הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2082525
הכנסת העשרים ושתיים
יוזם: חבר הכנסת איציק שמולי
______________________________________________
פ/834/22
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הבטחת זכויות ילדים נטושים), התש"ף–2019
דברי הסבר
לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל חיים כ-500 ילדים נטושים. ילד נטוש הוא ילד ששני הוריו נטשו אותו בישראל, או ילד שאחד מהוריו נטש אותו בישראל והאחר נפטר, אינו גר עמו ואינו מכלכל אותו, גר דרך קבע בחו"ל, נעלמו עקבותיו או לא ידוע מי הוא. המדינה מקבלת עליה אחריות לרווחתם ולגידולם של ילדים אלו. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, מגדיר את זכאותם של ילדים אלה לקצבה, אך עושה הבחנה פסולה בין ילדים נטושים הגרים אצל בני משפחה מקרבה ראשונה (סבא, סבתא, אח או אחות) שעבורם משלם המוסד לביטוח לאומי קצבה, לעומת ילדים נטושים השוהים במסגרות השמה חוץ-ביתיות (כגון משפחות אומנה או פנימיות) הנתונים תחת אחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שהם אינם זכאים לקצבה כאמור (אלא בזמן חופשות מהפנימייה). כך יוצא שדווקא אותם הילדים שלא נמצאה עבורם חלופת משמורת קבועה בתוך משפחתם מופלים לרעה מבחינה כלכלית וכפועל יוצא גם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (שהם נמצאים באחד ממוסדותיו) נאלץ לספוג את עלות אחזקתם בעצמו.
הפליה נוספת עולה מתוך ההשוואה בין ילדים נטושים ובין ילדים יתומים. חרף הדמיון ביניהם מבחינת מאפייניהם החברתיים-כלכליים, ילדים נטושים אינם זכאים לקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי בניגוד לילדים יתומים שכן זכאים לכך. כיום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל קרן ייעודית עבור ילדים יתומים ובה מצטברים כספי קצבת השאירים שלהם בעת היותם קטינים. כאשר היתום מגיע לגיל 18 ביכולתו למשוך את הכסף למטרות מוגדרות (כגון חתונה, לימודים או פתיחת עסק) ואולם לא ניתן לפתוח קרן שכזאת עבור ילדים נטושים פשוט מפני שהם אינם זכאים כיום לקצבת שאירים. כל הניסיונות הפנימיים בין המוסד לביטוח לאומי ובין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להסדיר את מעמד הילדים הנטושים לעניין קצבה זו- עלו בתוהו, והתוצאה היא הפליה נוספת כלפי אותם הילדים.
לכן מוצע בהצעת חוק זו לבצע שני תיקונים מהותיים במטרה להרחיב את זכויותיהם של הילדים הנטושים ולאפשר להם, חרף נסיבות חייהם, תנאי פתיחה טובים יותר לחיים. ראשית, מוצע להפסיק את ההפליה הפסולה בתוך קבוצת הילדים הנטושים, כך שילד נטוש יזכה לקצבת הבטחת הכנסה בין אם הוא נקלט אצל בן משפחה מקרבה ראשונה (קיים כבר כיום) ובין אם הוא שוהה באחד ממוסדות הרווחה. לא ניתן להסביר הפליה זו בכך שהמוסד עצמו לוקח אחריות מלאה לכלכל את הילד הנטוש שנמצא תחת חסותו, שהרי ניתן לומר זאת בוודאות גם בנוגע לילד נטוש שנקלט אצל בן משפחתו ומשולמת בעדו קצבה כאמור.
שנית, יש להכיר בכך שמצבם ומאפייניהם של ילדים נטושים וילדים יתומים בישראל הוא דומה למדי ולפיכך להשוות את זכאותם לקבלת קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי (שניתנת היום רק לילד שהוא יתום אף במהלך שירותו בצה"ל). לפיכך מוצע בהצעה זו לסיים את ההפרדה הפסולה ולאפשר זכאות לקצבת שאירים גם לילדים שהוכרו כילדים נטושים.
הצעת חוק זו משקפת את אחריותה של המדינה לחייהם, לשלומם ולרווחתם של אזרחיה, ובעיקר לאלה חסרי הישע החיים בקרבה. מוחלשותם אינה צריכה להוות זרז לקיפוחם ואין להשלים עם מצב שבו הם נשמטים, נשכחים או מודרים מזכויות חברתיות בסיסיות שיוכלו לאפשר ברמת הפרט, חרף נסיבות החיים הקשות, רווחה גדולה יותר, וברמת החברה – צמצום משמעותי של אי השוויון.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/4683/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19
תיקון סעיף 3 1. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3(1), בסופו יבוא: "למעט ילד הזכאי לגמלה מיוחדת כהגדרתו בפרט 1(ג) בתוספת הראשונה."
תיקון התוספת הראשונה 2. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בפרט (1)(א)(3), אחרי "בהחזקתו" יבוא "למעט ילד הזכאי לגמלה מיוחדת השוהה במסגרת השמה חוץ-ביתית שבאחריות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים."
תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 252, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) לענין זכויות ילד הזכאי לגמלה מיוחדת כהגדרתו בפרט 1(ג) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, לפי פרק זה, יראו את ההורה שנטש אותו כנפטר ".