חומר רקע
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט 11/02/2025
עמדת לשכת עורכי הדין בישראל בעניין
הצעת חוק-יסוד: השפיטה )תיקון מס׳ 3( והצעת חוק בתי המשפט )תיקון מס׳ 101
(,
התשפ״ג-
2023
לשכת עורכי הדין בישראל )להלן: "הלשכה"(, מתנגדת נחרצות לקידומן של הצעת חוק-יסוד: השפיטה
)תיקון מס׳ 3( והצעת חוק בתי המשפט )תיקון מס׳ 101
(, התשפ״ג-
2023
)להלן: ״הצעות החוק״(.
המתווה המוצע בהצעות החוק הוצג לציבור כ-"מתווה הסכמה". בפועל, אין הוא משקף כל הסכמה עם
הצלע המשפטית-מקצועית בוועדה, אלא "הסכמה" של שחקנים במגרש הפוליטי, הפועלים להקטין את
המגבלות על כוח הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, באמצעות פגיעה ברשות השופטת
– הגורם
היחיד המגן על הציבור מפני הפעלה בלתי מרוסנת של הכוח השלטוני.
הצעות החוק מקודמות בלוח זמנים מהיר, ישירות לקריאה שניה ושלישית. זאת, ביחס הפוך להשפעה
הנרחבת של השינוי החוקתי הגלום בהן ולעיסוקן באורגן חוקתי שהרכבו הנוכחי נקבע בהסכמה רחבה
ומתקיים זה למעלה מ-
70
שנים. בדומה לראשיתו של הליך החקיקה הפגום שנעשה בשנת 2023
, גם
עתה מובאות לדיון הצעות חוק "מן המוכן", אשר לא קדמה לגיבושן עבודת הכנה סדורה ומעמיקה של
גורמי המקצוע בכנסת ובממשלה. הליך זה מנוגד לפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות,
שניתנה בעניינם של תיקוני חקיקת יסוד בעלי חשיבות משטרית פחותה מזו שעל הפרק.
1
הלשכה סבורה כי כל שינוי חוקתי, ודאי בנושא הקרדינלי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים, יש לקדם
בהליך חקיקה סדור ומעמיק שתוצריו ייהנו מהסכמה רחבה – הן כדי שהשינוי החוקתי ישרוד לאורך
זמן ולא יפגע ביציבות החוקתית; והן כדי שלא יסכן בשנית את החברה הישראלית בקרע החברתי
שידעה במהלך שנת 2023
. על רקע האמור, ניכר כי השינוי החוקתי שיש לתת לו קדימות בנקודת הזמן
הנוכחית, הוא זה המעגן דרישות פרוצדורליות אלו – חוק-יסוד: החקיקה. קריאה להסדרת חוק-יסוד:
החקיקה נכללה בהצעת השרים יריב לוין וגדעון סער, אך לא זכתה לקדימות המתבקשת בחקיקתה.
לגוף הדברים, לעמדת הלשכה, הצעות החוק מהוות שינוי משטרי אשר יפגע באופן אנוש ביסודות
הגרעיניים המינימליים של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ובראשם עצמאות הרשות השופטת,
הפרדת הרשויות וקיומו של שלטון החוק.
בהתאם להצעות החוק, ייחלש כוחם של הגורמים המקצועיים החברים בוועדה לבחירת שופטים )לעיל
ולהלן גם: "הוועדה"(, ובכל הנוגע למינוי שופטים לבית המשפט העליון – יאויין כליל. שינוי זה יביא
1בג"ץ 8948/22
שיינפלד נ' הכנסת, פס' 45
לפסק דינה של כב' הנשיאה )בדימ'( א' חיות )
18.1.2023
(; בג"ץ 5658/23
התנועה
למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פס' 203-202
לפסק דינה של כב' הנשיאה )בדימ'( חיות ופס' 18
לפסק דינה של כב'
השופטת ע' ברון )
1.1.2024
(.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
לפוליטיזציה של המערכת המשפטית, והערכאה השיפוטית העליונה בפרט. זו בתורה תפגע משמעותית
בעיקרון הפרדת הרשויות המצוי בליבה של הדמוקרטיה הישראלית ותרסק את אמון הציבור הישראלי
– ואמון הקהילה הבינלאומית – במערכת המשפט.
השינוי המוצע יפגע קשות באי-תלותה של הרשות השופטת ברשות המבצעת וברשות המחוקקת, ועקב
כך בהוגנות ההליך המשפטי וביכולתה של הרשות השופטת לשמש ערובה מפני פגיעה שלטונית בזכויות
הפרט.
