הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
כ"ו בטבת התשס"ו232
2006 בינואר26
עמוד
248 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2006―( )מקור והעתק כראיה(, התשס"ו15 'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות )מס
26.1.2006 ,, כ"ו בטבת התשס"ו232הצעות חוק248
,(( )מקור והעתק כראיה15 'הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות )מס
2006-התשס"ו
, בפרק ב', במקום סימן ו' יבוא:11971-בפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א
.1
"סימן ו': מקור והעתק
הגדרה
תוצר המתקבל מתהליך טכנולוגי שבו מיוצרים- "בסימן זה, "העתק
.40
תוצרים הזהים בתוכנם למקור, לרבות מתהליך של צילום, הדפסה, סריקה
ממוחשבת, הקלטה מכנית, אלקטרונית או אופטית, ושחזור כימי, והכל בין
שהתוצר האמור הוא בגודלו של המקור ובין בגודל שונה.
ד ב ר י ה ס ב ר
כללי
זה כמה שנים קצב הטכנולוגיה המואץ מביא
להתיישנותם של דפוסים ראייתיים שמשלו בכיפה
במשך זמן ממושך. כחלק מתופעה זו חל טשטוש בהבחנה
בין העתק למקור.
הכלל כי יש להגיש מקור של מסמך להבדיל מהעתקו
נשען על "כלל הראיה הטובה ביותר" מבית היוצר של
המשפט המקובל. כלל זה הקיף בזמנו היבטים נוספים
מעבר להגשת מסמכים, אך הצטמצם עם הזמן להטלת
חובה להגיש מקור של מסמך. הוא חל כל אימת שבעל דין
מבקש להגיש מסמך לשם הוכחת אמיתות תוכנו להבדיל
מעצם קיומו. הסיבה המונחת ביסודו של כלל זה היא
שהמקור משקף את המידע המלא ביותר, ובמיוחד לענין
היבטים מעבר לתוכנו של המסמך, ולמשל, החזות הפיזית
של המסמך בדמות סוג דיו ונייר. יתרה מזו, הובע חשש
שקבילות העתקים עלולה להכניס בשערי בית המשפט
מסמכים שיש בהם משום זיופים או טעויות בתום לב.
במהלך השנים, חל כרסום בכלל ונקבעו חריגים כדי
לאפשר הגשת ראיות רלוונטיות במקרה שאין אפשרות
או אין צורך להגיש את המקור.
נוכח "כלל הראיה הטובה", המחוקק ראה צורך
בהסדרה מדוקדקת של התנאים להגשת העתקים בסימן
-ו' לפרק ב' לפקודת הראיות ]נוסח חדש[, התשל"א
הפקודה(, והתקנות שהותקנו מכוחו. לפי - )להלן1971
לפקודה, ניתן להגיש העתק צילומי של מסמך41סעיף
מסוג המסמכים שנקבע לענין זה בתקנות, שמצורף
אליו אישור שההעתק נעשה מן המקור באופן ובתנאים
שנקבעו לאותו סוג מסמכים בתקנות. העתק כזה קביל
בכל מקרה שלפי הדין מותר להוכיח תוכנו של מסמך
על פי תקנות ובתנאים-בהעתקו ואם המקור בוער
שנקבעו בהן, ובלבד שמצורף להעתק אישור על כך כפי
שנקבע בתקנות לאותו סוג של מסמכים. מוסיפות תקנות
- )להלן1969-העדות )העתקים צילומיים(, התשכ"ח
התקנות(, ומגבילות את קבילותם של העתקים לפי שיטת
עשייתם ומציבות תנאים להגשת העתקים של מסמכים
שבוערו לעומת מסמכים שלא בוערו. ניתן לומר כי תקנות
אלה מקשות על הגשת העתקים, ובמיוחד כשמדובר
במסמך שמקורו בוער. כמו כן, מאחר שהן נוקבות בשמן
של שיטות ההעתקה המותרות, הן אינן עומדות בקצב
הטכנולוגיה המואץ.
בשנים האחרונות, מהפכת המידע חוללה שינויים
מרחיקי לכת שהעמידו בספק את המשך תועלתו של
"כלל הראיה הטובה ביותר". ראשית דבר, טושטשה
האבחנה בין העתק למקור. כך למשל כשהמדובר בחומר
מחשב, אין זה ברור מה ייחשב למקור. האם פלט המחשב
הוא המקור או שמא קובץ המחשב? ומה הדין לענין חומר
שהיה מלכתחילה במתכונת פיזית של נייר ונסרק על ידי
טכנולוגיה מתקדמת כדי להכניסו למחשב? כך, מהפכה
זו מקשה לשמור על הדפוסים הישנים של מקור והעתק.
