הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 8,585 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2082368 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני יעקב אשר ______________________________________________ פ/892/22 הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התש"ף–2019 דברי הסבר הזכות למים מוכרת כזכות יסוד בחברה הישראלית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. חוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), קובע בסעיף 1 כי מקורות המים הם קניין הציבור ומיועדים לצורכי תושבי המדינה ולפיתוח הארץ. סעיף 3 לחוק מעגן את הזכות של כל אדם לקבל מים ולהשתמש בהם. עיגון הזכות למים כזכות יסוד מבוסס על ההכרה בכך שאספקה סדירה של מים קשורה באופן מובהק ליכולת לנהל אורח חיים היגייני ובריא, ובכך שקיים קשר סיבתי בין היעדרם של מים נקיים לבין מחלות והפרעות גופניות. הרפורמה בתעריפי המים, שנכנסה לתוקף ביום 1 בינואר 2010, הביאה עמה עלייה חדה בתעריפי המים לשימוש הביתי. מחד גיסא, שונו שיטת הקצאות מכסות המים והיקפן, כך שבמקום שלושה תעריפים מדורגים (תעריף א' ל-8 מ"ק ראשונים; תעריף ב' ל-8 מ"ק נוספים; ותעריף ג' לכל כמות נוספת, כשלמשפחות מעל 4 נפשות הורחב תעריף א' ב-3 מ"ק לחודש לכל נפש), נקבעו שני תעריפים בלבד המוקצים ביחס לכמות הנפשות בבית (תעריף א' ל-3.5 מ"ק לאדם; ותעריף ב' לכל כמות נוספת). מאידך גיסא, התעריפים התייקרו באופן משמעותי, הן ביחס לכמות הבסיסית בתעריף א' והן ביחס לכמות הנוספת בתעריף ב'. להערכת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), התעריפים החדשים ייקרו את עלויות המים עבור הצרכן הביתי ב-40-50 אחוזים (דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, מרס 2010, עמ' 307). הרפורמה שהביאה להתייקרות מחירי המים התקבלה בהחלטת הממשלה מיום 12 באוגוסט 2007 (החלטת ממשלה מס' 2184), שקבעה כי יש להפסיק את התמיכה הממשלתית למשק המים, שעמדה אז על סך של 415 מיליוני שקלים לשנה, ולקבוע את תעריפי המים על פי "עקרון העלות". לפי עקרון זה, הקבוע בחוק המים ובחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) קובעת את התעריפים בשל השימוש בשירותי מים וביוב על פי מלוא עלות אספקת השירותים, לרבות מחיר הפקתם והובלתם לצרכן. בפועל, נוסף על הפסקת הסובסידיה הממשלתית, נקבע ברפורמה כי המחיר לצרכן יחושב לפי כלל העלויות של משק המים, כולל עלות רכישת מים מותפלים, מפעלי פיתוח למים וביצוע הסכמים מדיניים בתחום המים. כן הוכנסו למחירי המים עלויות הפעלת תאגידי המים והביוב, מס ערך מוסף שגובים התאגידים ומסים נוספים. למחירי המים הגבוהים תרמה גם ההחלטה להותיר מחירים מופחתים לעסקים בענפי התיירות, התעשייה והחקלאות. למחירי המים הגבוהים לא נקבעו סייגים או הנחות בחוק המים. כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד–1994, שאימצו את עקרון העלות, לא מאפשרים לצרכנים פרטיים לקבל הנחות. התוצאה היא שספקי המים אינם מוסמכים ליתן הנחות גם במקרים שבהם ברור כי הצרכן לא יוכל לעמוד בתשלום מחירי המים עקב מצבו החברתי-כלכלי. מדיניות זו הביאה לכך שצרכנים רבים מצאו עצמם קורסים תחת הנטל הכבד של מחירי המים, דבר שהוביל לעליה חדה במספר ניתוקי המים שביצעו תאגידי המים. משפחות רבות החיות בעוני נותקו מאספקת מים באופן חלקי או מלא לתקופות שונות. כמו כן, במהלך יישום הרפורמה התברר כי אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות ואנשים חולים, אשר זקוקים לכמויות גדולות של מים לצורך שימוש יומיומי מסיבות בריאותיות, נותרו ללא מענה, שכן בהיעדר כללים להנחות לא ניתן להתחשב בכך שצורכיהם בתחום זה גדולים מצורכי הצרכן הממוצע. המים אינם מצרך ככל המצרכים, אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית, והיעדרו גורם לסכנה חמורה לבריאות. כדי לממש את זכות היסוד למים המוזכרת לעיל, המדינה נדרשת להבטיח כי אספקת המים תובטח גם לאלה שידם אינה משגת. לפיכך, מוצע לקבוע מנגנון של הנחות על בסיס סוציאלי, המביא בחשבון מצב כלכלי וצרכים מיוחדים. לגבי צרכנים הנזקקים לקצבאות קיום בסיסיות מוצע לעגן בחוק תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף הקבוע לפי סעיף 112 בעבור שירותי מים וביוב. כן מוצע לקבוע אוכלוסיות מסוימות של בעלי צרכים מיוחדים, כגון חולים ובעלי מוגבלויות, שלגביהם יחול התשלום המופחת האמור. בנוסף, מוצע להסמיך את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לשלם תשלום מופחת כאמור. כדי שההסדר המוצע יחול גם לגבי צרכנים של תאגידי המים והביוב, מוצע לתקן גם את חוק תאגידי מים וביוב, כך שמי שיהיה זכאי לשלם תשלום מופחת בהתאם להסדר המוצע לגבי חוק המים, יהיה זכאי לתשלום מופחת גם לפי חוק תאגידי מים וביוב. התיקון האמור בא להוסיף על ההסדר הקבוע בסעיף 102(ב1) לחוק תאגידי מים וביוב, שלפיו שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע, בכל שנת כספים, אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים והביוב. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3040/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19 הוספת סעיף 112ב 1. בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי 112ב. (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן יהיה זכאי לשלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן יהיה זכאי לשלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן יהיה זכאי לשלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, או שהכנסתו אינה עולה על שיעור הגמלה לפי סעיף 5(א) לחוק האמור; (1) הוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, או שהכנסתו אינה עולה על שיעור הגמלה לפי סעיף 5(א) לחוק האמור; (2) הוא זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי); (2) הוא זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי); (3) הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי; (3) הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי; (4) הוא זכאי לגמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי; (4) הוא זכאי לגמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי; (5) הוא או בן משפחתו המתגורר עמו זכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; (5) הוא או בן משפחתו המתגורר עמו זכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; (6) נקבע לו או לבן משפחתו המתגורר עמו אחד מאלה: (6) נקבע לו או לבן משפחתו המתגורר עמו אחד מאלה: (א) דרגת נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז–1956; (ב) אחוזי נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד–1984; (ג) דרגת נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]; (ד) דרגת נכות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; (ה) דרגת נכות לפי חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א–1981; (ו) דרגת נכות לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954. (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי צרכנים נוספים שיהיו זכאים לשלם תשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי צרכנים נוספים שיהיו זכאים לשלם תשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי צרכנים נוספים שיהיו זכאים לשלם תשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." תיקון חוק תאגידי מים וביוב 2. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי 102א. (א) על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; לעניין זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים. (א) על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; לעניין זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים. (א) על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; לעניין זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 102(ב1)." (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 102(ב1)." (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 102(ב1)."