הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2007 ביולי9 163 כ"ג בתמוז התשס"ז עמוד 240 . . . . . .2007–) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים), התשס"ז4 'הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס 245 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2007–הצעת חוק להגבלת מספר הילדים בגני ילדים, התשס"ז ,)) (עבריין מין שלא נידון למאסר5 'הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס 246 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2007–התשס"ז 240 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,)) (הקדמת המועד לאיזון המשאבים4 'הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס *‏2007–התשס"ז :להצעת החוק שתי גרסאות :'גרסה א 2 תיקון סעיף 1 (ד), במקום2 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף1‏1973–בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג "בפסק דין גירושין" יבוא "בפסק דין להתרת נישואין", ובסופו יבוא "בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד " לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין 5 תיקון סעיף 2 (א) לחוק העיקרי, במקום "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן5 בסעיף "זוג" יבוא "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג א5 הוספת סעיף 3 : לחוק העיקרי יבוא5 אחרי סעיף :א המוצע שתי גרסאות5 לסעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף :1'גרסה א "הקדמת המועד לאיזון המשאבים א5 הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק (א) זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע ההסדר, אף אם לא פקעו :הנישואין בית הדין קבע שיש לתת או לקבל גט, ולענין זה )1( אין נפקא מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת, או שאין ;סיכוי לשלום בית, או נתן היתר נישואין :חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה )2( (להלן – חוק1973–חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג הסדר לאיזון המשאבים5 יחסי ממון או החוק), קובע בסעיף בין בני זוג שלא ערכו הסכם ממון לגבי כלל המשאבים המשותפים לפי הסדר איזון המשאבים, ככלל, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, חוץ מנכסים שאין לאזן את שוויים, כגון נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין המועד להפעלת הסדר איזון המשאבים מותנה בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או במותו של אחד מבני הזוג ,בהצעת החוק המקורית (הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג ), נכללה333 ', הצעות חוק התשכ"ט, עמ1969–התשכ"ט הוראה שלפיה בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, יהיה רשאי לקבוע שהזכות לאיזון המשאבים תקום במועד אחר, גם לפני פקיעת הנישואין, ואולם הוראה זו לא נכללה בחוק יחסי ממון שנחקק לבסוף בקרב העוסקים בתחום יש הסכמה רחבה, אשר באה לידי ביטוי הן בפסיקת בתי המשפט, הן בחיבורים אקדמיים ,והן ביוזמות חקיקה מטעם הממשלה ומטעם חברי הכנסת כי התניית הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין היא חולשתו המרכזית של החוק היטיב לבטא זאת פרופ' אריאל דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול רוזן־צבי ז"ל בספרו :157־156 '(תל־אביב, התש"ן), בעמ "נקודת התורפה העיקרית של הסדר איזון המשאבים הוא המועד הקבוע למימושה של הזכות הנובעת מן ההסדר המחוקק לא לקח בחשבון את דיני הגירושין שבדין האישי החל על יהודים בן הזוג בעל הרכוש, המעכב את הגירושין, יוצא נשכר גם מבחינה כלכלית מציאות משפטית זו ממלכדת את בן הזוג התובע גירושין, במיוחד אם הוא גם הדחוק יותר מבחינה כלכלית התוצאה היא, כי בן זוג זה ייאלץ לקנות את הגט במחיר פשרה נוחה עם בן הזוג האחר בשאלת יחסי הרכוש שביניהם שיטה רכושית כזו )2007 במרס14( ; הועברו לוועדה ביום כ"ד באדר