הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה י"ג בתמוז התשס"ה196 2005 ביולי20 עמוד 1116 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2005―הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1116 2005―ה"התשס,הצעת חוק זכות יוצרים פרשנות:'פרק א הגדרות-בחוק זה.1 ;11 כמשמעותה בסעיף- ""זכות יוצרים ;47 כמשמעותה בסעיף- ""זכות מוסרית שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;-"טביעה", לענין צלילים בנין או מבנה אחר, וכן מודל לבנין או למבנה כאמור;- ""יצירה אדריכלית מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה: ד ב ר י ה ס ב ר כ ל ל י דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת. החקיקה המסדירה כיום, בישראל, את נושא זכות , שהוא חוק אנגלי1911 ,היוצרים היא חוק זכות יוצרים אשר הוחל בישראל מכוח דבר המלך על חוק זכות יוצרים , וכן פקודת זכות יוצרים1924 ,()הטלתו על ארץ ישראל המנדטורית, כפי שתוקנו במהלך השנים. מוצע להחליף את החקיקה הקיימת בחוק חדש ועדכני במטרה להשיג את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים המתוארים לעיל. הוראות החוק נוסחו, בין השאר, במסגרת המחייבת של האמנות הבין–לאומיות הקובעות כללים לענין הגנת זכות יוצרים, והמחייבות את ישראל. האמנות העיקריות לענין זה הן האמנה להגנת יצירות , כפי1886ספרותיות ואמנותיות, שנחתמה בברן בשנת אמנת ברן(, הסכם - )להלן1971שתוקנה בפריז בשנת המהווה נספח להסכם המקים את ארגון הסחר TRIPS הסכם- )להלן1994העולמי, שנחתם במרקש בשנת טריפס(, והאמנה להגנת מבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני אמנת רומא(. - )להלן1961שידור, שנחתמה ברומא בשנת ,1924 ,(חוק זכות יוצרים )הטלתו על ארץ ישראל הפקודה(, שמוצע-והסעיפים בפקודת זכות יוצרים )להלן לבטלם, כנוסחם ערב תחילתו של החוק המוצע, וכן חוק ( בנוסחו בעברית כפי1911 חוק- )להלן1911 ,זכות יוצרים ( בתוספת2633 'שפורסם בחוקי ארץ ישראל )כרך ג', עמ השינויים שנקבעו במהלך השנים לענין החלתו בישראל, מובאים כנספח לדברי ההסבר. לענין זה, יצוין כי הנוסח הוא הנוסח באנגלית כפי שפורסם 1911המחייב של חוק (, בתוספת השינויים2475 'בחוקי ארץ ישראל )כרך ג', עמ .האמורים "להגדרה "זכות יוצרים 1סעיף פירוש הביטוי זכות יוצרים לענין החוק המוצע הוא הזכות הבלעדית לעשות פעולה או פעולות שונות המוצע. זכות זו היא 11ביצירה, בהתאם להוראות סעיף במהותה זכות כלכלית לניצול היצירה . )ר' גם דברי הסבר .(המוצע11לסעיף הפירוש האמור דומה לפירוש שניתן למונח זכות .1911( לחוק2)1יוצרים בסעיף ― "להגדרה "זכות מוסרית בצד זכות היוצרים, שהיא כאמור זכות כלכלית, קובע החוק המוצע גם את הזכות המוסרית שיש ליוצר ביחס ליצירתו. הזכות האמורה היא זכות אישית של היוצר הנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין היוצר ליצירתו וההוראות המתייחסות אליה קבועות בפרק ז' המוצע )ר' גם דברי הסבר לפרק האמור(. ― "להגדרה "טביעה נעשה השימוש במונח "טביעה" בחוק המוצע בהקשר של תקליט, וכוונתו בהקשר זה היא הקלטה של צלילים בכל אמצעי טכנולוגי. ― "להגדרה "יצירה אדריכלית יצירה אדריכלית, שהיא אחד הסוגים של יצירה אמנותית, מוגדרת באופן רחב וכוללת כל בנין או מבנה אחר וכן מודל לבנין או למבנה כאמור. ההגדרה המוצעת רחבה יותר מההגדרה הקיימת ולפיה: ""מעשה–אמן אדריכלי" 1911 לחוק35כיום בסעיף פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט, או כל מודל לבנין או למבנה כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת על פי חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים, ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בנייה". 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1117 ,לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים- ""יצירה אמנותית יצירה אדריכלית, יצירת צילום, ויצירת אמנות שימושית; מוסיקלית, יצירת מחול-לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית- ""יצירה דרמטית ;ופנטומימה יצירה שנוצרה בידי מספר יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של- ""יצירה משותפת כל אחד מהם ביצירה; לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;- ""יצירה ספרותית לרבות תבנית או מודל של פסל;- ""יצירת פיסול לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק- ""יצירת צילום מיצירה קולנועית; ד ב ר י ה ס ב ר היסוד האמנותי המיוחד הנדרש מיצירת אדריכלות האמור עורר קשיים ופורש על ידי בית 35לפי סעיף לב נ' 448/60המשפט בצמצום כבר בפסק הדין בע"א . מוצע לבטל את הדרישה2688 ,המשביר המרכזי, פ"ד טז המיוחדת של אופי "אמנותי" ובמקומה תישאר הדרישה ( המוצע,1)()א3הכללית של "מקוריות", הקבועה בסעיף החלה ביחס לכל סוגי היצירות הספרותיות והאמנותיות והמתפרשת בהתאם לטיב הענין. יצוין כי הסייג הקבוע האמור, לענין שיטות בניה, מעוגן 35בסיפה של סעיף ( המוצע.2)–( ו1)5בסעיף ― "להגדרה "יצירה אמנותית ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת . ואולם בהגדרה המוצעת נכללים גם1911 לחוק35בסעיף האמור 35מפות ותרשימים, המוגדרים כיום על פי סעיף כחלק מיצירה הספרותית, זאת בדומה לנעשה בארצות .אחרות ― "להגדרה "יצירה דרמטית ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת . יצוין כי דרישת הקיבוע הנכללת1911 לחוק35בסעיף האמור, מעוגנת בחוק המוצע 35כיום בהגדרה שבסעיף . ההגדרה כוללת, בין השאר, גם יצירה קולנועית,4בסעיף .1911 לחוק35וזאת במקום יצירת ראינוע שבסעיף ― "להגדרה "יצירה משותפת ההגדרה המוצעת מתייחסת ליצירה שנוצרה במשותף, בלא יכולת להצביע על חלקים נפרדים שיצר כל אחד מהיוצרים, וזאת להבדיל מחיבור מאוחר של חלקים שנוצרו בנפרד קודם לכן, וניתנים להבחנה. הגדרה , ונעשה בה1911( לחוק3)16זו מבוססת על הוראת סעיף שימוש בחוק המוצע לענין תקופת זכות היוצרים. ― "להגדרות "יצירה ספרותית" ו"תוכנת מחשב ההגדרה המוצעת ל"יצירה ספרותית" מצביעה על ועל הרחבתו גם-יצירות המבוטאות בכתב-הכלל לסוגים נוספים של יצירות, כמו לקטים, הרצאות, ותוכנות מחשב, גם אם אינן מבוטאות בכתב. הגדרה זו וההגדרה למונח "תוכנת מחשב" משלבות בין שתי הוראות בחקיקה הקיימת: ההגדרה ליצירה א לפקודה2 וסעיף1911 לחוק35ספרותית שבסעיף שענינו הגנה על תוכנת מחשב. ואולם להבדיל מההגדרה המוצעת הוצאו מפות ותרשימים מגדר יצירה ספרותית והם נחשבים לענין החוק המוצע כיצירה אמנותית )ר' דברי הסבר להגדרה "יצירה אמנותית"(. כמו כן השתנתה ההתפתחויות לנוכח מחשב, לתוכנת ההתייחסות הטכנולוגיות, כפי שקיבלו ביטוי במישור הבין–לאומי WCT - 1996על זכויות יוצרים משנת WIPO באמנת ( שישראל טרםWCT-ׁ)להלן WIPO Copyright Treaty הצטרפה אליה. במקום התייחסות לשפת המקור ולקוד א לפקודה, ניתנת ההגנה לתוכנת2היעד הקיימת בסעיף מחשב בלא תלות באופן שבו היא מבוטאת. באשר להרצאות, אלה הוכרו על ידי בית המשפט כיצירה ספרותית, ומוצע לתת לכך ביטוי מפורש בחוק .המוצע ― "להגדרה "יצירת פיסול ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת , ולפיה: ""יצירת פיסול" כוללת1911 לחוק35בסעיף יציקות ומודלים". ― "להגדרה "יצירת צילום ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת , ובאה להבהיר כי יצירת צילום1911 לחוק35בסעיף מוגנת ככזו בלא תלות באמצעי הטכנולוגי ששימש לצילום. הסיפה להגדרה המוצעת נועד להבחין בין יצירת צילום העומדת בפני עצמה, לבין צילום המהווה חלק מיצירה קולנועית, המוגנת לפי הוראות החוק המוצע כיצירה דרמטית. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1118 לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות- ""לקט מאגר מידע; מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם-"מפיק", לענין יצירה קולנועית או תקליט יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי הענין; עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בנין או מבנה אחר, שהוא אחד- ""עותק מפר :מאלה עותק שנעשה בישראל בלא רשות בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של (1) ;(1)11זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה (2) (; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל1)11של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף ברשות בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר; ד ב ר י ה ס ב ר ― "להגדרה "לקט לקט הוא סוג של יצירה ספרותית. בדין הקיים, לפי , יצירה ספרותית כוללת טבלאות1911 לחוק35סעיף וליקוטים, בלי שהביטוי "ליקוט" מוגדר בפני עצמו. לפי האמור הוגדרה "יצירה קיבוצית" ככוללת אוספים 35סעיף של יצירות או של חלקי יצירות, אך לא אוסף של עובדות. למרות אי הבהירות בהוראות הדין הקיים הכירה פסיקת בתי המשפט בזכות יוצרים בליקוטים עובדתיים )ר' למשל .(337 (5)דקל נ' חשב, פ"ד נא3616/92ע"א לאור התפתחויות במישור הבין–לאומי, ובעיקר ( להסכם טריפס, מוצע לקבוע במפורש כי2)10סעיף ההגנה על לקט מאפשרת הגנה על אוסף של יצירות כמו גם על אוסף של נתונים שאינם מהווים בפני עצמם יצירות. הגנה זו כפופה לדרישת המקוריות כאמור בסעיף , אשר לענין ליקוטים, מתייחסת למקוריות בבחירת4 .התכנים ובסידורם ― "להגדרה "מפיק המפיק הוא הגורם הכלכלי העומד מאחורי עשיית היצירה, ויכול שיהיה יחיד או תאגיד. הגדרת המפיק של יצירה קולנועית ושל תקליט נחוצה לענין הזיקה לישראל 8המקנה הגנה ליצירות קולנועיות ולתקליטים לפי סעיף המוצע, ולענין תקליט, נחוצה ההגדרה גם בקשר לקביעת . המוצע33הבעלות הראשונה לפי סעיף ההגדרה המוצעת לענין תקליט שונה במקצת , שכן היא1911( לחוק1)19 מההוראה הקיימת בסעיף מתמקדת ביזמה הכלכלית להפקת התקליט ולא בבעלות הפורמלית בעותק הפיזי של ההקלטה המקורית בעת עשייתה, וזאת בדומה למקובל במדינות אחרות. ― "להגדרה "עותק מפר עותק מפר של יצירה הוא על פי ההגדרה המוצעת עותק שנעשה תוך הפרת הזכות הבלעדית להעתקה, ( המוצע, וכן1)11הנתונה לבעל זכות היוצרים לפי סעיף עותק שיובא לישראל ואשר אילו נעשה בישראל היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות ההעתקה האמורה. החוק הישראלי אינו חל על עשיית עותק מחוץ לישראל, ולכן עותקים של יצירות המיובאים מחוץ לישראל נבחנים בראי החקיקה בישראל כאילו נעשו בישראל. ההגדרה בעקבות הולכת האמורה ההגדרה למונח "העתקה מפירה", 1911 לחוק35הקיימת בסעיף יחד עם ההוראה בענין עותק שיובא לישראל, שבסעיף ( סיפה לאותו חוק, והיא מבוססת על ההגדרה "עותק2)2 לפקודה לצורך ההוראות10מפר" הקיימת כיום בסעיף הפליליות הקבועות באותו סעיף. ואולם יצוין כי הביטוי ,1911 לחוק35"חיקוי מתעה", שנכלל בהגדרה שבסעיף הושמט מההגדרה המוצעת שכן הוא ביטוי מעורפל שלא תרם להבנת משמעות ההגדרה. במונח "עותק מפר" נעשה שימוש בחוק המוצע לצורך ההוראות שענינן הפרה עקיפה של זכות יוצרים המוצע(, השמדה והעברת בעלות בתום הליך 50)סעיף המוצע(, ואחריות פלילית 62על הפרת זכות יוצרים )סעיף .(המוצע63על הפרת זכות יוצרים )סעיף נוכח ההשלכות הנובעות מכך שעותק של יצירה הוא בגדר "עותק מפר", מוצע שלא לכלול בהגדרה המוצעת בנינים ומבנים. כך, לדוגמה, גם אם מבנה הפר את זכות היוצרים, המפר יהיה חייב בפיצויים ואולם המוצע, 50הדבר לא ימנע השכרה של הדירות לפי סעיף ולא ניתן יהיה להורות על השמדה של המבנה או על המוצע. הסייג 62העברת הבעלות בו ליוצר לפי סעיף האמור מתיישב עם הגבלת התרופות האזרחיות על המוצע, וכן עם 61הפרת זכות יוצרים במבנה לפי סעיף , שענינה הגבלה על1911 לחוק9ההוראה הקיימת בסעיף תרופות לגבי אדריכלות. ( להגדרה המוצעת, בסיפה, מוצע לקבוע2) בפסקה לפקודה 10במפורש, בדומה לקבוע בהגדרה שבסעיף לענין ההוראות הפליליות, כי עותקים חוקיים המיובאים ממדינה אחרת, היינו עותקים שנעשו בהרשאת בעל זכות היוצרים באותה מדינה, אינם בגדר עותק מפר בישראל. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1119 ,העמדה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה- "פרסום", של יצירה לרשות הציבור, ברשות בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית; תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת;- ""תוכנת מחשב טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;- ""תקליט תקליט שפורסם לצורכי מסחר;- ""תקליט מסחרי שר המשפטים.- ""השר בחוק זה יחולו ההוראות כמפורט להלן לענין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:.2 יראו- ימים מיום שפורסמה לראשונה30יצירה שפורסמה במספר מדינות בתוך (1) ;אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו–זמנית יראו אותה-יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו–זמנית (2) .כאילו פורסמה לראשונה בישראל ד ב ר י ה ס ב ר הוראה זו תאפשר, בדרך כלל, "יבוא מקביל" של עותקים חוקיים של יצירות לישראל, שלא באמצעות בעל זכות היוצרים או נציגיו בישראל. בהקשר זה, הביטוי "בעל זכות היוצרים", מכוון לכך שהסיפה האמורה תחול רק בתנאי שבמדינה האחרת אמנם קיימת ועומדת בתקפה זכות יוצרים ביצירה. מובן כי זכות זו עשויה להיקרא בשמות שונים במדינות שונות, ולכן המבחן הוא מהותי כל זכות משפטית, יהא שמה אשר יהא, אשר מעניקה- .לבעליה שליטה בעשיית עותקים של היצירה ― "להגדרה "פרסום מוצע לקבוע כי להבדיל מהמשמעות המילולית הרחבה המקובלת של הביטוי "פרסום", בדיני זכות יוצרים הכוונה היא אך ורק לפעולה של העמדת עותקים לרשות הציבור. הביטוי משמש בעיקר בהקשר של זיקה 9 ,8לישראל או הגנה בין–לאומית על יצירות )סעיפים המוצעים( ולענין הזכות הכלכלית לפרסם יצירה 45–ו ( המוצע(. משמעות הביטוי2)11שטרם פורסמה )סעיף מבוססת על אמנות בין–לאומיות בתחום זכות היוצרים, הקובעות הגנה ליצירות ש"פורסמו" במדינות החברות באותן אמנות. ,1911( לחוק3)1 הגדרה דומה מופיעה כיום בסעיף ( לחוק האמור.2)35כשהיא נקראת יחד עם הוראות סעיף ( האמור לענין2)35יצוין כי ההתייחסות הקיימת בסעיף הסכמת המחבר, מנהל העיזבון או היורשים, אינה נחוצה, ( המוצע על הפרסום הראשון2)11שכן על פי סעיף להיעשות בהסכמת בעל זכות היוצרים. באשר לדרך ( כי יכול2)35מתן הרשות לפרסום, לגביה קובע סעיף שתינתן "במפורש או מתוך שתיקה" הרי החוק המוצע, ככלל, אינו קובע הוראות בענין רשות בעל זכות היוצרים לפעולות ביצירתו )להבדיל מהעברת זכויות, מתן רישיון בלעדי, וכן ויתור על זכות מוסרית, הטעונים כתב(, ודרכי מתן הרשות הן גמישות ונלמדות מן הנסיבות, בהתאם לחוק החוזים )חלק 23–ו6לדין הכללי )ר' למשל סעיפים .(1973-כללי(, התשל"ג ― "להגדרה "תקליט ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרות המופיעות באמנות הבין–לאומיות המחייבות הגנה על תקליטים, ובעיקר אמנת רומא והאמנה להגנת יצרני רשמות קול ( נגד שכפול בלתי מורשה של רשמות הקולphonograms) ושישראל הצטרפה1971אשר להם, שנחתמה בז'נווה בשנת (.371 ', עמ25, כרך848 )כתבי אמנה1978אליה בשנת ההגדרה המוצעת שונה במובן מסוים, גם אם מוגבל במשמעותו, מההוראה הקיימת לענין זה בסעיף ולפיה זכות יוצרים היא "בתקליטים, 1911( לחוק1)19 בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני...". על פי החוק המוצע, נתונה זכות היוצרים,לאור ההגדרה המוצעת למונח "תקליט", לטביעה עצמה, שהיא כאמור שימור הצלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם, ולא לחפץ שבו טבועים .הצלילים ― "להגדרה "תקליט מסחרי ההגדרה המוצעת מתייחסת לזכויות השידור המוצע בפסקאות 11והביצוע הפומבי הקבועות בסעיף ( )ר' דברי הסבר לסעיף האמור(.4)–( ו3) הסעיף המוצע קובע הוראות לענין מקום2סעיף הפרסום הראשון של יצירה. ההוראות לחוק המוצע 8האמורות חשובות בעיקר לצורך סעיף הדורש זיקה לישראל לצורך קיומה של זכות יוצרים, והן מבוססות על הסדרים הנוהגים באמנות בין–לאומיות 7בתחום זכויות יוצרים, כפי שכבר קיבלו ביטוי בסעיף מקום הפרסום לראשונה 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1120 תנאים לקיומה של זכות יוצרים:'פרק ב ייחוד הוראות החוק לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה..3 היצירות שבהן זכות יוצרים זכות יוצרים תהא ביצירות אלה : )א(.4 יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, שהיא (1) ;יצירה מקורית, המקובעת בצורה מוחשית תקליט; (2) או שיש בהן זכות8ובלבד שהתקיימו לגבי היצירות האמורות התנאים הקבועים בסעיף .9יוצרים מכוח צו לפי סעיף לענין סעיף קטן )א(, מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של )ב( היצירות או של הנתונים שבו. ד ב ר י ה ס ב ר לפקודה, בשינויי נוסח מתחייבים. ואולם בסעיף המוצע ( לפקודה2)7הושמטה הסיפה הקבועה כיום בסעיף ולפיה לא יראו יצירה, לענין הסעיף האמור, כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית עין בלבד, זאת מכיוון שהדין הכללי שולל ממילא תוקפן של פעולות משפטיות שנעשו למראית עין בלבד )ראה למשל , יחד1973-לחוק החוזים )חלק כללי(, התשל"ג13סעיף )ב( לחוק האמור(.61עם סעיף הסעיף המוצע בא לשמור על העיקרון3סעיף , ולפיו לא יהא1911 לחוק31 הגלום בסעיף אדם זכאי לזכות יוצרים אלא לפי הוראות החוק האמור. יצירות שאינן עומדות בתנאים הנדרשים על פי החוק המוצע כדי שתהא בהן זכות יוצרים, או שפקעה תקופת זכות היוצרים בהן, לא יכולה להיות בהן זכות יוצרים מכוח מקור חוקי אחר, ולפיכך, מבחינת דיני זכות יוצרים, הן מצויות בנחלת הכלל. כך הדין גם ביחס להיקף הזכות, .ולשימושים המותרים ביצירות , ולפיה1911 לחוק31 הסיפה המופיעה כיום בסעיף אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מחובות אמון, הושמטה, שכן ממילא העיקרון של ייחוד הוראות החוק מתייחס רק לזכויות שהן מטיבן "זכות–יוצרים", ולא לזכויות הנובעות מחובות במישורים אחרים, כמו חובות אמון. ההוראה את כולל המוצע הסעיף4סעיף הקונסטיטוטיבית הקובעת את קיומה של זכות יוצרים ביצירות מוגדרות. הסעיף האמור מבסס כמה עקרונות יסוד בדיני זכות יוצרים ולפיהם הגנת זכות יוצרים ניתנת לרשימה סגורה של סוגי יצירות; תנאי להגנה על יצירה, למעט תקליט, הוא "מקוריות" היצירה; ויצירה מוגנת רק אם "קובעה" בצורה מוחשית. לענין סוגי היצירות שבהן קיימת זכות יוצרים מבחין הסעיף המוצע, בסעיף קטן )א( שבו, בין תקליט לבין .יצירות אחרות ( המוצע נקבע, בדומה לקבוע בסעיף1)(בסעיף קטן )א , כי זכות יוצרים תהא ביצירות1911( רישה של חוק1)1 מקוריות מארבעה סוגים: ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, אשר קובעו בצורה מוחשית. סוגי יצירות אלה המוצע באופן גמיש ופתוח, אך 1מוגדרים אמנם בסעיף מקום שאין המדובר ביצירה מסוג כאמור, לא תהא בה זכות יוצרים. דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, שכן אותה מקוריות היא שמצדיקה את הענקת הזכויות ביצירה. הביטוי אינו מוגדר בחוק, ומשמעותו המורכבת נדונה בפסקי דין רבים, שההלכות שנקבעו בהן ימשיכו להנחות גם לאחר חקיקתו של החוק המוצע. )ר' ,133 (4)ליינס, פ"ד מח-אינטרלגו נ' אקסין513/89למשל ע"א 3422/, וכן ע"א817 (3)אייזנמן נ' קימרון, פ"ד נד2790/93ע"א נ' ענבר פלסטיק משוריין )טרם פורסם((. יצוין Krone AG 03 ,כי דרישת המקוריות מהווה גם היום חלק מהדין בישראל בנוסחו באנגלית, 1911( לחוק1)1שכן היא מופיעה בסעיף כפי שפורסם בחוקי ארץ ישראל, והוא כאמור הנוסח המחייב, אך עקב טעות לא הופיעה בנוסחו בעברית. לענין זה מוצע להבהיר בסעיף קטן )ב( המוצע, כי ביחס ללקטים נדרשת המקוריות בבחירת התכנים ובסידורם, וזאת ( להסכם טריפס.2)10בהתאם להוראות סעיף עוד מוצע לעגן במפורש את דרישת הקיבוע המוחשי של יצירה, כתנאי להגנה עליה, זאת כמקובל בשיטת המשפט האנגלו–סכסית. יצוין כי הקיבוע אינו חייב להיות על ידי היוצר דווקא, ולעתים היוצר עשוי לבטא את יצירתו בעל פה, ולהסתייע באדם אחר שיקבע אותה בכתב או בדרך אחרת. ( מוצע לקבוע כי תקליטים יהיו2)(בסעיף קטן )א מוגנים כסוג נפרד של יצירות, זאת בשונה מהמצב היום ולפיו תקליטים מוגנים בזכות יוצרים כאילו היו יצירות הסיווג בנפרד (.1911( לחוק1)19מוסיקליות )ר' סעיף 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1121 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך4זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף.5 :ביטויים תחול זכות היוצרים רעיון; (1) ;תהליך ושיטת ביצוע (2) ;מושג מתמטי (3) ;עובדה או נתון (4) .חדשות היום (5) , לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות4על אף הוראות סעיף.6 .שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין , לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים4על אף הוראות סעיף.7 , אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי1והמדגמים לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי. (, בהתקיים אחד מאלה:1)()א4זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף )א(.8 ;היצירה פורסמה לראשונה בישראל (1) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל (2) .היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה ד ב ר י ה ס ב ר מוצדק שכן על תקליטים חלים כללים שונים מהכללים החלים על יצירות מוגנות אחרות, הן במישור הבין–לאומי והן על פי החוק המוצע, בין השאר לענין טיב הזכויות ותקופת זכות היוצרים. כמו כן, להבדיל מיצירות מוגנות אחרות, מתקליט לא נדרשת "מקוריות" וזאת כמקובל במדינות אחרות. בסעיף קטן )א( סיפה מובהר כי היצירות האמורות ( שבו יהיו מוגנות רק אם מתקיימת בהן2)–( ו1)בפסקאות המוצע, או 8הזיקה הנדרשת לישראל לפי הוראות סעיף שהן מוגנות בישראל מכוח צו של שר המשפטים המיישם המוצע. 9אמנה בין–לאומית, שהוצא לפי הוראות סעיף .1911( סיפה לחוק1)1הוראה דומה קיימת בסעיף הסעיף המוצע קובע הוראות לענין היקף5סעיף זכות היוצרים ביצירה, ולפיו זכות כאמור לא תחול על רעיון, תהליך, שיטת ביצוע וכיו"ב. הוראה ב לפקודת זכות7בנוסח דומה מופיעה כיום בסעיף ובא להדגיש יוצרים, אך הנוסח המוצע שונה במעט מטרת הסעיף אינה לשלול זכות יוצרים מיצירות כי מסוימות, אלא להגביל את היקף הזכות, ולהבהיר כי זכות יוצרים ביצירה לא תשתרע על הרעיון המבוטא בה. ( להסכם הטריפס.2)9הבהרה זו היא בהתאם לסעיף מוצע לקבוע במפורש כי לא תהיה זכות6סעיף יוצרים בחוקים, בפסקי דין, ובמסמכים רשמיים דומים,זאתמתוך הכרה בכךשמסמכיםאלה נועדו להפצה בלתי מוגבלת לציבור, ולרשויות אין צורך בתמריץ כלכלי המתבטא בקיום זכות יוצרים ביצירתם. ממילא, גם האינטרסים האישיים המוגנים באמצעות הזכות המוסרית אינם מתאימים לחול על סוג זה של פרסומים. נוכח הגמישות הרבה בהגדרה יצירה 7סעיף ,אמנותית, הכוללת גם אומנות שימושית מוצע לקבוע קו גבול ברור בין חוק זכות יוצרים לבין דיני המדגמים הרשומים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים. לפי ההוראה המוצעת, לא תהא זכות יוצרים ביצירה אם היא מהווה "מדגם" המשמש או המיועד לשמש לייצור .1911 לחוק22תעשייתי. הוראה דומה קבועה בסעיף המוצע, תנאי 4 כאמור בדברי ההסבר לסעיף 8סעיף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה הוא קיום זיקה לישראל, או הגנה על היצירה בהתאם לאמנה המוצע מפרט את הזיקות לישראל 8בין–לאומית. סעיף שעשויות להצמיח זכות יוצרים ביצירה והן, בעיקרן, אזרחותו של היוצר, ומקום הפרסום הראשון של היצירה. הסעיף האמור מבחין לענין הזיקות הנדרשות בין יצירות ספרותיות, אמנותיות דרמטיות או מוסיקליות, לבין תקליטים, וקובע הוראה מיוחדת לענין יצירות קולנועיות ויצירות אדריכלות. הוראות הסעיף מבוססות ברובן על אמנות בין– לאומיות שונות לענין הגנה על זכויות יוצרים וזכויות מפיקי תקליטים, המחייבות את ישראל, ובעיקר אמנת ברן ואמנת רומא, באופן שזיקות המחייבות מתן זכות יוצרים היקף זכות היוצרים ביצירה __________ .1076 (, )א1053 ( חוקי א"י, כרך ב', עמ' )ע1 פרסומים רשמיים מדגמים זיקה לישראל 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1122 - בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן )א(, תהא זכות יוצרים )ב( גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או-ביצירה קולנועית (1) ;מקום מגוריו הרגיל, בישראל ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר (2) .גם אם היצירה האדריכלית, הבנין או המבנה, לפי הענין, ממוקמים בישראל- )ג( זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות-ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד (, תהא7)–( ו5) ,(1)11יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. זכות יוצרים לפי אמנה בין–לאומית נחתם כתב אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בענין הגנת זכות יוצרים, או שישראל.9 הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע )א(, שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי4בצו כי יצירות כאמור בסעיף ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן , אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר8אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף מכפי שהוסכם. ד ב ר י ה ס ב ר ביצירות של אזרחי המדינות החברות באמנה, אומצו בחוק כך שיצמיחו זכות יוצרים ליצירות של יוצרים ישראלים. הוראות דומות, בשינויים מסוימים, מופיעות וכן 1911( לחוק5)35–( סיפה, ו1)19 ,(()א1)1היום, בסעיפים .לפקודה4בסעיף לסעיף קטן )א( הסעיף הקטן האמור קובע את הכלל הבסיסי, ביחס למרבית סוגי היצירות, ולפיו זכות יוצרים בישראל עשויה לקוםאםהיוצר הואאזרחישראליאותושב ישראל,אואם היצירה פורסמה לראשונה בישראל. להבדיל מההוראה לפקודה, המקנה הגנה לפי זיקת היוצר 4הקיימת בסעיף לישראל רק ליצירות שלא פורסמו, מוצע לקבוע הגנה כזו גם ליצירות שפורסמו, וזאת בהתאם לאמנת ברן. הוראה לצו זכות יוצרים )אמנת ברן(, 3דומה קבועה היום בסעיף צו אמנת-( )להלן818 ' )ק"ת התשי"ג, עמ1953-התשי"ג -לצו זכות יוצרים )הסכם טריפס(, התש"ס3ברן(, ובסעיף צו הסכם טריפס(,-( )להלן223 ' )ק"ת התש"ס, עמ1999 .ומוצע לעגנה במסגרת החוק המוצע לסעיף קטן )ב( בסעיף קטן )ב( מוצעות הוראות מיוחדות הנוגעות ליצירות קולנועיות וליצירות אדריכלות, בהתאם לאמנת (, המקנות להן הגנת זכות יוצרים1971 -ברן )נוסח פריז גם בהתקיים זיקות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן )א( המוצע. זיקות אלה באות כיום לידי ביטוי בסעיף לצו הסכם טריפס, ומוצע 4א לצו אמנת ברן ובסעיף3 .לעגנם במסגרת החוק המוצע ― (לסעיף קטן )ג סעיף קטן )ג( קובע את הזיקה הנדרשת לצורך קיום זכות יוצרים בתקליט. גם בהקשר זה ככלל הזיקה הנדרשת היא אזרחות או תושבות בישראל, או פרסום לראשונה בישראל. ואולם בסיפה של הסעיף הקטן האמור מוצע לסייג את ההגנה הנובעת מפרסום ראשון של תקליטים בישראל כך שתחול רק על הזכויות להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, שהן זכויות הנוגעות במובהק להפצת עותקים של תקליטים. ההגנה על זכויות מפיקי תקליטים זרים, בקשר לזכויות אחרות הקבועות בחוק המוצע )למשל ביצוע פומבי ושידור( תהיה בצווים לפי המוצע, בהתאם להסכמים בין–לאומיים9הוראות סעיף ההגנה על יצירות שנוצרו במדינות אחרות9סעיף .נעשיתבדרךכללעלפיאמנותבין–לאומיות , לקבוע הוראה דומה לזו הקבועה כיום9מוצע, בסעיף לפקודה, ולהסמיך את שר המשפטים ליישם את 6בסעיף ההתחייבויות הבין–לאומיות של ישראל בדרך של חקיקת משנה, באישור ועדה של הכנסת. הרישה של הסעיף המוצע מבהירה כי סמכות השר מתחילה כבר עם חתימה על אמנה ולא רק עם אישרורה, וזאת משום שלעתים כבר בעת אישרור האמנה חייב הדין המקומי לכלול את ההגנה המחויבת באותה אמנה. יודגש כי סמכות השר נגזרת מההתחייבות הגלומה באמנה בין–לאומית, ואין הוא מוסמך לקבוע זכות יוצרים ליצירות שישראל אינה מחויבת להגן עליהן על פי אמנה כאמור. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1123 השר רשאי, באישור הממשלה, אם מצא שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה.10 ,ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. מהות זכות היוצרים:'פרק ג זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה,.11 :פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה לגבי כל סוגי היצירות;- 12העתקה כאמור בסעיף (1) ;לגבי יצירה שלא פורסמה-פרסום (2) לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה- 13ביצוע פומבי כאמור בסעיף (3) ;מוסיקלית ותקליט מסחרי לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, - 14שידור כאמור בסעיף (4) ;יצירה מוסיקלית ותקליט מסחרי לגבי כל סוגי היצירות;- 15העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף (5) (1) , ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות16עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף (6) לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית-( ביצירה הנגזרת כאמור5)עד ויצירה מוסיקלית; לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.- 17השכרה כאמור בסעיף (7) ד ב ר י ה ס ב ר מוצע לאפשר לשר המשפטים, במקרה10סעיף שמדינה אחרת אינה מגינה על יוצרים מישראל, לשלול את הגנת החוק המוצע מיצירות של 23יוצרים מאותה מדינה. הוראה דומה קיימת בסעיף ואף שמעולם לא נעשה שימוש בסמכות זו, 1911לחוק מוצע לעגנה גם בחוק המוצע למקרה שיתעורר צורך להפעילה בעתיד. המוצע, המתבסס בעיקרו על11 סעיף 11סעיף , מהווה את1911( לחוק2)1 הוראת סעיף מרכזו של החוק המוצע. הסעיף מגדיר את טיבה של זכות היוצרים כזכות כלכלית בלעדית לעשיית פעולות שונות, אחת או יותר, בסוגי היצירות השונים. הפעולות עצמן מתוארות בצורה מפורטת בהוראות פרק ד' המוצע. הבלעדיות נתונה לבעל זכות היוצרים, על פי הסעיף המוצע, ביחס לעשיית הפעולות המתוארות בו ביצירה כולה או בחלק מהותי ממנה. הביטוי "חלק ניכר" מיצירה, פורש על ידי בתי המשפט 1911( לחוק2)1המופיע בסעיף ופרשנות זו תחול גם ביחס להוראה המוצעת )ר' למשל, ע"א The Roy Export Establishment ' מפעל הפיס נ8393/96 ' נKrone AG 3422/03, וכן ע"א577 (1), פ"ד נדCompany .((ענבר פלסטיק משוריין )טרם פורסם ההוראות לענין תחולת זכויות ההעתקה והפרסום .(1911( לחוק2)1דומות לאלה שבדין הקיים )סעיף באשר לזכות הביצוע הפומבי וזכות השידור ביחס לתקליט, מוצע לקבוע, בשונה מהדין הקיים, כי זכויות אלה יחולו רק ביחס לתקליטים שפורסמו לצורכי מסחר, . לאמנת רומא12וזאת בהתאם להוראות סעיף ( לא תחול עלperformance) זכות הביצוע הפומבי יצירות אמנותיות, וזאת כדי להבהיר, בעקבות ספקות שהתעוררו בפסיקה ובספרות המשפטית, כי זכות הביצוע ( של יצירותdisplay) "הפומבי אינה כוללת זכות "תצוגה .אמנות זכות חדשה המעוגנת בסעיף המוצע היא זכות ההעמדה לרשות הציבור שהיא למשל העמדת יצירה לרשות הגולשים ברשת האינטרנט. זכות זו מבוססת על 15אמנות בין–לאומיות חדשות )ר' דברי הסבר לסעיף המוצע(, ומוצע להחילה לגבי כל סוגי היצירות, לרבות תקליטים, זאת בהתאמה לאמנות האמורות. חידוש נוסף בסעיף המוצע הוא הזכות לעשות יצירה נגזרת ולנצל יצירה נגזרת כאמור. אף שהזכות האמורה עשויה להתפרש גם לפי הדין הקיים על הוראותיו השונות, ()א( עד )ג( לחוק2)1כחלק מזכות ההעתקה ולאור סעיף , מוצע לעגן זכות זו בהוראה מפורשת.1911 לענין השכרה, זכות זו הוחלה ביחס לשלושה סוגים תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב,-של יצירות (, ובדומה14.4–ו11וזאת בהתאם להסכם טריפס )סעיפים .(1ו3–ו ו3להוראות הפקודה )סעיפים שמירה על הדדיות זכות יוצרים מהי 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1124 העתקה-העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות.12 ;אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר (1) ;עשיית עותק תלת–ממדי של יצירה דו–ממדית (2) .עשיית עותק דו–ממדי של יצירה תלת–ממדית (3) ביצוע בפומבי ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות.13 .מכשיר שידור העמדה לרשות הציבור שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של.14 .צלילים ומראות, לציבור עשיית יצירה נגזרת העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שתהיה לאנשים.15 .מקרב הציבור גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם השכרה עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון.16 .תרגום או עיבוד ד ב ר י ה ס ב ר המושג העתקה הוא אחד המושגים12סעיף המרכזיים בחוק, ומשמעותו התגבשה במשך השנים בפסיקת בתי המשפט. הרישה של סעיף המוצע קובעת את העיקרון הכללי ולפיו העתקה היא 12 ( של הסעיף3) ( עד1)עשיית כל "עותק מוחשי". פסקאות המוצע מציינות מקרים ספציפיים הנחשבים כהעתקה, ( נועדה1)כמובן בלי לגרוע מהעיקרון הכללי. פסקה להבהיר את המצב המשפטי לענין העתקות הנעשות 26–ו24באמצעות מחשב ויש לקוראה לאור סעיפים המוצעים.. בדומה להגדרה הקיימת של "הצגה" בסעיף 13 סעיף , מוצע כי ביצוע פומבי של1911 לחוק35 יצירה יכול שיהיה במישרין, מעל במה, או באמצעות מכשיר, כמו מערכת הגברה או מקלט רדיו המוצב במקום ההופך את השמעת היצירות לפומבית. כדאי להוריד את הסיפא כדי להשאיר את הגמישות לרישיון הכפיה. להבדיל מזכות ההעתקה, ביצוע של יצירה מהווה חלק מזכות היוצרים רק אם הוא פומבי. לפיכך, יסוד מרכזי בהוראה המוצעת הוא הביטוי "בציבור". בדומה למצב (1911( לחוק2)1החוקי הקיים )בנוסח באנגלית של סעיף מוצע להותיר מושג זה בלא הגדרה, באופן שהיקף הזכות לביצוע פומבי )כמו גם היקף זכות השידור, הזכות להעמדה לרשות הציבור וזכות ההשכרה( יתפרש לפי ההקשר והנסיבות, ולאור תכלית החוק המוצע כמתואר בחלק הכללי של דברי ההסבר. בדין הקיים לא מופיעה הגדרה נפרדת14סעיף לשידור, ואולם בתי המשפט פרשו את הביטוי ביצוע פומבי ככולל גם שידור. מוצע להבחין בין שתי הפעולות, וזאת כדי להבהיר את הדין, וכדי לאפשר הבחנה בין הפעולות האמורות לענין סוגי היצירות שבהן קיימת זכות בלעדית לעשיית הפעולות לפי סעיף המוצע )ביצירה אמנותית אין זכות ביצוע פומבי(, 11 ולענין שימושים מותרים שונים )הקלטה ארעית לצורך המוצע( וביצוע פומבי במוסדות חינוך 26שידור )סעיף המוצע((. נוסח ההוראה מבוסס על ההגדרה 29)סעיף לחוק זכויות מבצעים ומשדרים,1המקבילה בסעיף .1984-התשמ"ד זכות ההעמדה לרשות הציבור מבוססת15סעיף – על האמנות החדשות של הארגון הבין ,WCT אמנת- 1996( משנתWIPO)לאומי לקניין רוחני על זכויות מפיקי תקליטים ומבצעיםWIPOוכן אמנת ,WIPO Phonograms and Performances Treaty - WPPT ומטרתה לקבוע זכות המתייחסת במפורש להעמדת יצירה לרשות הגולשים ברשת האינטרנט. הזכות לעשיית יצירה נגזרת שהיא יצירה 16סעיף ,המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת לאמנת 12–ו8כגון תרגום או עיבוד, מתחייבת לפי סעיפים (. ניתן לומר כי מבחינה מהותית זכות1971ברן )נוסח פריז זו היא מקרה מיוחד של זכות ההעתקה, שכן בדרך כלל יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה קודמת תהווה גם העתקה של חלק מהותי מהיצירה הקודמת. הכוונה היא ליצירה עצמאית המבוססת על יצירה קודמת, אשר יש בה, כמכלול, את המקוריות הנדרשת להגנת זכות יוצרים ( המוצע. יצירה נגזרת נוגעת לזכויות של1)()א4לפי סעיף שניים: זכותו הבלעדית של יוצר יצירת הבסיס לעשות ( המוצע(, וזכותו6)11יצירה נגזרת של יצירתו )לפי סעיף של יוצר היצירה הנגזרת כיצירה מקורית עצמאית הנתונה להגנת החוק המוצע, בכפוף להתקיימות התנאים של (, ובהתאם לסיווג המתאים כיצירה ספרותית,1)()א4סעיף אמנותית, דרמטית או מוסיקלית. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1125 השכרה של יצירה היא השכרת עותקים ממנה לציבור, לצורכי מסחר, למעט )א(.17 .השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט הנלווים לחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי לענין סעיף קטן )א(, השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, )ב( אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר, בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, רשאי לקבוע סוגי מוסדות חינוך שעליהם יחולו הוראות סעיף קטן זה. מותרת, 30 עד19, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים11על אף הוראות סעיף.18 בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. שימוש הוגן ביצירה, מותר, בין השאר, למטרות אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, )א(.19 .סקירה, תמצית עיתונאית, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך ד ב ר י ה ס ב ר ביחס לשלושה סוגים של יצירות, נקבעה 17סעיף ,(14.4–ו11 )סעיפים טריפס בהסכם (, זכות השכרה של1ו3–ו ו3ובעקבותיו בפקודה )סעיפים עותקים. השכרה מתייחסת לעותקים של היצירה ולא ליצירה עצמה במובן המופשט. האפשרות של היוצר לשלוט בעותקים של היצירה גם כשמדובר בעותקים שנעשו בהסכמתו ונמכרו בהסכמתו, מהווה חריג לכלל מיצוי הזכויות המאפיין את דיני זכות יוצרים. ביחס לכל שאר סוגי היצירות, אם כן, השכרת עותקים )שאינם עותקים מפרים( היא מותרת ואינה מהווה חלק מזכות .היוצרים המוצע מגבילה את זכות ההשכרה 17 הוראת סעיף בשני יסודות: על ההשכרה להיות "לציבור", וכן "לצורכי הקיים בפקודה, מוצע 1ו3מסחר". בדומה לקבוע בסעיף לקבוע כי הזכות לא תחול על השכרה של יצירה שהיא נלווית להשכרה של חפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. כך, למשל, במסגרת השכרת כלי רכב עשוי להיות מושכר, באופן בלתי נפרד, עותק של תוכנת מחשב המשולבת בכלי הרכב. ו לפקודה3 יצוין כי הביטוי "השאלה" המופיע בסעיף המוצע שכן הביטוי "השאלה. 17הושמט מהוראת סעיף לצורכי מסחר" עורר קשיים. בדרך כלל מסירת עותקים לציבור באופן זמני, לצורכי מסחר, תהיה כרוכה בתמורה כלשהי, במישרין או בעקיפין, ולכן תהיה זו השכרה. סעיף קטן )ב( של הסעיף המוצע באה להבהיר את משמעות הביטוי "לצורכי מסחר", באופן שלא יחול על השכרה על ידי ספריות ציבוריות ומוסדות חינוך, וזאת בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בענין ע"א עיריית חולון נ' אן.אם.סי ואח' )טרם פורסם(. בסיפה 326/00 ,של הסעיף הקטן האמור מוצע לאפשר לשר המשפטים בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, לקבוע ולהבהיר על אילו מוסדות חינוך חל סעיף קטן )ב(. סעיף זה קובע מסגרת כללית להוראות18סעיף ." פרק ד' המוצע שענינו "שימושים מותרים מוצע להדגיש כי בפרק זה מדובר בעשיית פעולות ביצירות בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלי לשלם תמורה. מטבע הדברים, ההוראות המוצעות באות להוסיף זו על זו ולא ולגרוע. יש לציין, כי השימושים המותרים מתייחסים המוצע, ולא לזכות 11לזכות היוצרים הקבועה בסעיף המוסרית. באשר לזכות זו, המבחנים האובייקטיביים של ( המוצע( ו"סביר1)47"בהיקף ובמידה המקובלים" )סעיף ( המוצע(, יספקו את האיזונים2)53בנסיבות הענין" )סעיף הנדרשים )ראה דברי הסבר לסעיפים האמורים(. ( לסעיף קטן )א19סעיף קובע כי "כל טיפול הוגן ביצירה 1911( לחוקI)(1)2סעיף לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית עתונאית" לא יהיה בו משום הפרת זכות יוצרים. פסיקת בתי המשפט קבעה שרשימת המטרות המנויה בסעיף זה היא רשימה "סגורה", אף שכל אחד מהביטויים האמורים פורש בהרחבה ועשוי לחול על מגוון רחב של מצבים דוד גבע נ' וולט דיסני, פ"ד 2687/92)ר' למשל רע"א (. פסיקה זו יוצרת קושי מעשי, נוכח רבגוניות251 (1)מח השימושים הרצויים שניתן לעשות ביצירות, העולים בקנה אחד עם תכליות היסוד של דיני זכות יוצרים. רבגוניות זו מקשה על קיבוע רשימה סגורה של שימושים בחקיקה. קושי זה מחמיר לנוכח רוחב התפרשותן של הזכויות הנתונות ביצירה. כדי להתיר לבתי המשפט, במקרים הראויים, לקבוע כי נעשה שימוש "הוגן" ביצירה גם למטרות נוספות, מוצע לקבוע רשימה פתוחה של מטרות. רשימה פתוחה כאמור תסייע להביא לתוצאה מאוזנת לאור הרחבת הזכויות הגלומה בהוראות השונות של החוק המוצע, כמו למשל (, או6)11הזכות ביחס ליצירות נגזרות, הקבועה בסעיף הארכת תקופת ההגנה ליצירות צילום. השכרה שימושים מותרים שימוש הוגן 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1126 :לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לענין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה )ב( מטרת השימוש ואופיו; (1) ;אופי היצירה שבה נעשה השימוש (2) ;היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה (3) .השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה (4) שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, מותר, בהיקף.20 .המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור העתקת יצירה המופקדת לעיון הציבור העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת, למטרה שלשמה )א(.21 .הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה הוראות סעיף קטן )א( לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי חוק הספרים )חובת )ב( .22000-מסירה וציון הפרטים(, התשס"א ד ב ר י ה ס ב ר עוד מוצע להוסיף לרשימת המטרות המפורטות גם "הבאת מובאות" ו"הוראה ובחינה על ידי מוסדות חינוך". בשני המקרים מדובר במטרות שבאופן מובהק מצדיקות שימוש "הוגן" ביצירות, כמובן בכפוף לקריטריונים המוצעים בסעיף קטן )ב( לענין "הוגנות" השימוש. (לסעיף קטן )ב פסיקת בתי המשפט פרשה את הביטוי "הוגן", המופיע , כמבטא מכלול של שיקולים1911( לחוקI)(1)2בסעיף שונים, ואימצה במידה רבה את ההסדר הקבוע לענין זה הנ"ל(. 2687/92בחקיקה בארה"ב )ר' למשל רע"א בהתאם, מוצע לעגן בחוק ארבעה שיקולים שיש להתחשב בהם לצורך בחינת הוגנות השימוש. רשימת השיקולים היא רשימה פתוחה, כך שניתן להביא בחשבון לענין זה שיקולים נוספים. השיקולים משפיעים זה על זה, באופן שהיקף השימוש המוצדק הוא בשים לב למטרת השימוש ולפגיעה בערכה של היצירה. ממילא, לאף אחד מהשיקולים המנויים אין מעמד מכריע בבחינת הוגנות השימוש, והערכת ההוגנות יכול שתיעשה בדרך של מציאת איזון בין שיקולים נוגדים. השיקול הראשון נוגע לאופיו של השימוש. כך למשל ישנה אבחנה בין אופי מסחרי לבין אופי של לימוד ומחקר שלא למטרות רווח. השיקול השני נוגע לאופייה של היצירה. כך למשל ביצירה ספרותית או מוסיקלית ניתן לעשות שימוש רק בחלק מהיצירה ואולם שימוש כאמור ביצירה אמנותית כמו יצירת צילום אפשרי רק לעתים רחוקות. נוסף על כך עשוי להיות הבדל, לענין הוגנות השימוש, בין יצירות ישנות לבין יצירות המצויות בשיא הניצול המסחרי שלהן. השיקול השלישי נוגע להיקף השימוש ביצירה. יש לבחון את היקף השימוש מבחינת חלקו של החלק שבו נעשה השימוש ביחס לכלל היצירה שבה מדובר וכן מבחינת מהותו, שכן לעתים חלק קטן מהיצירה עשוי להיות החלק החשוב ביותר שלה. השיקול הרביעי נוגע לתוצאות הכלכליות של השימוש ביצירה. שיקול זה מבטא, בין השאר, את להסכם 13הדרישה שבה מחויבת ישראל בהתאם לסעיף טריפס, ולפיה השימוש המותר לא יפגע באופן לא ראוי בניצול הכלכלי הרגיל של היצירה, או בציפיות הסבירות של בעל זכות היוצרים לניצול היצירה. קבועות הוראות נוספות 1911 יצוין כי בחוק ( לענין שימושIV)(1)2המתירות שימושים ביצירות: סעיף (V)(1)2ביצירות לצורך הכנת מקראות לבתי ספר, וסעיפים לענין סיקור עיתונאי. מוצע להשמיט הוראות אלה 20–ו שכן האינטרסים שעליהם הן נועדו להגן יקבלו ביטוי בהוראה הכללית בדבר שימוש הוגן. מוצע להבהיר כי שימוש מוגבל ביצירות20סעיף לצורך הליכים משפטיים ומינהליים הוא שימוש מותר. לסעיף המוצע אין הוראה מקבילה בחקיקה הקיימת, אף שזו הפרקטיקה הנוהגת מזה שנים. הסעיף המוצע בא להסדיר את היחס שבין 21סעיף זכות העיון והעתקה של מידע שהופקד לעיון הציבור על פי דין, לבין זכות ההעתקה של בעלי זכויות יוצרים באותו מידע, ולהבהיר כי העתקת מידע כאמור מותרת. הכוונה היא, לדוגמה, לתכניות אדריכליות שהופקדו לעיון הציבור במסגרת הליכי תכנון, למסמכים של חברה המופקדים אצל רשם החברות, למסמכי פטנט המופקדים אצל רשם הפטנטים, וכו'. סעיף קטן )ב( המוצע מסייג את תחולת ההוראה כך שלאתחולעלמסירתספרים לפי חוקהספרים)חובתמסירה , וזאת בהתחשב בכך שהחוק2000-וציון פרטים(, התשס"א האמור לא נועד להקנות לציבור זכות עיון והעתקה בכל הספרים שעליהם הוא חל, שהם למעשה מרבית הספרים, התקליטים והסרטים היוצאים לאור בישראל.__________ .80 ' ס"ח התשס"א, עמ2 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1127 ,שימוש אגבי ביצירה, לצורך הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית, או בתקליט.22 וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לענין זה הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב כשימוש אגבי. שידור, וכן העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה.23 אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים, אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. )א( העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת, למי שמחזיק עותק מורשה של.24 .תוכנת המחשב העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרים, למי שמחזיק )ב( עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות שלהלן, ובהיקף הדרוש למטרות אלה: תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת (1) ;מחשב אחרת, לשם השימוש בה התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת כך שיוכלו לפעול עם תוכנת (2) .מחשב זו עותק של תוכנת המחשב שנעשה -בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת מחשב )ג( על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת, אם היא נעשית לצורך )א(.25 .שימוש בשידוריו בלבד מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן )א( ישמיד את ההקלטה עד תום שלושה )ב( חודשים מיום שידורה הראשון, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. ד ב ר י ה ס ב ר לסעיף המוצע אין מקבילה בחוק הקיים,22סעיף והוא נועד לאפשר שימוש ביצירות אגב צילום או הקלטה. עקרונית עלולה להיות הפרת זכות יוצרים במוסיקה הנשמעת ברקע בעת צילום אירוע ציבורי, או בתמונה התלויה על הקיר במקום שבו מצולמים סרט או כתבה חדשותית. אף שמעשים אלה עשויים להיחשב כ"זוטי דברים", מוצע להבהיר כי אינם מהווים הפרת זכות יוצרים. במקרה של יצירות אמנות מסוימות23סעיף , המצויות במקומות ציבוריים, כמו בנינים פסלים, או יצירות אמנות שימושית, מוצע להתיר לציבור לצלם את היצירות, לציירן, או לשדר תמונה מהמקום הציבורי שבו הן ניצבות. הצורך בהוראה זו נובע מכך שבלעדיה, לכאורה, פעולות שגרתיות אלה מהוות העתקה הטעונה הסכמת בעל זכות היוצרים. .1911( לחוקIII)(1)2 הוראה דומה קבועה בסעיף עם זאת ההוראה המוצעת אינה כוללת את הסייג הקיים בסעיף האמור לענין שרטוטים או תרשימים של יצירה אדריכלית, בשל הקושי להבחין בין תרשים אדריכלי לבין ציור או שרטוט אחר. הוא אחד החידושים בחוק המוצע, 24 סעיף 24סעיף ומטרתו להתיר, בכפוף לתנאים ולהגבלות הקבועים בו, שימושים בעותק חוקי של תוכנת מחשב בלא רשות נוספת מבעלי זכויות היוצרים בתוכנה. סעיף קטן )א( המוצע מתיר עשיית עותק לגיבוי. סעיף קטן )ב( המוצע מתיר שימוש בתוכנת מחשב כדי לאפשר פיתוח תוכנות חדשות וניצול יעיל יותר של תוכנות קיימות. סעיף זה, בכפוף לתנאים הקבועים בו, עשוי לאפשר תהליכי עבודה כמו "דקומפילציה" של תוכנת המחשב. לעתים קרובות, נזקק גורם משדר להקלטה25סעיף ארעית של היצירה לצורך שידורה. כיוון שלהקלטה זו אין משמעות כלכלית משל עצמה בנפרד מפעולת השידור, מוצע להבהיר כי הקלטה ארעית של יצירה על ידי מי שרשאי לשדרה אינה טעונה הסכמת בעל זכות היוצרים. לעומת זאת, שמירת ההקלטה לתקופה העולה על שלושה חודשים תהיה טעונה הסכמת בעל זכות היוצרים, אלא אם כן יש בהקלטה ערך ארכיוני מיוחד, ושמירתה היא בארכיון ציבורי. תוכנת מחשב שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי שימוש אגבי ביצירה הקלטה לצורכי שידור 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1128 על אף הוראות סעיף קטן )ב(, מותר לשמור הקלטה בעלת אופי תיעודי מיוחד )ג( .31955-בארכיון ציבורי כהגדרתו בחוק הארכיונים, התשט"ו העתקה ארעית העתקה ארעית של יצירה, כחלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה לאפשר.26 העברה של היצירה בין צדדים, ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או העתקה ארעית של יצירה לצורך שימוש אחר כדין ביצירה, מותרת, ובלבד שאין להעתקה הארעית ערך כלכלי משלה. יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר עשיית יצירה אמנותית חדשה שהיא העתקה או יצירה נגזרת של יצירה קודמת, וכן.27 כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים, ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שאין ביצירה החדשה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. שיקום והקמה מחדש של בנינים שימוש ביצירות המפורטות להלן, מותר, לצורך שיקום או הקמה מחדש של בנין או.28 :של מבנה אחר היצירה האדריכלית שהיא הבנין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; (1) השרטוטים והתכניות ששימשו, בהסכמת בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבנין (2) .או המבנה האמורים, בעת שהוקמו ביצוע פומבי במוסדות חינוך ביצוע פומבי של יצירה, מותר, במהלך פעילותו של מוסד חינוך מסוג שקבע השר,.29 בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, על ידי העובדים במוסד החינוך או התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד החינוך. ד ב ר י ה ס ב ר הוראה זו נועדה לפטור מאחריות גורמי 26סעיף ביניים טכניים באמצעותם פועלת רשת האינטרנט ורשתות תקשורת כיו"ב, וכן להבהיר כי העתקות זמניות הנעשות לצורך שימוש חוקי אחר ביצירה אינן מפירות את זכות היוצרים. במקרה שהיוצר העביר את הזכויות27סעיף הכלכליות שלו ביצירה מסוימת, יש להתיר לו להמשיך לעשות שימוש בעתיד בדרך בה ביטא מוטיבים ורעיונות ביצירתו, אף שפעולות אלה, לו היו נעשות על ידי אדם אחר, היו מהוות הפרת זכות יוצרים (II)(1)2ביצירה. להוראה זו, שהוראה דומה קבועה בסעיף , עשויה להיות חשיבות לענין חופש הביטוי1911לחוק והיצירה של היוצר. שיקום או הקמה מחדש של מבנה 28סעיף עשויים להיחשב כ"העתקה" של היצירה האדריכלית או של השרטוטים. אף שהרשות לשיקום או להקמה מחדש עשויה להשתמע מעצם הקמת המבנה מלכתחילה, מוצע, כדי להסיר ספק בענין זה, לקבוע פטור .מפורש כחלק מפעילותם של מוסדות חינוך,29סעיף נעשה שימוש ביצירות בדרך של ביצוען על ידי צוות המורים או התלמידים. דוגמאות בולטות לכך הן שיעורי מוסיקה או תיאטרון. לעתים, במסגרת הוראה או בחינה, מבוצעת יצירה בדרך של השמעת תקליט או הקרנת סרט בפני הכיתה. מוסדות חינוך רבים נוהגים להעלות בפני קהל ההורים והתלמידים הצגות ומופעים בהשתתפות תלמידי בית הספר, וזאת במסגרת סיום הלימודים, לציון חגים ומועדים, וכיו"ב. מוצע לקבוע במפורש כי פעולות אלה הן מותרות ואינן טעונות הסכמת בעלי זכות יוצרים. לענין יצירות אורקוליות, מוצע לקבוע כי הפטור יחול רק כאשר השימוש בסרט הוא למטרת הוראה או בחינה. שימוש בסרט בשטחי מוסד החינוך כדי לבדר את הצופים, באותם מקרים שעולים כדי ביצוע "פומבי" של הסרט, לא ייחשב כשימוש מותר. מוצע להתייחס לפעילות של "מוסדות חינוך" באופן כללי, ולא למסגרת חינוכית פורמלית מוגדרת. עם זאת, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות על אלה סוג מוסדות חינוך תחול הוראת הסעיף. __________ .14 ' ס"ח התשט"ו, עמ3 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1129 העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון . )א(30 מסוג שנקבע על ידי השר בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, מותרת, למטרות המפורטות להלן, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: שימור עותק של היצירה בידי הספריה או הארכיון; (1) ,החלפה של עותק אחר של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון, שאבד (2) ;הושמד, או נעשה בלתי ראוי לשימוש החלפה של עותק שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, (3) .