הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2007 בנובמבר28 344 י"ח בכסלו התשס"ח עמוד 236 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2007-הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח 236 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2007-הצעת חוק מערכות תשלומים, התשס"ח פרק א': הגדרות הגדרות  .1 - בחוק זה ; הוראה להעברת כספים- ""הוראת תשלום כללי   מערכות תשלומים בטוחות ויעילות הן קריטיות לתפקוד היעיל של המערכת הפיננסית. לבנקים מרכזיים תפקיד חיוני במערכות תשלומים, ובמסגרת זו הם אחראים, בדרך כלל, לפעילותן הסדירה של מערכות התשלומים השונות. אין כיום הסדרה ממצה ופורמלית לגבי מערכות תשלומים, בכלל, ולגבי מערכת ההעברות ,הבין–בנקאיות שבה נסלקים סכומים גבוהים מדי יום בפרט. בעקבות המלצות של קרן המטבע הבין–לאומית והבנק העולמי, שקבעה סטנדרטים בין–לאומיים בנושא 2002 מערכות תשלומים, החליט נגיד בנק ישראל בדצמבר על רפורמה במערך התשלומים בישראל, לצורך התאמת מערכות התשלומים המקומיות לסטנדרטים אלה. במסגרת רפורמה זו הוחלט על הקמת מערכת חדשה לתשלומים ולסליקה של מטבע ישראלי, שבה ישתתפו הבנקים Real Time Gross( וייסלקו תשלומים גדולים בזמן אמת או מערכת זיכויים והעברות בזמןSettlement- RTGS מערכת זה"ב). מערכות כמו זו או- זה"ב) (להלן- אמת דומות לה פועלות בהצלחה זה כמה שנים ברוב המדינות המפותחות. במקביל להקמת מערכות זיכויים והעברות בזמן אמת במדינות שונות, ובמסגרת יוזמות בין–לאומיות לשמירת ,היציבות הפיננסית באמצעות חיזוק התשתית הפיננסית ועדת מערכות תשלומים וסליקה (להלן2001 פרסמה בשנת ) שבחסות הבנק להסדרי סליקה בין–לאומייםCPSS - עשרה עקרונות ליבה, המיועדים לקביעת סטנדרטים למערכות תשלומים וסליקה בעלות חשיבות מערכתית ,)systemically important payment system( גבוהה במטרה להבטיח את יציבותן, ולמזער את הסיכונים במערכות אלה. הוועדה סקרה את הסיכונים השונים שמערכות תשלומים חשופות אליהם. נהוג לסווג את הסיכונים הסיכון שמשתתף- ) סיכון אשראי1( :לחמש קטגוריות במערכת תשלומים לא יוכל למלא את חיוביו הכספיים - ) סיכון נזילות2( ;במועדם או אף במועד מאוחר יותר הסיכון שלמשתתף לא יהיו די כספים למלא את חיוביו ;במועדם, אף על פי שייתכן שיוכל למלאם בעתיד ) סיכון משפטי, שמשמעותו שמסגרת משפטית בלתי3( ) סיכון תפעולי4( ;מספקת גורמת לסיכוני אשראי או נזילות הסיכון שגורמים כמו כשלים טכניים או טעויות בתפעול- ) סיכון5( ;המערכת יגרמו או יגבירו סיכוני אשראי ונזילות הסיכון שכשל של אחד מהמשתתפים במערכת- מערכתי התשלומים במילוי חיוביו, או הפרעה במערכת התשלומים יגרמו כשלים בכלל המערכת הפיננסית ויתפשטו לשווקים פיננסיים אחרים. מטרת החוק המוצע לעגן את ההוראות הנדרשות לצורך מזעור הסיכונים כאמור ולצורך הקניית ודאות משפטית, במטרה להבטיח את יציבותן של מערכות התשלומים. ,במדינות רבות (כמו מדינות האיחוד האירופי ארה"ב, קנדה, דרום אפריקה, סינגפור והונג קונג) קיים חוק המסדיר את נושא מערכות תשלומים, מגדיר את תפקידו של הבנק המרכזי ביחס למערכות אלה, וקובע את ההוראות החוקיות המתאימות כדי להבטיח שהוראות תשלום במערכות תשלומים מסוימות יהיו סופיות וודאיות. מוצע לחוקק חוק דומה אשר תואם את הנורמות המקובלות במדינות אלה. בהצעת החוק מוצע להחיל על מפעילי מערכות תשלומים חובות שמטרתן להבטיח את יציבותן ותפקודן היעיל של מערכות התשלומים לצורך הפחתת הסיכון המערכתי העלול להיווצר כתוצאה מפעילות בלתי תקינה של מערכות אלה. לאור חשיבותן של מערכות התשלומים, מוצע לקבוע כי הן יהיו נתונות לבקרה של בנק ישראל, וכי הנגיד) יוקנו לשם כך סמכויות- לנגיד בנק ישראל (להלן מתאימות, ובין השאר, סמכות לתת הוראות למפעיל המערכת וסמכות לקבלת מידע. כמו כן, יוסמך הבנק לתת אשראי תוך יומי למשתתף במערכת כאמור, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד