הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2081945
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________
פ/528/22
הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התש"ף–2019
דברי הסבר
חוק העונשין, התשל"ז–1977, מסמיך את בית המשפט לחייב אדם שהורשע בביצוע עבירה לשלם פיצויים לאדם שניזוק מהעבירה. עם זאת, מדובר בסמכות שברשות, אשר אינה מחייבת את בית המשפט לפסוק פיצויים. כמו כן, בית המשפט אינו חייב לנמק את החלטתו במקרה שאינו מחייב בפיצוי לנפגע העבירה.
הצעת החוק נועדה לתקן מצב זה ביחס לנפגעים מהעבירות החמורות ביותר, כגון בני משפחות נרצחים ונפגעי עבירות מין ואלימות חמורות, היות שאין חולק כי הם ניזוקו עקב העבירה שבוצעה כלפיהם או כלפי יקיריהם.
בצד שיקול הדעת שנמסר לבית המשפט בפסיקת הפיצויים, חלה עליו חובה לנמק את הטעמים המיוחדים אשר הביאו להימנעותו מלפסוק פיצוי. מוצע לקבוע כי לגבי נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה פסיקת פיצויים תהיה ברירת המחדל, ואי פסיקתם תחייב את בית המשפט לנמק את שיקוליו.
הלכה פסוקה היא כי חיוב נאשם בפיצוי נפגע עבירה יש בו כדי לקדם גם את תכליותיו של המשפט הפלילי, אשר אחת מהן היא הגנה על זכויות נפגעי עבירה, וכן שסכום הפיצוי אינו קשור מטבעו ביכולתו הכלכלית של הנאשם. בית המשפט קבע כי נקודת המוצא המשותפת לתכליות השונות שיש לפיצוי נפגע העבירה היא כי בין אם מדובר בהוראה עונשית ובין אם מדובר בהוראה אזרחית, הרי שהיא נועדה בראש ובראשונה לסייע לקרבנות העבירה ולהקל עליהם את מסלול שיקומם.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון ואילן גילאון (פ/3781/18); ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/154/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/238/20) ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/4950/20; פ/5020/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
תיקון סעיף 77 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 77, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) הורשע אדם בביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, יחייבו בית המשפט, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק מהעבירה סכום כאמור בסעיף קטן (א) לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו, אלא אם כן החליט שאין מקום לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו."