הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
כ' בכסלו התשס"ו230
2005 בדצמבר21
עמוד
230 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2005―(, התשס"ו9 'הצעת חוק הגנת הפרטיות )תיקון מס
21.12.2005 ,, כ' בכסלו התשס"ו230הצעות חוק230
2005-(, התשס"ו9 'הצעת חוק הגנת הפרטיות )תיקון מס
,(5) , בפסקה2 החוק העיקרי(, בסעיף- )להלן11981-בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
.1
,לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית- "בסופה יבוא "לענין זה, "כתב
."22001-התשס"א
לחוק העיקרי יבוא:2אחרי סעיף
.2
"פגיעה בפרטיותו
של נפטר
)א( לענין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פגיעה בפרטיותו של
א.2
:אדם שנעשתה לאחר מותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה
שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;20חלפו
(1)
;אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור
(2)
;אדם סביר היה מסכים לפגיעה כאמור
(3)
הפגיעה היתה בדרך של מסירת מידע על אודות הנפטר לבן
(4)
משפחה, על פי בקשתו, ובלבד שהמסירה לא נעשתה לשם פרסום
בן זוג, צאצא, הורה- "המידע ברבים; לענין זה, "בן משפחה
;או אח
התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת נציג שקבע הנפטר
(5)
נציג הנפטר(, ובאין-או בית המשפט לעניני משפחה )בסעיף זה
מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה-קביעה כאמור
)א( עד )ד(, הנמצא בחיים:
בן זוגו;
)א(
כל ילדיו;
)ב(
הוריו;
)ג(
כל אחיו;
)ד(
ד ב ר י ה ס ב ר
לחוק הגנת הפרטיות, 2מוצע לתקן את סעיף
הגנת
חוק-)להלן
1991-התשמ"א
(5)הפרטיות(, שענינו פגיעה בפרטיות, ולהבהיר, בפסקה
של הסעיף האמור, כי גם מסר המועבר או נשמר באמצעים
אלקטרוניים או אופטיים נכלל בגדר כתב, ועל כן העתקתו
או שימוש בתוכנו שלא בהתאם להוראות פסקה זו, מהווים
פגיעה בפרטיות.
א המוצע2לסעיף
לסעיף קטן )א(
סעיף זה נועד להבטיח את זכות האדם לפרטיות גם לאחר
לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, 1מותו. סעיף
, קובע כי "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות1962-התשכ"ב
מגמר לידתו ועד מותו". מהסעיף האמור ומהוראות חוק
הגנת הפרטיות בנוסחו הקיים, עולה כי עם מותו של אדם
פגה זכותו לפרטיות. עם זאת, בעקבות חקיקת חוק–יסוד:
שבו את הזכות 7כבוד האדם וחירותו, המעגן בסעיף
6126/94לפרטיות, נקבע בכמה פסקי דין, ובהם בג"ץ
,(817(3)גיורא סנש נ' יו"ר רשות השידור )פורסם בפד"י נג
1917/כי כבוד האדם כולל בתוכו את כבוד המת. ברע"א
(, קבע השופט764(5)סקולר נ' ג'רבי )פורסם בפד"י מז92
גולדברג מפורשות, כי פירוש הגורס שזכות הפרטיות
שהיתה לאדם בחייו על פי החוק, הופכת למרמס לאחר
מותו, נוגד את תכלית החוק. לאור זאת, עלה הצורך
להתאים במפורש את חוק הגנת הפרטיות לרוח חוק–
יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שהתפרש בפסיקה, ולהגן
על פגיעה בפרטיותו של נפטר מקום שבו הוא לא הסכים
לפגיעה בעודו בחיים.
