הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2083657 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת משה ארבל מכלוף מיקי זוהר קרן ברק אבי ניסנקורן ______________________________________________ פ/882/22 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הוצאה לפועל במסלול מזונות), התש"ף–2019 דברי הסבר כללי פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק), עניינו "הוצאה לפועל במסלול מזונות- הוראת שעה". פרק זה מסדיר את ביצועו של פסק דין למזונות בידי מערכת ההוצאה לפועל (להלן – מסלול מזונות). בהתאם להוראת סעיף 20כג לחוק, פורסמו ברשומות לשכות ההוצאה לפועל שבהן ניתן לבצע פסק דין למזונות במסלול מזונות. "פסק דין למזונות" מוגדר בסעיף 20יא לחוק כפסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד לביטוח לאומי – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, אשר מוגש לביצוע בהתאם להוראות סעיף 14 לאותו חוק. פרק א'2 האמור המסדיר את מסלול המזונות נוסף לחוק לפני כשש שנים במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ג–2013 (להלן – תיקון מס' 42) והוא נקבע כהוראת שעה שתוקפה יפוג ביום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020). מוצע להפוך את מסלול המזונות למסלול קבע בהוצאה לפועל וזאת בשל יעילותו הרבה הן לזוכה והן לחייב כפי שיפורט בהמשך. שונותו של חוב המזונות משאר החובות הנגבים בהוצאה לפועל פורטה בדברי ההסבר לתיקון מס' 42, בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42) (מסלול מזונות), התשע"ב–2012. שם מוסברת חשיבותו וייחודיותו של חוב המזונות משלושה טעמים אלה, שמנה השופט אלון בבג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ארץ ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח' (פ"ד מז(4), 715) : "א. החובה לתשלום מזונות וקביעת גובה המזונות מקורן בהחלטה שיפוטית, שקדם לה דיון שבו מובאים בחשבון היכולת של מי שנתחייב בהם והאמצעים העומדים לרשותו לסיפוק המזונות; ב. מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות – בן זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים, שמחייתם וחייהם היום-יומיים תלויים בהם; ג. פסק-דין בעניין מזונות אינו סופי, ובכל עת, כשהנסיבות משתנות ומצדיקות זאת, רשאי החייב בהם לחזור ולפנות לבית המשפט, וזה יחזור וידון בעניין חיובם וגובהם". כן מובאים בדברי ההסבר האמורים דבריו של השופט שמגר בע"א 7038/93 נורית סולומון נ' ד"ר אלי סולומון (פ"ד נא(2), 577), הקובע כי "הפקרת בן זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם". דברים אלה נכונים ביתר שאת גם ביחס למזונות ילדים. בנוסף, מפורטים בדברי ההסבר הטעמים לצורך בהקמתו של מסלול ייחודי לביצוע פסק דין למזונות: "...מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים; דבר זה גורם לקושי ממשי בניהול התיקים הן מהטעם שחלק מהזוכים אינם בקיאים בהוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק), ובלא ייצוג נאות הם אינם יודעים כיצד לנהל את התיק בצורה נכונה שתניב גבייה, והן מהטעם שחלק מהזוכים – בעיקר זוכות – חושש לנקוט הליכים כלפי החייב מהחשש שהדבר יגרום לסחיטה או לאיומים מצד החייב, דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע גם בילדים המשותפים. יש להניח כי בעיקר מסיבה זו, לא ננקטים די הליכים לגביית החובות האמורים, סכום החוב הולך ותופח וזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא מקבלים את דמי המזונות שהם זכאים וזקוקים להם." מאז הקמתו, הוכח מסלול מזונות כמסלול יעיל לגביית החובות המקיים את התכליות לשמן הוקם. על כך