הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2082091 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר אלי אבידר יבגני סובה חמד עמאר אלכס קושניר מרק איפראימוב ______________________________________________ פ/1199/22 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות החזקת רכב), התש"ף–2019 דברי הסבר סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), קובע כי שוויו של שימוש ברכב משמש כמקור להכנסה שחייבת במס. סעיף 17 לפקודה קובע כי לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם במס, ינוכו הוצאות שהוצאו בייצור הכנסתו בשנת המס. שכירים ועצמאים רבים (להלן – עובדים), משתמשים ברכבם הן לצורכי עבודתם והן לצרכיהם הפרטיים. במקרים רבים, עיקר השימוש מופנה לצורכי עבודה. למרות זאת, בחישוב שוויו של השימוש ברכב בבירור הכנסתם החייבת של העובדים, לא נערכת הבחנה בין שימוש שנעשה לצורכי עבודה לבין שימוש שנעשה לצרכים פרטיים, אלא מתבצע חישוב שמתייחס לצרכים פרטיים בלבד. לכן, העובדים חייבים במס על פי שווי שימוש מלא. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 17 לפקודה ולקבוע כי שכיר או עצמאי יהיה רשאי להצהיר כי עיקר השימוש ברכבו הוא לצורכי עסקו או עבודתו. עצמאי שהצהיר כאמור, יהיה רשאי לבחור באחת מבין שתי חלופות: לנכות שני שלישים מהוצאותיו להחזקת רכבו, או לשלם בעד שוויו של השימוש ברכבו על פי מכשיר למדידת נסועה שיקבע שר האוצר בתקנות. שכיר שהצהיר כאמור, שיעור שווי השימוש שיחול לגבי רכבו לא יעלה על 1.67%. עוד מוצע לקבוע כי בחישוב שווי השימוש לרכב יוכר ניכוי פחת בשיעור של 10% בכל שנה, ובלבד שהמחיר המתואם לצרכן לא יפחת משיעור של 30% משווי הרכב בהיותו חדש. נוסף על כך, מוצע לתקן את סעיף 2(2)(א) לפקודה ולקבוע כי רכב מנועי משוריין שהועמד לרשותו של אדם בהוראת שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל לא ייחשב כמקור הכנסה בדמות טובת הנאה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4914/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/353/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19 תיקון סעיף 2 1. בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 2(2) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "רכב מנועי משוריין שהועמד לרשותו של אדם בהוראת שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל לא ייחשב כטובת הנאה." בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 2(2) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "רכב מנועי משוריין שהועמד לרשותו של אדם בהוראת שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל לא ייחשב כטובת הנאה." בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), בסעיף 2(2) בפסקת משנה (א), בסופה יבוא "רכב מנועי משוריין שהועמד לרשותו של אדם בהוראת שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל לא ייחשב כטובת הנאה." תיקון סעיף 17 2. בסעיף 17 לפקודה, אחרי פסקה (15) יבוא: בסעיף 17 לפקודה, אחרי פסקה (15) יבוא: בסעיף 17 לפקודה, אחרי פסקה (15) יבוא: "(16) (א) שוויו של שימוש ברכב מנועי שהועמד לרשותו של אדם שהצהיר כי עיקר השימוש ברכבו הוא לצורכי עסקו או עבודתו. (א) שוויו של שימוש ברכב מנועי שהועמד לרשותו של אדם שהצהיר כי עיקר השימוש ברכבו הוא לצורכי עסקו או עבודתו. (ב) הצהיר אדם כאמור בסעיף קטן (א) והכנסתו היא הכנסה מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1), יבחר מבין אלה: (ב) הצהיר אדם כאמור בסעיף קטן (א) והכנסתו היא הכנסה מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1), יבחר מבין אלה: (1) ינוכו שני שלישים מהוצאותיו להחזקת רכב מנועי; (2) ישלם בעד שוויו של שימוש ברכבו על פי מכשיר למדידת נסועה שיקבע שר האוצר בתקנות. (ג) הצהיר אדם כאמור בסעיף קטן (א) והכנסתו היא הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2), שיעור שווי השימוש שיחול לגבי רכבו לא יעלה על 1.67%. (ג) הצהיר אדם כאמור בסעיף קטן (א) והכנסתו היא הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2), שיעור שווי השימוש שיחול לגבי רכבו לא יעלה על 1.67%. (ד) השווי לכל חודש של השימוש ברכב מנועי יהא התוצאה המתקבלת ממכפלת שיעור שווי השימוש ברכב במחיר המתואם לצרכן של הרכב בניכוי פחת של הרכב בשיעור של 10% בכל שנה, ובלבד שהמחיר המתואם לצרכן לא יפחת משיעור של 30% משווי הרכב בהיותו חדש. (ד) השווי לכל חודש של השימוש ברכב מנועי יהא התוצאה המתקבלת ממכפלת שיעור שווי השימוש ברכב במחיר המתואם לצרכן של הרכב בניכוי פחת של הרכב בשיעור של 10% בכל שנה, ובלבד שהמחיר המתואם לצרכן לא יפחת משיעור של 30% משווי הרכב בהיותו חדש. (ה) בסעיף זה – (ה) בסעיף זה – "הוצאות החזקת רכב מנועי" – הוצאות ששולמו בשנת המס בשל רישוי הרכב, הוצאות ביטוח, דמי שכירות בעד שימוש בו, רכישת דלק, רכישת שמנים, תיקון הרכב והחזקתו, חניה שאינה במקום העיסוק או סמוך אליו, אגרה, וכן פחת לפי סעיף 21 שהנישום זכאי לו בשנת המס בשל הרכב; "הוצאות החזקת רכב מנועי" – הוצאות ששולמו בשנת המס בשל רישוי הרכב, הוצאות ביטוח, דמי שכירות בעד שימוש בו, רכישת דלק, רכישת שמנים, תיקון הרכב והחזקתו, חניה שאינה במקום העיסוק או סמוך אליו, אגרה, וכן פחת לפי סעיף 21 שהנישום זכאי לו בשנת המס בשל הרכב; "רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה." "רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה."