הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2082521 הכנסת העשרים ושתיים יוזם: חבר הכנסת איציק שמולי ______________________________________________ פ/636/22 הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות דברי הסבר הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות מהווה אבן יסוד ברעיון של מדינת הרווחה המודרנית. הצעת החוק נועדה להבטיח ארבעה עקרונות חברתיים ראשונים במעלה: א. לכל תושב במדינה יהיו זכויות חברתיות בסיסיות, בהן: הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לעבודה ולשכר הוגן, הזכות לחינוך מתקדם, ביטחון סוציאלי, ביטחון תזונתי, דיור, בריאות ורווחה חברתית, בכפוף למגבלות כלכליות סבירות ובלבד שעקב מגבלות אלו לא ייווצרו במדינה פערים חברתיים שאינם סבירים. ב. זכות ההתאגדות של העובדים שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית. ג. זכות השביתה, שהיא עקרון יסוד בזכויות העובדים. ד. עקרון השוויון בעבודה – ללא הבדל גזע, לאום, מין ודת. חוק-יסוד זה חיוני כשלעצמו וחיוני עוד יותר במרקם החקיקתי בישראל, שבה קיים חוק-יסוד: חופש העיסוק המגן על זכויות המעסיקים, ואילו הזכויות החברתיות וזכויות העובדים אינן מעוגנות עדיין בחוק-יסוד ולכן אינן מוגנות דיין. עובדה זו יוצרת במדינת ישראל מצב חוקתי לא סימטרי, שיש בו פגם חקיקתי וסכנה ממשית להפרת האיזון בין העובדים והמעסיקים ובין השכבות החלשות והחזקות בחברה. כמו כן, חוק-יסוד זה חיוני עקב הפגיעה בזכויות החברתיות בשנים האחרונות במסגרת חוקי ההסדרים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/91/19), על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/581/19), ועל ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/580/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת (פ/728/20; הוסרה מסדר היום בדיון מוקדם ביום כ"ט באדר א' התשע"ו (9 במרץ 2016)), על ידי חבר הכנסת עמיר פרץ (פ/1101/20) ועל ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1926/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1/19; הוסרה מסדר היום ביום כ"א באייר התשע"ג (1 במאי 2013); פ/1300/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי כנסת (פ/477/20), על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/5387/20) ועל ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/4667/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/633/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בחשוון התש"ף – 18.11.19 עקרונות יסוד 1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה 2. חוק-יסוד זה מטרתו להגן על הזכויות החברתיות של האדם, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זכויות חברתיות 3. לכל תושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד אנושי, ובכלל זה הזכויות המנויות בחוק-יסוד זה; זכות זו תמומש או תוסדר בידי רשויות השלטון בחוק או לפי חוק ובהתאם ליכולתה הכלכלית של המדינה. ארגוני עובדים וארגוני מעבידים 4. עובדים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני עובדים, ומעבידים זכאים להתאגד לפי בחירתם בארגוני מעבידים; ארגונים אלה רשאים להתקשר בהסכמים קיבוציים, והכול לפי עקרונות משפט העבודה. הזכות לשבות 5. עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקיבוע ענייניהם הכלכליים והחברתיים. שוויון תעסוקתי 6. לכל אדם הזכות לשוויון תעסוקתי; אין מפלים בעבודה, להוציא הוראה שנועדה לתקן הפליה קיימת או לקדם שוויון בפועל של קבוצה שקופחה בעבר. קיום בכבוד וביטחון תזונתי 7. כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה ולקיום בכבוד, תוך הבטחת סיוע ושירותים סוציאליים נדרשים במקרה של מחלה, אבטלה, אי-כושר עבודה, אלמנות, זקנה או מחסור אחר; כל אדם זכאי למים ראויים לשתייה ולמזון מזין בכמות מספקת בהתאם לצרכיו הגופניים. דיור 8. כל אדם זכאי לדיור נאות, בר השגה ונגיש, ולהגנה מפני פינוי שרירותי. בריאות 9. כל אדם זכאי לרמת הבריאות הגבוהה ביותר שניתן להשיגה; כל אדם זכאי לביטוח בריאות ממלכתי, שיבטיח טיפול ללא צורך בתשלום ישיר ועל פי שיקולים של צורך רפואי בלבד. חינוך והשכלה 10. כל אדם זכאי לחינוך ולהשכלה איכותיים ונגישים לכל, ולחינוך ממלכתי חינם עד גיל 18. ביטוח סוציאלי 11. כל אדם זכאי לביטוח סוציאלי. פגיעה בזכויות 12. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה 13. כל רשות מרשויות השלטון וכל הפועל מטעמה חייבים לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. יציבות 14. אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב חירום מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה, שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות יסוד לפי חוק-יסוד זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה תהיה לתכלית ראויה ובמידה שלא תעלה על הנדרש. נוקשות 15. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב חברי הכנסת. הוראות מעבר 16. הוראות חיקוק שאלמלא חוק-יסוד זה היו תקפות ערב תחילתו של חוק-יסוד זה יעמדו בתוקפן עד תום חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אם לא בוטלו או תוקנו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה.