הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2082431 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן ג'אבר עסאקלה עופר כסיף מרב מיכאלי היבה יזבק איימן עודה יוסף ג'בארין אוסאמה סעדי מנסור עבאס ______________________________________________ פ/1415/22 הצעת חוק קביעת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התש"ף–2019 דברי הסבר בישראל פועלים למעלה מ-3,700 משפחתונים תחת פיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – המשרד). המשפחתון, מסגרת לחמישה פעוטות, בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים, פועל בבית המטפלת ובניהולה, תחת פיקוח והנחיה של הגורמים המפעילים, נותני שירותים או רשויות מקומיות, מכוח חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה–1965, ובכפוף לנהלים שמגדיר המשרד. המשפחתונים מיועדים לשתי אוכלוסיות מובחנות, הראשונה – אוכלוסיית "ילדי אימהות עובדות", העומדות במבחני התמיכה הקבועים בנהלי המשרד במטרה לעודד את שילובן בשוק העבודה. השנייה – פעוטות במצבי סיכון, הזכאים להשמה במסגרת משפחתון או מעון יום, בהתאם להחלטת ועדה מטעם המשרד. במסגרות המשפחתונים מתחנכים מידי שנה כ-18,000 פעוטות, דבר המאפשר לכ-22,000 נשים מהפריפריה החברתית-כלכלית להשתלב בשוק העבודה (כ-18,000 אימהות שילדיהן במשפחתונים ולמעלה מ-3,700 נשים שעובדות כמטפלות במשפחתון, המגיעות מאותן מגזרים). המשפחתונים מייצרים מערך רחב של מסגרות חיוניות להורים ולפעוטות בפריסה ארצית, תוך חיסכון של המדינה בזמן ובעלות גבוהה מאוד של בניית ותחזוקת מבנים. הם מקדמים את השוויון בחברה הישראלית בספקם מסגרות חינוכיות ובטיחותיות לפעוטות מאוכלוסיות רווחה ופריפריה, תוך הקלה על מערכות הרווחה על ידי ירידה במספר הנשים הנתמכות (בעקבות יציאה לעבודה). נכון לשנת התשע"ח, כמחצית מהמשפחתונים המפוקחים על ידי המשרד מופעלים על ידי רשויות מקומיות וכמחצית מהם מופעלים על ידי ארבעה נותני שירות פרטיים (להלן – המפעילים). המדינה התקשרה בחוזים עם הגופים המפעילים שתפקידם לדאוג לפיקוח על עמידת המטפלות בתנאים השונים, הכשרת המטפלות ורישום ושיבוץ הילדים. ברוב המקרים גופים אלו הם שאחראים על העברת כספי הסבסוד מהמדינה למטפלות. מטפלות המשפחתונים עובדות תחת מודל העסקה שאין לו אח ורע בשוק העבודה בישראל. כיום ההתקשרות עם המטפלות נעשית במסגרת חוזים למתן שירותים עבור הגופים המפעילים, ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. במצב דברים זה, המטפלות הן למעשה עוסקות עצמאיות ואינן זכאיות לזכויות התעסוקתיות ולתנאים החלים על שכירים על פי חוק. בד בבד, כפופות המטפלות לפיקוח צמוד ולרגולציה קפדנית, כך שתנאי עבודתן וזכויותיהן בפועל, נקבעים על ידי המשרד והמפעילים. יתרה מכך, למטפלות אין חופש בקביעת גובה שכרן ובמימוש פוטנציאל הרווח שלהן, שכן גובה שכרן המרבי נקבע על-ידי המדינה באמצעות קביעת תעריף שכר הלימוד ומספר הילדים, ולרוב הן רחוקות מלהתפרנס מלוא שכרן, בשל קשיי גבייה חמורים ועיכובים בהעברת כספים מהמפעילים. המטפלות אינן נהנות מן היתרונות העומדים לרשותה של בעלת עסק עצמאי או מן הזכויות העומדות להגנתה של עובדת שכירה ואין ביכולתן לקבוע את התעריף אותו יגבו מן ההורים; למטפלות אין יכולת לקבוע את שעות וימי הפעלת המשפחתון ואת יתר תנאי העסקתן והן תלויות לחלוטין באין ספור נהלים שקובע הרגולטור, הנקבעים ללא כל התייעצות עמן. יתר על כן, המשרד מגדיר למטפלות היקף חריג של שעות עבודה, הרבה מעל למשרה מלאה. כך, המשרד דורש מהמטפלות לעבוד לפחות 230 שעות עבודה בחודש (בעוד שמשרה מלאה היא לא יותר מ-186 שעות עבודה בחודש), והן מחויבות להפעיל את המשפחתון במשך 9.5 שעות ביום, זאת נוסף על שעת