ביטחונות. ,כמו כן מוצע לקבוע מדרג ביחס למערכות תשלומים כאשר על מערכות שפעילותן חיונית לכלל מערך התשלומים במשק ופעילותן באופן בלתי תקין עלולה לחשוף את מערך התשלומים לסיכון, תקוים בקרה בידי מערכת מבוקרת). מערכות מבוקרות - בנק ישראל (להלן כאמור, אשר פעילותן חיונית גם ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל, ואשר נוסף על כך, לשם שמירה על יציבות כאמור קיימת חשיבות שיחולו עליהן הוראות המוצע) והגנות מסוימות14 לעניין סופיות התשלום (סעיף המוצע), יוכרזו כמערכות15 במקרה של הליכי פירוק (סעיף ).designated system( מבוקרות מיועדות ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 237 ;1‏1954- לחוק בנק ישראל, התשי"ד8 נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף- ""הנגיד ;2‏1968- חוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""חוק ניירות ערך ; הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים- ""כללי מערכת ;א לחוק ניירות ערך50 מסלקה כהגדרתה בסעיף- ""מסלקת הבורסה מערכת שבה מתקבלות, מועברות או מבוצעות הוראות תשלום- ""מערכת תשלומים ;בין משתתפי המערכת, שכולם או חלקם, מחזיקים חשבון בבנק ישראל ;2 מערכת תשלומים שהוכרזה לפי סעיף- ""מערכת מבוקרת ;3 מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי סעיף- ""מערכת מבוקרת מיועדת ; מי שאחראי לתפעול מערכת תשלומים- "מפעיל", של מערכת תשלומים מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות- "משתתף", במערכת תשלומים במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת. פרק ב': הכרזה על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת הכרזה על מערכת מבוקרת  .2 (א)  הנגיד רשאי להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת הבורסה, כמערכת :מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה )  פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;1( ,)  קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין2( .עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק ויובהר כי בכוונת בנק ישראל להכריז, מיד עם חקיקת החוק המוצע, על שתי מערכות תשלומים כמערכות CLS . בנקCLS מערכת זה"ב ובנק- מבוקרות מיועדות הוקם, במקור, במטרה להפחית את סיכון הסליקה במטבע חוץ, שהוא הסיכון שקיים בעסקה המורכבת מרכישה של מטבע מסוג מסוים ומכירה של מטבע מסוג אחר. בעסקה מסוג זה קיים סיכון שהמטבע הנמכר ישולם, אך הוקם כדי להפחיתCLS המטבע הנרכש לא יתקבל. בנק מטבעות. 15–סיכון זה והוא נותן כיום שירותי סליקה ל והיכולת לבצעCLS–שילוב השקל החדש במסגרת ה ,באמצעותו עסקאות בין השקל החדש לבין מטבע חוץ יקנה יתרונות משמעותיים במונחים של הפחתת סיכונים CLS במערכת הפיננסית של ישראל. ההכרזה על בנק כמערכת מבוקרת מיועדת, תספק מענה לסיכונים ולחוסר הוודאות שבסליקת עסקאות במטבע חוץ, ובעיקר עסקאות בין השקל החדש לבין מטבע חוץ.   החוק המוצע דן במערכות תשלומים באופן כללי, 1 סעיף אם כי ההוראות המיוחדות בו, לעניין סופיות ), כפי שיוצע להלן, יחולו רק15– ו14 ופשיטת רגל (סעיפים . על פי 3 על מערכות מבוקרות מיועדות שהוכרזו לפי סעיף המוצע בסעיף ההגדרות, "מערכת תשלומים" היא מערכת שבה מתקבלות, מועברות או מבוצעות הוראות תשלום ;בין גופים, שחלקם או כולם מחזיקים חשבון בבנק ישראל CLS–כאמור, בשלב זה מתוכנן שמערכת הזה"ב ומערכת ה יוכרזו כמערכת מבוקרת מיועדת.   