הצעות החוק יובילו גם לכך שהשיקולים המקצועיים
– שכיום מקבלים משקל מרכזי בוועדה נוכח
הרכבה וכללי הרוב הנהוגים בה – ייסוגו באופן דרמטי לטובת שיקולים פוליטיים גרידא, דבר שיוביל
למינוי שופטים פחות מקצועיים אשר פחות מתאימים לתפקידם.
לאמור נוסיף, כי חברותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה – נציגים שאינם מזוהים עם תפיסות או
מפלגות פוליטיות אלא נבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי חברי המועצה הארצית של הלשכה,
שבתורם נבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי ציבור עורכי הדין בישראל – היא בעלת ערך מוסף ייחודי
להבטחת הבחירה בשופטים מקצועיים ומתאימים. חברות נציגי הלשכה בוועדה אינה מתמצה בהצבעה
עבור מועמדים, אלא היא כרוכה באיסוף מידע אותנטי על אודות פועלם המקצועי של המועמדים –
מידע המאפשר לכל חברי הוועדה להעריך את מידת התאמתם של המועמדים למינוי שעל הפרק. ללא
מלאכה זו שמתבצעת באמצעות נציגי הלשכה, לא יהיו מונחים בפני הוועדה הנתונים המלאים
הנדרשים לשם קבלת החלטה מושכלת ומקצועית ביחס למועמדים השונים.
בחלקה הראשון של התייחסותנו נעמוד להלן על החשיבות בקיומה של מערכת משפט עצמאית ובלתי
תלויה, ועל הפגיעה הצפויה בעיקרון זה כתוצאה מהשינויים מושא הצעות החוק, לצד נזקים נוספים
אשר ינבעו מפוליטיזציה של הוועדה; בחלקה השני של התייחסותנו נעמוד על התרומה הייחודית של
נציגי לשכת עורכי הדין לעבודת הוועדה לבחירת שופטים, ועל חשיבות המשך כהונתם בוועדה.
א.
המתווה המוצע יפגע באיזון בין הרשויות הקיים בהרכב הוועדה ויטה את המטוטלת הרחק לעבר הליך
בחירה פוליטי ולא מקצועי
1.
השינויים שאותם מבקשות הצעות החוק לקדם, יגרמו לפוליטיזציה בעת בחירת שופטים לכלל
הערכאות. חמור מכך – הצעות החוק מבקשות להדיר את גורמי המקצוע מהחלטה בעניין בחירת שופטי
בית המשפט העליון.
2.
השינויים המוצעים יובילו להכפפת המערכת המשפטית לכנסת ולממשלה, באשר כל שופט שיבקש
להתמנות לשיפוט או להיות מקודם במערכת המשפטית ידע כי תנאי למינויו או קידומו הינו קרבה
לפוליטיקאים.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
3.
מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, היא תנאי הכרחי בכל משטר דמוקרטי. על אחת כמה וכמה
בדמוקרטיה שברירית כבישראל. כידוע, מדינת ישראל נעדרת חוקה שלמה פורמאלית, ועקב מבנה
השלטון בה הממשלה שולטת בכנסת. הלכה למעשה, הגורם היחיד שבכוחו לאזן את כוחה של הרשות
המבצעת הוא הרשות השופטת.
4.
ההצעה המונחת על שולחנה של הכנסת מפרה את האיזון בין גורמי המקצוע לבין הגורמים הפוליטיים
בוועדה, ומנוגדת למגמה העולמית המדגישה את חשיבות הגורמים המקצועיים בוועדות מסוג זה,
המגבירה את אי-תלות השופטים ועצמאות מערכת המשפט.
5.
על חשיבות שמירת האיזונים בין גורמי המקצוע לגורמים הפוליטיים בוועדה עמדה בין השאר כב׳
השופטת ע' ברון בבג״ץ 4956/20
התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח׳ נ׳ כנסת ישראל ואח׳ )נבו
20.8.2020
(:
״כידוע, האמון הציבורי הוא מקור חיותה של הרשות השופטת וממנו היא שואבת את
הלגיטימיות לפועלה. לביסוס יחסי אמון אלה "נדרשת רשות שיפוטית, עצמאית ובלתי
תלויה, הצומחת מהעם, המשקפת את הקונסנזוס החברתי הבסיסי, אך שאינה נבחרת כל
מספר שנים, כפי שחברי הכנסת עומדים לבחירה" )ע"א 6821/93
בנק המזרחי המאוחד
בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט)4(
221
,
426
)
1995
((. מטבע הדברים, להליך בחירתם
של השופטים נודע תפקיד מרכזי בבניית האמון הציבורי במערכת המשפט – ומכאן
החשיבות הרבה הגלומה בפועלה של הוועדה לבחירת שופטים.