התשס"ז1897/17/, פ276/17/, פ104/17/הצעת חוק מס' פ * 398 '; התשנ"ה, עמ267 'ס"ח התשל"ג, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 9 7 2007 ,, כ"ג בתמוז התשס"ז163 הצעות חוק – הכנסת 241 ;הליך להתרת נישואין (א) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות (ב) תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני , תביעה2‏1969–הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט לפסק דין הצהרתי בדבר הזכויות ברכוש המשותף לבני הזוג, בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים ;11 לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף ,קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד )3( אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה פותחת פתח לסחטנות מצד בן הזוג הלהוט פחות להתרת הקשר תוצאותיו של המצב המשפטי שנוצר הן קשות ביותר ראשית, הוא מתגמל את החוטא היוצא נשכר שנית, הוא מוסיף לכוח המיקוח העדיף ממילא של הגבר, שמעמדו חזק יותר הן מבחינת דיני הגירושין והן מבחינה כלכלית ,שלישית, הוא פוגע בבן הזוג החלש יותר מבחינה כלכלית בדרך כלל האשה, ופוגע עוד יותר בכוח המיקוח הנחות שלה לא זו בלבד שהמחוקק לא יצר שוויון בכוח המיקוח בין המינים, אלא שהפער בכוח המיקוח התרחב רביעית, הוא משפיע באופן שלילי על המשפחה ועל אפשרויות השיקום החברתי, הכלכלי והפסיכולוגי של בני זוג שנישואיהם לא עלו יפה המחוקק העמיד לרשות בני הזוג אמצעים טקטיים ,שליליים במסגרת המאבק להתרת הקשר ביניהם יתר על כן שיקולים טקטיים זרים ישפיעו על מהלך החיים המשותפים של בני הזוג חמישית, הוא מעודד דינמיקה שלילית של לחץ וסחטנות בהסדרים בין בני הזוג שישית, הוא הופך את החוק לאות מתה מועד האיזון שומט מן החוק את כל היתרונות " שהוא מבקש להעניק נוסף על הקשיים המפורטים לעיל, החוק אינו חל על בני דתות אשר דינם האישי אינו מאפשר גירושין, כגון נוצרים 5794/03 קתולים, אם כי בית המשפט העליון, בפסק דינו בע"מ 5 ), החיל את סעיף2005 בדצמבר12 פלונית נ' פלוני (מיום לחוק בדרך של פרשנות גם על בני דתות כאמור הצעת החוק מבקשת לעגן פרשנות זו כמו כן, החוק יצר הבדל ניכר בין זוגות שנישאו במועדים שונים בנוגע למשטר חלוקת הרכוש הסדר איזון ואילך, בעוד1974 המשאבים חל על זוגות שנישאו משנת שעל זוגות שנישאו לפני כן חלה הלכת השיתוף, אשר פותחה בפסיקת בתי המשפט, המאפשרת חלוקת רכוש גם לפני מועד הגירושין בהצעת החוק שלוש גרסאות שונות, שתכליתן העיקרית היא לאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג גם קודם לפקיעת הנישואין, ואולם כל גרסה מציעה להשיג תכלית זו :בדרך אחרת להצעת החוק מטרות נוספות ובהן עיגון בחוק של פסיקת בתי המשפט המחילה – את הסדר איזון המשאבים על בני דתות שאינן מאפשרות ;גירושין הסמכת הערכאה הדנה בענין להתחשב, בעת – הפעלתו של הסדר איזון המשאבים, בטובת ילדיהם הקטינים ;של בני הזוג וברווחתם קביעת הוראה המכוונת את הערכאה הדנה – בענין להתחשב, בעת חלוקת הנכסים בין בני הזוג, גם בנכסים העתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד מהם 'גרסה א :מוצעים תיקונים אחדים לסעיפי החוק מוצע להסמיך את בית המשפט לעניני משפחה . 1 או את בית הדין שלו סמכות השיפוט בעניני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – הערכאה המוסמכת) להפעיל את הסדר איזון המשאבים גם קודם לפקיעת הנישואין, בהתקיים תנאים שונים המעידים על כך שחייהם המשותפים של בני הזוג :הגיעו לקצם לענין זה מוצעות שתי חלופות ניתן יהיה להקדים את מועד איזון1'לפי גרסה א :)א(א) המוצע5 המשאבים בהתקיים אחד מאלה (סעיף ניתנה קביעה של בית דין דתי כי אין סיכוי א . להשגת שלום בית בין בני הזוג או שעליהם להתגרש או החלטה של בית הדין המתירה לבעל לשאת אישה אחרת ;)(היתר נישואין חלפה שנה מיום שנפתח הליך משפטי המלמד על ב . רצון אחד מבני הזוג לפרק את הקשר המשפחתי, כגון הליך להתרת נישואין או הליך לחלוקת הרכוש