מאחר שמערכות תשלומים יציבות ויעילות2 סעיף , חיוניות לכלל מערך התשלומים במשק ולפעילות הפיננסית והמוניטרית, מוצע לקבוע כי בהתקיים תנאים מסוימים תהיה מערכת תשלומים כפופה לבקרה של הבנק המרכזי. הדבר ודאי נכון במערכת אשר סולקת סכומים גבוהים של תשלומים במשק ואשר משתתפים בה מספר רב של גורמים פיננסיים. כשל של המערכת, קרי אי יכולתו של אחד המשתתפים לעמוד בהתחייבויותיו כלפי משתתף אחר במערכת עלול להביא ל"אפקט דומינו" ולאי עמידה בהתחייבויות של משתתפים אחרים, דבר העלול לפגוע במשק בכללותו. סיכון זה מחייב התערבות ובקרה מצד הבנק המרכזי כדי לוודא שסיכון זה לא יתממש. לפיכך, מוצע בסעיף קטן (א) להקנות לנגיד בנק ישראל את הסמכות להכריז על מערכת תשלומים מסוימת כ"מערכת מבוקרת" אם פעילותה חיונית לכלל מערך התשלומים במשק ופעילותה באופן בלתי תקין עלולה לחשוף את מערך התשלומים לסיכון. הכרזה כאמור תאפשר בקרה של בנק ישראל על המערכת בהתאם להוראות החוק המוצע. א לחוק50 עוד מוצע שמסלקות, כהגדרתן בסעיף ) חוק ניירות ערך- (להלן1968-ניירות ערך, התשכ"ח .164 '  ס"ח התשי"ד, עמ1 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ  2 ;1‏1954- לחוק בנק ישראל, התשי"ד8 נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף- ""הנגיד ;2‏1968- חוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""חוק ניירות ערך ; הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים- ""כללי מערכת ;א לחוק ניירות ערך50 מסלקה כהגדרתה בסעיף- ""מסלקת הבורסה מערכת שבה מתקבלות, מועברות או מבוצעות הוראות תשלום- ""מערכת תשלומים ;בין משתתפי המערכת, שכולם או חלקם, מחזיקים חשבון בבנק ישראל ;2 מערכת תשלומים שהוכרזה לפי סעיף- ""מערכת מבוקרת ;3 מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי סעיף- ""מערכת מבוקרת מיועדת ; מי שאחראי לתפעול מערכת תשלומים- "מפעיל", של מערכת תשלומים מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות- "משתתף", במערכת תשלומים במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת. פרק ב': הכרזה על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת   .2 (א)  הנגיד רשאי להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת הבורסה, כמערכת :מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה הכרזה על מערכת מבוקרת )  פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;1( ,)  קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין2( .עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 238 ,(ב)  הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מערכת מבוקרת כאמור תהיה רשאית לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד. הכרזה על מערכת מבוקרת מיועדת  .3 הנגיד רשאי להכריז על מערכת מבוקרת כמערכת מבוקרת מיועדת, לצורך החלת : על אותה מערכת, בהתקיים כל אלה15– ו14 הוראות סעיפים )  פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;1( )  קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה2( ;)1( לפגוע ביציבות כאמור בפסקה על המערכת, לצורך שמירה על15– ו14 )  קיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים3( .)1( יציבות כאמור בפסקה שיקולים להכרזה  .4 ,3– ו2 בבואו להכריז על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת, לפי סעיפים :רשאי הנגיד להתחשב, בין השאר, באלה )  הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, 1( ;ביום רגיל )  המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;2( ;)  מספר המשתתפים במערכת3( ;)  היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת הבורסה4( .)  מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי5( דרישת מידע לצורך הכרזה  .5 הנגיד או מי שהסמיך לכך, רשאי לדרוש ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת .3– ו2 כאמור כל מידע הדרוש לו לשם הכרזה לפי סעיפים מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב- (נכון להיום בע"מ ומסלקת מעוף בע"מ), לא ייכללו בהגדרת מערכת תשלומים לעניין הסעיף המוצע, זאת מאחר שסמכות הפיקוח על יציבותן ועל תפעולן התקין נתונה בידי רשות ניירות ערך. כהשלמה לכך מוצע לתקן את חוק ניירות ערך המוצע.24 בהתאם, כמפורט בסעיף בסעיף קטן (ב) מוצע להסמיך את הנגיד