במנגנון המוצע יש חמש חלופות, שעמידה בתנאי
כל אחת מהן יראו בה כהסכמתו של הנפטר לפגיעה
לאחר מותו. החלופה הראשונה מגבילה את משך
התקופה ממועד פטירתו של אדם, שבה פגיעה בפרטיותו
תהא מוגנת על ידי חוק הגנת הפרטיות. מוצע לקבוע
שנים ממותו של אדם, לא תהא הגנה על 20כי בחלוף
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
2תיקון סעיף
א2הוספת סעיף
__________
.54 '; התשס"ו, עמ128 'ס"ח התשמ"א, עמ 1
.210 'ס"ח התשס"א, עמ 2
1סעיף
2סעיף
21.12.2005 ,, כ' בכסלו התשס"ו230הצעות חוק231
)ב( פגיעה בפרטיותו של אדם שנעשתה לאחר מותו, אין בה עילה
לקובלנה.
בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו, וכן נציג הנפטר, רשאים
)ג(
להגיש תובענה אזרחית בשל פגיעה בפרטיותו של הנפטר שנעשתה לאחר
.מותו
בתובענה כאמור בסעיף קטן )ג( רשאי בית המשפט לתת צו
)ד(
(, בלבד, ואולם אם הוגשה התובענה בידי בן4) ( עד1)()א29כאמור בסעיף
זוגו של הנפטר, ילדו, הורהו או אחיו, ונוכח בית המשפט כי דבר הגשת
התובענה הובא לידיעתם של כל בני המשפחה האמורים, הנמצאים בחיים,
רשאי הוא לפסוק באותה תובענה, גם פיצויים."
- לחוק העיקרי3בסעיף
.3
,א23 ,ז17 ,ו17 ,ג17 ,ב17" " יבוא14"א", ואחרי2" " יבוא2" ( בהגדרה "אדם", אחרי1)
;"ב23
ד ב ר י ה ס ב ר
פגיעה בפרטיותו שנעשתה לאחר מותו; החלופה השניה
היא למעשה הסכמה בפועל של הנפטר בעודו בחיים
לגבי פגיעה אפשרית בפרטיותו לאחר מותו; החלופה
השלישית מציעה מבחן אובייקטיבי, ולפיו במקום שבו
אדם סביר היה מסכים לפגיעה בפרטיותו לאחר מותו,
אין לראות בה פגיעה אסורה; החלופה הרביעית מסדירה
את זכותו של בן משפחה של הנפטר לקבל מידע על
)למשל לצורך קבלת מידע רפואי על מחלות
אודותיו
גנטיות( כל עוד המידע לא נמסר לשם פרסומו ברבים;
החלופה החמישית מציעה לאפשר לפנות לנציגו של
הנפטר, כדי לקבל את הסכמתו לפגיעה. נציגו של הנפטר
הוא מי שקבע הנפטר או בית המשפט לעניני משפחה,
הראשון מבין קרובי משפחתו-ובאין קביעה כאמור
של הנפטר המאוזכרים בסעיף, הנמצא בחיים. חלופה
זו מאפשרת לאדם להסמיך אדם אחר אשר יקבע בענין
שאינו בהכרח-פגיעה אפשרית בפרטיותו לאחר מותו
מי שהוא בחר להוריש לו את רכושו או קרוב משפחתו.
(לסעיף קטן )ב
לפי המוצע, הסנקציה הפלילית שאפשר לנקוט
כנגד מי שפגע בפרטיותו של נפטר לאחר מותו, היא
רק על ידי הגשת כתב אישום כנגד הפוגע. ניהול הליך
כנגד מי שפוגע בפרטיות של נפטר, ראוי כי ייעשה לאחר
שנשקל האינטרס הציבורי בניהול ההליך. זאת, בדומה
להוראה לענין פרסום לשון הרע על אדם לאחר מותו
)להלן 1965-לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה5שבסעיף
חוק איסור לשון הרע(.-
(לסעיפים קטנים )ג( ו–)ד
לפי המוצע, הזכאים להגיש תובענה בשל הפגיעה
בפרטיותו של הנפטר הם נציג שקבע הנפטר בעודו בחיים
או שמונה על ידי בית המשפט לעניני משפחה )להלן
נציג הנפטר(, וכן בן זוגו של הנפטר, ילדו, הורהו או-
אחיו. מוצע לקבוע כי הגשת תובענה אזרחית בשל פגיעה
בפרטיותו של נפטר, בידי נציג הנפטר או בן משפחה
כאמור, תצמיח רק סעדים של תיקון הנזק ולא מתן פיצוי
על הנזק, ואולם אם הוגשה תובענה בידי בן משפחה
והדבר הובא לידיעת בני המשפחה האחרים, מוצע
לאפשר לבית המשפט לפסוק גם פיצויים.