עבודה אחת לפחות ביום של הכנת המשפחתון (שלא בזמן פעילות המשפחתון) עבור בישול, קניות, ניקיון והכנת פעילות פדגוגית. כמי שאינן מוכרות כשכירות, המטפלות אינן מקבלות תלוש משכורת ולפיכך אינן זכאיות להפרשות המעסיק לחיסכון פנסיוני, לפיצויים, למוסד לביטוח לאומי או לתנאים סוציאליים אחרים כגון דמי הבראה; הן אינן חופשיות בקביעת חופשותיהן ויש להן מספר קבוע של ימי חופשה ללא תלות בוותק שלהן. כמו כן, המטפלות אינן זכאיות לימי מחלה ואף לא לימי אבל, ונדרשות לממן מכיסן את עלות ההחלפה במקרה הצורך. נוצר מצב אבסורדי ומעוות לפיו אף בתרחיש הטוב ביותר, אשר בפועל אינו קיים אצל אף אחת מהמטפלות, התחשיב לעלות שכר הפעלת המשפחתון נמוך מעלות שכר המינימום הקבוע בחוק, אף בהתעלם מבעיות של העדר תפוסה מלאה כל חודשי השנה וקשיי גבייה. מצב אבסורדי זה, הוא חריג ביותר בנוף של שוק התעסוקה הישראלי, ויוצר פגיעה קשה בפרנסתן וברווחתן של המטפלות, כמו גם בזכויותיהן התעסוקתיות והחוקתיות ומנציח את מעמדן של המטפלות כעובדות המוחלשות ביותר, בלי חיסכון לעת זקנה, בלי ביטחון תעסוקתי ובלי תנאים סוציאליים מינימליים. הדרך היחידה לתקן את העיוות הקיים הוא לשנות את מודל העסקתן של המטפלות ומעמדן החוקי ולהגדיר אותן כשכירות. פתרונות אחרים יהיו בגדר פלסטר בלבד ולא יעקרו את התופעה מהשורש. המטפלות לאורך השנים נאבקו רבות ושיפרו מעט את מצבן, אך העסקתן עדיין נותרה מאוד פוגענית וזה נובע מעצם הגדרתן "הפיקטיבית" כעצמאיות, שעה שבפועל הן נטולות כל עצמאות והלכה למעשה משמשות כ"עובדות שכירות" של המפעילים אך ללא התנאים הנלווים לכך. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך במצב של תעסוקה המביאה נשים מוחלשות לעוני, ופוגעת בפת לחמן ורווחת משפחותיהן. על המשרד לקבוע במכרזים ובחוזים כי המפעילים הינם המעסיקים של המטפלות ולשריין עבור מטרה זו תוספת תקציבית. התוספת למעשה מורכבת ברובה מעלות תשלום תנאים סוציאליים למטפלות, שעד היום המשרד חסך על חשבון המטפלות. הצעת חוק זאת מתווה מודל להסדרה של ההעסקה של מטפלות המשפחתונים כשכירות של הגופים המפעילים. מודל זה יתקן עיוות ועוול של עשרות שנים, ויאפשר למטפלות ולמשפחותיהן קיום בכבוד ותנאים סוציאליים בסיסיים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת (פ/5317/20) ועל ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/5965/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19 הגדרות 1. בחוק זה – "גוף מפעיל" – רשות מקומית או גוף אחר שהתקשרו עם המשרד בהתקשרות למתן שירותים של הפעלת מערך משפחתונים; "המשרד" – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; ''מטפלת'' – מי שמפעילה בביתה משפחתון, לאחר שהוכשרה לכך; "משפחתון" – מסגרת טיפולית-חינוכית הפועלת בבית מגורים, שבה שוהים במשך חמישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום לפחות, לא יותר מחמישה ילדים, שמלאו להם שלושה חודשים וטרם מלאו להם שלוש שנים, ושקיבלה אישור הכרה (סמל מעון) מהמשרד; "נהלי עבודה מפוקחים" – נהלי העבודה וההנחיות הקבועים ב"אוגדן הנהלים להפעלת משפחתונים" של המשרד, כפי שמתעדכנים מעת לעת ב"קבצי רענון נהלי הפעלה למעונות יום ומשפחתונים", לעניין אופן הפעלת שירות המשפחתונים, אופן הפעלת המשפחתון, סמכויות ותפקידים. חובת העסקה של מטפלת 2. מטפלת שהמשפחתון שהיא מפעילה, פועל מטעם גוף מפעיל במסגרת התקשרות של הגוף המפעיל עם המשרד בהתאם לנהלי עבודה מפוקחים, והתשלום שהיא גובה אינו עולה על התשלום החודשי המרבי שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, תיחשב עובדת של המפעיל החל מיום _______*, ואולם גוף מפעיל שהוא רשות מקומית רשאי להעסיק את המטפלת כעובדת של תאגיד עירוני.