הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2083012 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת שלמה קרעי חוה אתי עטייה מיכאל מלכיאלי ינון אזולאי ______________________________________________ פ/1030/22 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – סייג להגשת עתירה בידי חבר הכנסת בעניין שהוחלט בכנסת) דברי הסבר בהשתתפותם בדיונים ובהצבעות בכנסת שותפים חברי הכנסת לאישור חוקים ותקנות ולקבלת החלטות. משקיבלה הכנסת החלטה, על חברי הכנסת לכבדה, גם אם לא תמכו בה. מטרתה של הצעת החוק למנוע מחברי הכנסת או מפלגה המיוצגת בכנסת שאינם מקבלים את הכרעת הכנסת לנסות להפכה באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט העליון. בהגשת עתירה כזו יש משום הפרה של עקרון הפרדת הרשויות והפגנה של חוסר כבוד כלפי הרשות המחוקקת והחלטותיה. יצוין כי ביום ד' בתמוז התשע"ד (2 ביולי 2014), במסגרת פסק דין אשר עסק בשאלה אם חלה חובה על הממשלה להסדיר את נושא ייצוא הגז הטבעי בחקיקה ראשית, ומאחר שבין העותרים נמנו גם ארבעה חברי כנסת (מהקואליציה ומהאופוזיציה), אמר נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט אשר גרוניס, את הדברים הבאים לעניין הגשת עתירות ציבוריות על ידי חברי הכנסת: "אבקש להתייחס בקצרה לזהותם של חלק מן העותרים, וביתר פירוט לכך שבין העותרים בבג"ץ 4491/13 נמנו כמה חברי כנסת (העותרים 7-4 שם). כל המתמצא בעשייתו השיפוטית של בית משפט זה יודע ודאי כי בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהיקף העתירות המוגשות לבית המשפט על ידי סיעות של הכנסת ועל ידי חברי כנסת... חלק מהעתירות הן ניסיונות של חברי הכנסת לתקוף החלטות של הכנסת ואורגנים שלה, כנפגעים ישירים של ההחלטות. אלה הן למשל עתירות נגד החלטות של הכנסת בעת שזו מפעילה סמכות מעין שיפוטית כלפי חבר כנסת (כגון הליך להסרת חסינות), או עתירות התוקפות הליכים פנימיים של הכנסת (למשל עתירות בנוגע למועדי דיון, להעמדת חוקים על סדר יומה של הכנסת וכיוצא בזה...) סוג נוסף ושונה בתכלית של עתירות מטעם חברי כנסת הוא זה שבו פונים חברי הכנסת לבית המשפט כעותרים ציבוריים לכל דבר ועניין, כפי שאירע במקרה דנא. תופעה זו של הגשת עתירות ציבוריות על ידי חברים ברשות המחוקקת החלה מתעצמת בשנים האחרונות במידה משמעותית... ניתן ליתן הסברים שונים לעלייה במספר העתירות המוגשות על ידי חברי כנסת לבית משפט זה בנושאים ציבוריים. ברור כי קיים קשר בין תופעה זו להרחבתה הכללית של זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק... אפשר ליתן לתופעה הסברים שונים מתחום מדעי המדינה... דומה כי התופעה שבה החלו חברי כנסת לפנות באופן תדיר לבתי המשפט כ"עותרים ציבוריים", בהחלט מעוררת דאגה. זאת על רקע ההנחה כי נבחרי הציבור יכולים לנסות לקדם את העניינים המועלים בעתירות הציבוריות באופן בלתי אמצעי בהליך החקיקה או באמצעים אחרים הנתונים בידי חברי הכנסת. לא מופרך לטעון כי עתירות ציבוריות של חברי כנסת מוגשות לעיתים על חשבון דיון ציבורי מקיף בהליכים הפנים-פרלמנטריים, מה שגורר אחריו לא אחת פגיעה במעמדה של הכנסת..." (בג"ץ 13/4491 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' ממשלת ישראל, פ"ד סז(1) 177). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בכסלו התש"ף – 2.12.19 הוספת סעיף 18א 1. בחוק-יסוד: הכנסת, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק-יסוד: הכנסת, אחרי סעיף 18 יבוא: בחוק-יסוד: הכנסת, אחרי סעיף 18 יבוא: "סייג להגשת עתירה בידי חבר הכנסת בעניין שהוחלט בכנסת 18א. חבר הכנסת או מפלגה המיוצגת בכנסת לא יגישו עתירה לבית המשפט העליון שעניינה ביטול חיקוק שאושר בכנסת או בוועדה מוועדות הכנסת או ביטול החלטה של הכנסת, למעט החלטה בעניין אישי הנוגע לחבר הכנסת או בעניין הנוגע למפלגה כאמור."