להכריז על מערכת תשלומים מבוקרת גם אם היא פועלת מחוץ לישראל, זאת כדי לאפשר הכרזה על מערכות שפעילותן חשובה למשק הישראלי, הגם שהם מנוהלות מחוץ . הוראת חוק המאפשרת להכריז על CLS–לישראל, כגון ה כמערכת שחלות עליה הוראות לענייןCLS–מערכת ה סופיות התשלום והגנות מסוימות בהליכי פירוק (כמפורט המוצעים) קיימת גם במדינות אחרות15– ו14 בסעיפים . מערכת כאמור CLS–שהמטבע המקומי שלהן נסלק ב תהיה רשאית לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיקבע הנגיד, וזאת כדי לאפשר את סליקת מטבע השקל החדש חייבCLS–, שכן התשלום בשקלים לCLS–במערכת ה להיעשות באמצעות מערכת הזה"ב, דבר המחייב חשבון בבנק ישראל. CLS–של ה  מוצע להסמיך את הנגיד להכריז על מערכת 3 סעיף , כמערכת2 מבוקרת, שהוכרזה לפי סעיף מבוקרת מיועדת, אם נוסף על קיומם של התנאים הקבועים (א) מתקיימים בה גם תנאים אלה: פעילותה2 בסעיף של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל, פעילותה באופן בלתי תקין עלולה לסכן את היציבות כאמור וקיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים בעניין סופיות התשלום ובעניין הליכי פירוק על15– ו14 מערכת זו לצורך שמירה על היציבות כאמור (ראו גם דברי המוצעים).15– ו14 הסבר לסעיפים כאמור, בשלב זה מתוכנן שמערכת הזה"ב ומערכת יוכרזו כמערכות מבוקרות מיועדות. CLS–ה   מוצע לקבוע את השיקולים המרכזיים שאותם4 סעיף 2 על הנגיד לשקול טרם הכרזה לפי סעיפים המוצעים. השיקולים המנויים בסעיף זה מצביעים 3–ו על חשיבות המערכת ורגישותה למערך התשלומים במשק וליציבותו, והם דומים לאלה אשר מעוגנים בחקיקה דומה במדינות אחרות, כמו בהונג קונג, באנגליה, בדרום אפריקה ועוד.   מוצע להסמיך את הנגיד לדרוש מידע ממפעיל 5 סעיף מערכת תשלומים או ממשתתף במערכת לצורך החלטה אם יש להכריז על המערכת כמערכת מבוקרת או כמערכת מבוקרת מיועדת. ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 239 ביטול הכרזה  .6 , אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים3 או2 הנגיד רשאי לבטל הכרזה לפי סעיפים ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת15 שבשלהם ניתנה הכרזה; הביטול ייכנס לתוקפו הודעה על כך. פרסום ברשומות  .7 תפורסם6 ועל ביטול הכרזה לפי סעיף3– ו2 הודעה על הכרזה לפי סעיפים ברשומות. פרק ג': בקרה חובות של מפעיל מערכת מבוקרת  .8 מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת :לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה )  גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, 1( ובכלל זה לעניין המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי ;פירוק, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים )  הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;2( ,)  קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת3( ;למניעתם ולהגבלתם )  קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חרום;4( .)  העדר הסדרים אשר תוצאתם היא יתרון תחרותי בלתי הוגן למערכת5( סמכות בקרה  .9 בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור ; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת10 בסעיף נאותות כללי המערכת.  מוצע לקבוע, כי אם חדל להתקיים תנאי מן 6 סעיף התנאים שבשלהם ניתנה הכרזה על מערכת תשלומים כעל מערכת מבוקרת או כעל מערכת מבוקרת ), רשאי3– ו2 מיועדת (קרי התנאים הקבועים בסעיפים יהיה הנגיד לבטל את ההכרזה. ביטול ההכרזה כאמור ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת15 ייכנס לתוקפו הודעה על כך. יצוין, כי אין בביטול הכרזה על מערכת תשלומים כמערכת מבוקרת מיועדת כדי לפגוע בסופיות ,התשלומים שבוצעו במערכת, לפי כללי אותה מערכת בטרם ביטול ההכרזה.   