שאבד, שהושמד, או שנעשה בלתי ראוי לשימוש העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף )ב( קטן )א(, בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר, בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לענין סעיף קטן זה. השר רשאי, בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט.31 , דרך כלל או לענין סוגים30–ו29של הכנסת, לקבוע תנאים נוספים לתחולת הוראות סעיפים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים. , העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת, בהתקיים11על אף הוראות סעיף )א(.32 :התנאים המפורטים להלן, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן בתקליט אחר, ברשות בעל זכות (1) ;(התקליט הקודם- היוצרים )בסעיף זה ד ב ר י ה ס ב ר (לסעיף קטן )א 30סעיף בצד האינטרס הציבורי במתן תמריץ כלכלי ליוצר כדי לעודד את היצירתיות בחברה, יש להקפיד על שימור היצירות הקיימות ועל מתן גישה רחבה ליצירות באמצעות ספריות וארכיונים. מתוך הכרה בחשיבותם הציבורית של ספריות וארכיונים, מוצע לקבוע חריג לזכות ההעתקה לענין זה. גם בהקשר של ספריות, על החוק להתאים למציאות המודרנית. בהתאם לכך, הביטוי "העתקה" אינו מחייב עותק באמצעי פיזי מסוים דווקא, ויכול שיהיה גם באמצעים דיגיטליים, ובלבד שיתקיימו שאר התנאים המוצעים, לפי הענין. מוצע להסמיך את שר המשפטים בהסכמת שר החינוך התרבות והספורט, לקבוע בתקנות על אלו ספריות וארכיונים יחולו הוראות הסעיף. הפטור הניתן לספריות ולארכיונים מותנה בכך שלא ניתן לרכוש עותק בתנאים סבירים. לדוגמא, אם ספר אזל מן החנויות ולא ניתן לרכשו, או שניתן לרכשו רק במאמצים בלתי סבירים או במחיר בלתי סביר, יש הצדקה לאפשר לספריה להכין עותק לשימור או להחלפת עותק שאבד בספריה אחרת. (לסעיף קטן )ב כאשר העתקת יצירה על ידי אדם מותרת, לדוגמה, כ"שימוש הוגן" למטרות מחקר או לימוד עצמי, יש לאפשר לעובדי הספריה או הארכיון להכין את העותק בעבור אותו אדם. לעתים סדרי העבודה בספריות ובארכיונים מחייבים שמירה על העותקים המקוריים שבידי הספריה או הארכיון, באופן שרק עובדי הספריה או הארכיון רשאים לגשת לעותקים המקוריים ולהכין עותק בעבור המבקש זאת, ועל כן ההוראה המוצעת נחוצה למימוש הזכות ל"שימוש הוגן". לענין זה, יהיה רשאי השר לקבוע טופס בקשה שעליו יצוינו הפרטים המבססים את זכותו של המבקש להעתיק את היצירה. מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע31סעיף בתקנות תנאים נוספים לתחולת הפטורים . בתקנות כאמור יוכל לבוא30–ו29המעוגנים בסעיפים לידי ביטוי ההבדל בין מגוון סוגי מוסדות החינוך, החל בגן הילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה. כך למשל יוכל השר לקבוע הוראות מיוחדות לענין מוסדות חינוך הפועלים, במישרין או בעקיפין, למטרות מסחריות, ולקבוע להן הסדרי פטור צרים יותר. הוראות הסעיף המוצע יוצרות מעין32סעיף "רישיון כפיה" לייצור תקליטים של יצירות מוסיקליות )לרבות המילים הנלוות ליצירות כאמור( בתנאים מסוימים. הכוונה היא כי יצירה שכבר הוקלטה בתקליט, מותר להקליט ביצוע מאוחר יותר שלה בלא קבלת רשות בעל זכות היוצרים, בתמורה לתמלוגים, ובכפוף להודעה מוקדמת לבעל זכות היוצרים. הסדר שימושים מותרים בספריות ובארכיונים תקנות לענין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים ייצור תקליטים תמורת תמלוגים 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1130 היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה ובלא שינויים, למעט (2) ;שינויים הכרחיים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם עושה ההעתקה הודיע על כך לבעל זכות היוצרים ושילם תמלוגים (3) כפי שקבע בית-ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה .המשפט השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה : )ב( ;(3)(דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן )א (1) .שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט (2) לרבות המילים הנילוות אליה, אם נילוו אליה גם- "בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית )ג( .בתקליט הקודם פרק ה': בעלות בזכות יוצרים הבעל- היוצר הראשון של זכות היוצרים המפיק, הוא הבעל הראשון של זכות היוצרים ביצירה,-היוצר של יצירה, ובתקליט.33 .בכפוף להוראות פרק זה יצירה שנוצרה בידי עובד מעביד הוא הבעל הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו עקב )א(.34 .עבודתו ובמהלכה על אף הוראות סעיף קטן )א(, ביצירה כאמור באותו סעיף קטן, שנוצרה לשם )ב( של זכות היוצרים ביחס פרסום בעיתון או בכתב עת אחר, יהיה היוצר הבעל הראשון , שלא כחלק מעיתון או מכתב עת.11לעשיית פעולות ביצירה כאמור בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר זה עשוי למשל למנוע מצב שבו התחייבות של היוצר לבלעדיות במסגרת ההקלטה הראשונה תחסום אפשרות להקלטת ביצועים נוספים של היצירה. את קביעת התמלוגים הראויים מוצע להשאיר לבית המשפט.-למשא ומתן בין הצדדים ובהעדר הסכמה יש לציין כי ההסדר חל ביחס לזכות ההעתקה בלבד ואינו גורע מזכויות אחרות ביחס ליצירה, כמו השמעה פומבית ושידור, זכות מוסרית של היוצר ביצירה, וכו'. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים, ובדבר קריטריונים לקביעת התמלוגים הראויים. ההוראות על מבוססות המוצעות ההוראות . הסדרים דומים1911( לחוק8) ( עד2)19הקיימות בסעיף מקובלים במדינות רבות. ,(1)5 הכלל הבסיסי, הקבוע גם בסעיפים 33סעיף , הוא כי הבעל הראשון1911( לחוק1)19– ו המפיק. כלל זה-של זכות היוצרים הוא היוצר, ובתקליט כפוף למספר חריגים המתייחסים ליצירות שנוצרו בעבור המוצעים.36 עד34אדם אחר, המפורטים בסעיפים כאשר אדם מחבר יצירה במסגרת עבודתו 34סעיף בעבור אדם אחר, יש להניח כי הכוונה המשותפת של הצדדים היא כי מי שיהיה הבעל הראשון של זכות היוצרים הוא המעביד, וזאת בדומה לכל נכס אחר הנוצר על ידי העובד במסגרת תפקידו. דרך המלך להסכמה על מערך הזכויות של העובד והמעביד היא באמצעות חוזה, ואולם הצדדים לא תמיד מודעים מראש לכך שהעבודה תניב פירות הראויים להגנת זכות יוצרים, ולפיכך ביטוי חקיקתי לכוונה המשוערת של הצדדים תורם לוודאות במקרים שבהם לא התגבשה הסכמה מפורשת כזו בין הצדדים. ראוי להדגיש כי במקרה שמערכת יחסי עבודה מסוימת אינה מתאימה להסדר זה, יכולים הצדדים להתנות על כך, בכתב, בעל פה, ואפילו המוצע(. הוראה דומה קבועה 37בהתנהגות )ר' סעיף .1911()ב( לחוק1)5בסעיף מוצע להשאיר על כנו את החריג הקבוע בסיפה , ביחס לעיתונים, ולפיו, אלא1911()ב( לחוק1)5של סעיף אם כן הוסכם אחרת, כתיבת מאמר לעיתון נועדה לתת למערכת העיתון את זכות היוצרים לענין פרסום המאמר בעיתון, אך לא, למשל, להוציא לאור ספר ובו אוסף כתביו של העיתונאי העובד. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1131 ,ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעל הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה )א(.35 .הוא היוצר או המזמין, הכל לפי הכוונה המשתמעת מהזמנת היצירה )ב( ביצירה שהיא דיוקן, או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעל הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין. המדינה היא הבעל הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה.36 ,לרבות חייל- "או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה; לענין זה, "עובד המדינה שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. יחולו, אלא אם כן הוסכם אחרת.36 עד34הוראות סעיפים.37 זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה )א(.38 .רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי )ב( העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן )א(, יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים במלואה או לגבי חלק ממנה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת, או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. ד ב ר י ה ס ב ר כאשר אדם יוצר יצירה בעבור אדם אחר35סעיף שהזמין זאת ממנו, הכוונה המשוערת של הצדדים עשויה להיות כי המזמין יקבל, יחד עם היצירה, גם את הזכות הבלעדית להשתמש בה, וזאת בנוגע לכל זכות היוצרים או לחלקה. גם בענין זה, דרך המלך להסדרת הזכויות בין היוצר לבין המזמין היא בהוראות מפורשות בחוזה בין הצדדים. עם זאת, גם בענין זה לא תמיד מודעים הצדדים למשמעות המשפטית של הזמנת יצירה, וכך לעתים לא מקבלת שאלת הבעלות על זכות היוצרים ביטוי מפורש בחוזה בין הצדדים. מוצע על כן, כדי להסיר ספק, לקבוע כי בענין יצירות מוזמנות עשויה הבעלות הראשונה להיקבע גם בהעדר הסכמה מפורשת בכתב, וזאת לפי הכוונה המשתמעת מהזמנת היצירה. מובן כי כלל זה יחול רק אם אין בין הצדדים הסכמה מפורשת המוצע(.37לענין הסדרת הזכויות ביצירה )ר' סעיף עם זאת מוצע, בסעיף קטן )ב(, לקבוע כלל ברור יותר לענין הזמנת דיוקן או צילום משפחתי או פרטי, שהוא (()א1)5לטובת מזמין היצירה, וזאת בדומה להוראות סעיף . במקרים אלה, קיים אינטרס נוסף של המזמין,1911לחוק אשר יש להניח כי הצדדים התכוונו לכבד, והוא הזכות .לפרטיות נוכח ההיקף והמגוון של פעילויות המדינה36סעיף הכרוכות ביצירה, ונוכח האינטרס הציבורי שבאופן אינהרנטי גלום ביצירות שנעשות על ידי עובדי המדינה או בהזמנת המדינה, מוצע לקבוע כי בהעדר הסכמה אחרת בין הצדדים, זכות יוצרים ביצירות כאלה תהיה שייכת למדינה. יש לשים לב כי במקרה כזה, תקופת המוצע(, 43זכות היוצרים במדינה תהיה קצרה יותר )סעיף וזאת כדי שתעבור מוקדם יותר לנחלת הכלל. הוראה דומה .1911 לחוק18קבועה בסעיף מוצע להבהיר כי לענין זה משמעות הביטוי "עובד המדינה" היא מעבר למסגרת הפורמלית של יחסי עבודה דווקא, והיא כוללת גם נושאי משרה שונים שבדרך כלל אינם נחשבים כ"עובדים" של המדינה, כמו חיילים ושוטרים. יצוין כי לגבי דברי חקיקה, פסקי דין וכיו"ב פרסומים רשמיים מוצע שלא להקנות זכות יוצרים )ר' .(המוצע6סעיף לפי הדין הקיים הסדרי קביעת הבעל37סעיף הראשון כפופים להסכמה אחרת. הביטוי ,(()א1)5"אם אין הסכם הקובע את ההיפך" מופיע בסעיפים . ברוח זו, מוצע לקבוע בהוראה1911 לחוק18–()ב( ו1)5 כללית ומפורשת כי קביעת הבעלות הראשונה של זכות היוצרים בידי מי שאינו היוצר, ניתנת להתנאה חוזית. לפיכך, קביעת הבעל הראשון בפרק זה אינה אלא ברירת במפורש או- מחדל, המניחה כי בהעדר הסכמה אחרת זו כוונתם של הצדדים הנוגעים בדבר ביחס-במשתמע לבעלות בזכות היוצרים. זכות יוצרים היא נכס כלכלי לכל דבר, 38סעיף שניתן לעשות בו עסקאות, והוא אף עשוי לעבור בירושה, לעבור לידי נאמן בפשיטת רגל, וכיו"ב ( לחוק3)–( ו2)5העברות על פי דין. בדומה להוראות סעיף , מוצע לאפשר העברה מלאה או חלקית של זכות1911 היוצרים, ומתן רישיון בלעדי על כל רכיבי הזכות או על חלקם, באופן שמאפשר פיצול של ניצול היצירה לסוגי שימושים, לתקופות שונות, או למקומות שונים שבהם תנוצל היצירה. כן מוצע להשאיר על כנה את דרישת הכתב בעסקאות להעברת זכות יוצרים ולהענקת רישיון .ייחודי יצירות מוזמנות בעלות המדינה ביצירות התניה על קביעת הבעלות העברת זכות יוצרים והענקת רישיון ייחודי 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1132 .)ג( חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה - "בסעיף זה, "רישיון ייחודי )ד( , כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות11מהפעולות המפורטות בסעיף ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. תקופת זכות היוצרים:'פרק ו תקופת זכות יוצרים שנים לאחר מותו, בכפוף 70זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן.39 .להוראות פרק זה תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין.40 .שנים לאחר מותו70היוצרים במשותף של היצירה, וכן תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע.41 עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה שנים ממועד 70 שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום70של שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר 70יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של 39היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים , לפי הענין.40או תקופת זכות יוצרים בתקליט שנים ממועד יצירתו.50זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של.42 תקופת זכות יוצרים ביצירות של המדינה זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעל הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות.43 .שנים ממועד יצירתה50, תהא לתקופה של36סעיף ד ב ר י ה ס ב ר תקופת זכות היוצרים, בהתאם לנורמה39סעיף ,המקובלת במרבית המדינות המפותחות שנים לאחר מות היוצר, וזאת בכפוף לחריגים 70היא עד מסוימים המנויים בפרק ו' המוצע. תקופה זו כבר נוהגת (4)5 יחד עם סעיף1911 לחוק3בישראל, לפי סעיף לפקודה. יצוין כי תקופת זכות היוצרים נמדדת לפי משך חייו של היוצר גם אם היוצר אינו בעל זכות היוצרים. חישוב תקופת הזכות צמוד אפוא ליצירה ואינו משתנה גם אם הבעלות על זכות היוצרים עוברת לאחר. יצוין כי ההצעה מבטאת גם הארכה משמעותית לחוק 21של תקופת זכות היוצרים ביצירות צילום. סעיף קובע כי : "התקופה שתהא קיימת בה זכות יוצרים 1911 בצילומים היא חמישים שנה מעת עשיית הנגטיבה שממנה נתקבל הצילום במישרין או בעקיפין...". נוכח מוצע להשוות WCTהתפתחות שחלה בענין זה באמנת את תקופת ההגנה על יצירות צילום לתקופה הקבועה 70לכל יצירה אמנותית אחרת, דהיינו חיי היוצר ועוד שנים. הצורך הציבורי המתעורר לעתים להתיר שימוש ביצירות צילום בהיבט התיעודי שלהן, ימצא את ביטויו המוצע שענינו שימוש ההוגן.19במסגרת סעיף המוצע 1 יצירה משותפת מוגדרת בסעיף 40סעיף כיצירה שבה תרומתם של היוצרים אינה לאמנת 7bisניתנת להפרדה. ביצירה כזו, בהתאם לסעיף ברן, תקופת זכות היוצרים תחושב לפי משך חיי היוצר (2)5האחרון שנותר בחיים. הוראה דומה קבועה בסעיף .לפקודה בהתחשב בכלל הבסיסי המחשב את 41סעיף תקופת הזכות לפי משך חיי היוצר, הרי ביצירות המתפרסמות בעילום שם נוצר קושי לחשב את תקופת זכות היוצרים כל עוד זהות היוצר לא נחשפה, ולכן נקודת הייחוס לחישוב תקופת ההגנה היא מועד (2)7פרסום היצירה. הוראה כזו מתחייבת לפי סעיף ( לפקודה.1)5לאמנת ברן, והיא קבועה בסעיף בשונה מתקופת זכות היוצרים ביצירות 42סעיף אחרות, לגבי תקליט התקופה המקובלת שנים ממועד עשייתו . תקופה זו 50בעולם היא תקופה של ( להסכם טריפס , והיא קבועה5)14אף מתחייבת לפי סעיף , ומוצע שלא לשנותהּ.1911( לחוק1)19היום בסעיף יצירות שהבעל הראשון של זכות היוצרים 43סעיף בהן היא המדינה, הן בדרך כלל יצירות שיש לציבור ענין מיוחד בהן. מוצע על כן לקצר את 50תקופת זכות היוצרים ביצירות כאמור ולהעמידה על 18שנים ממועד יצירתה. הוראה דומה מופיעה בסעיף . 1911לחוק 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1133 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה 31–תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב.44 .לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות )א(.45 :היוצרים שיש באותה יצירה בארץ המוצא שלה יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו–זמנית, כאמור (1) , שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף2בסעיף ;(1)()א8 , אלא אם כן נקבע אחרת9יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף (2) .בצו כאמור - בסעיף זה )ב( -"ארץ המוצא", של יצירה המדינה החברה;-ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת (1) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו–זמנית, במספר מדינות חברות שבהן תקופות (2) ;המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר- שונות של זכות יוצרים ביצירה שפורסמה לראשונה בו–זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה (3) ; המדינה החברה-חברה ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה (4) המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח-בלי שפורסמה בו–זמנית במדינה חברה -שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה )א( החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; )ב( ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבנין או המבנה, לפי הענין; ;(1)()א4יצירה כאמור בסעיף- ""יצירה .9מדינה שהיא צד לאמנה שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף- ""מדינה חברה ד ב ר י ה ס ב ר כדי ליצור בהירות ואחידות ביחס למועד 44סעיף פקיעת זכות היוצרים ביצירות, מוצע כי בדצמבר. הוראה31כל תקופות ההגנה יימשכו עד ליום ( לאמנת5)7כזו מתחייבת, ביחס למרבית המקרים, מסעיף ( לפקודה.3)5ברן, והיא קבועה בסעיף הסעיף המוצע מבטא את הכלל המשפטי . 45סעיף המכונה "כלל התקופה הקצרה", הקבוע ( לאמנת ברן, לפיו תקופת זכות היוצרים8)7בסעיף ביצירות ספרותיות ואמנותיות לא תהיה ארוכה מזו הקבועה להן בארץ מוצאן. בחקיקה הקיימת מצוי כלל , בצו1953-דומה בצו זכות יוצרים )אמנת ברן(, התשי"ג ובצו זכות 1955-זכות יוצרים )האמנה העולמית(, התשט"ו . הכללת הוראה זו1999-יוצרים )הסכם טריפס(, התש"ס בחקיקה ראשית תבטיח שגם יצירות שמקורן במדינות אחרות, המוגנות בישראל מכוח "פרסום ראשון" בו זמני בארץ המוצא ובישראל, יהיו כפופות לכלל זה. לגבי יצירות זרות המוגנות בישראל על פי צווים, התייחסות לתקופת ההגנה נעשית בצווים עצמם, בהתאם להוראות האמנות השונות. סיום תקופת זכות יוצרים תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1134 פרק ז': זכות מוסרית הזכות המוסרית זכות אישית- ,ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית )א(.46 למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה. והיא תעמוד ליוצר אף אם,הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה ( )ב .