הוועדה לבחירת שופטים היא גוף סטטוטורי ייחודי, הממלא אפוא תפקיד ראשון במעלה
המשליך במידה רבה על איכות פעילותה של הרשות השופטת. הוועדה אינה משתייכת לאף
אחת מרשויות השלטון, ואולם בהרכבה מיוצגות שלוש הרשויות כולן, המבצעת המחוקקת
והשופטת, וכן יש בה ייצוג ללשכת עורכי הדין. בהיותה מופקדת על בחירתם ומינויים של
שופטות ושופטי ישראל, משמשת הוועדה לבחירת שופטים כנאמן הציבור )עע"מ
414/18
התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי
המשפט, פסקה 21
)
13.12.2018
(; בג"ץ 2283/07
פורום משפטי למען ארץ-ישראל נ'
הוועדה לבחירת שופטים, פסקה 6 )
5.5.2008
(; בג"ץ 5771/93
ציטרין נ' שר המשפטים,
פ"ד מח)1(
661
,
675
)
1993
((.
כפי שהוברר בפסיקתו של בית משפט זה, על מנת לשמר את יחסי האמון בין הציבור
והרשות השופטת חשוב להימנע ממצב שבו הוועדה לבחירת שופטים מזוהה באופן מובהק
עם סיעה או מפלגה פוליטית מסוימת. "מקום בו שופטים ממונים על ידי ועדה בעלת אופי
פוליטי, הדבר עשוי 'לצבוע' את זהות השופטים ולפגוע בעקרון העצמאות ואי-
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
התלות" )בג"ץ 9029/16
אבירם נ' שרת המשפטים, פסקה 16
)
1.2.2017
(; להלן: עניין
אבירם(.
כאמור, הרשות השופטת שואבת את כוחה מאמון הציבור, אותו ציבור שצריך ליישם את פסקי דינה.
פוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים תגרום לקריסת אמון הציבור במערכת המשפט, שממילא ירוד,
ועלולה להביא לקריסה נורמטיבית של החברה ישראלית.
6.
במצב הנוכחי, ישנו רוב של גורמים מקצועיים בוועדה )שופטים ועורכי דין(, וזאת על מנת להגשים את
עיקרון אי-תלות השופטים במערכת הפוליטית, אותו עיקרון שעמד לנגד עיניו של המחוקק כבר בשנת
1953
, ולאחר מכן כאשר העניק המחוקק מעמד חוקתי להרכב הוועדה, במסגרת חקיקת חוק-יסוד:
השפיטה בשנת 1984
.
7.
מעיון בפרוטוקולים של מליאת הכנסת עולה כי המחוקק ביקש לעגן את הרוב המקצועי בוועדה, ולוותר
באופן מודע על כוחו הפוליטי במסגרתה, כפי שציין חבר הכנסת )ולימים ראש הממשלה( מנחם בגין
ז״ל:
"אנחנו באים להבטיח את אי-תלותם של השופטים, ולשם כך עלינו להבטיח במידת
האפשר גם את אי-תלותם של ממניהם. ההצעה שהובעה זה עתה על ידי חבר הכנסת
שפירא, יש בה הרבה מן ההליכה לקראת הדרישה הזאת ]...[ אני בא להציע תיקון הרכב
ועדת המינויים מכפי שהוצע על ידי מר שפירא, ואני מציע את ההצעה הבא)ה(: ארבעה
שופטים, שני חברי כנסת, שני עורכי-דין ושר המשפטים ]...[ אני מציע לחברי ]...[ ללכת
צעד נוסף לקראת הכוון של אי-תלות הוועדה."
2
8.
אי-תלות הוועדה מבטיח את קיומם של איזונים ובלמים ההכרחיים במשטר דמוקרטי, ומונע את
הסכנה שבה שופטים יפסקו שלא בהתאם לדין, אלא בהתאם לעמדות הפוליטיקאים שמינו אותם,
ושקידומם תלוי בהם. בחירת שופטים על רקע פוליטי, תוך זיהוי מובהק שלהם עם מחנה פוליטי
מסוים, תכתיב לכלל השופטים את המצופה מהם על מנת שיוכלו להתקדם במערכת המשפטית. הליך
הפוליטיזציה שיחול בוועדה לבחירת שופטים יפגע אנושות בעצמאות הרשות השופטת, בהפרדת
הרשויות ובקיומו של שלטון החוק – כולם מאפיינים גרעיניים המעצבים את הגדרת המינימום של
ישראל כדמוקרטיה.