יצוין כי הרחבת ההגנה על פרטיותו של אדם גם
לאחר מותו, משפיעה גם על הוראות חוק חופש המידע,
(10)()ב9 חוק חופש המידע(. סעיף- )להלן1998-התשנ"ח
לחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית אינה חייבת
למסור מידע אם יש בגילויו פגיעה בצנעת הפרט של אדם
שנפטר. לאור הרחבת תחולתו של חוק הגנת הפרטיות גם
לגבי פגיעה בפרטיותו של אדם, שנעשתה לאחר פטירתו,
(10)()ב9א, מתייתר לכאורה הצורך בסעיף2כמוצע בסעיף
( לאותו חוק אוסר על רשות3)()א9האמור, שכן סעיף
ציבורית למסור מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות
כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות. עם זאת, מוצע
להשאיר את ההסדר הקיים בחוק חופש המידע כיום,
ולהשאיר בידי רשות ציבורית שיקול דעת אם להעביר
מידע הפוגע בפרטיותו של נפטר גם בנסיבות שאינן
א המוצע, למשל אם2מהוות פגיעה בפרטיות לפי סעיף
שנים ממועד פטירתו. 20–חלפו למעלה מ
(1)לפסקה
חוק הגנת הפרטיות נועד, ככלל, להגן על
הזכות לפרטיות של בני אדם ולא של תאגידים. הדבר בא
לחוק האמור, וכן 3לידי ביטוי בהגדרה "אדם" שבסעיף
בפסיקת בתי המשפט. מוצע לתקן את ההגדרה האמורה
2א המוצע בסעיף2כך שתחול גם לגבי הוראות סעיף
ו17 ,ג17 ,ב17להצעת החוק, וכן לגבי הוראות סעיפים
ז לחוק הגנת הפרטיות, העוסקים במאגרי מידע17–ו
ב לחוק23–א ו23למטרות דיוור ישיר, והוראות סעיפים
האמור, העוסקים במסירת מידע או ידיעות מאת גופים
ציבוריים.
3סעיף
3תיקון סעיף
21.12.2005 ,, כ' בכסלו התשס"ו230הצעות חוק232
בהגדרה "הסכמה", במקום האמור בה יבוא "הסכמה, במפורש או מכללא, שניתנה
(2)
לאחר שנמסר לנותן ההסכמה מידע, בלשון המובנת לאדם סביר, הדרוש לו, באורח
סביר, לצורך מתן ההסכמה;".