לאחר,כולה או חלקה,אין לו ביצירה זכות יוצרים או שהעביר את זכות היוצרים ביצירה זכות מוסרית מהי-זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר.47 ;כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים (1) ( כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא2) תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש בהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. הסכמה למעשים וויתור על זכות מוסרית פעולה שנעשתה ביצירה בהסכמת היוצר לא תהווה פגיעה בזכות המוסרית. )א(.48 היוצר רשאי לוותר על הזכות המוסרית ביצירתו, כולה או חלקה, ובלבד שוויתור )ב( .כאמור נעשה בכתב ד ב ר י ה ס ב ר בצד זכות היוצרים ביצירה, שהיא כאמור 46סעיף זכות כלכלית לניצול היצירה, מכירים דיני זכות יוצרים גם בזכות נוספת שיש ביחס ליצירות מקוריות, והיא זכות אישית הנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין היוצר ליצירתו. זכות זו המכונה "זכות א לפקודה והיא 4 בסעיף1981מוסרית" עוגנה בשנת לאמנת ברן. 6bisמתחייבת גם לפי סעיף (לסעיף קטן )א א לפקודה אינו מגדיר בצורה מפורשת את4 סעיף סוג היצירות לגביהן יש ליוצר זכות מוסרית. מוצע לקבוע כי הזכות המוסרית תהיה רק ביחס ליצירות אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות, וכן ביחס ליצירות ספרותיות למעט תוכנת מחשב. כמו כן מוציאה הוראה זו מהגנת הזכות המוסרית גם את מפיק התקליט. תוכנות מחשב ותקליטים מוגנים אמנם כיצירות, ואולם לא מתקיימת ביחס אליהם זיקה מיוחדת של היוצר ליצירתו. הזכות המוסרית קיימת רק ביחס ליצירה שיש בה זכות יוצרים, דהיינו רק ביחס ליצירות שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בפרק ב' המוצע, וטרם חלפה לגביהם תקופת זכות היוצרים לפי פרק ו' המוצע. לענין זה יצוין כי באותה מידה שתחולת זכות היוצרים מוגבלת לדרך הביטוי המוצע, כך גם הזכות המוסרית 5בלבד לפי הוראות סעיף מתייחסתליצירהעצמהולפיכךאינהמשתרעתעלרעיונות ויסודות אחרים בלתי מוגנים שמבוטאים ביצירה. (לסעיף קטן )ב ( לפקודה קובע כי "זכותו של מחבר לפי4)א4 סעיף סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החומרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר". מוצע להבהיר הסדר זה ולחזקו, בדרך של קביעה מפורשת כי הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה. בהקשר זה יודגש, כי הוראות פרק ה' המוצע עוסקות בבעלות ובעסקאות בזכות היוצרים בלבד. הזכות המוסרית אותה מוצע לקבוע ביחס47סעיף ליצירה, בדומה לזכות הקבועה בסעיף א לפקודה, היא זכות היוצר כי יצירתו תיוחס לו, וזכות4 היוצר כי יצירתו לא תסולף באופן הפוגע בכבודו. הזכות המוסרית של היוצר אינה מוחלטת. כך, הזכות כי היצירה ( המוצעת, מוגבלת להיקף1)תיוחס ליוצרה, כאמור בפסקה ולמידה המקובלים. הזכות ביחס לסילוף היצירה, כאמור ( המוצעת, מוגבלת לפעולות ביצירה הפוגעות2)בפסקה בכבודו או בשמו של היוצר, ותביעות על הפרתה מסויגות )ב( המוצע.53בסייג של סבירות, כאמור בסעיף א לפקודה אינו כולל הוראות4 סעיף 48סעיף מיוחדות בנושא הסכמה למעשים או ויתור על זכות מוסרית. מוצע לקבוע כי מעשה ספציפי שנעשה ביצירה בהסכמת היוצר אינו מהווה הפרה של הזכות המוסרית. בנוסף, היוצר רשאי לוותר על זכות מוסרית ביצירה. ויתור על הזכות המוסרית ביצירה עשוי להתייחס לפעולות בלתי מוגדרות מראש ביצירה, ולפיכך .טעון כתב 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1135 ותרופות הפרה:'פרק ח , או מרשה לאחר לעשות11העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף.49 פעולה כאמור, בלא רשות בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'. העושה אחת הפעולות המפורטות להלן, בעותק מפר של יצירה, כאשר הוא יודע או.50 :עליו לדעת כי העותק מפר, מפר את זכות היוצרים מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; (1) ;החזקה למטרה עסקית (2) ;הפצה בהיקף מסחרי (3) ;הצגה לציבור בדרך מסחרית (4) .4לפקודת המכס129יבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף (5) המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של.51 יצירה, בלא רשות בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה מקום המשמש- "עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לענין זה, "מקום בידור ציבורי למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. ד ב ר י ה ס ב ר סעיף זה הוא הביטוי האופרטיבי לזכות 49סעיף - 11 היוצרים הבלעדית הנתונה בסעיף עשיית פעולה המהווה חלק מזכות היוצרים, ללא רשות בעל זכות היוצרים, מהווה הפרה. הוראה דומה קבועה .1911( לחוק1)2בסעיף בנוסף, גם אדם שמתיימר להרשות לאדם אחר לעשות ביצירה פעולה המהווה חלק מזכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים כאילו עשה את הפעולה בעצמו. ( לחוק2)1הוראה דומה לענין זה מצויה בסיפה של סעיף : ולפיה זכות יוצרים היא גם הזכות "...להרשות את1911 "...עשייתם של המעשים דלעיל בצד האחריות הישירה לעשיית עותקים50סעיף ,של יצירה בלא רשות בעל זכות היוצרים מטילים דיני זכות יוצרים אחריות גם על מי שעוסק במסחר בעותקים מפרים של יצירה. הצורך בהוראה כזו נובע מכך שלעתים לא ניתן לתבוע את מי שעשה את העותקים, ומכל מקום יש צורך בהפסקת הנזק הנגרם לבעל זכות היוצרים בשל המשך המסחר בעותקים המפרים. , לפרט1911( לחוק2)2 מוצע על כן, בדומה לסעיף את המקרים שבהם פעולות בעותקים מפרים יהוו הפרה ( מנויות פעולות בעותק5) ( עד1)של הזכות. בפסקאות המפר שיש להן אופי עסקי או שהן בהיקף מסחרי. יצוין כי החזקה של עותק מפר על ידי אדם פרטי אינה נופלת לגדר מקרים אלה. להבדיל מהפעולה הראשונית של העתקת יצירה, הרי ביחס למסחר בעותקים מפרים תקום אחריות רק אם הפעולות בעותקים המפרים נעשו על ידי אדם שידע או שהיה עליו לדעת כי הם מפרים. מבחינה מעשית, סייג זה משליך בעיקר על סעד הפיצויים. שהרי מעת פניית בעל זכות היוצרים אל הסוחר כבר נודע לו כי העותקים שבידיו מפרים ולכן בדרך כלל יינתן כנגדו צו מניעה ביחס להמשך המסחר. בנוסף, העותקים המפרים עצמם עשויים להיות כפופים להוראות בדבר השמדה והעברת המוצע62בעלות, כאמור בסעיף בדומה להרחבת האחריות ביחס לעותקים51סעיף מפרים ובדומה להוראה הקבועה בסעיף , מוצע להרחיב את האחריות להפרת זכות1911( לחוק3)2 יוצרים בדרך של ביצוע פומבי, למקרים שבהם אדם מרשה לאדם אחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לצורך ביצוע פומבי של יצירה, כשהוא יודע או שעליו לדעת שביצוע היצירה יפר את זכות היוצרים. באמצעות ההוראה המוצעת תוטל על הבעלים של מקומות בידור אחריות לבדוק ולוודא, לפני שהם מרשים שימוש במקומות שבשליטתם, כי הביצוע הפומבי של יצירות לא יפר זכות יוצרים באותן יצירות. יודגש כי הטלת האחריות העקיפה על מי שהרשה את השימוש במקום, אינה שוללת את האחריות העיקרית ממי שביצע את היצירה בפומבי__________ .39 ', עמ3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש4 הפרת זכות יוצרים הפרה עקיפה של זכות יוצרים ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1136 ייצור או החזקה של חפץ מפר המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי שהחפץ ישמש.52 לעשיית עותקים שהוא יודע או עליו לדעת שהם עותקים מפירים של אותה יצירה, מפר את זכות היוצרים. הפרת זכות מוסרית )א( העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות.53 .48האמורה, אלא אם כן היוצר הסכים לפעולה או ויתר על הזכות האמורה, כאמור בסעיף )ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(, עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית ( אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה2)47האמורה בסעיף בנסיבות הענין. הפרה עקיפה של זכות מוסרית העושה אחת הפעולות המפורטות להלן בעותק של יצירה, למעט בנין או מבנה אחר,.54 כאשר הוא יודע או עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה (, מפר את הזכות המוסרית:2)47בסעיף מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; (1) ;החזקה למטרה עסקית (2) ;הפצה בהיקף מסחרי (3) .הצגה לציבור בדרך מסחרית (4) הפרת זכות יוצרים או זכות עוולה- מוסרית אזרחית הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין.55 ., יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה5[]נוסח חדש ד ב ר י ה ס ב ר מוצע להטיל על מי שמייצר או מחזיק 52סעיף חפצים המיועדים להפרת זכות יוצרים ביצירה מסוימת, אחריות ישירה להפרת זכות יוצרים באותה יצירה, על כל הכרוך בכך. 11 בחקיקה הקיימת קבועה הוראה דומה בסעיף לפקודה, בהתייחס לאחריות הפלילית. במישור האזרחי, ההתייחסות לחפצים מפרים היא באמצעות הביטוי , המאפשר לבעל זכות1911 לחוק7"קלישאות" שבסעיף היוצרים לתבוע חזקה בחפצים אלה. מוצע להתאים את ההסדר האזרחי להסדר הפלילי. סעיף קטן )א( המוצע נועד ליצור את הקשר53סעיף סעיפי לבין המהותיים הסעיפים בין המוצע קובע את הזכות 47התרופות. דהיינו, סעיף המוסרית, והסעיף הקטן האמור קובע כי פגיעה בזכות המוצע ויתר 55זו היא הפרת הזכות, ומכאן שיחול סעיף סעיפי התרופות על הפרה. בסעיף קטן )ב( מוצע להוסיף, (, סייג לפיו סילוף2)47לענין הזכות המוסרית לפי סעיף או פגיעה אחרת ביצירה לא ייחשבו כהפרה אם הם סבירים בנסיבות הענין. סייג זה יאפשר לבית המשפט לאזן בין האינטרסים האישיים של היוצר ביצירתו לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים שעשויים להיות ביצירה, כמו האינטרסים הכלכליים של בעל העותק הפיזי של היצירה, אינטרסים ציבוריים, וכו'. מוצע לקבוע הוראה מקבילה להוראת54סעיף בדבר הפרה עקיפה של זכות53 סעיף יוצרים, גם לענין עותקים של יצירה שמגלמים פגיעה ביצירה או סילוף שלה, באופן שמהווה הפרה של הזכות המוסרית. כך, תהיה עילת תביעה כנגד מי שסוחר, מחזיק, מפיץ או מציג לציבור, עותקים של יצירה שיש בהם סילוף או פגימה כאמור. להבדיל מההוראה בדבר הפרה עקיפה של זכות היוצרים, כאן לא נכללה הוראה בדבר יבוא, וזאת לנוכח ההבדלים בין שיטות המשפט לענין הזכות המוסרית. קובע כי: "אם הופרה1911 לחוק6 סעיף 55סעיף זכות–יוצרים באיזו יצירה, הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהא בעל זכות היוצרים זכאי לכל התרופות האזרחיות, בדרך צו מניעה, צו איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות, ובכל דרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות". המסגרת החוקית הכללית בשאלות של אשם, אחריות, פיצויים וצווי מניעה, מצויה בפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[. לפיכך, כדי להשוות את דינה של הפרת זכות יוצרים לדינן של עוולות אחרות, מוצע לקבוע כי הוראות פקודת הנזיקין יחולו גם על הפרת זכות יוצרים, בכפוף להוראות החוק המוצע. יודגש כי ההפניה לפקודת הנזיקין אינה גורעת מהאופי הקניני של זכות היוצרים בהיותה זכות בלעדית __________ .266 ', עמ10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש5 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1137 תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן )א(.56 .גם בעל הרישיון- ()ד38לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן )א(, יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי )ב( לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור .מצירוף בעל דין כאמור תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר.57 .בן זוג, צאצא, הורה או אח- "קרובי משפחתו; לענין זה, "קרוב משפחה- מותו הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, )א(.58 שקלים100,000לפסוק לתובע בשל כל הפרה פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על .חדשים בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן )א( רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, )ב( שיקולים אלה: היקף ההפרה; (1) ;משך הזמן שבו בוצעה ההפרה (2) ;חומרת ההפרה (3) ;הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט (4) ;הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט (5) ;מאפייני פעילותו של הנתבע (6) .טיב היחסים שבין הנתבע לתובע (7) ד ב ר י ה ס ב ר 6339/לעשיית פעולות ביצירה. לשם השוואה, ראו רע"א . יצוין כי בהתאם לסעיף199 (1)סלומון נ' רוקר, פ"ד נה97 ,, חל חוק זה1971-)א( לחוק המיטלטלין, התשל"א13 בשינויים המחויבים, גם על זכויות, ומכאן שהוראותיו עשויות לחול, לפי הענין, גם על זכות יוצרים. לענין לחוק המיטלטלין, 8הגנת הבעלות והחזקה, קובע סעיף לחוק המקרקעין, 20 עד15כי יחולו הוראות סעיפים .1969-התשכ"ט כן מוצע להחיל את הוראות פקודת הנזיקין גם ביחס להפרה של הזכות המוסרית. הוראה דומה לענין זה ( לפקודה.3)א4קיימת בסעיף הדין הקיים אינו כולל הוראות ברורות 56סעיף בשאלה מי זכאי להגיש תביעה על הפרת זכות יוצרים, ואמנם שאלה זו התעוררה לפני בתי המשפט מספר פעמים ונותרה בלא הכרעה מפורשת. מוצע להבהיר כי גם בעל רישיון ייחודי רשאי להגיש תביעה על הפרת זכות יוצרים, וכן לחייב את התובע לצרף לתביעה כל מי שרשאי להגישה, אלא אם כן בית המשפט יפטור אותו מחובה זו. הזכות המוסרית היא זכות אישית, שאינה 57סעיף ניתנת להעברה, ולכן מובן כי היוצר עצמו הוא שיכול להגיש תובענה בשל הפרתה. ביחס להפרה של הזכות המוסרית לאחר מותו של היוצר, מוצע לקבוע כי שאיריו של היוצר, והם בלבד, יהיו רשאים להגיש תובענה. בכך ניתן ביטוי נוסף לכך שהזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה. לעומת זאת, הפרת זכות מוסרית שהתרחשה לפני מותו של היוצר מקימה זכות תביעה, וזכות זו עשויה לעבור ליורשים כמו כל זכות תביעה .אחרת לעתים קרובות, במקרים של הפרת זכות58סעיף יוצרים, קשה לתובע להוכיח בצורה מדויקת את נזקו, אף שברור כי נגרם נזק. בנוסף, נוכח המאפיינים של זכות היוצרים והקלות הרבה בה היא עלולה להיות מופרת, קיים צורך לפסוק פיצוי שיהיה בו גם משום הרתעה. מתוך שני צרכים אלה מוצע לקבוע סמכות לבית המשפט לפסוק, במקרים המתאימים, פיצויים בלא הוכחת נזק. ש"ח 20,000א לפקודה, קובע סכום מרבי של3 סעיף ש"ח לכל הפרה, עורר התדיינויות 10,000וסכום מזערי של מרובות, ואף נמתחה עליו ביקורת בבית המשפט העליון .(254 (2)שגיא נ' עיזבון ניניו, פ"ד מו592/88)ר' למשל ע"א קביעת רצפה לפיצוי פוגעת בשיקול הדעת השיפוטי ואינה מתאימה למקרים שבהם הפרת הזכות היא קלה ש"ח אינה 20,000ולא גרמה נזק ממשי. קביעת תקרה של מתאימה למקרים חמורים יותר. תובענות בשל הפרת זכות יוצרים תובענות בשל הפרת זכות מוסרית פיצויים בלא הוכחת נזק 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1138 .)ג( לענין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת השר רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום )ד( הקבוע בסעיף קטן )א(. דין וחשבון הוגשה תובעה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב.59 .את הנתבע, בדרך שקבע השר, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה מפר תמים הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת,.60 .במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה הפרת זכות יוצרים בבנין הוחל בבנייתו של בנין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה.61 של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים-בית המשפט רשאי להורות בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים )א(.62 ;על השמדת עותקים מפרים, או על עשיית כל פעולה אחרת בהם (1) על העברת הבעלות בעותקים המפרים לידי התובע, אם ביקש זאת, בתמורה (2) לתשלום שוויים כערכם אלמלא הופרה זכות היוצרים או בתמורה לתשלום אחר כפי שיקבע בית המשפט. בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן )א( יודיע על )ב( כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרת ישראל לטעון את טענותיה. ד ב ר י ה ס ב ר מוצע על כן לקבוע הסדר פיצויים בלא הוכחת נזק ש"ח, ומשאיר 100,000הקובע תקרה בלבד, בסכום של לשיקול דעת בית המשפט את פסיקת הפיצויים עד לסכום זה בעזרת שיקולים מנחים המפורטים בסעיף קטן )ב( המוצע. בסעיף קטן )ג( מוצע לקבוע, בדומה לסעיף -)להלן 1999-)ב( לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט13 חוק עוולות מסחריות(, כי מסכת אחת של מעשי הפרה מהווה הפרה אחת לענין הפיצויים בלא הוכחת נזק. מונה בין התרופות1911( לחוק1)6 סעיף 59סעיף ."