מאחר שלהכרזה על מערכת כמערכת מבוקרת7 סעיף או כמערכת מבוקרת מיועדת יש חשיבות גם למקבלי השירות ממשתתפי המערכת, הן לעניין הבקרה עליה, ובעיקר לעניין החלת ההוראות בעניין סופיות ,, ולעניין הליכי פירוק14 פעולת התשלום, כאמור בסעיף , מוצע כי הודעה על הכרזה ועל ביטול15 כאמור בסעיף הכרזה תפורסם ברשומות. , מפעיל המערכת הוא1  לפי המוצע בסעיף8 סעיף הגוף אשר אחראי לתפעול המערכת. קיימות מערכות אשר מופעלות בידי גוף פרטי וכאלה המופעלות בידי גוף שלטוני. מאחר שפעילותן של מערכות מבוקרות באופן בלתי תקין עלולה לסכן את מערך התשלומים במשק, יש מקום להגדיר בחוק את חובותיו של מפעיל המערכת. מוצע שהחובות המוטלות על מפעיל מערכת מבוקרת ,יתמקדו במזעור הסיכון הקיים באותה מערכת, בין השאר בדרך של קביעת כללים לאותה מערכת המחייבים את המשתתפים בה. מוצע שכללים אלה יתייחסו, בין השאר, למקרה של פתיחה בהליכי פירוק נגד משתתף, לאמצעים לניהול סיכונים במערכת ולאמצעים לאכיפת כללי המערכת על המשתתפים, לרבות הטלת קנסות. יודגש, כי חובות אלה חלות רק על מפעיל במערכת תשלומים אשר הנגיד הכריז עליה כמערכת מבוקרת.   מוצע להסמיך את בנק ישראל לבצע בקרה על 9 סעיף מערכת תשלומים מבוקרת. פעולת הבקרה מתמקדת בזיהוי סיכונים פוטנציאליים, שהפעלתה של מערכת תשלומים עשויה להציב, ונקיטת צעדים לסילוק או לשליטה בסיכונים אלה. זאת באמצעות בחינת העמידה בדרישות המוטלות על המערכת ובחינת הכללים שעל פיהם היא פועלת. פעולת הבקרה של בנק ישראל על מערכות תשלומים שהוכרזו כמבוקרות היא חלק מאחריותו הרחבה להסדיר את מערך התשלומים במשק ולהבטיח יציבות מוניטרית ופיננסית.   .6 , אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים3 או2 הנגיד רשאי לבטל הכרזה לפי סעיפים ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת15 שבשלהם ניתנה הכרזה; הביטול ייכנס לתוקפו הודעה על כך. ביטול הכרזה   .7 תפורסם6 ועל ביטול הכרזה לפי סעיף3– ו2 הודעה על הכרזה לפי סעיפים ברשומות. פרסום ברשומות פרק ג': בקרה   .8 מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת :לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה חובות של מפעיל מערכת מבוקרת )  גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, 1( ובכלל זה לעניין המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי ;פירוק, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים )  הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;2( ,)  קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת3( ;למניעתם ולהגבלתם )  קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חרום;4( .)  העדר הסדרים אשר תוצאתם היא יתרון תחרותי בלתי הוגן למערכת5(   .9 בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור ; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת10 בסעיף נאותות כללי המערכת. סמכות בקרה ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 240 בחינת היציבות והיעילות של מערכת מבוקרת .10 :(א)  יציבותה של מערכת מבוקרת תיבחן לצורך פרק זה, בין השאר, על פי אלה )  אמינות המערכת;1( ;)  הנגישות למערכת2( ;)  שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו3( תוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד- )  במערכת מבוקרת מיועדת4( ,)(א14 ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים. (ב)  יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן לצורך פרק זה, בין השאר, על פי אלה: )  מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;1( )  העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים2( ;שהמערכת מספקת למשתתפים )  סבירות התנאים לקבלת משתתף למערכת.3( הוראות למפעיל מערכת מבוקרת.11(א)  ראה הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת אינו מקיים חובה מחובותיו לפי , רשאי הוא, לאחר שנתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת הזדמנות לטעון8 סעיף את טענותיהם, להורות לו לקיים את החובה האמורה, באופן שיורה ובתוך תקופה ,8 שיורה, ובין השאר להורות לו להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף או להפעיל את המערכת בהתאם להוראות הסעיף האמור. (ב)  לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יפרסם הודעה על כך ברשומות, והכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בהודעה כאמור.  