9.
השינוי המבקש להפוך את הוועדה לוועדה פוליטית
– וכפועל יוצא, להכפיף את המערכת המשפטית
למערכת הפוליטית – מקבל ביטויו בשני מישורים:
2 פרוטוקול ישיבה מס' 57
/ ב של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-2, 6-7 )
17.8.1953
(.
2
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
המישור הראשון: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בנציגים – משפטנים – הממונים על ידי גופים
פוליטיים. נציג הממונה על ידי גורם פוליטי הופך, מעצם הליך מינויו, לנציג של הפוליטיקאים בכסות
מקצועית, כאשר לא ניתן להבטיח את עצמאותו ואי-תלותו בגורם הפוליטי הממנה.
10
.
המישור השני: מידור השופטים – שהם גורמי המקצוע היחידים בוועדה לאחר שינוי ההרכב המוצע –
מהליך בחירת המועמדים לבית המשפט העליון. המנגנון המוצע הופך את בחירת שופטי העליון לבחירה
פוליטית מובהקת. חברי הכנסת והממשלה יהפכו למעצבים הבלעדיים של זהות השופטים בערכאה
השיפוטית העליונה, בהליך סחר-מכר בין גורמי הקואליציה לאופוזיציה. כשהמשא ומתן בין הגורמים
הפוליטיים יצלח
– ימונו שופטים גם בהעדר תמיכה של גורמי המקצוע; וכשייכשל – השופטים ימונו
בזוגות בכל כמה שנים, אגב כפיית רצונו של כל אחד מהצדדים הפוליטיים. תוך שנים ספורות בית
המשפט העליון יהפוך למעין "כנסת זוטא", ובכך תיפגע אנושות יכולתו לממש את ייעודו החוקתי.
הסכנות שמהלך זה טומן בחובו ברורות. הן פורטו בהרחבה בניירות עמדה נוספים שהוגשו לוועדה,
3 ועל
כן לא נחזור עליהן במסגרת עמדה זו.
11
.
שינוי האיזונים בוועדה בין השיקול המקצועי לשיקול הפוליטי, יוביל בוודאות לכך ששיקולים דוגמת
מומחיות בתחומי המשפט, מזג שיפוטי ומקצועיות לא יקבלו משקל מכריע או משמעותי. השיטה
המוצעת תוביל אפוא לרדידות מקצועית. על כס המשפט, בערכאות גבוהות ונמוכות, ישבו שופטים בעלי
יכולת מקצועית מוגבלת. מינוי בעלי תפקידים על רקע קשרים ולא על יסוד כישורים מהווה תופעה
הרסנית ומסוכנת בכל תחומי השירות הציבורי. כאשר מדובר במערכת שתפקידה להגן על האזרח מפני
פעולות השלטון, הדברים חמורים במשנה תוקף, שכן הרס המערכת על ידי מינויים של שופטים שאינם
מתאימים לתפקידם, ואשר מחוייבים לגורמים הפוליטיים, יוביל בהכרח לפגיעה בהגנה על זכויות
אזרח ואדם.
12
.
למותר לציין, כי אין בתחולה הנדחית של הצעות החוק כדי לרפא את פגיעתן האנושה במאפיינים
הדמוקרטיים הגרעיניים של מדינת ישראל, עליה עמדנו לעיל.
13
.
לאמור נוסיף, כי לא ניתן להתעלם מההקשר הרחב שבו מקודמות הצעות החוק, כחלק מצבר הצעות
חוק שהוגשו במקביל, ומטרתן לפגוע ביכולת לאזן את כוחה של הממשלה ואת הביקורת על אופן
הפעלת סמכויותיה. כך, למשל, מבלי למצות, ניתן להזכיר את הצעת החוק4 המבקשת לצמצם את
הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, ולמנוע הגנה על זכויות האדם שאינן מעוגנות באופן מפורש
בחקיקה. כידוע, מדובר בזכויות בסיסיות ביותר, ובהן שוויון, חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש
הפולחן והחופש מדת.
3 ר׳ נייר עמדה על הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל שהוגש כחומר רקע
לדיון זה.
