הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 10,488 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2083476 הכנסת העשרים ושתיים יוזמים: חברי הכנסת יועז הנדל משה יעלון ___________________________________________________________________ פ/1418/22 הצעת חוק לחילופי מידע בין גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה ובין נפגעי טרור, התש"ף–2019 דברי הסבר ערוץ תביעות הנזיקין האזרחיות, בפרט בהקשר של נפגעי טרור, אינו ערוץ חלופי להליך הפלילי, אלא מקביל לו, ונועד לשרת תכליות נוספות המשלימות את תכליות ההליך הפלילי. עם זאת, דומה כי הוא אינו ממומש בדרך כלל. ואכן, למרות שבשמונה-עשרה השנים האחרונות נמנו בישראל למעלה מ-10,000 נפגעי טרור, הרי שרק מיעוטם מימש את ערוץ התביעה הנזיקית. חלק קטן עוד יותר מתביעות אלו התקבל על-ידי בית-המשפט, כאשר רק מיעוט מתוכו הצליח, בסופו של יום, לגבות את כספי הפיצויים שנפסקו לטובתו. על מיעוט זה יש להוסיף את אותם אלפי נפגעי טרור שלזכותם נפסקו פיצויים במסגרת הליכים פליליים כנגד טרוריסטים ומשלחיהם, אשר לא נגבו. מקור המצב המתואר לעיל נעוץ, בראש וראשונה, בקושי הראייתי בפניו ניצבים נפגעי הטרור לשם הוכחת תביעתם, ובהמשך - לצורך גביית הפיצויים הכספיים שנפסקו לטובתם. שכן כאשר נפגע טרור תובע נזקיו עקב מעשה טרור, קיים פער משמעותי בין המידע הנגיש לו לבין זה שבידי רשויות וגופים מדינתיים. אלו מעסיקים אלפי עובדים ומאגרי מידע, וסביר כי ברשותם תשתית עובדתית-ראייתית למעשי טרור ואיבה, אותה הם אינם חושפים מסיבות שונות בפני אזרח שנפגע במסגרתם. למותר לציין כי יכולת איסוף המידע, ובכלל זה החקירה, הנתונה לרשות, אינה מוקנית לאזרח נפגע טרור בדרך-כלל. כך יוצא שמידע שכבר נמצא בידי רשויות המדינה, ועשוי לשרת את נפגע הטרור במסגרת הליך נזיקי, אינו נגיש לו. מציאות זו פוגעת בזכויות האזרחיות של נפגעי טרור, ומונעת מהם להיאבק ביעילות באלו שפגעו בהם והסבו להם ולאהובי-ליבם סבל בל-יתואר. החוק שלהלן יסייע להצלחת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד מעורבי טרור וגביית פיצויים שנפסקו בתביעות אזרחיות ופליליות נגד מעורבי טרור. יתירה מכך, החוק יסייע להפיכתן של תביעות אלו לכלי אסטרטגי במסגרת המאבק בטרור במספר דרכים. ראשית, תביעות נזיקין של נפגעי טרור מהוות דרך מאבק מוסרית, שכן הן פוגעות נקודתית (להבדיל מקולקטיבית) במעורבי טרור, במסגרת הליך נאות, בבית-משפט אזרחי, א-פוליטי. שנית, בכוחן של התביעות הללו לסייע בצמצום טרור עתידי, הן משום הפגיעה במשאביהם של ארגוני טרור, הן באמצעות ההרתעה האישית והכללית שהן מייצרות. שלישית, ההליך האזרחי עשוי לחשוף מידע חדש, שיכול וישמש את המדינה בערוצים נוספים, משפטיים ושאינם משפטיים, במסגרת מאבקה בטרור. רביעית, מדובר בדרך יעילה יחסית לייבוש כספי טרור, שכן המידע שיועבר יוכל לסייע במימוש פסקי-דין המגלמים פיצוי כספי, בסדרי גודל גבוהים יחסית, נגד מעורבי טרור ובחילוט נכסיהם. בסיכומו של דבר, הקמת היחידה המיוחדת לחילופי מידע תסייע מחד גיסא לנפגעי הטרור בגיבוי משפטי, נפשי וכספי, ומאידך גיסא, תיטיב עם מדינת ישראל, כמו-גם לכלל אזרחיה. הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת מגן לנפגעי טרור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התש"ף – 9.12.19 הגדרות ופרשנות 1. בחוק זה – בחוק זה – "ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; "ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; "בן-משפחה של נפגע" – כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "בן-משפחה של נפגע" – כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "השר" – שר המשפטים; "השר" – שר המשפטים; "זר" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "זר" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "חבר בארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "חבר בארגון טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "חבר בני אדם" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "חבר בני אדם" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; "חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016; "חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; "כסף" – לרבות