על הפרת זכות יוצרים גם "חשבונות מוצע לקבוע הוראה מפורשת בענין זה, ולהסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הסדר מפורט בדבר מתן דין וחשבון על הפרת זכות יוצרים. הוראות דומות קבועות )ד( לחוק183 לחוק העוולות המסחריות, ובסעיף15בסעיף .1967-הפטנטים, התשכ"ז ככלל, עוולה אזרחית על הפרת זכות 60סעיף יוצרים היא מסוג אחריות מוחלטת ואינה טעונה יסוד נפשי של ידיעה אודות ההפרה. חריג לכלל זה נוגע לעצם קיומה של זכות יוצרים. אם אדם סבר בתום לב כי הפעולות שהוא עושה הן ביצירה שההגנה עליה כבר פקעה, או באובייקט שאיננו מהווה יצירה מוגנת בזכות יוצרים, התרופות שייפסקו כנגדו לא יכללו פיצויים, אלא רק צו למניעת המשך השימוש .1911 לחוק8ביצירה. הוראה דומה קבועה בסעיף כאשר מופרת זכות יוצרים במבנה שהוחל 61סעיף בבנייתו, המשמעות של הריסת המבנה או מניעת השלמת בנייתו היא מרחיקת לכת, מבחינת האינטרסים הכלכליים של כל הצדדים המעורבים בהקמת המבנה. במקרים כאלה, מוצע, בדומה להוראה , כי בעל זכות היוצרים1911 לחוק9הקבועה בסעיף יסתפק בתרופות הכספיות. מובן כי ההסדר המוצע אינו גורע מהאיזונים שבפקודת הנזיקין ובדין הכללי לענין צווי מניעה על הפרת זכות יוצרים ביצירות אחרות. קובע הסדר מיוחד לענין 1911 לחוק7 סעיף 62סעיף עותקים מפרים, ולפיו רואים אותם כרכושו של בעל זכות היוצרים, והוא יכול לתבוע לקבל את החזקה ג לפקודה קובע הסדר של השמדת7בהם. בנוסף, סעיף עותקים בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים. בכל הנוגע להשמדת עותקים מפרים, מוצע להשאיר את ההסדר הקיים. לעומת זאת, הקביעה בחוק כי הבעלות בעותק מפר היא לתובע עשויה להיות 1911 ,בלתי סבירה, בעיקר כאשר בעותק המפר, כחפץ פיזי מגולם שווי כלכלי רב יותר מזה הנובע מהפרת הזכות ביצירה )לדוגמא כאשר המדובר בעותק של פסל שיצקו אותו מזהב, שוויו הכלכלי של חומר הגלם עשוי לעלות או להשתוות לשווי הכלכלי של היצירה(. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1139 הוראות סעיף קטן )א( יחולו גם לענין עותקים מפרים המצויים בידי אדם )ג( לחוק המכר,34שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף .61968-התשכ"ח עונשין:'פרק ט מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע -העושה אחת מאלה, דינו )א(.63 :(חוק העונשין- )להלן71977-( לחוק העונשין, התשל"ז4)()א61בסעיף עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (1) .מייבא לישראל עותק מפר של יצירה, לשם מסחר בו (2) מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע- )ב( העושה אחת מאלה, דינו ( לחוק העונשין:4)()א61בסעיף עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (1) ;מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי (2) .מחזיק עותק מפר של יצירה, לשם מסחר בו (3) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה )ג( ( לחוק העונשין.4)()א61 מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף-(, דינו1)(לפי סעיף קטן )א כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.- )ד( נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות )א(.64 עבירה( בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את- )בסעיף זה63המפורטות בסעיף ( לחוק העונשין.4)()א61 הקנס האמור בסעיף-חובתו האמורה, דינו נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר )ב( את חובתו לפי סעיף קטן )א(, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו .האמורה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד - "בסעיף זה, "נושא משרה )ג( האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. ד ב ר י ה ס ב ר לפיכך, לשם איזון הולם בין זכויות הצדדים, מוצע לקבוע כי העברת הבעלות בעותק המפר לידי התובע אפשרית רק כנגד תשלום שוויו אלמלא ההפרה, או כנגד תשלום אחר כפי שיקבע בית המשפט. בצד שינוי זה, מוצע לקבוע הוראות לענין עותקים מפרים המצויים בידי צדדים שלישיים שלא הפרו בעצמם את זכות היוצרים, כדי להקנות לתובע עילת תביעה, לענין העותקים המפרים, כנגד אותם צדדים. בצד קביעה מפורשת בדבר האפשרות להשמיד או לתפוס עותקים מפרים בנסיבות כאלה, מוצע להבהיר את היחס בין הפרת זכות יוצרים לבין כללי תקנת השוק בחוק , באופן שאדם שרכש עותק מפר1968-המכר, התשכ"ח בתנאי תקנת השוק, שוב לא יהיה חשוף לתפישת העותק .המפר 13 עד10ההוראות העונשיות שבסעיפים תוקנולאחרונה,במסגרתחוקלתיקוןפקודת 2002-(, התשס"ג8 'זכות יוצרים )תיקון מס תיקון התשס"ג(, והן מובאות בחוק המוצע בשינויי-)להלן נוסח, בלא שינוי מהותי. במסגרת תיקון התשס"ג הושארה על כנה הוראת ()ו( לפקודה, הקובעת סנקציה פלילית למי1)3סעיף ש"גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים". הוראה זו, אשר ככל הנראה התייחסה לביצוע פומבי של יצירות, אינה מתאימה למסגרת האכיפה הפלילית ומוצע להשמיטה. __________ .98 ' ס"ח התשכ"ח, עמ6 .226 ' ס"ח התשל"ז, עמ7 סעיפים 64–ו63 עונשין אחריות נושא משרה בתאגיד 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1140 הוראות שונות:'פרק י חזקות החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שענינו הפרת זכות.65 :יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, (1) שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או (2) שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה (3) .כי אותו אדם הוא מפיק היצירה עיכוב בידי המכס בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי )א(.66 למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. )ב( ההודעה לפי סעיף קטן )א( תכלול אחד מאלה: דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה (1) ;הוא מודיע על ייבוא עותקים מפירים קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין (2) .העותקים המפרים בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל )ג( :הידוע לו מספר החבילות העומדות להתקבל; (1) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את העותקים (2) ;המפרים היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (3) ד ב ר י ה ס ב ר ההוראה המוצעת שולבה בפקודה, 65סעיף , שבה, במסגרת תיקון התשס"ג9 בסעיף והיא מובאת כאן בלא שינויים מהותיים. יצוין כי הביטוי ( לפקודה הושמט1)9"בעל זכות היוצרים" שמופיע בסעיף שכן ההוראות בדבר בעלות מוסדרות בפרק ה' המוצע. (, הנוגעת לשמו של4) החזקה המופיעה בפסקה 15מפיק יצירה אורקולית, מתחייבת מהוראות סעיף לאמנת ברן. הוראות הסעיף המוצע, שענינן עיכוב66סעיף בידי המכס של עותקים מפרים, נכללו ד שבה, במסגרת החוק לתיקון דיני הקנין7בפקודה, בסעיף -הרוחני )התאמה להוראות הסכם הטריפס(, התש"ס , נוכח הצטרפות ישראל לארגון הסחר העולמי ועם1999 כניסתו לתוקף של הסכם טריפס. במקביל קבע התיקון .האמור הוראות גם בפקודת המכס ההוראות מובאות כאן בלא שינוי, פרט לתיקוני נוסח המתחייבים משילוב ההוראות בחוק המוצע. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1141 בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית )ד( בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס. הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו )ה( לפקודת המכס.129בסעיף המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.- ")ו( בסעיף זה, "מנהל המכס חוק זה יחול גם על המדינה..67 .שר המשפטים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.68 תיקונים עקיפים:'פרק יא בטל, וחוק זכות - 81924 ,( )הטלתו על ארץ ישראל1911 ,דבר המלך על חוק זכות יוצרים.69 ., לא יחול עוד בישראל91911 ,יוצרים בטלים.- 15ו עד3–א ו3 עד1, סעיפים10בפקודת זכות יוצרים.70 - (א)א200בפקודת המכס, בסעיף )א(.71 לחוק זכות66ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף7ברישה, במקום "בסעיף (1) ;"(חוק זכות יוצרים-)להלן2005-יוצרים, התשס"ה (, במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים";1) ( בפסקה2) לחוק66ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף7(, במקום "סעיף3) ( בפסקה3) ."זכות יוצרים (3) , בתוספת השניה, בפרט111982-בחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב.72 -)ב( לחוק זכות יוצרים, התשס"ה63)ג( ו–)ד( לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף10במקום "סעיף ".2005 ד ב ר י ה ס ב ר מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע67סעיף יחולו גם על המדינה. מובן כי על הפרת זכות יוצרים יחול הדין הכללי החל על המדינה ביחס הנזיקים לחוק בהתאם אחרות, אזרחיות לעוולות .1952-האזרחיים )אחריות המדינה(, התשי"ב מוצע כי שר המשפטים ימונה על ביצוע68סעיף .הוראות החוק המוצע מוצע לקבוע כי עם תחילת החוק המוצע, ובכפוף כמובן להוראות המעבר, לא ,1911יחולו עוד בישראל הוראות חוק לפקודת זכות יוצרים. 15ו עד3–א ו3 עד1ויבוטלו סעיפים ה לפקודת זכות יוצרים יישארו3ב עד3מוצע כי סעיפים בשלב זה בתוקפם, עד להסדרת נושא ההעתקה הפרטית בחקיקה נפרדת הנמצאת בשלבי הכנה. מוצע לתקן מספר חוקים המפנים לענין ולפקודה, 1911זכות יוצרים לחוק ולהתאימם להוראות החוק המוצע. תחולה על המדינה ביצוע ותקנות ביטול דבר המלך על חוק זכות 1911יוצרים )הטלתו על ארץ (ישראל תיקון פקודת זכות יוצרים תיקון פקודת המכס תיקון חוק סדר הדין הפלילי __________ 2499 (, )א2661 ( חוקי א"י, כרך ג', עמ' )ע8 .2475 (, )א2633 ( חוקי א"י, כרך ג', עמ' )ע9 389(, )א369 ( חוקי א"י, כרך א', עמ' )ע10 43 ' ס"ח התשמ"ב, עמ11 סעיפים 70–ו69 סעיפים 76 עד71 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1142 תיקון חוק בתי המשפט ( במקום פסקאות4)40, בסעיף121984-בחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[, התשמ"ד.73 :משנה )א( ו–)ב( יבוא .";2005-חוק זכות יוצרים, התשס"ה ")א( תיקון חוק איסור הלבנת הון (, במקום "פקודת16) , בתוספת הראשונה, בפרט132000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס.74 ."2005-זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ה תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה , במקום4, בתוספת הראשונה, בפרט142003-בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג.75 -)ב( לחוק זכות יוצרים, התשס"ה63)ג( ו–)ד( לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף10"סעיף ."2005 תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת , בהגדרה "קנין רוחני",15, בסעיף152003-בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד.76 , ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים1911 ,במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים ."2005-לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ה תחולה והוראות מעבר,תחילה:'פרק יב תחילה יום התחילה(.-תחילתו של חוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו )להלן.77 תחולה והוראות מעבר הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות )א(.78 .(סעיפים קטנים )ב( עד )י )ב( זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה הדין הקודם(,-בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור )בסעיף זה ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה , או8ביצירה כאמור, בשל כך שלאחר יום התחילה יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף .9מכוח צו לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר כדי לאפשר לציבור להיערך לחוק המוצע,77סעיף מוצע כי מועד התחילה יהיה שישה חודשים מיום פרסומו. חקיקת חוק זכות יוצרים חדש מחייבת78סעיף בחינה של הדין שיחול על נושאים שונים ביחס ליצירות קיימות, ביחס לעסקאות שנעשו בהן, ביחס למעשי הפרה שנעשו בהן, ועוד כיו"ב. כי ככלל 78 מוצע לקבוע בסעיף קטן )א( של סעיף יחול החוק החדש, בכפוף לסייגים המפורטים בסעיפים קטנים )ב( עד )י( של הסעיף האמור, גם על יצירות קיימות )סעיף קטן )א( המוצע(. לעומת זאת, שאלות של בעלות ביצירות, עסקאות ביצירות, ומעשי הפרה שנעשו לפני תחילת החוק המוצע, והפקודה,וזאת 1911ייקבעולפיהדיןהקודם,היינולפיחוק מתוך מטרה להגן על האינטרסים של צדדים שהסתמכו על המצב המשפטי נכון למועד היצירה, העברת הזכויות, או מעשה ההפרה, לפי הענין )סעיפים קטנים )ג( רישה, )ה( ו–)ו( המוצעים(. עם זאת לענין מעשי הפרה שנעשו לפני תחילת החוק המוצע, מוצע לסייג ולאמר כי סייגים ופטורים הקיימים בחוק המוצע, שאינם קיימים בדין הקיים, יחולו גם לענין מעשי הפרה כאמור, וזאת בהנחה כי האינטרס הציבורי בהגנה על היצירה ביחס לשימושים שלגביהם ניתנו הפטורים אינו קיים עוד, או שלמעשה לא היה קיים מלכתחילה. )סעיף קטן )ג( סיפה(. יצירה שלא היתה מוגנת ערב כניסתו לתוקף של החוק המוצע, ואשר היתה אמורה להיות מוגנת לפי החוק האמור, לא תזכה להגנתו, זאת מכיוון שעברה כבר לנחלת הכלל. מצב דברים כזה אפשרי מבחינה מהותית )למשל, יצירה אדריכלית שאין לה אופי אמנותי שהיא יצירה המוגנת לפי הוראות החוק המוצע ואינה מוגנת לפי הדין הקיים( או מבחינת תקופת ההגנה )למשל, יצירת צילום שתקופת חמישים השנה הסתיימה לגביה, ואולם לפי החוק המוצע היתה יכולה להיות מוגנת עד שבעים שנה ממות היוצר( )סעיף קטן ב( המוצע(. __________ .198 ' ס"ח התשמ"ד, עמ12 .293 ' ס"ח התש"ס, עמ13 .502 ' ס"ח התשס"ג, עמ14 32 ' ס"ח התשס"ד, עמ15 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1143 על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לענין )ג( הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית, ותרופות, וימשיכו לחול לגביה, לענין זה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. )ד( עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה "עותק מפר" )ה( לפקודת זכות10לענין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו 37 עד33 הוראות סעיפים )ה( לחול לגביה לענין זה הוראות הדין הקודם. לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה 38 )ו( הוראות סעיף או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לענין זה .הוראות הדין הקודם לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה 56 )ז( הוראות סעיף וימשיכו לחול על הליכים כאמור, לענין זה, הוראות הדין הקודם. (, ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי7)11 זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף )ח( .(2000 בינואר1)עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס )ט( לענין זהות היוצר של יצירת צילום שנוצרה לפני יום התחילה, ימשיכו לחול .הוראות הדין הקודם ,1 לענין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף )י( .1911 ,( לחוק זכות יוצרים1)19ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר החוק המוצע כולל הוראות המטילות אחריות אזרחית ואף פלילית בקשר למסחר בעותקים מפירים. בסעיף קטן )ד( מוצע לקבוע הוראות מעבר לענין עותקים כאמור שנעשו או שיובאו לישראל לפני יום תחילתו של החוק המוצע בסעיף קטן )ז( מוצע לקבוע כי ההוראות הדיוניות המוצעות בענין הגשת תביעה לא יחולו על תביעות שכבר הוגשו לפני תחילת החוק שכן בעלי הדין הסתמכו על הוראות הדין הקיים ופעלו לפיהן. בענין זכות ההשכרה על תוכנת מחשב, הוראת המעבר הקבועה בסעיף קטן )ח( המוצע נותנת ביטוי להוראת המעבר שנקבעה בחוק לתיקון דיני הקניין .1999-הרוחני )התאמה להוראות הסכם טריפס(, התש"ס קובע כי 1911 לחוק21 בענין יצירת צילום, סעיף היוצר הוא מי שהיה "בעל הנגטיבה", ולא בהכרח לחוק האמור קובע כי יראו כיוצר 19הצלם. בדומה, סעיף התקליט את מי שהיה "בעל הקלישאה המקורית". ביחס לזהות היוצר ביצירות צילום שנוצרו לפני תחילתו של החוק המוצע, ולזהות מפיק התקליט בתקליטים שנעשו במועד כאמור, מוצע להשאיר הוראות אלה של הדין הקודם בתוקפן )סעיפים קטנים )ט( ו–)י( המוצעים(. יצוין כי לענין עבירות פליליות, יחולו הוראות פרק ב' לחוק העונשין שענינו "תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה", ולפיכך אין צורך בהוראות מעבר .מיוחדות 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1144 נספח לדברי ההסבר )הטלתו על 1911 ,, דבר מלך על חוק הקופירייט1911 ,להלן נוסח חוק זכות יוצרים והסעיפים בפקודת זכות–יוצרים, שמוצע לבטלם, כנוסחם ערב החוק 1924 ,(פלשתינה )א"י :המוצע 11911 ,חוק זכות–יוצרים חוק הבא לתקן ולאחד את החוק בענין זכות–יוצרים הוד מלכותו המלך מחוקק בזה, בעצתם ובהסכמתם ובהרשאתם של הלורדים הדתיים -והחילוניים ושל נבחרי העם שנתכנסו בפרלמנט הזה, לאמור חלק א. זכות–יוצרים בקיסרות זכויות זכות יוצרים בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות–היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי (1) .1 ,מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות -דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות )א( ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות–היוצרים קיימת אם היצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל; .2()ב( )אינו חל בישראל אך לגבי יצירות אחרות לא תהא זכות–יוצרים קיימת אלא באותה מידה שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה ניתנה לאותן היצירות האחרות עפ"י דברי מלך במועצה בנוגע למושבות בעלות שלטון עצמי שאין חוק זה חל עליהן ובנוגע למדינות נכריות. לצרכי חוק זה "זכות–יוצרים" פירושה זכות–יחיד להעלות על הבמה את היצירה (2) לקרוא את- או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה לפרסם את היצירה או כל-היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה -חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות–היחיד להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה; )א( אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה )ב( דרמטית; אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, )ג( להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בציבור או בדרך אחרת; לעשות כל תקליט, לוח מנוקב,-אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית )ד( סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל. __________ . הביטוי קופרייט, בכל מקום בו הוא נזכר בחוק, הוחלף בביטוי זכות1911 , במקור נקרא חוק הקופירייט1 - )להלן38 ', ס"ח התשי"ג, עמ1953-לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, התשי"ג1יוצרים בהתאם לסעיף תיקון תשי"ג(. S.