4 הצעת חוק-יסוד: השפיטה )תיקון – הפרדת רשויות(.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
ב.
תפקיד נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה וחשיבות חברותם בה
14
.
כאמור, בהצעות החוק מוצע לשנות את הרכב הוועדה, כך שתבוטל חברותם של שני נציגי לשכת עורכי
הדין. הוצע עוד, כי ימונו שני משפטנים שייבחרו לתפקיד זה על ידי הקואליציה ועל ידי האופוזיציה.
15
.
יאמר מייד
– נציגים משפטנים מטעם גורמים פוליטיים, אינם גורמי מקצוע אלא גורמים פוליטיים,
המזוהים עם המפלגות שקידמו את מינויים, ועתידים לפעול בוועדה למימוש מטרותיהן. זאת, בפרט
שלא נקבעו תנאי סף מפורטים לכהונתם של הנציגים )שנות ותק במקצוע, רקע אקדמי, היקף הניסיון
הנדרש בהופעה בבתי משפט, העדר זיהוי עם מפלגה פוליטית או חברות בה, וכיו"ב(.
16
.
מעבר לכך, ואפילו נניח לצורך הדיון הנחה תיאורטית בלתי סבירה בעליל, כי אותם משפטנים יהיו
חפים מכל שיקול פוליטי ויפעלו בוועדה אך על יסוד שיקולים מקצועיים
– הרי שאין שום אפשרות
שהם יוכלו למלא את התפקיד שממלאים נציגי הלשכה בוועדה, בזכות הידע האורגני והיתרונות
שקיימים להם ולא קיימים לגורמים אחרים. נסביר.
17
.
כיום בוועדה לבחירת שופטים ישנם חמישה נציגים מקצועיים: שלושה שופטי בית משפט עליון ושני
נציגים מטעם הלשכה. הידע אותו מביאים שופטי העליון והידע אותו מביאים נציגי הלשכה משלימים
זה את זה.
18
.
לאחר ששמותיהם של מועמדים מפורסמים בילקוט הפרסומים לקראת התכנסות הוועדה לבחירת
שופטים, מועברת אותה רשימה ללשכה הארצית של לשכת עורכי הדין. הלשכה הארצית של לשכת
עורכי הדין מעבירה את שמות המועמדים למחוזות הגיאוגרפים הרלוונטיים שאליהם משויכים עורכי
הדין בישראל, לצורך קבלת חוות דעת מוועד המחוז הרלוונטי, בו מבוצעת פעילותו המקצועית של
המועמד.
19
.
במקרה של עורכי דין שרוצים להתמנות לשיפוט, חוות הדעת של חברי ועד המחוז נערכת על יסוד
היכרות, מכלי ראשון, של חברי המחוז את המועמד ופעילותו המקצועית, לרבות על יסוד התרשמות
חברים למקצוע שעבדו לצד המועמד או מולו, ולעיתים אף על יסוד ראיונות שעורכים חברי ועד המחוז
לאותו מועמד. דירוג המועמדים נעשה על בסיס שיקולים מקצועיים גרידא, ובתוך כך מקצועיותו של
עוה״ד, הישגיו בתחום המשפט בו הוא פועל, ועוד.
20
.
במקרה של שופטים המבקשים להתקדם במערכת המשפטית, חוות הדעת של חברי ועד המחוז
מתבססת על ממצאים שנאספים מעורכי דין מהשטח המופיעים בפני הרכבים שונים על בסיס יומי
בשלל הערכאות השונות.
21
.
המדובר בעורכי הדין המצויים שעות רבות בין כתלי אולמות המשפט ויש בידם ידע אותנטי בנוגע
למקצועיותו של אותו השופט המועמד, מזגו, החלטותיו, התנהלותו כלפי באי הכוח והתנהלותו כלפי
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
קהל המתדיינים. לעורכי הדין, המופיעים מן הסתם בפני שופטים והרכבים מגוונים, יש את הכלים
להעריך את המועמד הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי לשופטים מכהנים אחרים.
22
.
ידע אותנטי מסוג זה, שנאסף באמצעות ועדי מחוזות הלשכה השונים באופן שיטתי, הוא ידע שלא יכול
להיות נחלתם של משפטנים, מוכשרים ומכובדים ככל שיהיו, שנבחרים על ידי פוליטיקאים, ולא יכול
להיות מוצג על ידם לשאר חברי הוועדה.
23
.
