הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,387 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2082377 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני יעקב אשר ______________________________________________ פ/690/22 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק), התש"ף–2019 דברי הסבר סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, נועד למנוע מגופים מסחריים ואחרים, לשלוח דברי פרסומת לנמענים שלא בהתאם להוראות אותו סעיף. למרות האיסור הקיים בחוק, התופעה עדיין ממשיכה ואזרחים רבים ממשיכים לקבל פרסומות אסורות, בעיקר באמצעות מסרונים. חלק מחוסר ההצלחה למגר את התופעה נעוץ בכך שקיים קושי מהותי להגיע למפרסמים מפרי החוק שמסתתרים תחת מספרי טלפון פיקטיביים או בדרכים אחרות, וכמובן דבר הפרסומת לא כולל פרטים מזהים מספיקים, מה שמקשה מאוד לתבוע אותם על הפרת החוק. לפיכך, מוצע לחייב את חברות התקשורת שדרכן הפרסומת מגיעה לנמען, להעביר לנמען את הפרטים המזהים המצויים בידן של המקור שממנו הועברה ההודעה או של שולח ההודעה בעצמו אם הוא שילם עבור שירות משלוח ההודעות. זאת, אם הנמען פנה בבקשה לקבלת פרטי שולח הפרסומת. כיום חברות התקשורת דורשות קבלת צו שיפוטי לחשיפת פרטי השולח. כשמתקבלת הודעה ממפרסם ששילם עבור שירותי שולח, ששכר שירותי חברת סלולר, שהעבירה לחברת סלולר אחרת, יידרשו 3 צווים שיפוטיים כדי להגיע למפרסם[ דבר שאיננו מעשי ועלול להציף את מערכת המשפט. כדי ליצור הרתעה של גורמי התקשורת מהפרת החוק, מוצע לקבוע שגורם שלא מסר לנמען את פרטיו של שולח דבר הפרסומת, יראו אותו כמפרסם ובסמכות בית המשפט להטיל עליו חובה לשלם פיצוי, או לחילופין יחשוף את פרטי המפרסם. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אורי מקלב (פ/5716/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19 תיקון סעיף 30א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, בסעיף 30א(ו), אחרי פסקה (2) יבוא: בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, בסעיף 30א(ו), אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) (א) נמען רשאי לפנות לגורם שביצע בעבור אחר פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, בניגוד להוראות סעיף זה, על מנת שגורם כאמור יעביר לו את הפרטים של שולח דבר הפרסומת המצויים בידו; לפנייה כאמור יצורף העתק של דבר הפרסומת האמור; גורם שקיבל פנייה יעביר את פרטי השולח לנמען בתוך 15 ימים ממועד הפנייה. (ב) גורם שלא מסר לנמען את פרטיו של שולח דבר הפרסומת בהתאם להוראות פסקת משנה (א), יראו אותו כמפרסם. (ג) בפסקה זו, "גורם" – לרבות כל מי שהיה שותף לשליחת דבר הפרסומת."