שווה כסף; "כסף" – לרבות שווה כסף; "מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "מעשה טרור" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "מעורב טרור" – כל אחד מאלה: מי שעושה פעולה לקידום, לסיוע, למימון, לביצוע, לתמיכה או לתגמול בקשר למעשה טרור - כהגדרתם בפרק ג', סימן א' בחוק המאבק בטרור, בין שפעל כחבר בארגון טרור או כיחיד או עם חבר בני-אדם שאינם חברים בארגון טרור; "מעורב טרור" – כל אחד מאלה: מי שעושה פעולה לקידום, לסיוע, למימון, לביצוע, לתמיכה או לתגמול בקשר למעשה טרור - כהגדרתם בפרק ג', סימן א' בחוק המאבק בטרור, בין שפעל כחבר בארגון טרור או כיחיד או עם חבר בני-אדם שאינם חברים בארגון טרור; "נפגע" – כהגדרתו בחוק התגמולים; "נפגע" – כהגדרתו בחוק התגמולים; "עבירות" – כהגדרתן בפרק ג', סימן א' לחוק המאבק בטרור; "עבירות" – כהגדרתן בפרק ג', סימן א' לחוק המאבק בטרור; "פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים; "פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים; "פעילות של ארגון טרור" – כהגדרתה בחוק המאבק בטרור; "פעילות של ארגון טרור" – כהגדרתה בחוק המאבק בטרור; "פעולה ברכוש" – כהגדרתה בחוק המאבק בטרור; "פעולה ברכוש" – כהגדרתה בחוק המאבק בטרור; "פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; "פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971; "רכוש" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "רכוש" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור; "רשות אזרחית" – כל אחד מאלה: "רשות אזרחית" – כל אחד מאלה: (א) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (ב) מטה לאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל); (ג) רשות המיסים; (ד) האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל; (ה) כל רשות אחרת שתקבע על-ידי השר; "רשות ביטחון" – כל אחד מאלה: "רשות ביטחון" – כל אחד מאלה: (א) שירות הביטחון הכללי; (ב) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; (ג) צבא הגנה לישראל; (ד) משטרת ישראל; (ה) כל רשות אחרת שתקבע על-ידי השר; "תושב ישראל" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור. "תושב ישראל" – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור. הקמת יחידה המיוחדת לחילופי מידע 2. (א) במשרד המשפטים תוקם יחידה מיוחדת שתהא אחראית לחילופי מידע וראיות בין נפגעים ובני משפחותיהם לבין רשויות הביטחון והרשויות האזרחיות (להלן – היחידה). (א) במשרד המשפטים תוקם יחידה מיוחדת שתהא אחראית לחילופי מידע וראיות בין נפגעים ובני משפחותיהם לבין רשויות הביטחון והרשויות האזרחיות (להלן – היחידה). (ב) היחידה תהא אחראית לקבלת מידע וראיות מרשויות הביטחון ומהרשויות האזרחיות, שיסייעו לנפגעי הטרור לעמוד בנטל הראייתי הדרוש בבית-המשפט או בהוצאה לפועל להוכחת תביעותיהם האזרחיות לפיצויים כספיים או למימוש פסקי דין, אזרחיים או פליליים, המגלמים פיצוי כספי שניתן לטובתם נגד מי שמעורב בטרור שיש לו חלק בפגיעה בהם. (ב) היחידה תהא אחראית לקבלת מידע וראיות מרשויות הביטחון ומהרשויות האזרחיות, שיסייעו לנפגעי הטרור לעמוד בנטל הראייתי הדרוש בבית-המשפט או בהוצאה לפועל להוכחת תביעותיהם האזרחיות לפיצויים כספיים או למימוש פסקי דין, אזרחיים או פליליים, המגלמים פיצוי כספי שניתן לטובתם נגד מי שמעורב בטרור שיש לו חלק בפגיעה בהם. (ג) היחידה תהא אחראית על ניהול המידע, עיבודו, ניתוחו ומסירתו לנפגעים, וזאת תוך אבטחת בטחון המידע ושמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, לצד הנגשת המידע בהתאם לצרכי הנפגעים וחוק זה. (ג) היחידה תהא אחראית על ניהול המידע, עיבודו, ניתוחו ומסירתו לנפגעים, וזאת תוך אבטחת בטחון המידע ושמירה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, לצד הנגשת המידע בהתאם לצרכי הנפגעים וחוק זה. (ד) השר ימנה את חברי היחידה, שתכלול משפטנים, מומחים בתחום המאבק בטרור ומומחים בניתוח מידע, וכן מומחים נוספים שימצא השר לנכון למנות לצורך מימוש ייעודה של היחידה. (ד) השר ימנה את חברי היחידה, שתכלול משפטנים, מומחים בתחום המאבק בטרור ומומחים בניתוח מידע, וכן מומחים נוספים שימצא השר לנכון למנות לצורך מימוש ייעודה של היחידה. חובת אספקת מידע וראיות 