יתרה מזו, ההשענות על דפוסים ישנים אלה מציבה
מכשול מפני התפתחות טכנולוגית, שכן חברות ומוסדות
מהססים לבנות את מערכות תיעוד המידע שלהם
על טכנולוגיות מתקדמות מן החשש שחומר הנשמר
באמצעותן לא יזכה לעבור את שערי הקבילות. ועיקרו
של דבר, אי קבילותם של מסמכים שהם לכל הדעות
רלוונטיים ואמינים רק בשל כלל נוקשה זה, עלול לגרום
עיוות דין למתדיינים.
גם הפסיקה נתנה את דעתה לבעייתיות שב"כלל
שניר נ' מדינת 869/81הראיה הטובה ביותר". כך, בע"פ
, כבוד הנשיא שמגר התייחס לכלל169 (4)ישראל פד"י לח
זה ככלל העדפת ראיות להבדיל מכלל קבילות. כמו
כן, לאחרונה נזקק כבוד השופט חשין לסוגיה זו בע"א
אונגר ואח' נ' עופר ואח' )טרם פורסם( והביע את 6205/98
דעתו כי "החריגים וחריגי החריגים שנערמו עליו התישו
את כוחו של הכלל, וכיום מוכר הוא לנו ככלל המציץ
אלינו מבין חרכי החריגים. אכן, יש יסוד לסברה כי כיום
מספק עצמו הכלל בדרישה כי בעל דין ייתן טעם ראוי
לאי הצגתו של המסמך המקורי."
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
החלפת סימן ו'
בפרק ב'
__________
; ס"ח421 ', התשל"א, עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש1
.229 ' התש"ס, עמ
26.1.2006 ,, כ"ו בטבת התשס"ו232הצעות חוק249
דין העתק כדין
מקור
מקום שמסמך קביל כראיה, ניתן להוכיח את תוכנו על ידי מקור
.41
.המסמך או על ידי העתקו
אי קבלת העתק
, לא יקבל בית המשפט העתק של מסמך41על אף הוראות סעיף
)א(
א.41
כראיה אם ראה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יש
חשש סביר שמתקיים אחד מאלה:
ההעתק אינו זהה בתוכנו למקור;
(1)
.קבלת ההעתק כראיה אינה הוגנת בנסיבות הענין
(2)
. עליו הראיה-הטוען נגד קבילות ההעתק
)ב(
ד ב ר י ה ס ב ר
בדיקה השוואתית העלתה שמדינות אחרות כגון
אנגליה והמשטר הפדרלי בארצות הברית, הגמישו את
ההסדרים הראייתיים הנוגעים להגשת העתקים.
אשר על כן מוצע לתקן את סימן ו' לפרק ב' לפקודה
ולהעביר את הדיון במהימנותו של העתק למישור של
משקל להבדיל מקבילות. בכך תותאם החקיקה למגמה
הכללית בדיני הראיות המודרניים, לעבור מכללי קבילות
נוקשים לכללי משקל גמישים.
הוראות סימן ו' לפרק ב' בפקודה, שמוצע להחליפו
בהצעת חוק זו, מובאות כנספח לדברי ההסבר.
החדש40לסעיף
במצב החוקי היום, הגדרת "העתק" יונקת
לפקודה 40מהגדרת המונח בסעיף-משני מקורות
.(א3 ותקנה1ומהתקנות )ר' תקנה
העתקה
לשיטות
"העתק"
מגבילה
זו
הגדרה
ספציפיות המפורטות בפקודה ובתקנות. החיסרון המונח
בשיטה חקיקתית זו הוא כאמור בכך שהיא אינה גמישה
דייה כדי להתאים את עצמה לקצב המהיר של חילופי
טכנולוגיות. מוצע על כן להחליפה בהגדרה פונקציונלית
השמה דגש על כך שהמדובר בתוצר של תהליך המביא
תוך הזכרת
למקור,
בתוכנו
הזהה
ליצירת מסמך
כמה דוגמאות נפוצות לשם המחשה. יצוין שהכוונה
לתהליכים טכנולוגיים שאין עמם הפעלת שיקול דעת
של אדם בתהליך ההעתקה, בשונה מהעתקה ידנית.
