הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
כ"א באייר התשס"ה177
2005 במאי30
עמוד
852 . . . . . . . . . . .2005―( )תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד(, התשס"ה23 'הצעת חוק הגנת השכר )תיקון מס
30.5.2005 ,, כ"א באייר התשס"ה177הצעות חוק852
( )תשלום לעובד בידי מי שאינו23 'הצעת חוק הגנת השכר )תיקון מס
2005―התשס"ה,(המעביד
א6הוספת סעיף
יבוא: 6 החוק העיקרי(, אחרי סעיף- )להלן11958-בחוק הגנת השכר, התשי"ח
.1
"תשלום לעובד
בידי מי שאינו
המעביד
תשלום ששולם לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו, בידי אדם
)א( .א6
נותן התשלום(, למעט תשר, דינו- שאינו המעביד או מי מטעמו )בסעיף זה
כדין שכר עבודה.
תשלום כאמור בסעיף קטן )א(, אשר נותן - ")ב( לענין זה, "תשר
התשלום לא נדרש לשלמו והתקיים בו אחד מאלה:
( התשלום שולם על ידי נותן התשלום במישרין לידי העובד, 1)
והעובד לא העבירו, במישרין או בעקיפין, לידי המעביד או מי
מטעמו, לידי אדם אחר המועסק אצל המעביד או לידי אדם אחר
במקום העבודה;
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
ד ב ר י ה ס ב ר
כללי מטרתהצעת החוקלהסדירבמפורש אתמעמדו
המשפטי של תשלום שמקבל עובד עקב עבודתו
ובמשך עבודתו, ממי שאינו מעבידו. זאת, על רקע תלונות
בדבר ניצול קשה של עובדים בענפי עבודה שבהם נהוג
לשלם תשר )טיפ( לעובדים ובעיקר בענף המלצרות, ולפיהן
במקרים רבים מתייחסים מעבידים להשתכרותו של
העובד ככוללת גם סכומי תשר המשולמים לו במישרין
על ידי מקבלי השירות, על פי רוחב ידם ורצונם. כתוצאה
מכך נפגעות זכויותיהם הבסיסיות של העובדים בענפים
אלה, כגון הזכות לשכר מינימום, וזכויות סוציאליות
אחרות הנובעות מגובה השכר המשולם לעובד )כמו דמי
חופשה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים(.
מתיישבת עם מסקנותיה של ועדה
הצעת החוק
ציבורית לבדיקת יחסי העבודה בענף המלצרות, בראשותו
על ידי 1995של הפרופ' אברהם פרידמן, שמונתה בשנת
שרת העבודה והרווחה, דאז, הגב' אורה נמיר, אשר
קבעה כי יש צורך לקבוע בחיקוק, במפורש, שמענק כספי
המשולם לעובד ישירות על ידי מקבל השירות ואינו
מגיע לידי המעביד, לא יבוא בגדר שכר עבודה.
התיקון המוצע אינו משנה את המונח "הכנסת
עבודה" לענין מיסוי או ביטוח לאומי, ואין בו כדי לקבוע
את מעמדו של התשר לענין מיסוי על הכנסה מתשר או
לענין גביית דמי ביטוח לאומי או זכאות לגמלאות ביחס
.אליו
יצוין כי הצעת חוק ממשלתית באותו ענין פורסמה
( ועברה בקריאה80 ' )הצעות חוק התשנ"ז, עמ1996בשנת
ראשונה בכנסת, אך הליכי חקיקתה הופסקו עקב
התנגדויות שונות.