המשותף לבני ;הזוג נמצא שקיים קרע בין בני הזוג או שהם חיים ג . בנפרד במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה בענין זה צוין בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – הוועדה) בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, כי לעתים בני זוג חיים בנפרד גם אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת, ולכן הושם הדגש על ניהול אורח חיים נפרד 259 'ס"ח התשכ"ט, עמ 2 ;הליך להתרת נישואין (א) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות (ב) תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני , תביעה2‏1969–הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט לפסק דין הצהרתי בדבר הזכויות ברכוש המשותף לבני הזוג, בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים ;11 לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף ,קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד )3( אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה ד ב ר י ה ס ב ר 9 7 2007 ,, כ"ג בתמוז התשס"ז163 הצעות חוק – הכנסת 242 :2'גרסה א הקדמת המועד לאיזון המשאבים א5 הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק (א) זה וקבע בית הדין שיש לתת או לקבל גט, ולענין זה אין נפקא ,מינה אם ננקטה בפסק הדין או בהחלטה לשון של כפיה, חובה מצווה, הצעה או לשון אחרת, או שאין סיכוי לשלום בית, או נתן היתר נישואין (בסעיף זה – קביעה של בית הדין), זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע ההסדר, אף אם לא :פקעו הנישואין, אם התקיים אחד מאלה :חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה )1( ;הליך להתרת נישואין (א) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות (ב) תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני , תביעה1969–הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט לפסק דין הצהרתי בדבר הזכויות ברכוש המשותף לבני הזוג, בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים ;11 לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף ,קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד )2( אף אם תחת קורת גג אחת, במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה לא פסק בית הדין בהליך התרת הנישואין בתוך שנה (ב) מיום פתיחת ההליך, זכאי כל אחד מבני הזוג להקדים את המועד לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, אף אם לא ניתנה קביעה של בית הדין, ואולם בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ;בכתב, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים ראש הערכאה הדתית העליונה או דיין אחר של אותה ערכאה ,שאותו מינה, רשאי, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים ורשאי הוא לחזור ולהאריכה מעת לעת, ובלבד שמצא כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת .א המוצע בהתאם5 ימוספרו יתר הסעיפים הקטנים בסעיף1'הערה: אם תתקבל גרסה א ניתן יהיה להקדים את מועד איזון2'לפי גרסה א המשאבים בהתקיים אחד משני התנאים שענינם פתיחת הליך משפטי המתנהל במשך תקופה של שנה לפחות או קיומו של קרע בין בני הזוג או היותם חיים בנפרד במשך תקופה כמפורט לעיל, והכל אם ניתנה קביעה של בית דין דתי בדבר הסיכוי לשלום בית, חובת בני הזוג להתגרש או שניתן היתר נישואין כאמור לעיל עם זאת, מוצע לקבוע כי אם בית הדין הדתי לא החליט כאמור בתוך תקופה של שנה, ניתן יהיה להפעיל את הסדר איזון המשאבים אף בהעדר החלטה כאמור ואולם לבית הדין הדתי תינתן סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים כן תינתן לראש הערכאה הדתית העליונה סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים מעת לעת, אם ראה שיש נסיבות מיוחדות )א(א) ו־(ב) המוצע5 המצדיקות זאת (סעיף מוצע להסמיך את הערכאה המוסמכת להחיל . 