הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2082833 הכנסת העשרים ושתיים יוזם: חבר הכנסת איציק שמולי ______________________________________________ פ/981/22 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – אובדן ימי עבודה בשל מצב מיוחד בעורף), התש"ף–2019 דברי הסבר מזה כעשור מצוי אזור הדרום של מדינת ישראל תחת מתקפות אקראיות של טילים מסוגים שונים. אם במהלך מבצע צבאי מוכרז או מלחמה זוכים תושבי הדרום למענה מסודר בעניין אובדן ימי עבודה הרי שהפגיעות האקראיות אינן זוכות לטיפול מסודר של הרשויות. חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006 קבע כי עובד הנעדר מעבודתו עקב התקפה או מצב מיוחד בעורף יהיה זכאי לקבל תשלום על ימי העבודה שהפסיד. אולם התקופה הקובעת לתחולתו של החוק שהחלה ב-12.06.06 הסתיימה בתום מלחמת לבנון השנייה ב-14.08.06 (למעט בתקופה שמיום 31.05.07-16.05.70). מאז, תושבי הדרום המפסידים ימי עבודה עקב הכרזות אקראיות על מצב מיוחד בעורף אינם זכאים לתשלום על כך מתוקף חוק ונאלצים להגיע להסדרים מיוחדים מול מעסיקיהם, או להפסיד ימי חופשה ומחלה. הצעת החוק מבקשת להרחיב את אחריות המדינה על אזרחיה הנמצאים תחת איום בטחוני. מוצע כי תושבים בכל אזור בארץ בו הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב ההוראות שניתנו באזור. כמו כן, במידה והרשויות מחליטות לסגור את מוסדות החינוך, יקבלו עובדים שנאלצו להישאר להשגיח על ילדיהם תשלום על ימי עבודה שהפסידו. בנוסף, עובדים שסבלו מפגיעה ברכוש ובנכס יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב הטיפול בסידורים הנגזרים מכך. הפגיעה הכלכלית באזורים המצויים תחת איום בטחוני היא קשה במיוחד גם עבור המעסיקים, לנוכח ההפסד הכפול שלהם – הפסד תפוקת העובד וכן תשלום שכר מלא בהעדרו של העובד. לכן מוצע שהמדינה תפצה את המעסיקים בשיעור הפיצוי שנקבע במלחמת לבנון השנייה העומד על 132.5% מהשכר המשולם לעובד. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/3761/18) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/648/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19 הוספת פרק ב'2 1. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים חובת תשלום שכר חובת תשלום שכר חובת תשלום שכר 18ח. (א) עובד שבמהלך תקופה פלונית נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, ישלם לו מעבידו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה. (א) עובד שבמהלך תקופה פלונית נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, ישלם לו מעבידו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על קבלת כוח אדם או שירותים, בהתאם למקום העבודה של עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל או המזמין, או בהתאם למקום מגורי העובד. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על קבלת כוח אדם או שירותים, בהתאם למקום העבודה של עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל או המזמין, או בהתאם למקום מגורי העובד. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או הוראה שניתנה בשל שעת ההתקפה או המצב המיוחד בעורף על ידי ראש הרשות המקומית, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או הוראה שניתנה בשל שעת ההתקפה או המצב המיוחד בעורף על ידי ראש הרשות המקומית, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: (1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד. (ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בנזק שנגרם לנכס, כהגדרתם בפרק השמיני לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כתוצאה משעת ההתקפה או מהמצב המיוחד בעורף. (ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בנזק שנגרם לנכס, כהגדרתם בפרק השמיני לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כתוצאה משעת ההתקפה או מהמצב המיוחד בעורף. פיצוי למעביד פיצוי למעביד פיצוי למעביד 18ט. מעביד ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף 18ח, יהיה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור 132.5% מהשכר ששילם, לפי מספר ימי ההיעדרות או אי ביצוע העבודה של העובדים בפועל. מעביד ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף 18ח, יהיה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור 132.5% מהשכר ששילם, לפי מספר ימי ההיעדרות או אי ביצוע העבודה של העובדים בפועל. עדיפות עדיפות עדיפות 18י. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין. תחולה תחולה תחולה 18יא. הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967." הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967."