- לחוק העיקרי15בסעיף
.4
;"בכותרת השוליים, במקום "ערעור" יבוא "תובענה
(1)
."במקום "לערער לפני בית משפט השלום" יבוא "להגיש תובענה לבית המשפט
(2)
."ו)ו( לחוק העיקרי, במקום "או להורהו" יבוא "להורהו או לאחיו17בסעיף
.5
."(()ב( ו–)ד2)18"()ד(" יבוא2)18")ג( לחוק העיקרי, במקום20בסעיף
.6
" יבוא "בשל-)א( לחוק העיקרי, ברישה, במקום "בשל פגיעה בפרטיות, לצוות29בסעיף
.7
.":הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין
לחוק העיקרי יבוא:29אחרי סעיף
.8
"פיצוי בלא
הוכחת נזק
, רשאי בית המשפט לחייבו5הורשע אדם בעבירה לפי סעיף
)א(
א.29
; שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק50,000לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על
חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן
בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
ד ב ר י ה ס ב ר
(2)לפסקה
התיקון המוצע נועד להבטיח כי ההסכמה הניתנת
לפגיעה בפרטיות, תהיה הסכמה מדעת. היינו, שבידי
האדם המסכים לפגיעה בפרטיות יהיה מידע, הדרוש לו,
באורח סביר, כדי להחליט האם להסכים או לא, והמידע
יימסר לו בצורה מובנת. הצורך להבהיר שההסכמה
חייבת להיות מדעת, מקבל משנה תוקף בעידן האינטרנט,
כאשר הסכמי הוויתור על הפרטיות לעתים אינם גלויים
כלל לעין האדם אשר פרטיותו נפגעת. גישה דומה ניתן
למצוא גם בדירקטיבה האירופית לעיבוד מידע אישי
Directive 95/46/EC onולהעברת מידע בין מדינות
the protection of individuals with regard to
the processing of personal data and on the free
.(EC95/46/)דירקטיבהmovement of such data
לחוק הגנת הפרטיות, שענינו15סעיף
ערעור לבית משפט, מעגן את זכותו של
אדם לערער לפני בית המשפט על סירובו של בעל מאגר
מידע, לאפשר לו לעיין במידע עליו, המצוי במאגר
המידע. מוצע להחליף את המונח "ערעור" במונח "הגשת
תובענה", שהוא מינוח מדויק יותר מבחינה משפטית,
לענין השגה על סירובו של בעל מאגר מידע.
ו לחוק הגנת17מוצע לתקן את סעיף
הפרטיות, שענינו מחיקת מידע המשמש
לדיוור ישיר, כך שהזכויות של נפטר לענין מידע המשמש
לשירותי דיוור ישיר, יהיו נתונות גם לאחיו, ולא רק לבן
זוגו, לילדו ולהורהו. זאת בדומה לזכות הנתונה בסעיף
( לאותם בני משפחה של נפטר להגיש תובענה1)(א)ג2
.אזרחית בשל הפגיעה בפרטיותו שנעשתה לאחר מותו
לחוק הגנת 20התיקון המוצע בסעיף
הפרטיות, שענינו נטל ההוכחה, נעשה
על פי המלצות של צוות שמונה בשעתו על ידי היועץ
המשפטי לממשלה, בראשותה של רחל סוכר, המשנה
לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים, בנוגע לפעילות
של חוקרים פרטיים.
בעקבות המלצת הצוות וכדי להימנע מטענה של
חוקר פרטי כי פגיעה שביצע בפרטיותו של אדם נעשתה
בנסיבות שבהן היתה מוטלת עליו חובה מקצועית לבצעה,
ולפיכך יש לו הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי לפי
()ב( לחוק הגנת הפרטיות, מוצע לתקן את סעיף2)18סעיף
)ג( לחוק האמור ולקבוע כי חזקה על נאשם או נתבע20
הטוען להגנה כאמור שביצע את הפגיעה בפרטיות שלא
בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך הפרת הכללים או
העקרונות של האתיקה המקצועית החלים עליו מכוח
הדין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמם.
חזקה זו של העדר תום לב קיימת כיום לגבי ההגנה
()ד( לחוק הגנת הפרטיות, ולפיה2)18הקבועה בסעיף
הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע ובמהלך
עבודתו הרגיל, ומוצע להרחיבה גם בהתייחס להגנה של
חובה מקצועית.
לחוק הגנת 29מוצע לתקן את סעיף
כך
נוספים,
צווים
שענינו
הפרטיות,
שסמכותו של בית משפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל
פגיעה בפרטיות, לתת צווים כמפורט באותו סעיף, בנוסף
לכל עונש וסעד אחר, תחול על כל עבירה לפי חוק הגנת
2הפרטיות ולא רק על פגיעה בפרטיות המנויה בסעיף
לחוק האמור.
