הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2082267
הכנסת העשרים ושתיים
יוזמת: חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס
______________________________________________ פ/1309/22
הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה כהון עצמי) (הוראת שעה), התש"ף–2019
דברי הסבר
בשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהיקף מימוש המשכנתאות, בעיקר בקרב זוגות צעירים. מבחינת מספרם הממוצע של מממשי המשכנתאות המוכוונות בחודש לאורך שנים ניתן לראות את הירידה הממושכת בקרב כלל הזכאים, ובעיקר בקרב "חסרי דירה". אחד הגורמים המרכזיים לתופעה זו הוא חוסר יכולתם של אותם אנשים המבקשים לרכוש את הדירה לגייס "הון התחלתי".
לפי הוראות בנק ישראל מיום 16 באוגוסט 2019, סכום ההלוואות לדיור מוגבל ל-75% ממחיר הדירה, כך שעל הרוכשים לגייס הון התחלתי בשיעור 25% מערך הדירה, סכום אשר לא מאפשר לזוגות רבים, בין היתר אלה הנמנים עם מעמד הביניים בישראל לרכוש דירה, ועל כן הם נאלצים להמשיך ולשכור דירה בשוק השכירות הדרקוני.
נראה כי קיימת מעורבות של הממשלה בשוק הדיור בישראל אשר נעשית בדרכים שונות, כגון הקצאת קרקעות לדיור ושיווקן בכל אזורי הארץ, דיור ציבורי לנזקקים ומתן סיוע לזכאים לצורך רכישת דירה או שכירת דירה. בהצעת חוק זו מוצעת דרך נוספת שתאפשר לזוגות להגשים את חלום רכישת הדירה, וזאת על ידי ערבות של המדינה למשכנתאות, עד לגובה משכנתא של 90% ממחיר הדירה. הצעת חוק זו מאפשרת ל"חסרי דירה" לרכוש דירה אף אם אין ברשותם "הון עצמי התחלתי" למימון מלוא סכום הרכישה.
כמו כן, על מנת לייעל הליך ביורוקרטי של קבלת ערבות זו, מוצע בהצעת החוק להעניק לשר האוצר סמכות לקבוע תנאים ואמות מידה לזכאות כאמור. שהרי לרמת היעילות של פעילות משרד האוצר יש השפעה רבה על שוק הדיור בארץ, בעיקר במימוש הביקוש לדיור בקרב האוכלוסייה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט. לפעילות זו יש חשיבות ציבורית רבה, בעיקר נוכח העובדה שהפער החברתי בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, וללא מעורבות משרד האוצר פער זה עלול לבוא לידי ביטוי בצורה קיצונית גם בתחום הדיור, להגדיל את הפער החברתי ולעודד ירידה מהארץ.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אלי כהן (פ/2724/20), על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/2791/20) ועל ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/3808/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19
תיקון סעיף 2 – הוראת שעה בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד לתום תקופה של שלוש שנים, יקראו את חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992, כך שבסעיף 2 – בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד לתום תקופה של שלוש שנים, יקראו את חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992, כך שבסעיף 2 – בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד לתום תקופה של שלוש שנים, יקראו את חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992, כך שבסעיף 2 –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בין 46,080 שקלים חדשים לבין 227,520 שקלים חדשים" יבוא "בין 59,904 שקלים חדשים לבין 295,776 שקלים חדשים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "בין 46,080 שקלים חדשים לבין 227,520 שקלים חדשים" יבוא "בין 59,904 שקלים חדשים לבין 295,776 שקלים חדשים"; (1) בסעיף קטן (א), במקום "בין 46,080 שקלים חדשים לבין 227,520 שקלים חדשים" יבוא "בין 59,904 שקלים חדשים לבין 295,776 שקלים חדשים";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) סכום ההלוואה לדיור שזכאי קיבל לפי חוק זה ייחשב לחלק מהונו העצמי בעת נטילת הלוואה אשר להבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה (בסעיף זה – ההלוואה השנייה), ובלבד שהתקיימו כל אלה: "(ד) סכום ההלוואה לדיור שזכאי קיבל לפי חוק זה ייחשב לחלק מהונו העצמי בעת נטילת הלוואה אשר להבטחת פירעונה נרשמו משכנתה, משכון או התחייבות לרשום משכנתה (בסעיף זה – ההלוואה השנייה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) מחיר הדירה אינו עולה על 1,400,000 שקלים חדשים;
(2) סכום ההלוואה לדיור בצירוף ההלוואה השנייה אינו עולה על 90% ממחיר הדירה כאמור בפסקה (1), בעת נטילת ההלוואה השנייה.
(ה) התקיימו נסיבות שבהן ההלוואה השנייה תועמד לפירעון, יהיה לפירעון ההלוואה השנייה דין קדימה על פני פירעון ההלוואה לדיור." (ה) התקיימו נסיבות שבהן ההלוואה השנייה תועמד לפירעון, יהיה לפירעון ההלוואה השנייה דין קדימה על פני פירעון ההלוואה לדיור."