2 את הסדר איזון המשאבים גם בחלוף תקופות קצרות מאלה שנקבעו בכל אחד מהתנאים המפורטים לעיל, אם קיימת תשתית ראייתית לאלימות בין בני הזוג במקרים שבהם חומרת מעשי האלימות בין בני הזוג כשלעצמה תעיד שחייהם המשותפים הגיעו לקצם, הערכאה המוסמכת תהיה רשאית לראות בכך עילה עצמאית להקדמת מועד איזון המשאבים ד ב ר י ה ס ב ר 9 7 2007 ,, כ"ג בתמוז התשס"ז163 הצעות חוק – הכנסת 243 ,בית המשפט או בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב (ג) לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף :קטן (א), בהתקיים אחד מאלה ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק )1( , צו לפי חוק3‏1991–למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א , או צו הרחקה4‏2001–מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני ;הצדדים הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל )2( ;אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של )3( המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונו של המבקש, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה , אם קבע כי התנאים, כולם או5‏1996–– מעצרים), התשנ"ו חלקם, נועדו להגן על המבקש כדי להבטיח שימוש מבוקר בעילה זו, מוצע לקבוע כי לשם הוכחת קיומה של אלימות בין בני הזוג תידרש החלטה שיפוטית כגון צו הגנה, צו הרחקה, צו מעצר או שחרור בערובה בתנאי הרחקה, או החלטה של הרשות החוקרת ,והרשות התובעת להגיש כתב אישום בשל אלימות כאמור א(ג) המוצע5 הכל כמפורט בסעיף מוצע להעניק לערכאה המוסמכת שיקול דעת . 3 להתנות את ביצוע פסק הדין לאיזון המשאבים בכך שהצד שביקש את איזון המשאבים יפקיד בידי הערכאה המוסמכת א(ד) המוצע), וכן5 כתב הסכמה להתרת הנישואין (סעיף לעכב את ביצוע פסק הדין אם נמצאה שהמבקש פועל בחוסר )א(ה) המוצע5 תום לב בענין התרת הנישואין (סעיף מטרת הוראות אלה היא לצמצם את החשש שהמבקש לבצע את איזון המשאבים יסתפק בפירוק הקשר הרכושי בין בני הזוג ולאחר מכן לא יפעל להתרת הנישואין, או אף יכביד על בן הזוג האחר בהתרתם למען הסר ספק, מוצע להבהיר בהצעת החוק כי סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדיו זכאים להן על פי דין לא ייחשב פעולה בחוסר תום לב הבהרה זו נדרשת לנוכח מציאות המתוארת גם בדבריו של פרופ' א' רוזן־צבי ז"ל שהובאו לעיל, שבה נאלץ בן הזוג החלש, במקרים רבים, לוותר ויתורים רכושיים כדי להשלים את הליך הגירושין מוצע להחליף את המונח "גירושין" במונח "התרת . 4 נישואין" ולהגדירו ככולל גירושין, ביטול נישואין, הכרזה על בטלותם של הנישואין וכן פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר )) תיקונים אלה נועדו להחיל את1(5 ו־2 ,1 גירושין (סעיפים הסדר איזון המשאבים גם אם פקיעת הנישואין אינה נעשית בדרך של גירושין, ולעגן את פסיקת בית המשפט העליון האמורה ,מוצע להסמיך את הערכאה המוסמכת להתחשב . 5 במסגרת החלטתה בדבר מימוש הזכות לאיזון על פי (ג) לחוק, גם בטובת ילדיהם הקטינים של בני הזוג6 סעיף וברווחתם בחקיקה נקבעו כבר הוראות המחייבות את בית המשפט להבטיח הסדר מגורים לילדיהם הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג שבחזקתו הם נמצאים, אגב פירוק השיתוף 1969–א לחוק המקרקעין, התשכ"ט40 בדירת המגורים (סעיף ) אולם במדינות1971–א לחוק המיטלטלין, התשל"א10 וסעיף מערביות אחרות נקבע עקרון טובת הילד כשיקול מרכזי בהליכי פירוק הרכוש המשותף בין ההורים, מתוך ההכרה בכך שהילד הוא נפגע מרכזי מפירוק הקשר המשפחתי )4 (סעיף לחוק קובע כי בהתקיים נסיבות מיוחדות8 סעיף . 