מוצע לקבוע אמות מידה שעל פיהן תיבחן10 סעיף . יציבות מערכת מבוקרת ויעילותה בין אמות המידה לבחינת יציבות המערכת מוצע למנות את אמינות המערכת: הכוונה, למשל, ליכולת של המערכת לעמוד בעומס של הוראות, היקף התקלות בה ויכולתה להתאושש במהירות; מידת השליטה על כך, למשל, קיומם של ממשקי תקשורת- הנגישות למערכת שיאפשרו העברת הוראות תשלום ומסרים אחרים; שלמות המידע שבמערכת ואבטחתו; ובמערכת מבוקרת מיועדת אף תוכנם של כללים המסדירים מתי תיחשב הוראת- .סליקה כפירעון חיוב כספי עוד מוצע שיעילות המערכת תיבחן, בין השאר, על פי מהירות ביצוע הוראת תשלום והעלות הכוללת למשתתף במערכת.  כהוראה משלימה לסמכות הבקרה שבסעיף 11 סעיף , ומשמצא הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת9 , מוצע לתת בידיו8 אינו מקיים חובה מחובותיו לפי סעיף סמכות להורות למפעיל המערכת לקיים את החובה ,האמורה, באופן ובתוך תקופה שיורה; כך, בין השאר אם מצא שכללי מערכת מבוקרת מסוימת אינם מספקים , רשאי הנגיד להורות8 ואינם עונים על הדרישות שבסעיף למפעיל המערכת לתקן את כללי אותה מערכת. בטרם יורה הנגיד כאמור, מוצע כי ייתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת, הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין זה. במערכת מבוקרת מיועדת יש חשיבות גדולה לקיומם של כללי מערכת ולתוכנם. היה ולא קיים מפעיל מערכת מבוקרת מיועדת הוראה שניתנה לו בידי הנגיד להתקין כללים או לשנותם, מוצע ליתן בידי הנגיד כלי נוסף על העיצום הכספי ולהסמיכו לתקן את הכללים ולפרסם ברשומות הודעה על שינוי הכללים. הודעה כאמור תהא קונסטיטוטיבית ובמועד שייקבע בהודעה ישתנו כללי המערכת כאמור בהודעה. ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 241 דיווח ומידע.12 הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת הבורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן ,והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לביצוע ההוראות לפי חוק זה. פטור.13 הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל  מפעיל  המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את  מפעיל המערכת ואת 14 משתתפי המערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות סעיפים ; הודעה על פטור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.15–ו פרק ד': סופיות התשלום והליכי פירוק של משתתף סופיות התשלום.14 (א)  התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא- יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.  כדי שבנק ישראל יוכל לבצע את תפקידו לערוך 12 סעיף בקרה על מערכת מבוקרת, מוצע להקנות לנגיד סמכות לדרוש מידע ודיווח ממפעיל המערכת וממשתתף בה. המידע יכול שיהיה כללי, למשל לעניין סכומן של הוראות תשלום שהתקבלו במערכת או לעניין כללי המערכת, ויכול שיהיה לגבי משתתף מסוים או על מקבל שירות מסוים ממשתתף כאמור. יחד עם זאת מוצע לקבוע כי מידע העשוי לחשוף את זהותו של מקבל שירות מסוים ממשתתף במערכת, לא יידרש אלא אם כן החשיפה חיונית לביצוע הוראות החוק המוצע. עוד מוצע להחריג מסלקה ,א לחוק ניירות ערך, מתחולת הסעיף50 כהגדרתה בסעיף בשל כך שהמסלקה תהא נתונה, בהתאם לתיקון המוצע ) להצעת החוק, לבקרה של רשות ניירות ערך.2(24 בסעיף  מוצע להסמיך את הנגיד לפטור מערכת 13 סעיף , את מפעיל2 תשלומים שהוכרזה לפי סעיף ,המערכת ואת משתתפיה מהוראות החוק, כולן או חלקן היה והוכח להנחת דעתו שרשות אחרת, אשר לה סמכויות ,דומות לאלה המוקנות בחוק המוצע לנגיד ולבנק ישראל מקיימת בקרה נאותה על המערכת ועל מי שמפעיל את המערכת. יחד עם זאת מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן לפטור , שכן המשמעות15– ו14 מערכת כאמור מהוראות סעיפים . בהתאם להוראות הסעיף 3 היא ביטול הכרזתה לפי סעיף CLS–המוצע יוכל למשל הנגיד לפטור את מערכת ה מחלק מהוראות החוק המוצע, ובעיקר מן הכפיפות לבקרה של בנק ישראל עליה, שכן מערכת זו מפוקחת בידי רשות הפיקוח על השירותים הפיננסיים באנגליה.  