החדש41לסעיף
במצב החוקי השורר היום, חל "כלל הראיה הטובה
ביותר", שהוא פרי הפסיקה. כלל זה מחייב הגשת מקור
של מסמך להבדיל מהעתקו, פרט לחריגים מסוימים
שהתגבשו אף הם בפסיקה במהלך השנים. יתרה מזו,
אפילו במקרים שבהם הדין מאפשר הגשת העתקים, אלה
לפקודה 41צריכים לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף
ובתקנות )התקנות קובעות תנאים להגשת העתק צילומי
של מסמך שלא בוער מקורו לעומת מסמך שבוער מקורו,
כשהתנאים להגשת העתק של מסמך שבוער מחמירים
.((3–ו2יותר )ראו תקנות
35 לעומת זאת רשומה מוסדית כהגדרתה בסעיף
רשומה מוסדית( זוכה להסדר מיוחד- לפקודה )להלן
א לפקודה שבמסגרתו דין העתק של רשומה41מכוח סעיף
כאמור כדין מקור בכל הקשור לקבילות. ואולם הוראה זו
הינה בעלת תחולה מוגבלת.
מוצע לקבוע הוראה כללית לפיה מקום שמסמך
קביל כראיה, ניתן להוכיח את תוכנו דרך מקור או העתק.
בכך מוסט הדיון בדבר אמינות ההעתק למישור המשקל,
להבדיל מהקבילות. היתרון בקביעה זו מונח בפשטותה
ובגמישותה. בעלי דין זוכים למידה מוגברת של וודאות
וניתנת אפשרות להגיש מסמכים רלוונטיים ומהימנים
שהיו נפסלים לפי "כלל הראיה הטובה ביותר". כמו כן,
מוסדות, חברות ופרטים אינם צריכים להסס להעביר
את מערכות התיעוד שלהם לטכנולוגיות ממוחשבות מן
החשש שהמידע לא יהיה קביל בבתי המשפט.
מכיוון ש"כלל הראיה הטובה ביותר" חל רק על
הוכחת תוכנם של מסמכים להבדיל מעצם קיומם )שכן
במקרה זה הם בגדר ראיות חפציות ש"כלל הראיה
הטובה ביותר" אינו חל עליהם(, מוצע לשנות את הכלל
במה שנוגע לתוכנם של מסמכים להבדיל מקיומם.
א החדש41לסעיף
בצד הכלל ולפיו דין העתק כדין מקור עולה החשש
מפני העתקים שאינם אמינים. כך למשל בהעתקים שהם
פרי טכנולוגיה מתקדמת דוגמת מסמכי מחשב, עשויים
להתעורר חששות לזיופים בשל הפשטות היחסית שבה
ניתן לבצע שינויים והוספות. כמו כן, עשויות להיות
חדירות למערכות מחשב וכן שיבושים במערכות אלה.
דברים אלה נכונים בין אם מדובר במסמכים שנסרקו
לפורמט מחשבי ממדיום אחר, ובין אם מדובר במסמכים
שנערכו במחשב מלכתחילה.
כדי להתמודד עם חששות אלה, מוצע להסמיך את
בית המשפט שלא לקבל העתק כשמתעורר חשש סביר
לקיומו של אחד משני מצבים:
ההעתק אינו זהה למקור.
.1
קבלת ההעתק אינה הוגנת בנסיבות הענין )למשל
.2
במקרה שבו ההעתק משקף רק חלק מהמקור, דבר העלול
להטעות את בית המשפט, ובכך להביא לחוסר הוגנות(.
1סעיף
26.1.2006 ,, כ"ו בטבת התשס"ו232הצעות חוק 250
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 3030―0334 שקל חדש1.42המחיר
מעמד פלט של
רשומה מוסדית
לענין סימן זה לא ייחשב פלט שהוא רשומה מוסדית כהעתק המסמך
ב.41
.שעל בסיסו הופק, אלא כמקור
דין צוואה
)ב( לחוק הירושה,68אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף
.42
".21965-התשכ"ה
ד ב ר י ה ס ב ר
עוד מוצע להטיל את נטל השכנוע על שכמי
המתנגד להגשת הראיה, וזאת, כדי לצמצם התנגדויות
סרק וכדי שלא להכביד על ההליך המשפטי בכללו. עם
זאת, בנסיבות אלה, נטל הבאת הראיות הרובץ על שכמי
המתנגד הוא קל יחסית, וזאת מכיוון שככלל העובדות
המצביעות על קיומן של שתי העילות דלעיל נמצאות
בידיעתו המיוחדת של הצד המגיש את הראיה להבדיל
מהמתנגד להגשתה. מכוח העקרונות הכלליים של דיני
הראיות, מקום שמוטל על צד לדיון להוכיח קיומה של
עובדה הנמצאת בידיעה המיוחדת של הצד שכנגד,
מסתפקת הפסיקה ב"מידה קטנה של ראיות" או "בראיה
גוטוירט נ' מדינת ישראל, 309/74קלה יחסית". )ראו ע"פ
באומינגר נ' מדינת 582/79, ע"פ427 ' בעמ421( פד"י2)כט
נוימן נ' 69\4, ד"נ566-565 ' בעמ561( פד"י4)ישראל לד
.( ואילך290 ,229( פד"י2)כהן ואח' כד
ב החדש41לסעיף
ב לפקודה מקנה לפלט מחשב שהוא רשומה41 סעיף
מוסדית מעמד של מקור. מוצע להותיר הוראה זו על כנה
בשל האמינות המיוחדת של פלט כאמור. כך לא יחולו
א לפקודה, כנוסחו המוצע, ובכלל זה41הוראות סעיף
סמכויות בית המשפט שלא לקבל את הפלט כראיה.