לפקודת זכות יוצרים. ר' להלן4 לתיקון תשי"ג; במקום ההוראה שהופיעה כאן נקבע סעיף3 סעיף2 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1145 ,פירושו הוצאת העתקות ממנה לציבור- ביחס ליצירה-לצרכי חוק זה, פרסום (3) ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בציבור, מסירת הרצאה בציבור, תערוכה ציבורית של יצירה אמנותית או בניית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות–פיסול ויצירות–אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה. הפרת זכות יוצרים רואין זכות–יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות– (1) .2 :היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות–היוצרים - :בתנאי המעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות–יוצרים כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית (i) ;עתונאית השימוש על- כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות–היוצרים (ii) ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט–טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התבנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה; עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת (iii) פיסול או מלאכת–אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים )שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכליים( של כל יצירה אדריכלית אמנותית; פרסום קטעים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן (iv) לשם שימוש בבתי–הספר ואשר קיימות לגביהן זכות–יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות–יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי– הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל: בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים אלה; פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בציבור, חוץ אם נאסרה הרשימה (v) בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתישאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבנין משמש בית–תפילה לציבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפיסקה זו לא יפגע ( בנוגע לתמציות עתונאיות;i)בהוראות פיסקה הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך (vi) .ביותר משל יצירה שנתפרסמה - ( כמו כן רואים זכות–יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם2) הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או )א( הוא מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי להזיק לבעל זכות–היוצרים; או )ב( מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או )ג( 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1146 הוא מחזיק בה; או 3(1)ג מביא מחו"ל למכירה או לשכירות בכל חלק של מושבות הוד מלכותו שחל )ד( ,עליהם חוק זה כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות–יוצרים או היתה מפירה זכות–יוצרים אילו נעשתה בגבולות אותו החלק של מושבות הוד מלכותו שבו נערכה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לשכירות או שבו הופצה או שלתוכו הובאה מחו"ל. ( כמו כן רואים זכות–יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית3) לתיאטרון או למקום–שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות–היוצרים, חוץ אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות–יוצרים. מועד זכות היוצרים המועד שבו תהא זכות–יוצרים קיימת הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים .3 .5:לאחר מותו, חוץ אם קבע חוק זה במפורש הוראה אחרת4שנה רישיונות חובה 6 .4 'זכות בעלות על זכות יוצרים וכד בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הראשון של זכות– (1) .5 :היוצרים בה -בתנאי שאם היה זה פיתוח, צילום או תמונה והקלישאה או העתקה מקורית אחרת )א( הוזמנו ע"י אדם אחר והוכנו תמורת דבר–ערך בהתאם לאותה הזמנה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האיש שהזמין את הקלישאה או את ההעתקה המקורית האחרת הבעל הראשון של זכות–היוצרים; וכן אם היה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות או שוליאות והיצירה )ב( נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות–היוצרים, אלא שאם היתה היצירה מאמר או איזה חיבור אחר בעתון, במגזין או במכתב–עת כיוצא בזה, הרי, אם אין הסכם הקובע את ההיפך, יהא דינה של היצירה כאילו שמורה למחבר הזכות למנוע את פרסום היצירה שלא כחלק מעתון, ממגזין ממכתב–עת כיוצא .בזה __________ .5 ', ס"ח התשס"ג, עמ2002-סעיף קטן זה הוסף באמצעות חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, התשס"ג3 לפקודה, כפי שתוקן בחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים )מתן תוקף5 ר' להלן התקופות שנקבעו בסעיף4 .165 ', ס"ח התשל"א, עמ1971-(, התשל"א3 'ותיקון מס במקור הופיע בהמשך סעיף זה תנאי לפיו עשרים וחמש שנה לאחר מות המחבר ניתן היה לעשות העתקות 5 של היצירה ללא רשות בעל זכות היוצרים, אך בתמורה לתשלום תמלוגים בשיעור עשרה אחוזים ממחיר לתיקון תשי"ג הנ"ל.3ההוצאה לאור. תנאי זה לא חל בישראל, לפי סעיף לתיקון תשי"ג הנ"ל.3 סעיף זה לא חל בישראל, לפי סעיף6 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1147 יכול בעליה של זכות–יוצרים ביצירה להעביר את זכותו, כלה או מקצתה, אם (2) בדרך כלל או בהגבלות, לממלכה המאוחדת או לכל מושבה בעלת שלטון עצמי או לכל חלק אחר של מושבות הוד מלכותו שחל עליו חוק זה, ואם למשך כל תקופת זכות–היוצרים או לכל חלק ממנה, ויכול הוא ליתן כל טובת–הנאה בזכות עפ"י רישיון; ואולם כל העברה או נתינה כאלה לא יהא כוחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו ע"י בעל הזכות שחלו בה :7ההעברה או הנתינה או ע"י בא–כוחו המורשה כהלכה מקום שעפ"י העברה חלקית של זכות–יוצרים נעשה מקבל ההעברה זכאי לכל (3) זכות הכלולה בזכות–היוצרים, הרי לצורך חוק זה יהא דינו של מקבל ההעברה, לגבי הזכות המועברת, ודינו של המעביר לגבי הזכויות שלא הועברו, כדין בעלי זכות–היוצרים והוראות חוק זה יהא להן תוקף בהתאם לכך. תרופות אזרחיות תרופות אזרחיות כנגד הפרת זכות יוצרים אם הופרה זכות–יוצרים באיזו יצירה, הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה (1) .6 יהא בעל זכות–היוצרים זכאי לכל התרופות האזרחיות, בדרך צו–מניעה, צו–איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות, ובכל דרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות. ענין הטלת ההוצאות המשפטיות של כל הצדדים בכל מו"מ משפטי בקשר עם (2) .הפרת זכות–יוצרים, יהא מסור להכרעת–דעתו המוחלטת של בית המשפט 8 (3) 'זכויות הבעלים כלפי אנשים שנמצאות ברשותם העתקות מפירות או שהם עוסקים בהן וכו כל העתקות מפירות של יצירה שקיימת בה זכות–יוצרים או של כל חלק הימנה וכל .7 הקלישאות המשמשות או מכוונות לשמש לשם יצירת העתקות מפירות כאלה, הרי הם בחזקת רכושו של בעל זכות–היוצרים, ולפיכך יכול הוא להגיש משפט כדי לקבל את החזקה בהם או משפט על נטילת רכושו של אחר שלא כדין. פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות–יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה .8 מניעה-של זכות–יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו או צו–איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות–יוצרים ביצירה. הגבלה על תרופות לגבי אדריכלות אם הוחל בבנייתו של בנין או של כל מבנה אחר המפר או שיהא מפר, לכשיושלם, (1) .9 –את זכות–היוצרים ביצירה אחרת, לא יהא בעל זכות–היוצרים זכאי לקבל צו–מניעה או צו איסור למניעת בנייתו של הבנין או המבנה או לקבל צו להריסת הבנין או המבנה. כל אותן ההוראות האחרות של חוק זה הקובעות שהעתקות מפירות של יצירה הן (2) בחזקת רכושו של בעל זכות–היוצרים או המטילות ענשים תכופים, לא יחולו על כל מקרה שחל עליו סעיף זה. אינם חלים בישראל15 עד10סעיפים __________ בהמשך סעיף זה הופיע תנאי לפיו העברת זכות יוצרים או נתינת טובת הנאה ע"י הבעל לא יהא כוחן יפה7 כדי להקנות כל זכות ביחס לזכות היוצרים לאחר עבור עשרים וחמש שנה ממות המחבר, והזכות החוז־ רת הצפויה בגמר התקופה תעבור, למרות כל הסכם הקובע ההיפך, לבאי כוחו האישיים החוקיים כחלק .לתיקון תשי"ג3מעזבונו., תנאי זה לא חל בישראל בהתאם לסעיף .הנ"ל2002-( אינה חלה עוד בישראל, לפי חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, התשס"ג3)פסקה8 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1148 הוראות מיוחדות לענין יצירות ידיעות יצירות משותפות של מחברים 9(1) .16 אם היתה היצירה משותפת למחברים אחדים ואחד מהם או כמה מהם אינם (2) ממלאים אחרי התנאים הקבועים בחוק זה להקנאת זכות–יוצרים, יהא דינה של היצירה .10:לצורך חוק זה כאילו חוברה ע"י המחבר האחר או ע"י המחברים האחרים בלבד לצרכי חוק זה יהא פירושו של הביטוי "יצירה משותפת למחברים אחדים" יצירה (3) שחוברה מתוך שיתוף–פעולה של שני מחברים או יותר ושאין להבחין בה בין חלקו של מחבר אחד לבין חלקו של המחבר האחר. היו השותפים ביצירה אשה נשואה ובעלה: תהא טובת–ההנאה של האשה (4) .הנשואה ביצירה בגדר רכושה המיוחד שלה יצירות המתפרסמות לאחר מות מחבריהן 11(1) .17 הבעלות על כתבי יד של מחבר לאחר מותו, כשאותה בעלות נרכשה עפ"י צוואה (2) שנעשתה על ידי המחבר והכתב–יד הוא של יצירה שלא נתפרסמה או לא הוצגה בציבור או לא הוקראה בציבור, תהא הוכחה לכאורה על היות זכות–היוצרים שייכת לבעל הכתב–יד. הוראות לענין דברי פרסום ממשלתיים בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה .18 איזו יצירה ע"י הוד מלכותו או ע"י כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות–היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות–היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה. הוראות לענין מכשירים מיכניים זכות–יוצרים בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם (1) .19 ,קולות באפן מיכני, תהא קיימת באותו אפן כאילו היו המכשירים האלה יצירות מוזיקליות אלא שתקופת זכות–היוצרים תימשך חמישים שנה מעת עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר במישרין או בעקיפין, ומי שהיה בעליה של הקלישאה המקורית בעת היעשותה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו מקום–מושבה נמצא בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהם –עסקים באותן המושבות.-חוק זה, אם קבעה החברה לעצמה מקום כל העושה בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, תקליטים, (2) לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להעתיק בהם קולות באפן מיכני, לא יהא נחשב -כמפר זכות–יוצרים ביצירה מוזיקלית, אם הוכיח )א( שמכשירים אלה נעשו קודם לכן ע"י בעל זכות–היוצרים ביצירה או בהסכמתו של בעל זכות–היוצרים, במפורש או מתוך שתיקה; וכי __________ .לתיקון תשי"ג3( אינה חלה בישראל, לפי סעיף1)פסקה9 .לתיקון תשי"ג3 בהמשך פסקה זו הופיע תנאי לעניין תקופת זכות היוצרים. תנאי זה אינו חל בישראל לפי סעיף10 .לתיקון תשי"ג3( אינה חלה בישראל, לפי סעיף1)פסקה11 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1149 מסר את ההודעה הקבועה על דבר רצונו לעשות את המכשירים ושילם )ב( באפן הקבוע לבעל זכות–היוצרים או לטובתו דמי–זכות בעד כל המכשירים האלה שנמכרו על ידו ושיחושבו בשיעור הנזכר להלן: -בתנאי ששום דבר האמור בהוראה זו אינו בא להרשות כל שינויים או השמטות (i) ביצירה המועתקת, אלא אם כן נעשו קודם לכן ע"י בעל זכות–היוצרים או בהסכמתו, מכשירים להעתקת היצירה באותם השינויים או ההשמטות במפורש או מתוך שתיקה, אלא אם כן היה צורך נכון באותם השינויים או ההשמטות לשם סיגול היצירה אל המכשירים הללו; וכי לצורך הוראה זו יהא דינה של יצירה מוזיקלית כאילו היא כוללת מלים (ii) ששייכותן כל כך קרובה ליצירה עד שהן חלק מן היצירה גופא, אך לא יהא דינה כאילו היא כוללת מכשיר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכני. - ( השיעור שיחושבו בו דמי הזכות הנזכרים לעיל יהא כדלקמן3) לגבי מכשירים הנמכרים תוך שנתיים ימים מתאריך חוק זה ע"י האדם )א( העושה אותם, יהא השיעור שניים וחצי אחוזים למאה; לגבי מכשירים הנמכרים כאמור לעיל לאחר תום התקופה האמורה, יהא )ב( השיעור חמישה אחוזים למאה, מן המחיר הקמעוני הרגיל של המכשיר שיחושב באופן הקבוע, אך בתנאי שדמי הזכות בעד אותו מכשיר לא יהיו בשום פנים פחות ממחצית הפנס לכל יצירה מוזיקלית נפרדת שקיימת בה זכות–יוצרים ואשר הועתקה באותו מכשיר, וכשדמי–הזכות שחושבו כאמור לעיל כוללים חלק של פרוטה אנגלית )פרדינג(, מחשבין אותו חלק כפרוטה שלמה. בתנאי שאם באיזה זמן שהוא לאחר תום שבע שנים מתאריך חוק זה יתברר למיניסטריון המסחר שהשיעור דלעיל שוב אין בו ממידת הצדק, יכול מיניסטריון המסחר, לאחר עריכת חקירה פומבית, ליתן צו להפחתת השיעור או להגדלתו עד לאותה מידה שתיראה לצודקת לפי המסיבות, ואולם כל צו שניתן כך לא יהא אלא זמני ולא יהא בר–תוקף אלא אם כן קויים ע"י הפרלמנט; ומשניתן וקויים צו לתיקון השיעור כאמור לעיל שוב לא ייעשה כל תיקון נוסף באותו שיעור עד שלא תעבורנה ארבע–עשרה שנה מתאריך התיקון האחרון. אם נעשה כל מכשיר כזה המעתיק שתי יצירות שונות או יותר משתיים שקיימת (4) בהן זכות–יוצרים ובעלי זכות–היוצרים ביצירות אלה הם אנשים שונים, הרי הסכומים שחייבים בהם בתורת דמי–זכות עפ"י סעיף זה יחולקו בין הבעלים השונים של זכות–היוצרים לפי שיעור–חלוקה שיוסכם עליו או, באין הסכם, לפי שיעור–חלוקה שייקבע בבוררות. אם נעשו מכשירים כאלה שאפשר להציג באמצעותם יצירה מוזיקלית, הרי לצורך (5) ,סעיף זה ייחשב בעל זכות–היוצרים ביצירה, ביחסו לכל אדם העורך את החקירות הקבועות כאילו נתן את הסכמתו לעשיית המכשירים האלה אם לא השיב על החקירות הללו במועד הקבוע. לצרכי סעיף זה יכול מיניסטריון המסחר להתקין תקנות הקובעות כל דבר שמותר (6) לקבעו עפ"י סעיף זה, והקובעות את האפן שבו יש למסור הודעות ואת הפרטים שיש למסור באותן הודעות, ואת האפן, המועד ופרקי הזמנים שיש לשלם בהם דמי–זכות, ויכולות תקנות אלה לכלול, לכשמיניסטריון המסחר יראה צורך בכך, תקנות המחייבות תשלום מראש או כל תקנות אחרות להבטחת תשלום דמי הזכות. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1150 לגבי יצירות מוזיקליות שנתפרסמו לפני תאריך חוק זה, יהא תוקף להוראות דלעיל (7) - :בהתחשב עם השינויים וההוספות האלה התנאים בנוגע לעשייתו הקודמת של המכשיר ע"י בעל זכות–היוצרים )א( ביצירה או בהסכמתו, במפורש או מתוך שתיקה, וההגבלות בענין השינויים או ההשמטות ביצירה, לא יחולו; השיעור של שניים וחצי אחוזים למאה יבוא במקום השיעור של חמישה )ב( אחוזים למאה, כשיעור שיש לחשב בו את דמי הזכות, אך אין לשלם כל דמי–זכות בעד מכשירים שנמכרו לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ושלוש–עשרה, אם המכשירים המעתיקים אותה היצירה נעשו כחוק או הועמדו למכירה כחוק בגבולות מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ועשר; למרות כל העברת זכות–יוצרים ביצירה מוזיקלית, שחלה לפני אישור חוק )ג( זה, הרי כל הזכויות שמקנה חוק זה בענין עשייתם או הרשאת עשייתם של מכשירים שאפשר להציג באמצעותם את היצירה באופן מיכאני, תהיינה שייכות לבא–כוחו האישי החוקי של המחבר ולא למקבל ההעברה, ודמי–הזכות האמורים לעיל ישולמו למחבר היצירה או לבא–כוחו האישי החוקי; תנאי השחרור הכלול בחוק זה לגבי זכויות וטובות–הנאה הנובעים מתוך )ד( משפט שהוחל בו לפני תאריך חוק זה או הקשורים בו, לא יפורש כאילו הוא בא להרשות אדם, שעשה מכשירים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, למכור מכשירים כאלה, בין שנעשו לפני אישור חוק זה ובין שנעשו לאחר מכן, אלא באותם התנאים הקבועים בסעיף זה; היתה היצירה ממין היצירות שמקנים בהן זכות–יוצרים עפ"י דבר מלך )ה( במועצה ביחס למדינה נכריה, הרי זכות–היוצרים שהקנוה כך לא תכלול כל זכויות בענין תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, אלא במידה שנקבעה באותו דבר מלך. למרות כל האמור בחוק זה, הרי אם תקליט, לוח מנוקב או מכשיר אחר שאפשר (8) ,להעתיק בו קולות באפן מיכאני, נעשו לפני אישור חוק זה, תהא זכות–היוצרים קיימת בהם החל מתאריך חוק זה, באותו אופן ולאותה תקופה כאילו היה חוק זה נוהג בתאריך עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר, במישרין או בעקיפין: -בתנאי שהאיש שבתאריך חוק זה הנהו בעל הקלישאה המקורית הזאת הוא יהא (I) הבעל הראשון של זכות–היוצרים הזאת; וכי שום דבר האמור בהוראה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה זכות–יוצרים באותו (II) ,מכשיר אם היתה בעשייתו משום הפרת זכות–יוצרים במכשיר אחר כדומה לזה אילו היתה הוראה זו נוהגת בזמן עשיית המכשיר הנזכר לראשונה. הוראות לענין נאומים מדיניים למרות כל האמור בחוק זה לא יהא בפרסום רשימה בעתון על דבר נאום מדיני שנאמוהו .20 .