הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2082396
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב
משה גפני
יעקב אשר
______________________________________________
פ/1158/22
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי למתלונן), התש"ף–2019
דברי הסבר
בתנאי המכרזים שהמדינה מפרסמת וההסכמים עליהם חתומים בעלי רישיונות לקו שירות להסעה באוטובוסים או מוניות, מצוי הסדר לפיו בעל רישיון שאינו עומד בתנאי הרישיון, או עובר על החוק, ישלם למדינה פיצוי מוסכם, בסכום הקבוע במכרז או בהסכם.
כך לדוגמה, בתנאי המכרז להפעלת תחבורה ציבורית באשכול אשדוד יבנה תל אביב (04/2013) נקבע כי מפעיל השירות ישלם למדינה פיצויים מוסכמים בשל אי עמידה בתנאי הרישיון. דוגמאות לפיצויים מוסכמים שנקבעו: בשל אי ביצוע נסיעה – 2,000 שקלים חדשים; בשל חריגה מלוח הזמנים (הקדמה או איחור) – 500 שקלים חדשים; בשל אי עצירה בתחנה – 1,000 שקלים חדשים; בשל הסעה של מעל ל-10 נוסעים בעמידה באוטובוס בינעירוני – 1,000 שקלים חדשים; בשל אוטובוס מלוכלך – 500 שקלים חדשים; בשל אי הוספת נסיעת תגבור ובשל אוטובוס מלא בתחנת המוצא – 1,000 שקלים חדשים; בשל עבירה על תקנות התעבורה – 1,000 שקלים חדשים.
עד לשנת 2012, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים העמיד לדין חברות תחבורה שלא עמדו בתנאי הרישיון, ואם בית המשפט הרשיע את החברות, העונש שהושת עליהן הסתכם בדרך כלל בקנסות בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים חדשים לקופת המדינה, ובפיצוי שנע בדרך כלל בין 500 ל-1500 שקלים חדשים לאזרח שבעקבות תלונתו הוגש כתב האישום.
בשנת 2012 בוטל הצו שהסמיך את חוקרי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לחקור תלונות של כל אדם לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוס ובמונית) התשל"ד–1974, שבוטל גם הוא, ובעקבות כך הופסקה העמדתם לדין של חברות התחבורה. הדבר גרם לכך שהצרכן של התחבורה הציבורית אינו חלק מתהליך התביעה ואינו מקבל פיצוי על הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו.
כיום, הסנקציה היחידה נגד חברות התחבורה במקרים של הפרת תנאי הרישיון היא חיובם בפיצוי מוסכם שנקבע בתנאי המכרז, הרישיון או ההסכם.
מוצע, כי במקרים שבהם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחייב את חברות התחבורה בתשלום פיצוי לאוצר המדינה בעקבות תלונה, יועבר חלק מהפיצוי למתלונן שנפגע.
תיקון זה יחזיר לקדמותו את ההסדר לפיו המתלונן מקבל את הפיצוי המגיע לו, ולפיכך יעודד את ציבור הנוסעים להגיש תלונה כשבעל הרישיון אינו עומד בתנאי הרישיון, דבר שיגרום לשיפור וייעול השירות בתחבורה הציבורית.
נראה שלהצעה זו אין כל משמעות תקציבית, לאור ההנחה שבעקבות התיקון צפוי שיוגשו יותר תלונות על ידי ציבור הנוסעים, ויתכן גם שקופת המדינה תצא נשכרת.
בהתחשב בסכומי הפיצויים שפסקו בתי המשפט למתלוננים בעבר, מוצע שהפיצוי לא יפחת מ-30% מהסכום ששילם מפעיל התחבורה הציבורית למדינה בעקבות התלונה.
הצעת חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2807/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (פ/963/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19
תיקון סעיף 71א 1. בפקודת התעבורה, בסעיף 71א, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) הפר בעל רישיון לקו שירות תנאי מתנאי רישיונו, וחויב, בעקבות תלונה שהגיש נגדו נוסע, בתשלום פיצוי למדינה לפי הרישיון או ההסכם שחתם עליו עם המדינה, יעביר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לאותו נוסע סכום שלא יפחת משלושים אחוז מסכום הפיצוי שבעל הרישיון חויב בתשלומו."