד הציבור לא יפגע בזכויותיו של אדם לפני שניתנה לאותו אדם זכות הטיעון.
(ז) עובדי הציבור יהיו נתונים לדין משמעתי, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי נציבות שירות המדינה.