הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2082082
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________
פ/454/22
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרת הוראות צווי הרחבה לעניין החזר הוצאות נסיעה), התש"ף–2019
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא להרחיב את סמכות משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – המשרד) להטיל עיצומים כספיים לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, כך שיתאפשר להטילם גם בשל הפרה של צווי ההרחבה לעניין החזר הוצאות נסיעה.
צו הרחבה שהוציא שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים להסכם שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הנוגע להשתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה, חל על כלל העובדים במשק, למעט עובדים במפעלים מוגנים, ושיעוריו מתעדכנים מעת לעת.
מכוח צו ההרחבה, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש העובד, או עשוי היה להשתמש, בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתו, בכפוף למגבלת סכום שנקבע בצו ההרחבה. המטרה היא שלא יושתו על העובדים ההוצאות הכספיות הכרוכות בהגעה למקום העבודה, הוצאות שהולכות וגדלות עם השנים, בעקבות עליית מחירי הדלק.
לפי החוק הקיים כיום, המשרד אינו רשאי להטיל סנקציות של עיצומים כספיים על מעסיקים אשר אינם עומדים בהוראות צו ההרחבה לעניין החזר הוצאות הנסיעה. בכך מתאפשר בפועל למעסיקים לנצל את עובדיהם ולא לשלם להם את זכויותיהם. במקרים שבהם המעסיק מפר את זכותו הבסיסית של העובד לקבל החזר הוצאות נסיעה, האפשרות היחידה שניצבת בפני העובד היא להגיש תביעה לבית הדין לעבודה נגד המעסיק, ובתנאים מסוימים גם נגד מזמין השירות בענפי ניקיון, שמירה ואבטחה והסעדה.
העובדים שזקוקים יותר מכל להחזר הוצאות הנסיעה הם עובדים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות בחברה, ולכן נגישותם לבית הדין לעבודה, וכן אפשרותם לשאת בהוצאות הכלכליות הכרוכות בכך, מוגבלת. לאור האמור, במקרים רבים העובדים הנפגעים אינם מגישים תביעות נגד המעסיק המפר את זכויותיהם, והם נותרים ללא מענה.
מטרתה של הצעת החוק היא להבטיח כי המעסיקים יקיימו את חובתם לתשלום החזר הוצאות הנסיעה. זאת, על ידי הרחבת הסמכות של המשרד להטיל עיצומים כספיים גם במקרים של צווי ההרחבה הנוגעים להחזר הוצאות הנסיעה.
זאת ועוד: התופעה של הלנת החזר הוצאות הנסיעה רווחת עוד יותר במצבים של העסקה בלתי-ישירה, כאשר העובדים מועסקים על ידי חברות של קבלני שירותים ולא ישירות על ידי מזמין העבודה. כדי לתקן את המעוות, הצעת החוק מציעה לכלול את נושא החזר הוצאות הנסיעה גם בתוספת השלישית של החוק. כך תתאפשר הטלת עיצום כספי גם על מזמין השירות בתחומי ניקיון, שמירה ואבטחה והסעדה, במצבים שבהם הקבלן מפר את זכותם של העובדים לקבל החזר הוצאות נסיעה. השתת העיצום הכספי על מזמין השירות נועדה להגביר את הפיקוח של מזמיני השירות על הקבלנים לעניין שמירה על הזכויות ותנאי העבודה של עובדיהם.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2334/19).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/563/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19
תיקון התוספת השנייה 1. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011 (להלן – החוק העיקרי), בתוספת השנייה, בחלק ג', אחרי פרט (15) יבוא:
"(15א) תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין החזר הוצאות נסיעה."
תיקון התוספת השלישית 2. בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט (18) יבוא:
"(18א) תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין החזר הוצאות נסיעה."