15תיקון סעיף
4סעיף
5סעיף
6סעיף
ו17תיקון סעיף
20תיקון סעיף
29תיקון סעיף
א29הוספת סעיף
7סעיף
21.12.2005 ,, כ' בכסלו התשס"ו230הצעות חוק233
, רשאי בית המשפט4במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף
(1)
()ב
50,000לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על
שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
( שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות1) ( במשפט כאמור בפסקה2)
נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע
לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה
פסקה, בלא הוכחת נזק.
)ג( לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה
פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.
בכל חודש, בהתאם 16–הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב
)ד(
-לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;- ""מדד
מדד החודש שקדם לחודש העדכון;- ""המדד החדש
".*2006 ....................מדד חודש- ""המדד הבסיסי
- 5, בסעיף31965-בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה
.9
יימחקו, והסיפה החל- "האמור בו יסומן ")א(", ובו, המילים "לתובענה אזרחית או
(1)
; תימחק- "במילים "ולא יוגש כתב אישום
אחרי סעיף קטן )א( יבוא:
(2)
בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו וכן נציג הנפטר רשאים להגיש
")ב(
תובענה אזרחית בשל לשון הרע על הנפטר שפורסמה לאחר מותו; לענין זה, "נציג
נציג שקבע הנפטר או בית משפט לעניני משפחה.- "הנפטר
בתובענה כאמור בסעיף קטן )ב( רשאי בית המשפט לתת צו כאמור
)ג(
,(, בלבד, ואולם אם הוגשה התובענה בידי בן זוגו של הנפטר, ילדו2) ( או1)9בסעיף
הורהו או אחיו, ונוכח בית המשפט כי דבר הגשת התובענה הובא לידיעתם של
כל בני המשפחה האמורים, הנמצאים בחיים, רשאי הוא לפסוק באותה תובענה,
גם פיצויים."
ד ב ר י ה ס ב ר
פגיעה בפרטיות, בדומה לפגיעה בשמו
הטוב של אדם על ידי פרסום לשון הרע, היא
פגיעה שקשה להוכיח את הנזק שנגרם בעקבותיה ולכמת
אותו. לפיכך מוצע לאפשר לנפגע מעוולה אזרחית לפי
לחוק הגנתהפרטיותלקבל פיצוייםבלאהוכחת נזק, 4סעיף
שקלים, ובמקרה של פגיעה 50,000בסכום שלא יעלה על
עד כפל סכום זה, וכן לאפשר לנפגע מעבירה לפי-מכוונת
, לחוק האמור לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק5סעיף
א לחוק7לאחר הרשעת הפוגע. הסדר דומה מצוי בסעיף
איסור לשון הרע.
לחוק איסור לשון 5מוצע לתקן את סעיף
הרע, כך שיתאים להסדר המוצע בסעיף
א לחוק הגנת הפרטיות בנוגע לניהול הליכים משפטיים2
.בשל פגיעה בפרטיותו של נפטר
כמו כן מוצע לתקן את ההסדר הקיים בחוק איסור
לשון הרע לפיו ניתן להגיש כתב אישום על עבירה לפי
חוק איסור לשון הרע שהתבצעה לאחר מותו של הנפגע,
רק אם המשפחה ביקשה זאת. בידי רשויות התביעה
הסמכות להפעיל שיקול דעת באם להגיש כתב אישום
במקרים שבהם יש חשד לביצוע עבירה. הגבלת שיקול
הדעת של רשויות התביעה על ידי רצון המשפחה, עלול,
לעתים, להתנגש עם אינטרסים אחרים. כמו כן התביעה
מתחשבת ממילא, במסגרת כלל השיקולים בטרם הגשת
כתב אישום, במצבם ועמדתם של הנוגעים בדבר.
תיקון חוק איסור
לשון הרע
8סעיף
9סעיף
__________
.240 'ס"ח התשכ"ה, עמ 3
.המועד ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית *
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 3030―0334 שקלים חדשים2.13המחיר