למשקל הסגולי של המידע אותו מביאה עמה הלשכה אין תחליף, הן מבחינת היכולות הארגוניות של
איסוף המידע באמצעות ועדי המחוזות השונים, והן מבחינת איכות וחשיבות המידע בכל הנוגע
למועמדים לשיפוט.
24
.
לא נגזים אם נאמר, שלעורכי הדין יש ידע והיכרות באשר למועמדים לשיפוט ו/או לקידום, שאינו נופל
ואולי אף עולה על זה של השופטים חברי הוועדה. עורכי הדין הם לקוחות מערכת המשפט, והם אלו
שמכירים טוב מכולם את צרכי הציבור, דרישות התפקיד המעשיות, ואת המועמדות והמועמדים
עצמם.
25
.
זה המקום להוסיף, כי בקהילת המדינות הדמוקרטיות המערביות בחירת שופטים נעשית במעורבות
גורמים מקצועיים, כאשר בחלקן יש מעורבות פעילה של נציגי לשכת עורכי הדין, שאינם ממונים על ידי
גורמים פוליטיים.
5 שם כמו כאן, נוכחותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה האמונה על בחירת
השופטים נועדה להגשים את עיקרון אי-תלות השופטים בממניהם.
26
.
ועוד יש לציין, כי במערכת המשפט בישראל מכהנים, ככלל, שופטים מקצועיים ובעלי מומחיות
המסורים לתפקידם. נציגי לשכת עורכי הדין במהלך השנים היו שותפים למינוי של מאות שופטים
ושופטות מקצועיים, מוכשרים, בעלי מזג שיפוטי נאות, תוך דגש על הגיוון הנדרש במערכת המשפט
הישראלית.
27
.
במהלך השנים נציגי לשכת עורכי הדין פעלו ללא רבב ובמסירות ובמקצועיות לצורך בחירת שופטים
ושופטות מצוינים יחד עם יתר נציגי הוועדה. כאשר ארעו מקרים בודדים של נציגי הלשכה בוועדה
שסרחו, עורכי הדין הוקיעו התנהגות זו, וחברותם של אותם נציגים בוועדה, כמו גם כהונתם בתפקידי
מפתח בלשכה, הופסקו.
5 כפי שמוצג בנייר העמדה מטעם המכון לדמוקרטיה ״בחירת שופטים לערכאות עליונות – מחקר השוואתי״, ד״ר עמיחי כהן וד״ר גיא
לוריא )להלן: ״מחקר השוואתי מטעם המכון לדמוקרטיה״(; כך למשל: איסלנד – שר המשפטים מגיש לנשיא המדינה מועמדים
שהומלצו על ידי ועדה מקצועית שכוללת נציג של לשכת עורכי הדין; קנדה – ראש הממשלה ממנה על בסיס המלצה של ועדה עצמאית
שכוללת 3 חברים שפעילים בלשכת עורכי הדין באותה פרובינציה או טריטוריה; מלטה – נשיא המדינה ממנה לפי המלצה מחייבת של
הוועדה לבחירת שופטים שמורכבת מאנשי מקצוע וכוללת את יו״ר לשכת עורכי הדין; אוסטרליה – שר המשפטים ממנה לאחר
שמתייעץ עם גורמים מקצועיים, לרבות חברי לשכת עורכי הדין.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
ג.
סיכום:
28
.
הצעות החוק מקודמות בהליך מהיר ופגום, וזאת ביחס הפוך להשפעה הנרחבת של השינוי החוקתי
הגלום בהן ולעיסוקן באורגן חוקתי שהרכבו הנוכחי נקבע בהסכמה רחבה ומתקיים זה למעלה מ-
70
שנים.
29
.
השינוי אותו מבקשות הצעות החוק לקדם מהווה שינוי משטרי הפוגע באופן מוחלט בעצמאות הרשות
השופטת, ובעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק.
30
.
שופטים לא מקצועיים, המזוהים עם תפיסות פוליטיות ושבחירתם וקידומם נתונים בידי גורמים
פוליטיים, לא יוכלו לבצע ללא מורא את עבודתם ולא יוכלו לשמור על שלטון החוק ועל זכויות אדם.
31
.
לו יתקבלו הצעות החוק, הן יובילו לשלילת עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל.
32
.
לנציגי לשכת עורכי הדין החברים בוועדה יש חשיבות רבה, שלא תסולא בפז, בהליך בחירתם של
שופטים ושופטות מתאימים לתפקידם.
33
.
לשכת עורכי הדין בישראל קוראת לחברי הכנסת שלא להוסיף ולקדם את הצעות החוק.