1958-מוצעלתקן אתחוקהגנת השכר,התשי"ח 1סעיף
החוק(, ולקבוע כי תשלום המשולם-)להלן
לעובד בידי מי שאינו מעבידו או מי מטעמו, עקב עבודה
שביצע העובד ובמשך עבודתו, אשר מתקיימים בו
תשר" המוצעת, לא ייחשב כשכר"התנאים שבהגדרה
עבודה. מוצע להגדיר תשר כתשלום לעובד בידי מי
שאינו המעביד, שניתן לו עקב עבודתו ובמשך עבודתו
ושנותן התשלום לא נדרש לשלמו אלא עשה זאת מרצונו
על פי רוחב ידו ורצונו ואשר מתקיים לגביו אחד מאלה:
הוא ניתן במישרין לעובד ולא הועבר על ידי
(1)
;העובד לגורם הקשור במעביד או במקום העבודה
באופן כזה למעביד אין שליטה או פיקוח על
;התשלום
הוא אינו בגדר שכר העבודה הקבוע בהוראות
(2)
הסכם קיבוצי כללי שהורחבו בצו הרחבה, ואשר
חלות על העובד, ובלבד שההוראות האמורות אושרו
לענין זה על ידי שר התעשיה המסחר והתעסוקה,
בהסכמת שר הרווחה. זאת, מתוך הנחה שבהסכם
קיבוצי כאמור מובטחים תנאים בסיסיים הוגנים
לעובד מבחינת שכרו, הזכויות הסוציאליות הנלוות
לשכר ופירוט השכר, ועל כן אין צורך בהתערבות
המחוקק לענין תשר במקרים אלה.
אישור שר התעשיה המסחר והתעסוקה והסכמת
שר הרווחה להוראות המורחבות, נדרש כדי להבטיח
שהן לא יוצרות תחום רחב מדי של תשלומים שהם
__________
.92 '; התשס"ד, עמ86 ' ס"ח התשי"ח, עמ 1
30.5.2005 ,, כ"א באייר התשס"ה177הצעות חוק853
התשלום אינו בגדר שכר העבודה הקבוע בהוראות הסכם
(2)
קיבוצי כללי שהורחבו בצו הרחבה ואשר חלות על העובד, ובלבד
שההוראות כאמור אושרו לענין סעיף זה על ידי שר התעשיה,
המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר הרווחה; לענין זה, "הסכם קיבוצי
כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים,- "כללי" ו"צו הרחבה
.21957-התשי"ז
( יבוא:3))ב(, אחרי פסקה3, בסעיף31987-בחוק שכר מינימום, התשמ"ז.2
".א)א( לחוק הגנת השכר6 ( תשלום כאמור בסעיף4)"
יום התחילה(, והוא יחול- בחודש שלאחר פרסומו )בסעיף זה1–תחילתו של חוק זה ב
.3
א)א( לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, המשתלם מיום התחילה6על תשלום כאמור בסעיף
.ואילך
ד ב ר י ה ס ב ר
בגדר תשרים אשר אי הכללתם כשכר עבודה עלול
בסופו של דבר לפגוע בזכויותיהם של העובדים.
1987-לחוק שכר מינימום, התשמ"ז3סעיף 2סעיף
חוק שכר מינימום(, שענינו חישוב-)להלן
השכר לענין שכר המינימום, קובע בסעיף קטן )א( כי
השכר שיובא בחשבון לענין שכר המינימום יהיה שכר
העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל
כנהוג במקום עבודתו. סעיף קטן )ב( מפרט את רכיבי
השכר שיובאו בחשבון לענין סעיף קטן )א(.
)ב( לחוק שכר מינימום ולקבוע3 מוצע לתקן את סעיף
כי תשלום ששולם לעובד בידי מי שאינו המעביד או מי
א)ב( המוצע, יובא6מטעמו ואינו תשר כהגדרתו בסעיף
במנין רכיבי השכר המובאים בחשבון לצורך חישוב שכר
מינימום.
התיקון המוצע נועד להבהיר כי תשר כהגדרתו
המוצעת אינו שכר עבודה, ומכאן שעובד זכאי לקבל
ממעבידו שכר עבודה, המבוסס על תשלומים שאינם
בגדר תשר, שלא יפחת משכר מינימום, וכן זכאי להבטחת
זכויותיו הסוציאליות ולקבלת פירוט שכר, וזאת גם כאשר
בנוסף לשכר העבודה הוא מקבל במהלך עבודתו תשר.
יצוין כי התיקון בחוק שכר מינימום המוצע כאמור
אינו בא לקבוע הסדר שלילי לענין חוקים אחרים בתחום
דיני העבודה בנוגע לזכויות ולחובות הנובעות מהקביעה
כי תשלום שאינו תשר הוא בגדר שכר עבודה.
__________
.63 ' ס"ח התשי"ז, עמ 2
.68 'ס"ח התשמ"ז, עמ 3
תחילה ותחולה
תיקון חוק שכר
מינימום
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 3030―0334 שקל חדש1.42המחיר