6 המצדיקות זאת, רשאית הערכאה המוסמכת לקבוע שאיזון שווי הנכסים בין בני הזוג לא יהיה בחלוקה שווה ביניהם 138 'ס"ח התשנ"א, עמ 3 6 'ס"ח התשס"ב, עמ 4 338 'ס"ח התשנ"ו, עמ 5 ,בית המשפט או בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב (ג) לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף :קטן (א), בהתקיים אחד מאלה ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק )1( , צו לפי חוק3‏1991–למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א , או צו הרחקה4‏2001–מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני ;הצדדים הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל )2( ;אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של )3( המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונו של המבקש, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה , אם קבע כי התנאים, כולם או5‏1996–– מעצרים), התשנ"ו חלקם, נועדו להגן על המבקש ד ב ר י ה ס ב ר 9 7 2007 ,, כ"ג בתמוז התשס"ז163 הצעות חוק – הכנסת 244 בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים (ד) רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת ,נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן או לקבלת גט, מצד המבקש בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים (ה) רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בענין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדיו זכאים להן על פי דין, כחוסר " תום לב 6 תיקון סעיף 4 – (ד) לחוק העיקרי6 בסעיף ;"ברישה, אחרי "כל אחד מבני הזוג" יבוא "ובטובת ילדיהם הקטינים )1( :) יבוא3( אחרי פסקה )2( " פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים )4(" 8 תיקון סעיף 5 – לחוק העיקרי8 בסעיף ;"ברישה, במקום "בפסק דין גירושין" יבוא "בפסק דין להתרת נישואין )1( ), בסופה יבוא "בהתחשב, בין היתר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר2( בפסקה )2( ";ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג :'גרסה ב ביטול החוק 1 – בטל1973–חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג אלא ביחס אחר מוצע להבהיר כי בקביעת היחס האמור תתחשב הערכאה המוסמכת גם בנכסים העתידיים של כל אחד מבני הזוג (כגון מוניטין, תארים מקצועיים, ניסיון מקצועי וקביעות בעבודה) ובכושר ההשתכרות של כל )) במדינות מערביות גוברת בחקיקה2(5 אחד מהם (סעיף ובפסיקה מגמה של התייחסות לפערים הכלכליים שבין בני הזוג בהליך פירוק הרכוש המשותף, בין היתר, במתן פיצוי חד פעמי או עתי לבן הזוג החלש פעמים רבות פערים אלה נובעים מכך שאחד מבני הזוג ויתר על התפתחותו המקצועית ועל יכולת ההשתכרות שבצדה, כדי לאפשר לבן הזוג האחר לעשות כן (ראו שחר ליפשיץ, "על נכסי עבר, על נכסי עתיד 627 )3(ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף", משפטים לד ) ואילך728 '(תשס"ה), בעיקר בעמ 'גרסה ב מוצע לבטל את חוק יחסי ממון משמעות ביטול החוק היא כי הדינים שגובשו בפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע , ובעיקר1974 לחלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו לפני שנת הלכת השיתוף, יחולו גם על זוגות שנישאו מאותה שנה ואילך במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית תבדוק הוועדה אם יש הצדקה לבטל את חוק יחסי ממון כולו או שמא ניתן לבטל רק חלק מהוראותיו, הנוגעות להסדר איזון המשאבים גם בתזכיר חוק יחסי ממון בין בני ,1995–זוג (תיקון – איזון המשאבים ודירת המגורים), התשנ"ה ), שגיבש משרד1995 בינואר1( מיום כ"ט בטבת התשנ"ה המשפטים, הוצעו שתי חלופות, שאחת מהן היא ביטול חוק יחסי ממון , מיכאל מלכיאור, זבולון אורלב, עתניאל שנלר, מנחם בן־ששון, מיכאל נודלמן, שלמה ברזניץ:חברי הכנסת ,רונית תירוש, שי חרמש, עמירה דותן, משה שרוני, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, אורית נוקד, רן כהן ,גדעון סער, דב חנין, זהבה גלאון, שלי יחימוביץ, נאדיה חילו, שרה מרום־שלו, אביגדור יצחקי ,לימור לבנת, מרינה סולודקין, יוסף ביילין, אבשלום וילן, חיים אורון, אבישי ברוורמן ,מיכאל איתן, עמיחי אילון, יורם מרציאנו, משה כחלון, יצחק זיו, ליה שמטוב קולט אביטל, סופה לנדבר, זאב אלקין ד ב ר י ה ס ב ר 9 7 2007 ,, כ"ג בתמוז התשס"ז163 הצעות חוק – הכנסת