אחד המאפיינים הבסיסיים ביותר של מערכת 14 סעיף ,מבוקרת מיועדת הוא סופיות התשלום, וזה אמנם, אחד מעקרונות הליבה של מערכות תשלומים בעלות חשיבות סיסטמית גבוהה, כפי שפורסמו בידי .CPSS–ה הכוונה בסופיות היא, ראשית, שהוראה שניתנה היא בלתי חוזרת החל במועד מסוים. כדי לאפשר פעילות שוטפת של המערכת, קיימת חשיבות מיוחדת לכך שלא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת מיועדת לשנות את הרישומים במערכת או לתקן רטרואקטיבית ) לאחר המועד שבו נקבע כיto unwind( את הרישומים הוראה היא בלתי חוזרת. נוסף על כך, יש לוודא שלא ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע הוראת תשלום, אך זאת כל עוד מפעיל המערכת ביצע את הוראת התשלום לפי כללי המערכת. למען הסר ספק, מוצע להבהיר, שכל האמור לעיל נכון לא רק להוראת התשלום עצמה, שהתקבלה במערכת כאמור, אלא גם לביצועה וכן לתשלום למפעיל לצורך ביצוע ההוראה. יובהר, כי אין משמעות ההוראה שלא ניתן לבטל את העסקה העיקרית ;בין שני המשתתפים במערכת, שביניהם מועברים הכספים במקרה כזה, שבו בוטלה העסקה העיקרית שבשלה הועברה הוראת תשלום במערכת, נותן התשלום רשאי ליתן הוראה נגדית חדשה לשם ביטול תוצאות הוראת התשלום המקורית. נוסף על ההוראה בדבר סופיות שפורטה לעיל, שהיא )טכנית בעיקרה, ואשר מוצאת את ביטויה בסעיף קטן (א המוצע, יש מערכות מבוקרות מיועדות שקבעו, לצורך .12 הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת הבורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן ,והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לביצוע ההוראות לפי חוק זה. דיווח ומידע .13 הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל  מפעיל  המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את  מפעיל המערכת ואת 14 משתתפי המערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות סעיפים ; הודעה על פטור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של בנק ישראל.15–ו פטור פרק ד': סופיות התשלום והליכי פירוק של משתתף .14 (א)  התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא- יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת. סופיות התשלום ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 242 (ב)  התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי ,חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל. הליכי פירוק.15 משתתף בהליכי- (א)  ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו פירוק (בפרק זה פירוק), יודיע על כך המפרק, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל ,המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור. , לא יחול לגבי פעולות3‏1983- לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג268 (ב)  סעיף תשלום שמשתתף בהליכי פירוק הוא צד להם, שנעשו בטרם מתן צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בהעדר תום לב או בלא תמורה. (ג)  מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה ,מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל אודות מתן צו הפירוק (א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור. 14 לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף יציבותן, הוראות בדבר סופיות מהותית. משמעות ההוראה בדבר סופיות