באסיפה פומבית משום הפרת זכות–יוצרים באותו נאום 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1151 הוראות לענין צילומים התקופה שתהא קיימת בה זכות–יוצרים בצילומים היא חמישים שנה מעת עשיית .21 הנגטיבה שממנה נתקבל הצילום במישרין או בעקיפין, והאיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו נמצא מקום–מושבה בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, אם קבעה החברה מקום–עסקים באותן המושבות. הוראות לענין סימני אמצאה הטעונים רישום לפי חוקי שנה ז' 29למלכות אדוארד השביעי, פרק חוק זה לא יחול על סימני–אמצאה הראויים להירשם עפ"י חוק הפטנטים וסימני (1) .22 , פרט לסימני אמצאה שאם, אמנם, ראויים הם לרישום אינם משמשים ואינם1907 ,האמצאה מכוונים לשמש כמודלים או כדוגמאות המוכפלות ע"י פרוצס תעשייתי. אפשר לקבוע תקנות כלליות עפ"י סעיף שמונים וששה מחוק הפטנטים וסימני– (2) , הקובעות את התנאים שבהם ייחשב סימן–אמצאה כמשמש למטרות1907 ,האמצאה האמורות לעיל. יצירותיהם של מחברים נכבדים המתפרסמות ראשונה בחלקי הדומיניונים הבריטיים של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה אם נתברר להוד מלכותו שמדינה נכריה אינה נותנת, ולא התחייבה לתת, הגנה מספקת .23 ליצירותיהם של מחברים בריטיים, יהא מותר להוד מלכותו להורות בדבר מלך במועצה שאותן ההוראות שבחוק זה המקנות זכות–יוצרים ביצירות שנתפרסמו לראשונה במושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לא תחולנה על יצירות שנתפרסמו לאחר התאריך המפורש בדבר המלך ואשר מחבריהן הם נתיניה או אזרחיה של מדינה נכרית כזאת ואינם גרים במושבות הוד מלכותו, ומשניתנה הוראה כזאת לא תחולנה ההוראות ההן על אותן היצירות. יצירות קיימות .12 .24 הטלת החוק על מושבות בריטיות .1330 עד25סעיפים חלק ג. הוראות נוספות אין לגרוע מן הזכויות שעפ"י החוק המקובל לא יהא שום אדם זכאי לזכות–יוצרים או לכל זכות כיוצא בזו בכל יצירה ספרותית, .31 דרמטית, מוזיקלית או אמנותית, בין שנתפרסמו ובין שלא נתפרסמו, אלא על פי הוראות החוק שבכתב אחר שיהא נוהג באותה שעה, אך שום דבר האמור בסעיף זה-הזה או עפ"י כל חוק לא יפורש כאילו הוא בא לגרוע מכל זכות או סמכות הבאות למנוע בעד מעילה בנאמנות או באימון. 1434-32סעיפים __________ , ולפיכך הושמט מדברי הסבר1911 סעיף זה קבע הוראות מעבר מפורטות לענין כניסת החוק לתוקף בשנת12 אלה. הסעיף עדיין חל, עקרונית, על יצירות שהיו קיימות במועד כניסת החוק לתוקף, ואשר עדיין מוגנות .בישראל אינו חל בישראל לפי סעיף 29סעיפים אלה אינם רלוונטים לישראל ולכן הושמטו מדברי ההסבר. סעיף 13 . לתיקון תשי"ג3 .סעיפים אלה אינם רלוונטיים לישראל ולכן הושמטו מדברי ההסבר 14 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1152 פירוש בחוק זה יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב (1) .35 -פירוש אחר "יצירה ספרותית" כוללת מפות, תרשימים, תכניות, טבלאות וליקוטים; "יצירה דרמטית" כוללת כל חיבור לדיקלום, יצירה או שעשוע של מחול בהצגה אילמת, שהסידור התיאטרוני או צורת–המשחק שלו קבועים בכתב או בדרך אחרת, וכל יצירה ראינועית שסידורה או צורת–המשחק שלה או שילוב המאורעות שבה משוים ליצירה אופי מקורי; "יצירה אמנותית" כוללת עבודות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת–אמנות ומעשי– אמן ארדיכליים ופיתוחים וצילומים; "יצירת פיסול" כוללת יציקות ומודלים; "מעשה–אמן אדריכלי" פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט, או כל מודל לבנין או למבנה כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים, ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בנייה; "פיתוחים" כוללים כתובות–קעקע, פיתוחי–אבן, חיתוכי–עץ, חיקוקים ושאר יצירות כיוצא בזה, פרט לצילומים; "צילום" כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילום; "ראינוע" כולל כל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילומי–ראינוע; -"יצירה קיבוצית" פירושה )א( אנציקלופדיה, מלון, ספר–שנה או יצירה כדומה לכך; )ב( עתון, קובץ, מגזין, או מאסף עתי כיוצא בזה; וכן כל יצירה הכתובה חלקים–חלקים ע"י מחברים שונים, או שנאספו )ג( ונכללו בה יצירות או חלקי–יצירות של מחברים שונים; "העתקה מפירה", כשהמדובר הוא בהעתקה של יצירה שקיימת בה זכות–יוצרים, פירושה כל העתקה, לרבות כל חיקוי מתעה, שנעשו או שהובאו מחו"ל בניגוד להוראות חוק זה; "הצגה" פירושה כל הצגה של יצירה על דרך השמעה וכל הצגת מחזה דרמטי של יצירה על דרך ראיה, לרבות הצגה כזאת באמצעות מכשיר מיכאני; "מסירת הרצאה" כוללת מסירת הרצאה באמצעות מכשיר מיכאני; "קלישאה" כוללת כל סטריאוטיפה או כל לוח אחר, אבן, תבנית–אימום, אם–דפוס, מעביר או נגטיבה המשמשים או מכוונים לשמש לטביעתן או לעשייתן –דפוס או מכשיר אחר שעושים בהם-של העתקות מכל יצירה, וכל אם או מתכוננים לעשות בהם תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים להצגת יצירה על דרך השמעה; "הרצאה" כוללת נאום, משא וטקס; 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1153 "מושבה בעלת שלטון עצמי" פירושה הדומיניון של קנדה, הקומונוולט של אוסטרליה, הדומיניון של ניו–זילנד, הדומיניון של אפריקה הדרומית והדומיניון של ניו–פאונדלנד. לצרכי חוק זה )פרט לאותם צרכי הפקודה הנוגעים להפרות זכות–יוצרים( לא יהא (2) דינה של יצירה כאילו נתפרסמה או הוצגה בציבור, ולא יהא דינה של הרצאה כאילו הושמעה בצבור, אם הפרסום, ההצגה בציבור או ההשמעה בציבור נעשו בלא הסכמת המחבר או בלא הסכמת מקיימי צואתו, מנהלי עזבונו או יורשיו, במפורש או מתוך שתיקה. .15 (3) בענין יצירה שלא נתפרסמה, הרי אם היה חיבור היצירה נמשך זמן רב מאוד, יהא (4) דינם של תנאי החוק המקנים זכות–יוצרים כאילו מילאו אחריהם אם במשך חלק ניכר של אותו הזמן היה מחבר היצירה נתין בריטי או גר בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה. לצרכי הוראות חוק זה בענין מקום–מגורים, יהא דינו של מחבר כאילו הוא גר (5) בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה אם הוא יושב ישיבת–קבע בגבולות אותן המושבות. ביטול .16 .36 השם הקצר והתחלת תקפו של חוק זה .1911 ,חוק זה ייקרא חוק זכות–יוצרים (1) .37 .17 (2) 1924 ( )הטלתו על פלשתינה )א"י1911 ,דבר מלך על חוק הקופירייט נקבע בין שאר דברים שהוד מלכותו יכול בדבר מלך 1911 ,הואיל ובחוק הקופירייט במועצה להטיל את החוק הזה על כל ארץ הנתונה לחסותו, וכי משיצא דבר מלך כזה יהא לחוק הזה תוקף, בהתחשב עם הוראות דבר המלך, כאילו היו הארצות שהוטל עליהן החוק הזה חלק ממושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה: הואיל ובתוקף אמנה, שעבוד, מתנה, מנהג, חסד ושאר אמצעים חוקיים, יש להוד מלכותו סמכות ושיפוט בפלשתינה )א"י(: לפיכך נאות הוד מלכותו לצוות, בעצת מועצתו הפרטית ובתוקף הסמכויות המסורות - : או בחוקים אחרים, ומצויים בזה לאמור1911 ,לו לתכלית זו בחוק הקופירייט - : יחול על פלשיתנה )א"י(, בהתחשב עם השנוי דלקמן1911 ,חוק הקופירייט .1 ,, על יצירות קיימות1911 , מחוק הקופירייט24–( ו8)19 ,(7)19בהטלת הוראות הסעיפים , במקום תאריך החוק בכל מקום שתאריך זה1920 , באוקטובר21יבוא התאריך של ,1910 , ביולי26מופיע באותן ההוראות, ותאריך דבר מלך זה יבוא במקום התאריך .(()ב1)24המופיע בסעיף .1924 ,(( )הטלתו על פלשתינה )א"י1911 ,דבר מלך זה יקרא דבר המלך על חוק הקופירייט .2 _________ .לתיקון תשי"ג3 אינו חל בישראל לפי סעיף15 ., ולפיכך הושמט מדברי ההסבר1911 סעיף זה מבטל חקיקה אנגלית שהיתה בתוקף לפני16 .פיסקה זו קובעת מועד כניסת החוק לתוקף באנגליה ואינה רלוונטית לישראל17 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1154 פקודת זכות–יוצרים השם הקצר פקודה זו תיקרא פקודת זכות–יוצרים. .1 .()בוטל .2 הגנת תוכנה של מחשב לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות א.2 .בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד- ". בפקודה זו, "תוכנה של מחשב1911 ,יוצרים :העברות מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה-כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן דינו (1) .3 :1977-( לחוק העונשין, התשל"ז4)()א61מהקנס שנקבע בסעיף ;18()ה( )בוטלו-()א גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים )ו( שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים. ( )בוטלו(.6) - (2) פיצויים ללא הוכחת נזק לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, א.3 שקלים חדשים ולא יעלה על10,000-לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי 20,000 .בצו לשנות את השיעורים האמורים 19ה3 -ב3סעיפים השאלה או השכרה השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, ו.3 .היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים השכרת תוכנה של מחשב . השכרה לצורכי מסחר של תוכנה של מחשב היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות1ו3 ., למעט תוכנה של מחשב כשהיא חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי1911 ,יוצרים תקנות שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות ז.3 .לביצוע פקודה זו זכות יוצרים ביצירה שלא נתפרסמה יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות–יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה .4 .אזרח ישראל או תושב ישראל _________ ., הנ"ל2002-חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, התשס"ג18 .המוצע70 ר' סעיף- סעיפים אלה ישארו בתוקפם, ולכן הושמטו מדברי ההסבר19 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1155 זכות מוסרית מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים. (1) .א4 מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה (2) שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של .מחברה פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין ]נוסח (3) .חדש[, יחולו עליה זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, (4) .והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי (5) נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[. תקופת ההגנה לזכות יוצרים זכות–יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימיות תהא מוגנת שבעים שנה מיום (1) .5 פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית את זהותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה , כפי שתואם בפקודה זו.1911 , לחוק זכות–יוצרים3כאמור בסעיף - ( לענין יצירה משותפת למחברים אחדים2) -תתחיל התקופה שבה תהיה זכות–יוצרים מוגנת לאחר מותו של מחבר (I) ;מיום מותו של המחבר שמת אחרון , שנזכר יום מותו של מחבר1911 ,בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות–יוצרים (II) .קרי יום מותו של המחבר שמת אחרון- הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם (3) בינואר של השנה שלאחר1–הפרסום, אלא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים מיום ה המוות או שלאחר הפרסום. , ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות1911 , לחוק זכות–יוצרים3על אף האמור בסעיף (4) האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה מהמועד הנקוב בסעיף .(3)קטן הגנת יצירות זרות נחתם כתב–אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות–יוצרים או שישראל .6 הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה אם לא- אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה- בישראל פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1156 הפרסום הראשון של יצירה יראוה-יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה (1) .7 .כאילו פורסמה בכולן כאחת יראוה כאילו פורסמה-יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת (2) לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית–עין בלבד. נושאים שאינם מוגנים לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד 1על אף האמור בסעיף ב.7 :מאלה רעיון; (1) ;תהליך ושיטת ביצוע (2) ;מושג מתמטי (3) ;עובדה או נתון, כשהם בלבדם (4) ;חדשות היום (5) .ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים השמדת נכסים , בית המשפט רשאי להורות בסיום1911 , לחוק זכות יוצרים7בלי לפגוע בהוראות סעיף ג.7 הדיון בתובענה על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע הפרת זכות יוצרים או אשר שימשו לביצועה; צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע שר המשפטים ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה. מתן הודעה למנהל המכס בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי )א( ד.7 למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם העתקות מפרות של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. )ב( ההודעה לפי סעיף קטן )א( תכלול אחד מאלה: דוגמה של היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה שלגביה יש למבקש (1) ;זכות יוצרים ושלגביה הוא מודיע על ייבוא העתקות מפרות קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה (2) .המקורית או העתקה לא מפרה שלה, לבין ההעתקות המפרות בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים האלה, ככל הידוע לו: )ג( מספר החבילות העומדות להתקבל; (1) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את ההעתקות (2) ;המפרות היום שבו עומדות ההעתקות המפרות להגיע לישראל. (3) 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק1157 בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית )ד( בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס. הוראות סעיף זה לא יחולו על העתקות מפרות שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו )ה( לפקודת המכס.129בסעיף ופירוש מונחים1911שינוי חוק זכות יוצרים , יהא נקרא לאור השינויים והתוספות שנעשו בו ע"י פקודה זו.1911 ,חוק זכות–יוצרים .8 .כל מונח לפי פקודה זו יפורש לפי המשמעות שיש לו בחוק האמור חזקות החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שענינו הפרת זכות .9 :יוצרים, אלא אם כן הוכח אחרת מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, שאותו (1) ;אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה ( תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו1) ( החזקה הקבועה בפסקה2) ;של בעל השם הבדוי ידועה בציבור לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע, או שמופיע (3) עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה. ייצור ומסחר בעותקים מפרים מאסר חמש שנים או קנס- העושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו )א( .10 חוק- )להלן1977-( לחוק העונשין, התשל"ז4)()א61פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף .(העונשין מאסר חמש שנים או - המייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו )ב( ( לחוק העונשין.4)()א61קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף העוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה, או המוכר, המשכיר )ג( מאסר שלוש שנים או קנס פי-או המפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי, דינו ( לחוק העונשין.4)()א61שבעה מהקנס הקבוע בסעיף מאסר שלוש שנים או קנס פי -המחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו )ד( ( לחוק העונשין.4)()א61שבעה מהקנס הקבוע בסעיף כל אחד מאלה:- ")ה( בסעיף זה, "עותק מפר עותק שנעשה בישראל בלא הרשאת בעל זכות היוצרים באופן שמהווה (1) ;1911 ,הפרה של חוק זכות יוצרים עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה (2) ; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל בהרשאת1911 ,הפרה של חוק זכות יוצרים בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר. 20.7.2005 ,, י"ג בתמוז התשס"ה196הצעות חוק 1158 סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 3030―0334 שקל חדש15.62המחיר החזקת חפץ מפר המייצר או המחזיק חפץ שייעודו ייצור עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף .11 .( לחוק העונשין4)()א61מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף-)א(, דינו10 כפל קנס לתאגיד כפל הקנס הקבוע לעבירה.-בידי תאגיד, דינו11 או10נעברה עבירה לפי סעיפים .12 אחריות נושא משרה בתאגיד נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות )א( .13 עבירה( בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את- )להלן11 או10המפורטות בסעיפים ( לחוק העונשין.4)()א61הקנס האמור בסעיף-חובתו האמורה, דינו נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר )ב( את חובתו לפי סעיף קטן )א(, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו .האמורה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, - "לענין סעיף זה, "נושא משרה )ג( ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. עוולה אזרחית-החזקה אסורה , ייקרא בתוספת פסקה זו, שתבוא אחרי פסקת משנה )ג(:1911 ,( לחוק זכות יוצרים2)2סעיף .14 ."( הוא מחזיק בה לשם מסחר בה; או1")ג ( לחוק זכות יוצרים3)6אי תחולת סעיף ( שבו.3) , ייקרא בלא סעיף קטן1911 , לחוק זכות יוצרים6סעיף .15