הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2082026
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________
פ/521/22
הצעת חוק פדיון הטבת חניה לעובד לשם צמצום שימוש ברכב פרטי, התש"ף–2019
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים למגמת גידול נרחבת בשימוש בכלי רכב פרטיים בישראל, המגבירה את תופעת ה"יוממות", לפיה יש הפרדה גיאוגרפית משמעותית בין אזור התעסוקה ועבודתו היומיומית של העובד לבין ביתו וחיי המשפחה שלו.
אחת התוצאות השליליות של התופעה מתבטאת בעומסי התנועה הרבים בשעות הלחץ בנסיעה לעבודה ובחזרה ממנה. לתופעת היוממות יש השלכות שליליות נוספות.
שימוש נרחב בכלי רכב פרטיים על בסיס יומיומי לצורך נסיעה לעבודה כרוך בעלויות רבות למדינה ולמעסיקים, אובדן שעות עבודה למשק, סבסוד חנייה לעובדים בעלות משמעותית, יצירת פריפריות התלויות לחלוטין ברכב הפרטי, אובדן שטחים למגורים ושטחים ירוקים, וכן זיהום אוויר ניכר.
לפיכך עידוד פדיון הטבת חנייה מהווה תמריץ יעיל וחסכוני להפחתת השימוש בנסיעה ברכב פרטי לעבודה ולהפחתת הנזקים הנגרמים מתופעת היוממות.
בהצעת החוק מוצע שמעסיק המעסיק 30 עובדים ומעלה, ונותן לעובדיו הטבה שניתנת לצורך חנייה (להלן – הטבת חנייה), יאפשר לעובד לוותר על הטבה זו ולקבל במקום תשלום פדיון הטבת חנייה, ובלבד שהוא לא יחנה במקום אחר באזור עבודתו במהלך שעות עבודתו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3924/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת ניצן הורוביץ ודב חנין (פ/890/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/650/19).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/99/20; הוסרה מסדר היום ביום כ"א בתמוז התשע"ה (8 ביולי 2015); פ/2682/20) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1908/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
הגדרות 1. בחוק זה –
"הטבת חניה" – הטבה הניתנת לעובד ממעסיקו בקשר להחניית רכבו הפרטי של העובד, בין בדרך של הקצאת מקום חניה ובין בדרך מוסכמת אחרת;
"מעסיק" – מי שמעסיק 30 עובדים לפחות;
"מקום חניה" – שטח המיועד להחניית רכב פרטי של עובד;
"פדיון הטבת חניה" – סכום השווה לחסכון בפועל של המעסיק, על פי מחיר השוק המקובל למקום חניה באזור שבו מוצב העובד, או סכום השווה להכנסה החלופית שיכול היה המעסיק להפיק ממקום החנייה שעליו ויתר העובד, לפי הגבוה;
"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנה;
"רכב פרטי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה;
"השר" – שר הכלכלה והתעשייה.
פדיון הטבת חניה 2. (א) עובד הזכאי ממעסיקו להטבת חניה רשאי להודיע בכתב למעסיקו, בתחילת כל רבעון, כי הוא מוותר על הטבה זו תמורת תשלום פדיון הטבת חניה, ובלבד שיתחייב באותה הודעה כי לא ישתמש במקום חניה חלופי לצורך החניית רכבו הפרטי בסביבת מקום העבודה ובמהלך שעות העבודה.
(ב) קיבל מעסיק הודעה מעובדו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המעסיק, במהלך אותו רבעון, פדיון הטבת חניה.
דין פדיון הטבת חניה 3. דין פדיון הטבת חניה כדין שכר עבודה לכל דבר.
הפרת התחייבות העובד 4. מסר העובד הודעה כאמור בסעיף 2(א), והפר את התחייבותו שבאותה הודעה, רשאי המעסיק שלא לשלם לעובד את פדיון הטבת החניה.
סמכות שיפוט 5. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בכל תובענה על פי חוק זה, לרבות מחלוקת הנוגעת למחיר מקום החניה.
ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.