הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2082300 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר אלי אבידר יבגני סובה חמד עמאר אלכס קושניר מרק איפראימוב ______________________________________________ פ/1355/22 הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים (תיקון – מועדי תשלום שיחולו על מזמינים שונים והחלה על מוסדות בריאות), התש"ף–2019 דברי הסבר חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017 (להלן – החוק), היה הישג משמעותי בעבור הספקים במדינת ישראל וחקיקתו נדרשה מכורח המציאות. על אף השיפור הניכר שחל בהתנהלות מול ספקים רבים במדינת ישראל, נוסח החוק מעלה קשיים בנוגע להתקשרויות עם מזמין שהוא מוסד להשכלה גבוהה מתקוצב, תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו או שחבריו מתמנים בידי הממשלה, מועצה דתית, חברה ממשלתית וחברה עירונית (להלן – המזמין). ההסדר המשפטי הקיים מאפשר למזמין לקבוע מועד תשלום החורג ממועדי התשלום לספקים הקבועים בחוק, אלא אם כן מועד התשלום שנקבע הוא בלתי הוגן באופן חריג. ואכן, במספר מקרים נוצלו הוראות החוק לרעת הספקים. כך, למשל, במקרה של חברת תע"ש שעד הפרטתה הייתה חברה ביטחונית, בחרה להחיל תנאים ייחודיים על ספקים שעבדו עמה ולא עמדה בתנאים שהיא עצמה המציאה ודרשה לקבוע. וביתר פירוט: סעיף 3(ה)(1) לחוק קובע שמזמין שהתקשר עם ספק בחוזה לביצוע עסקה, ישלם לספק את התמורה בעד העסקה לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא לו החשבון, אלא אם כן קבעו הצדדים באופן מפורש בחוזה, באישור המנהל הכללי של המזמין, מועד אחר לתשלום; ואולם לא ייקבע מועד אחר לתשלום כאמור, אלא אם כן הדבר נדרש בשל אופייה המיוחד של ההתקשרות או שהוא אינו מועד בלתי הוגן באופן חריג. כמו כן, סעיף 3(ה)(3) לחוק קובע שאם נקבע בחוזה מועד אחר לתשלום, על המזמין לדווח על העסקה ועל המועד האמור לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. ההסדר הקיים מאפשר לצדדים החותמים על החוזה להחליט על מועדי תשלום שונים מאלה שקבועים בחוק. הסדר זה מאפשר למזמין להתנות על מועד התשלום של 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון, ולקבוע מועדים של 90 ימים, 150 ימים או יותר. המציאות מלמדת שאם עסק קטן הוא ספק של לקוח גדול שדורש ממנו להתאים את עצמו לתנאי התשלום שלו (למשל "שוטף פלוס 90"), אין לעסק הקטן ברירה אלא להתאים את עצמו ולקבל את תנאי המזמין בשל היעדר כוח מיקוח. לפי סעיף 3(ה) לחוק, מזמין יכול להתנות על מועד תשלום רק אם המועד אינו בלתי הוגן באופן חריג, אך לא הוגדר מה ייחשב כמועד בלתי הוגן באופן חריג לעניין זה. לפיכך, מוצע לקבוע כי בהתניה על מועד תשלום הקבוע בסעיף 3(ה)(1) לחוק, לא יידחה התשלום ביותר מ-30 ימים מהמועד כאמור. כך, תצומצם יכולתו של מזמין להתנות על מועד התשלום באופן שעלול להוביל לניצולו של עסק קטן. בנוסף, מוצע להחיל את החוק על מוסדות בריאות. סעיף 12(ג) לחוק מחריג את מוסדות הבריאות מתחולתו. על פי הערכות, קופות החולים ובתי החולים עובדים מול כ-1500 ספקים, מרביתם עסקים קטנים ובינוניים הפועלים בתחומי הפארמה, הציוד הרפואי והדנטלי. חלק מהספקים האלה נאלצים להתמודד עם תנאי תשלום של "שוטף פלוס 150" ויותר. החרגת מוסדות הבריאות מהחוק יוצרת הפליה בין כל ספקים המתקשרים בחוזה לביצוע עסקה עם מרבית מוסדות המדינה לבין אלה הפועלים מול מוסדות הבריאות. המשמעות היא שעסקים קטנים העובדים מול מוסדות הבריאות חשופים לסיכון שרידות גבוה יותר, עקב חוסר ודאות ביחס לקבלת התקבולים ומניעת אפשרות לתכנון נכון של ניהול תזרים המזומנים, הפוגעים בצמיחת העסק והעלולים להביא אף לקריסתו. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5593/20; פ/224/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19 תיקון סעיף 3 1. בחוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז–2017 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3(ה), בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "או שהוא אינו" יבוא "ובלבד שהמועד האחר לא ידחה את התשלום ביותר מ-30 ימים מעבר למועד הקבוע ברישה של פסקה זו". תיקון סעיף 12 2. בסעיף 12 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ג) – בטל.