החדש42לסעיף
)להלן 1965-)ב( לחוק הירושה, התשכ"ה68 סעיף
חוק הירושה( מחייב את המבקש במסגרת צו קיום-
צוואה להוכיח צוואה על ידי מסמך מקורי פרט לחריגים
המפורטים באותו סעיף. וזה לשון הסעיף:
"ראיות
צוואה, למעט צוואה בעל פה, טעונה הוכחה
)ב(
.68
בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות
שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגיש
את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה
בהגשת העתק או באופן אחר."
כפי שנפסק לא אחת, סעיף זה חורג מדיני הראיות
הרגילים, שכן לא זה בלבד שהוא מחייב הגשת מקור של
הצוואה כדי להוכיח את תוכנה, אלא הוא גם מחייב
הגשת מקור כדי להוכיח את עצם קיומה של הצוואה
.(552 (3)רוזנפלד נ' קלפנר פד"י לז483/80)ר' למשל, ע"א
לעומת זאת, דיני הראיות ה"רגילים" מחייבים הגשת
מקור רק לשם הוכחת תוכנו של מסמך, אך אינם מחייבים
הגשת מקור להוכחת עצם קיום המסמך, שכן דין מסמך
לצורך זה הוא כדינו של חפץ, ולגבי חפץ "כלל הראיה
הטובה ביותר" אינו חל.
החמרהראייתיתזולענין צוואותנובעתמייחודיותה
של הצוואה, שכן המדובר במסמך שנערך בידי אדם
שהלך לעולמו ואין אפשרות לברר אתו את סיבת אי
האם הדבר נובע מהשמדת המקור מרצון,-הגשת המקור
בידי המנוח, או שמא הוא פועל יוצא מאבדן או מגניבה.
מסיבה זו העירה כב' השופטת בן פורת שאף אם הגיע
הזמן לראות באמצעי העתקה טכניים משוכללים ראיות
שוות ערך למקור, ספק אם כלל זה צריך לחול על צוואות
לעיל(. 483/80)ראו ע"א
ייחודיות זו מצדיקה החרגת הצוואה מההסדר הכללי
ושמירת הדינים המיוחדים שבחוק הירושה לענין זה.
נספח לדברי ההסבר
וזו לשונו של סימן ו' לפרק ב' בפקודה, שמוצע להחליפו:
"סימן ו': העתק צילומי
הגדרה
העתק ממקור-"העתק צילומי", לענין סימן זה
.40
המתקבל בתהליכי צילום, או בשיטה אחרת שנקבעה
בתקנות, ושעל פיהם מתקבל העתק משתמר ומדוייק של
המקור, בין בגדלו המקורי ובין בגודל שונה.
העתק צילומי כראיה
העתק צילומי של מסמך, מסוג מסמכים שנקבע
.41
לענין זה בתקנות, אשר מצורף אליו אישור שההעתק
נעשה מן המקור באופן ובתנאים שנקבעו לאותו סוג
-מסמכים בתקנות, ישמש ראיה לכאורה בהליך משפטי
בכל מקרה שלפי הדין מותר להוכיח תכנו של
(1)
;מסמך בהעתקו
אם המקור בוער על פי תקנות ובתנאים שנקבעו
(2)
בהן, ומצורף להעתק אישור על כך כפי שנקבע
בתקנות לאותו סוג מסמכים.
העתק של רשומה מוסדית
ניתן להוכיח תוכנה של רשומה מוסדית ע"י העתק
א.41
.צילומי של הרשומה
מעמדו של פלט
לענין סימן זה לא יחשב פלט שהוא רשומה מוסדית
ב.41
.כהעתק המסמך שעל בסיסו הופק, אלא כמקור
שמירת דינים
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מכל דין אחר
.42
בדבר כשרותו לראיה של העתק צילומי שנעשה לא לפי
הוראות סימן זה, אלא להוסיף עליו."__________
.63 ' ס"ח התשכ"ה, עמ2