מעידים גם הנתונים המצויים במערכת ההוצאה לפועל אודות מסלול המזונות, המעודכנים לרבעון האחרון של שנת 2017, כפי שיפורט להלן: 1. ניהול תיקים קיימים – נכון לרבעון האחרון של שנת 2017 ישנם בהוצאה לפועל 76,566 תיקי מזונות אשר חלקם מתנהל במסלול מזונות וחלקם במסלול הרגיל. בכ- 63% מכלל תיקי המזונות הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי המחויב לנהל את כל תיקיו במסלול מזונות לפי הוראת סעיף 20יג(א) לחוק; בכ- 37% מהתיקים הזוכה הוא מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו (להלן – זוכה פרטי), אשר חלקם מתנהלים במסלול מזונות וחלקם במסלול הרגיל. 2. פתיחת תיקים חדשים – מיום הקמת המסלול ביום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) ועד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) (להלן- תקופת הבדיקה) נפתחו 16,333 תיקי מזונות של זוכה פרטי (להלן – תיקי המזונות שנפתחו בתקופת הבדיקה). ב- 68% מתיקי מזונות אלה בחר הזוכה לפתוח את התיק במסלול מזונות, זאת לעומת 32% מהתיקים שנפתחו במסלול הרגיל. 3. המצאת אזהרה לחייב – ב-96% מתיקי המזונות שנפתחו בתקופת הבדיקה במסלול מזונות, הומצאה לחייב אזהרה במסירה מלאה או חלקית. זאת לעומת תיקי מזונות שנפתחו במסלול הרגיל בתקופת הבדיקה, שבהם הומצאה אזהרה במסירה מלאה או חלקית, רק ב- 78%. קיימת חשיבות רבה להמצאת האזהרה לחייב מאחר שבמסגרת האזהרה מיודע החייב על דבר קיומו של החוב ורק לאחר המצאתה ניתן לנקוט נגדו הליכים לגבייתו. 4. סגירת תיקים – 32% מתיקי המזונות שנפתחו בתקופת הבדיקה במסלול מזונות נסגרו במהלך תקופת הבדיקה, זאת לעומת 27% מתיקי המזונות שנפתחו במסלול הרגיל ונסגרו בתקופת הבדיקה. יובהר כי במסגרת התיקים שנסגרו לא נכללו תיקים שנסגרו לפי תקנה 126(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם–1979, קרי תיקים שלא נעשתה בהם פעילות למעלה משנתיים. 5. היקף הגביה – בתיקי המזונות שנפתחו בתקופה שמיום א' באדר התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018), במסלול מזונות (11,061 תיקים) נגבה סך של 187,393,992 ₪ היינו סך של 16,942₪ בממוצע לכל תיק. לעומת זאת, תיקי המזונות שנפתחו במהלך התקופה האמורה במסלול הרגיל (5272 תיקים) שם נגבה סך של 65,597,798 ₪, היינו 12,442 ₪ בממוצע לכל תיק. 6. העברת תיקים ממסלול מזונות למסלול רגיל – במהלך שנת 2017 רק 21 זוכים ביקשו להעביר את התיק ממסלול מזונות למסלול רגיל. בהתאם להוראת סעיף 20יט(א)(2) לחוק, קיימת לזוכה פרטי אפשרות בכל עת לשנות את בחירתו ולעבור ממסלול מזונות למסלול רגיל. בהתאם להוראות סעיף 20יח לחוק, אף מוטלת על לשכת ההוצאה לפועל החובה להזכיר לזוכה הפרטי אפשרות זו, במסגרת הדיווח השנתי שהיא שולחת לו לפי אותו סעיף. יתרון נוסף לניהול תיק מזונות במסלול מזונות הוא בכך שמסלול מזונות מתאפיין ביחס אישי הן לזוכה והן לחייב ובעדכון שוטף, לרבות באמצעות משלוח מסרונים, על הנעשה בתיק. זאת הן מכוח כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות) (הוראת שעה), התשע"ד–2014 (להלן – הכללים), והן מכוח נהלים פנימיים המסדירים את העבודה במסלול המזונות. כאמור, גם מבחינת החייב יש יתרון רב בניהול התיק במסלול מזונות וזאת מאחר שבמסגרת מסלול זה, נעשים מאמצים רבים לגביית החוב מבלי שיינקטו הליכים כנגד החייב ולחילופין תוך נקיטת האמצעים שיפגעו בחייב במידה הפחותה ביותר. כך למשל לפי הוראת סעיף 20כא לחוק ברירת המחדל היא שבתיקים המתנהלים במסלול מזונות הזוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין, כך שנמנע מהחייב תשלום נוסף שמתווסף לחוב ומגדיל אותו. זאת ועוד כפי שמתחייב בכללים, מיד לאחר שליחת