3. (א) בכל רשות ביטחון ובכל רשות אזרחית ימונה אחראי על מסירת מידע ליחידה. (א) בכל רשות ביטחון ובכל רשות אזרחית ימונה אחראי על מסירת מידע ליחידה. (ב) כל רשות תקצה משאבים לאיסוף, איתור ומיון מידע וראיות העשויים לסייע בהכנת תביעה, הוכחתה ומימושה כמפורט בסעיף 4. (ב) כל רשות תקצה משאבים לאיסוף, איתור ומיון מידע וראיות העשויים לסייע בהכנת תביעה, הוכחתה ומימושה כמפורט בסעיף 4. (ג) לאחר קבלת בקשה לקבלת מידע מאת היחידה, על רשות הביטחון או הרשות האזרחית להעביר ליחידה את המידע המבוקש במהירות האפשרית, ולכל הפחות תעביר ליחידה דיווח בדבר איסוף ועיבוד המידע המבוקש אחת לחודש. (ג) לאחר קבלת בקשה לקבלת מידע מאת היחידה, על רשות הביטחון או הרשות האזרחית להעביר ליחידה את המידע המבוקש במהירות האפשרית, ולכל הפחות תעביר ליחידה דיווח בדבר איסוף ועיבוד המידע המבוקש אחת לחודש. הזכות לקבלת מידע 4. במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של נפגעי טרור או בעקבות פסק דין פלילי המגלם פיצוי כספי נגד מעורב בטרור (להלן – "תביעה"), זכאים הנפגעים או באי-כוחם לקבל מאת היחידה כל מידע או ראיה המצויים בידיה והמסייעים להכנת תביעתם, להוכחתה בבית משפט או למימוש פסק הדין שניתן לטובתם, ובכלל זה: במסגרת תביעת נזיקין אזרחית של נפגעי טרור או בעקבות פסק דין פלילי המגלם פיצוי כספי נגד מעורב בטרור (להלן – "תביעה"), זכאים הנפגעים או באי-כוחם לקבל מאת היחידה כל מידע או ראיה המצויים בידיה והמסייעים להכנת תביעתם, להוכחתה בבית משפט או למימוש פסק הדין שניתן לטובתם, ובכלל זה: (א) פרטי הזיהוי ופרטי קשר של כל המעורבים במעשה טרור שפגע אישית בנפגעים; (ב) ראיות הקושרות את הנתבעים, ישירות או בעקיפין, למעשה טרור שפגע אישית בנפגעים; (ג) ראיות לתמיכת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בנפגעים למעשה הטרור שקשורים בו הנתבעים; (ד) מידע וראיות הקושרות בין הנתבעים לבין כסף, רכוש ופעולה ברכוש הנמצאים בבעלותם, בחזקתם, בשליטתם או במשמורתם, לבד או יחד עם אחר או חבר בני אדם, תושב ישראל או זר, בישראל, מחוצה לה או באזור. חסיון מאגר המידע ופעילות היחידה 5. מאגר המידע של היחידה ופעילותה יהיו חסויים מן הציבור, למעט מידע וראיות שקבעה כי אין מניעה להביאן לידיעת נפגעים או באי-כוחם. במקביל, באי-כוח הנפגעים יעבירו ליחידה עותק מכל מסמך המגיע לידם במסגרת הליכי התביעה המכיל מידע על הנתבעים, לרבות כתבי הגנה, תצהירים, ראיות ופרוטוקולים. מאגר המידע של היחידה ופעילותה יהיו חסויים מן הציבור, למעט מידע וראיות שקבעה כי אין מניעה להביאן לידיעת נפגעים או באי-כוחם. במקביל, באי-כוח הנפגעים יעבירו ליחידה עותק מכל מסמך המגיע לידם במסגרת הליכי התביעה המכיל מידע על הנתבעים, לרבות כתבי הגנה, תצהירים, ראיות ופרוטוקולים. שימוש במידע חסוי 6. רשות ביטחון או רשות אזרחית, בהתייעצות עם הנהלת היחידה, רשאית לקבוע כי מידע או ראיות שיועברו ליחידה הם חסויים, זאת בהתאם לנהלים שיקבעו בתקנות ובלבד ששוכנעו כי גילוי המידע או הראיות עלול לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור. במקרה כזה, נציג היחידה יציג המידע או הראיות אך ורק למותב בית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל הדן בתביעה ויעביר לנפגעים או באי-כוחם רק תמצית המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן מבלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע כי המידע חסוי. רשות ביטחון או רשות אזרחית, בהתייעצות עם הנהלת היחידה, רשאית לקבוע כי מידע או ראיות שיועברו ליחידה הם חסויים, זאת בהתאם לנהלים שיקבעו בתקנות ובלבד ששוכנעו כי גילוי המידע או הראיות עלול לפגוע בביטחון המדינה או בשלום הציבור. במקרה כזה, נציג היחידה יציג המידע או הראיות אך ורק למותב בית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל הדן בתביעה ויעביר לנפגעים או באי-כוחם רק תמצית המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן מבלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע כי המידע חסוי. ביצוע ותקנות 7. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, ויתקין תקנות לביצועו תוך שישה חודשים מיום פרסומו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, ויתקין תקנות לביצועו תוך שישה חודשים מיום פרסומו.