הצעת חוק לקריאה הראשונה
11
* 2006–הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז
הגדרות
.1
– בחוק זה
;1 1957–"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
"הפסקה בעבודה" – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או
נוהג במקום העבודה;
"מושב לעבודה" – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו
לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם
אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
"מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי,
למעט מקום שהוראות סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[,
, חלות לגביו;2 1970–התש"ל
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
עבודה בישיבה
.2
מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך
העבודה, ככל שביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה.
חזקות
.3
, חזקה כי ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה בהתקיים אחד מהתנאים2 לענין סעיף
המפורטים להלן, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת:
מרבית הפעולות הנדרשות מן העובד ברוב שעות העבודה מאפשרות לעובד
(1)
;הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה
העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה; בפסקה זו, "עמדת עבודה
(2)
;קבועה" – מקום שיוחד לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו
מרבית הפעילות הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה אינה מחייבת תנועה
(3)
.מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום למקום
ישיבה בעת
הפסקה בעבודה
.4
, מעביד יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או2 בלי לגרוע מהוראות סעיף
ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה
בעבודה.
סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[,
)להלן – הפקודה(, שענינו רווחה לעובדים, קובע 1970-התש"ל
הוראות בדבר סידורי הרווחה שיש לקיים במפעל לטובת
העובדים, ובהן הוראות לענין מקומות ישיבה, הן בעת ביצוע
העבודה והן בעת הפסקה בעבודה. הוראות הפקודה חלות
על מפעלים בלבד, ועל כן עובדים המועסקים בענפי מסחר
ושירותים אינם זכאים מכוח חוק למקום ישיבה בעת ביצוע
העבודה או בעת הפסקה, ונאלצים לעתים לעמוד במשך
שעות ארוכות במהלך עבודתם. הצעת חוק הזכות לעבודה
, המתפרסמת בזה, באה לחייב את 2006–בישיבה, התשס"ז
המעביד להעמיד לרשות עובדים שאינם באים בגדר הוראות
הפקודה מקומות ישיבה, הן בעת ביצוע עבודה והן בעת
הפסקה בעבודה, ובכך לספק לעובדים אלה תנאים בסיסיים
במקום עבודתם, בדומה להוראות פרק ד' לפקודה.
בסעיף קבועות ההגדרות הדרושות לחוק המוצע,
1 סעיף
ובהן הגדרת מושב ראוי שעל המעביד להעמיד
לרשות העובד וכן הגדרת מקום העבודה שעליו יחולו
הוראות החוק המוצע
הוראות אלה באות לעגן את זכותם של
3- ו2 סעיפים
עובדים בענפי מסחר ושירותים לעבודה
בישיבה, בדומה להסדר החל על עובדים במפעל לפי
הפקודה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי בעבודה שביצועה
הרגיל מאפשר ישיבה, יחויב מעביד להעמיד לרשות עובדיו
מושב ראוי, בעל משענת גב ומאפיינים נוספים לשם התאמתו
לעובד ולעבודה, וכן הדום בשעת הצורך. כדי להבטיח את
זכותו של העובד לשבת בעת ביצוע העבודה, מוצע לקבוע
חזקה הניתנת לסתירה על ידי המעביד, שלפיה ביצועה
הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה; חזקה זו תתקיים אם
מרבית הפעולות הנדרשות מהעובד ברוב שעות העבודה
מאפשרות לעובד הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע
העבודה, אם העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה
שיוחדה לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו או
אם מרבית הפעילות הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה
אינה מחייבת תנועה מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום
למקום.
מוצע לחייב מעביד לספק לעובדים, נוסף על מושב
4 סעיף
לעבודה, גם כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי
משענת גב, לצורך ישיבה בעת הפסקה בעבודה, בדומה
לפקודה. 144 להוראות סעיף
(.2006 ביולי19) ; הועברו לוועדה ביום כ"ג בתמוז התשס"ו1194/17/ ו־פ872/17/הצעות חוק מס' פ
*
.63 'ס"ח התשי"ז, עמ
1
.337 ', עמ16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
2
* 2006–הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז
.1
– בחוק זה
הגדרות
;1 1957–"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
"הפסקה בעבודה" – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או
נוהג במקום העבודה;
"מושב לעבודה" – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו
לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם
אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
"מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי,
למעט מקום שהוראות סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[,
, חלות לגביו;2 1970–התש"ל
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
.2
מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך
העבודה, ככל שביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה.
עבודה בישיבה
.3
, חזקה כי ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה בהתקיים אחד מהתנאים2 לענין סעיף
המפורטים להלן, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת:
חזקות
מרבית הפעולות הנדרשות מן העובד ברוב שעות העבודה מאפשרות לעובד
(1)
;הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה
העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה; בפסקה זו, "עמדת עבודה
(2)
;קבועה" – מקום שיוחד לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו
מרבית הפעילות הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה אינה מחייבת תנועה
(3)
.מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום למקום
.4
, מעביד יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או2 בלי לגרוע מהוראות סעיף
ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה
בעבודה.
