הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2081813 הכנסת העשרים ושתיים יוזם: חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ______________________________________________ פ/802/22 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – מעמד ערי עולים), התש"ף–2019 דברי הסבר מטרת הצעת החוק הזאת היא לתקן את הגדרת הערים שהרשויות המקומיות שזכאיות לקבלת תקציב מהקרן לצמצום פערים. הקמת הקרן לצמצום פערים במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז–2016 היתה מיועדת להחליף לתקן ולהרחיב את מספרם ומהותם של הרשויות המקומיות המקבלות הטבות וכך הוחלט לבטל את המונח "ערי עולים". פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, קובעת הוראות בנושא פטור ממסי עיריות ומועצות מקומיות, ובכלל זה בנושא תשלומי הארנונה של המדינה לרשויות המקומיות. במקור פטרה הפקודה את המדינה מלשלם לרשויות המקומיות ארנונת רכוש וארנונה כללית בגין נכסים המשמשים אותה ברשויות אלו. בשנת 1954 תוקנה הפקודה ונקבע כי בירושלים, ובכל רשות מקומית עליה יכריז שר הפנים (לאחר התייעצות עם שר האוצר) כעיר עולים, תהיה המדינה מחויבת לשלם ארנונה בשיעור מלא (100%) בגין הנכסים המשמשים אותה באותה הרשות. בשנת 1995 תוקנה הפקודה, במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ה-1995, ונקבע כי בנוסף לחובות המדינה לתשלום ארנונה בשיעור של 100% בירושלים ובערי עולים, תשלם המדינה לכל שאר הרשויות המקומיות, שבהן היא מחזיקה נכסים, ארנונה בשיעור מופחת. לעומת זאת, שאר הרשויות גובות מהמדינה תעריף ארנונה בשיעור מופחת של 30% עד 55%, בהתאם לסוג הנכס. בדברי ההסבר להצעה לתיקון הפקודה בשנת 1954, נכתב כי כוונת המחוקק היא "להכריז על ערים המאוכלסות בעיקר בעולים חדשים, ושבמצבן הכספי דחוק ביותר, כעל ערי עולים ולבטל גם בערים אלו את הפטור הניתן למדינה ולמוסדות הלאומיים" .כלומר, באופן כללי הוצגו שני מאפיינים נדרשים לרשות בכדי שתוכרז כעיר עולים: שיעור גבוה של עולים חדשים, כתנאי ראשון והכרחי, ומצב כלכלי דחוק ביותר. הארנונה העודפת שקיבלו ערי העולים הגיעה לכמעט 400 מיליון שקל בשנה. רשימת הערים והרשויות שהוגדרו ערי עולים נקבעה ברובה בשנות החמישים והשישים, ומאז 1991 לא עודכנה. הרשימה הישנה גרמה עוול לעשרות רשויות וגם הפסד למדינה. עם ביטול המעמד של ערי עולים הוקמה הקרן לצמצום פערים על ידי שר הפנים, אריה דרעי. הקרן תתקצב 183 רשויות חלשות. המנגנון של הקרן לצמצום פערים מעמיק את התלות של הרשויות החלשות בחסדי השלטון המרכזי. הכספים של הקרן אמורים אמנם להיות מחולקים בהתאם לקריטריונים שקופים כמו מצב סוציו־אקונומי, אחוז העולים בעיר, היקף השטחים המסחריים ועוד, אך הקריטריונים יכולים להשתנות בהתאם למדיניות הממשלה. בנוסף, אם המדינה תסתמך רק על הכספים שנלקחו מערי העולים ולא תוסיף תקציבים, הרבה ערי עולים, שהיו זכאיות בצדק להטבה שניתנה להם מתוקף ההגדרה, יקבלו מהקרן סכומים פחותים שלא יצליחו לפצות על הגירעון שייווצר בתקציבם כתוצאה מהמהלך. הארנונה ממתקנים ממשלתיים ובסיסים צבאיים היא במקרים רבים כבשת הרש של הרשויות החלשות. במצפה רמון למשל היא מהווה 60% מהכנסות המועצה. בהצעת החוק מוצע להחזיר לרשויות המקומיות שזכאיות גם היום להגדרה עיר עולים את היכולת לגבות ארנונה מלאה מהנכסים הממשלתיים שבתחומן, כדי שיהיו להן הכנסות עצמאיות וקבועות. תפקוד הקרן לצמצום פערים יוצר חוסר ודאות כלכלית בחלק מהרשויות החלשות, מעמיקה עוד יותר את התלות שלהן בתקציבי הממשלה, ומונעת מהן יציבות ועצמאות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19 תיקון סעיף 24 1. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז–2016, בסעיף 24(א) – בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע״ז–2016, בסעיף 24(א) – (1) סעיפים קטנים (6) ו-(7) – בטלים. (1) סעיפים קטנים (6) ו-(7) – בטלים. (2) אחרי סעיף קטן (7) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (7) יבוא: "(8) רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים כהגדרתה בחוק זה." תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה 2. בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938, בסעיף 3(ג), אחרי "יטילו הרשויות המקומיות" יבוא "וערי העולים כהגדרתם בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016". בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938, בסעיף 3(ג), אחרי "יטילו הרשויות המקומיות" יבוא "וערי העולים כהגדרתם בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016".