הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 5,802 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2082388 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני יעקב אשר ______________________________________________ פ/776/22 הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה), התש"ף–2019 דברי הסבר טעויות רפואיות הן סיכון בלתי נמנע בכל טיפול רפואי, העלול לגרום נזק חמור ואף קטלני למטופל ולמשפחתו. טעויות רפואיות עלולות להיגרם כתוצאה מטעות אנוש של איש הצוות הרפואי, מהתרחשות תוצאה בלתי צפויה או בלתי רצויה במהלך הטיפול הרפואי, מתנאים מערכתיים שפוגמים באיכות הטיפול (עומס עבודה של הצוות הרפואי, מחסור בכוח אדם, מחסור במיטות אשפוז וכדומה) או מרשלנות מקצועית. בשנים האחרונות מתמודדת מערכת הבריאות בישראל עם עלייה חדה במספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות נגד צוותים רפואיים ומוסדות רפואיים. במקביל, גוברת הביקורת הנמתחת בתקשורת על המוסדות הללו. התביעות הרבות והפרסומים הפומביים הביאו להגברת המתח שחשים רופאים ואנשי צוות רפואי רבים במהלך עבודתם, לעלייה בהוצאות על ביטוחים מקצועיים ולהתרחבות תופעות של "רפואה מתגוננת", כגון ריבוי בדיקות ונקיטת אמצעים שנחיצותם מוטלת בספק. בכללי האתיקה הרפואית שפרסמה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, מונחה ציבור הרופאים לגלות מידע מלא למטופלים, גם בנוגע לטעויות בטיפול, אך לאור העלייה המדאיגה בתביעות משפטיות נגד רופאים והלך הרוח התקשורתי והציבורי העוין – מתעורר קושי של ממש בבניית דיאלוג כן ופתוח בין רופא למטופל בנוגע לטיפול הרפואי שניתן לו. בחוקיהן של עשרות מדינות בארצות הברית נכללים סעיפי התנצלות שונים. הצעת החוק הנוכחית מתבססת על התיקון לחוק שהתקבל במדינת יוטה (Rules of Evidence, Rule 409, Utah). שיח גלוי בין הרופא למטופל יתרום לאיכות הטיפול הרפואי ולחוויה כללית חיובית של המטופל, וזאת מכמה סיבות: תחושתו הכללית של מטופל הזוכה ליחס אנושי מאיש צוות רפואי שטיפל בו היא חיובית יותר, גם אם תוצאות הטיפול קשות; מטופל המקבל את המידע בנוגע לטעות שנעשתה באופן ברור ומסודר, יכול לטפל בהשלכותיה בזמן, וכך מביאים להפחתת הנזק הסופי; גילוי מוקדם של המידע עשוי להביא לדיון פתוח על אופן הפיצוי המגיע למטופל או אופן חלוקת נטל ההוצאות של הטיפול בנזק וכך נמנע דיון משפטי רווי הוצאות ומתחים; התנצלות הוכחה כאמצעי חשוב להקלת המתח הפוסט-טראומתי שנגרם לנפגע. מחקרים מהעולם מראים כי התנצלות של איש צוות רפואי תרמה להפחתת הסיכוי להגשת תביעה נגד איש הצוות או המוסד הרפואי. חשוב להדגיש כי השיחה שבין המטפל למטופל לאחר קבלת הטיפול היא רק אחת מהראיות להתרחשותה של רשלנות רפואית או עילת תביעה אחרת. ביטול השימוש כראיה בהתייחסות של איש צוות רפואי בשיחה שנערכה עם המטופל או קרוביו, לא תפגע באופן משמעותי בזכותו וביכולתו של מטופל לתבוע את הצוות הרפואי והמוסד הרפואי על הנזק שנגרם לו. תרומתה של הצעת החוק לקשר שבין מטופל למטפליו צפויה לעלות על הנזק הראייתי שייגרם למטופלים שיחליטו לתבוע בגין רשלנות רפואית. הצעת החוק נועדה לאפשר לאנשי צוות רפואי לנהל שיחה אמפתית וכנה עם מטופליהם על מנת לחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות, בכוח האדם שלה ובטיפול הרפואי הניתן בה. תיקון החוק עתיד לשפר גם את מהלך עבודתו השוטף של הצוות הרפואי, על ידי הפחתת המתח והקושי בטיפול בתוצאות בלתי רצויות של טיפול רפואי. לפיכך מוצע כי במשפט אזרחי או פלילי נגד איש צוות רפואי, שותפו לפעולה רפואית או מעסיקו, לא תחשב כראיה אחת מהתייחסויות אלה: התנצלות, הבעת תמיכה או הבעת תנחומים על ידי איש צוות רפואי; שיחה בה הוסבר למטופל על ההשלכות של התוצאות הבלתי רצויות של הטיפול הרפואי והאמצעים שננקטו כדי לטפל בו בעקבות הטעות שנעשתה; הצעה לפיצוי המטופל על הנזק שנגרם או הצעה לשאת בעלויות הנגזרות מהטעות. זאת, כאשר מדובר בהתייחסויות של איש צוות רפואי, שותפו לפעולה הרפואית, מעסיקו או נציג מטעם המוסד הרפואי, שהופנו אל מטופל, קרובו, מלווהו, נציגו או שאריו, בין במישרין ובין בעקיפין. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על יד חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (פ/4609/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/7/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (פ/1007/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19 הוספת סימן ד' בפרק א' 1. בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 14 יבוא: "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה "סימן ד': עדות שלא תשמש ראיה התייחסות איש צוות רפואי לתוצאות פעולה רפואית שלא תשמש ראיה התייחסות איש צוות רפואי לתוצאות פעולה רפואית שלא תשמש ראיה התייחסות איש צוות רפואי לתוצאות פעולה רפואית שלא תשמש ראיה 14א. (א) לא תשמש ראיה במשפט אזרחי או פלילי נגד איש צוות רפואי, שותפו לפעולה רפואית, מעסיקו או נציג המוסד הרפואי, התייחסות לתוצאות פעולה רפואית של אחד מהמנויים לעיל, שהופנתה למטופל, קרובו, מלווהו, נציגו או שאריו, שהיא אחת מאלה: (א) לא תשמש ראיה במשפט אזרחי או פלילי נגד איש צוות רפואי, שותפו לפעולה רפואית, מעסיקו או נציג המוסד הרפואי, התייחסות לתוצאות פעולה רפואית של אחד מהמנויים לעיל, שהופנתה למטופל, קרובו, מלווהו, נציגו או שאריו, שהיא אחת מאלה: (1) התנצלות, הבעת תמיכה, הבעת תנחומים או הבעת חרטה על תוצאותיה הבלתי רצויות של פעולה רפואית שביצע במטופל איש הצוות הרפואי או אדם שפעל מכוח הוראותיו; (2) הסבר על האירועים שעיקרם תוצאותיה הבלתי רצויות של פעולה רפואית שבוצעה במטופל על ידי איש הצוות הרפואי או אדם שפעל מכוח הוראותיו; (3) הצעה לפיצוי על נזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרפואי שקיבל המטופל או לנשיאה בעלויות הטיפול המתקן. (ב) בסעיף זה – (ב) בסעיף זה – "איש צוות רפואי" – מנהל מוסד רפואי או מטפל; "איש צוות רפואי" – מנהל מוסד רפואי או מטפל; "טיפול רפואי", "מוסד רפואי", "מטפל", "מטופל", "מנהל מוסד רפואי" – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996." "טיפול רפואי", "מוסד רפואי", "מטפל", "מטופל", "מנהל מוסד רפואי" – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996."