ישיבה בעת
הפסקה בעבודה
ד ב ר י ה ס ב ר
21.11.2006 ,, ל' בחשון התשס"ז120 – הצעות חוק הכנסת
* 2006–הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז
.1
– בחוק זה
הגדרות
;1 1957–"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
"הפסקה בעבודה" – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או
נוהג במקום העבודה;
"מושב לעבודה" – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו
לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם
אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום;
"מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי,
למעט מקום שהוראות סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה ]נוסח חדש[,
, חלות לגביו;2 1970–התש"ל
"השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
.2
מעביד יעמיד לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה ולא ימנע מעובד ישיבה במהלך
העבודה, ככל שביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה.
עבודה בישיבה
.3
, חזקה כי ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה בהתקיים אחד מהתנאים2 לענין סעיף
המפורטים להלן, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת:
חזקות
מרבית הפעולות הנדרשות מן העובד ברוב שעות העבודה מאפשרות לעובד
(1)
;הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה
העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה; בפסקה זו, "עמדת עבודה
(2)
;קבועה" – מקום שיוחד לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו
מרבית הפעילות הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה אינה מחייבת תנועה
(3)
.מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום למקום
.4
, מעביד יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או2 בלי לגרוע מהוראות סעיף
ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה
בעבודה.
ישיבה בעת
הפסקה בעבודה
ד ב ר י ה ס ב ר
21.11.2006 ,, ל' בחשון התשס"ז120 – הצעות חוק הכנסת
12
סמכות שיפוט
ותרופות
.5
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות
)א(
, והוא רשאי:4 ו־2 סעיפים
לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות
(1)
;הענין
ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
(2)
, רשאי הוא לחייב4 ו־2 מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים
)ב(
שקלים 20,000 את המפר, אף אם לא נגרם נזק, בתשלום פיצויי עונשין שלא יעלו על
200,000 חדשים; ואולם, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי עונשין שלא יעלו על
שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת העבירה או בנסיבותיה.
בינואר בכל שנה )בסעיף קטן זה – יום 1הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־
)ג(
העדכון(, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
זכות תביעה
.6
– יכול שתוגש בידי4 ו־2 תובענה בשל הפרת הוראות סעיפים
העובד;
(1)
ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון
(2)
;העובדים שהעובד חבר בו
ארגון העוסק בזכויות בעבודה, ובלבד שהעובד הסכים לכך.
(3)
שמירת זכויות
.7
,חל על העובד הסכם קיבוצי המסדיר את זכותו לעבודה בישיבה, יחול ההסכם האמור
ככל שיש בהוראותיו כדי להוסיף על זכויותיו של העובד לפי חוק זה.
תחולה על מעסיק
בפועל
.8
הוראות חוק זה יחולו, לענין מעביד ועובד, על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם
המועסק אצל מעסיק בפועל; בסעיף זה, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם
;3 1996–בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו
דין המדינה
.9
.לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל מעביד אחר
ביצוע ותקנות
.10
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני
מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
.11
. ימים מיום פרסומו60 תחילתו של חוק זה
מוצע להקנות לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית
5 סעיף
2 לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים
לחוק המוצע. בהתאם לכך, יהיה בית הדין רשאי לפסוק 4ו־
פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, וכן ליתן צו מניעה
או צו עשה לתיקון ההפרה, בדומה למקובל בחוקי עבודה
, וחוק שוויון 1954–אחרים, כגון חוק עבודת נשים, התשי"ד
.1988–ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
כדי להרתיע מעבידים ולעודד עובדים לעמוד על
זכויותיהם לפי החוק המוצע, יהיה בית הדין לעבודה רשאי
לחייב מעביד גם בתשלום פיצויי עונשין, אף אם לא נגרם כל
נזק, בשל הפרת הוראות החוק. פיצויים כאמור אינם משקפים
הערכה של הנזק שנגרם לעובד, שכן הם אינם נשענים על
בסיס מרפא או מתקן, אלא על בסיס עונשי והרתעתי )ע"א
עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום 140/00
ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח', פ"ד
(.486 (4)נח
מוצע לקבוע כי העובד, ארגון העובדים היציג
6 סעיף
במקום העבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר
בו אם לא קיים ארגון יציג, יוכלו להגיש תובענה לבית הדין
לחוק המוצע. 4 ו־2 לעבודה בשל הפרת הוראות סעיפים
נוסף על כך, מוצע כי גם ארגון העוסק בזכויות בעבודה יוכל
להגיש תובענה כאמור, אם העובד הסכים לכך.
מוצע להרחיב את תחולת החוק המוצע
9 עד7 סעיפים
המוצע( 9 כך שיחול הן על המדינה )סעיף
המוצע(. 8 והן על העסקה באמצעות קבלני כוח אדם )סעיף
כמו כן, הוראותיו של החוק המוצע באות להוסיף על זכויות
עובדים מכוח הסכמים קיבוציים לענין מקומות ישיבה
המוצע(.7 )סעיף
.201 'ס"ח התשנ"ו, עמ
3
חברי הכנסת: שלי יחימוביץ, מרינה סולודקין, גדעון סער, זבולון אורלב
סודר בכנסת, והודפס במדפיס הממשלתי
ISSN 0334-3030
שקלים חדשים1.46 המחיר
ד ב ר י ה ס ב ר
21.11.2006 ,, ל' בחשון התשס"ז120 – הצעות חוק הכנסת
ד ב ר י ה ס ב ר
21.11.2006 ,, ל' בחשון התשס"ז120 – הצעות חוק הכנסת