האזהרה ועוד בטרם המצאתה לחייב, על עובד מסלול המזונות בלשכת ההוצאה לפועל ליצור קשר טלפוני עם החייב כדי לנסות להניעו לפירעון החוב מבלי שיינקטו נגדו הליכי גבייה. על העובד לעדכן את החייב כי נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, למסור את פרטי התיק ואת גובה החוב ולהבהיר לו באלו הליכים ניתן יהיה לנקוט נגדו אם החוב לא ישולם, העובד מחויב לנסות להסדיר עם החייב את תשלומו של החוב וזאת מבלי שינקטו נגד החייב הליכי גבייה אקטיביים. גם במהלך ניהול התיק במסלול נשמר הקשר עם החייב – מתבצעת עמו שיחה לפני נקיטת הליכים נגדו, נשלח אליו מסרון המיידע אותו על בקשה להגדלת חוב שהגיש הזוכה כדי לאפשר לו להגיש תגובה, נשלח אליו מסרון במקרה שהוטלו עליו הגבלות ועוד. סעיף 1 מוצע למחוק מכותרת פרק א'2 לחוק את המילים "הוראת שעה", זאת בשל שינוי אופי ההסדר מהוראת שעה להוראת קבע. סעיף 2 סעיף 20יב לחוק קובע את תחולתו של פרק א'2 לחוק לשש שנים שסופן ביום ו' בשבט התש"ף (1 בפברואר 2020). כן קובע סעיף 20יב לחוק כי הוראות פרק א'2 לחוק יחולו בצורה הדרגתית – בתחילה רק על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף של הפרק, אחר כך גם על בקשות של זוכים פרטיים (שאינם המוסד לביטוח לאומי) שהוגשו לפני כניסתו לתוקף של הפרק, ולבסוף גם על בקשות המוסד לביטוח לאומי שהוגשו לפני כניסת הפרק לתוקף. לפי הוראות סעיף 20יב לחוק, החל בתאריך ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) (ועד תום תקופת התחולה של הוראת השעה) הוראות פרק א'2 חלות על כל סוגי הבקשות לביצוע פסק דין למזונות, כך שהפיכת הוראות הפרק להוראות קבע אינה משנה את היקף תחולת הוראות הפרק, כפי שהוא חל כיום. בדברי ההסבר לסעיף 20יב לחוק נאמר כי "לקראת תום התקופה תיבחן יעילותו של המסלול והאפשרות להפוך אותו למסלול קבע בהוצאה לפועל". לאור הנימוקים והנתונים שתוארו לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר ניתן ללמוד על יעילותו של המסלול ועל היתרונות שבהפיכתו למסלול קבע. כדי להפוך את "מסלול מזונות" למסלול קבע מוצע לבטל את סעיף 20יב לחוק. וזה נוסחו של סעיף 20יב לחוק שאותו מוצע לבטל: "20יב. תחולה והוראות מעבר (א) הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה – תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה. (ב) מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו. (ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות." סעיף 3 מוצע להפוך את ביצוע פסק הדין למזונות במסלול מזונות לברירת המחדל באמצעות תיקון הסעיף וביטול חובת העברת המידע בדבר התנהלות הליך ביצוע פסק הדין במסלול המזונות ובמסלול הרגיל. לאור הנימוקים והנתונים שתוארו לעיל בחלק הכללי לדברי ההסבר, ניתן ללמוד כאמור על יעילותו של המסלול ועל היתרונות שבהפיכתו למסלול שהוא ברירת המחדל במקום המצב כיום שבו זוכה פרטי צריך לבקש לעבור למסלול זה משום שיש בכך כדי לסרבל על ההליך ולהקשות על החלטתו של הזוכה בדבר מסלול ביצוע פסק הדין. למרות זאת, אף לפי הסעיף המתוקן יהיה רשאי הזוכה לבקש לבצע את פסק הדין במסלול הרגיל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התש"ף – 25.11.19 תיקון כותרת פרק א'2 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בכותרת פרק א'2, המילים "הוראת שעה" – יימחקו. ביטול סעיף 20יב 2. סעיף 20יב לחוק העיקרי – בטל. תיקון סעיף 20יג 3. בסעיף 20יג לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, יבוצע פסק הדין במסלול מזונות, אלא אם כן ביקש לבצע את פסק הדין במסלול רגיל; בקשה לבצע את פסק הדין במסלול רגיל כאמור תוגש בידי הזוכה בלבד ולא בידי בא כוחו."