מהותית היא, שבמועד שנקבע בכללי המערכת ייחשב החיוב נושא הוראת התשלום כחיוב שקוים על ידי המשתתף נותן ההוראה כלפי המשתתפים האחרים במערכת. כדי לתת תוקף להוראה כאמור גם כלפי צדדים שלישיים, מוצע לקבוע במפורש בחוק, כי מי שהעביר הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, חיובו ייחשב כמקוים במועד שבו על פי כללי אותה מערכת )נקבע שרואים את החיוב כחיוב שקוים (סעיף קטן (ב המוצע). הואיל והוראה כאמור כוחה יפה גם כלפי צדדים שלישיים, מוצע כי תוקפה יותנה בפרסום הודעה ברשומות לעניין המועד האמור; בנוסף, כדי שמידע זה יהיה נגיש לציבור, מוצע שההודעה על המועד תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל. פירוק של משתתף במערכת- ) לסעיף קטן (א 15 סעיף מבוקרת מיועדת עלול לפגוע במערכת בכללותה. לפיכך, יש חשיבות לכך שמפעיל המערכת ידע, בהקדם האפשרי, על מתן צו פירוק כאמור. לפיכך מוצע, בסעיף קטן (א), לחייב את המפרק להודיע על מתן להודיע על- צו הפירוק לבנק ישראל, ואת בנק ישראל מתן צו הפירוק למפעיל המערכת. ,] לפקודת החברות[נוסח חדש268 סעיף- )לסעיף קטן (ב פקודת החברות) קובע כי "כל- (להלן1983-התשמ"ג עסקה בנכסי החברה וכל העברת מניות או שינוי במעמדם , בטלים- של חברי החברה, שנעשו לאחר תחילת הפירוק )(א265 זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת". סעיף לפקודת החברות קובע כי "פירוקה של חברה בידי בית המשפט ייחשב כאילו התחיל ביום שבו הוגשה בקשת הפירוק". מהסעיפים האמורים עולה כי עסקאות אשר בוצעו ,לאחר מועד הגשת בקשת הפירוק ייחשבו כבטלות, אם בסופו של דבר, יינתן צו פירוק נגד המשתתף. תחולה רטרואקטיבית כאמור של כלל הבטלות, לגבי ,"עסקאות אשר נעשו "לאחר תחילת פירוקה של חברה נופלת בגדר "סיכון משפטי", העומד בסתירה מובהקת . מצב דברים CPSS–לעקרונות הליבה שפורסמו בידי ה ,זה, ובפרט חובת ההשבה הנגזרת מכלל בטלות כאמור עלול לגרור "תגובת שרשרת". תגובה שרשרת כזו טומנת ), אשר יש בו כדיSystemic Risk( בחובה סיכון מערכתי לסכן את יציבותם של משתתפים נוספים, מעבר לאותו משתתף אשר לגביו הוצא צו הפירוק. בהתחשב בשיעור הכספי הניכר של העסקאות הנסלקות במערכת שהוכרזה כמערכת מבוקרת מיועדת, עלולה תגובת השרשרת לפגוע ביציבות המוניטרית והפיננסית בישראל. ,כדי להתגבר על הבעיה האמורה, מוצע לקבוע לפקודת החברות לא יחול לגבי268 בסעיף קטן (ב), כי סעיף ,פעולות תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, שהמשתתף שניתן נגדו צו פירוק, צד להן, ואשר בוצעו בטרם מתן צו הפירוק. עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור, אם נוכח כי זו ניתנה בהעדר תום לב או בלא תמורה. קל וחומר שבית המשפט יהיה רשאי להורות על ביטול פעולות כאמור שיש בהן משום העדפת מרמה. .761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש  3 ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 243 (ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת14 (ד)  על אף הוראות סעיף מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי המפרק, אלא אם כן :מתקיימים שניים אלה )  במועד מתן צו הפירוק נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, 1( ;)(ב14 כאמור בסעיף )  המשתתף העביר למפעיל המערכת, בטרם מתן צו הפירוק, את מלוא 2( .התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום (ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל14 (ה)  נחשב חיוב לפי הוראות סעיף המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב. (א). 14 (ו)  הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף (ז)  אין במתן צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו ,של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן צו הפירוק את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו. כדי לשמור על עקרון השוויון- )לסעיפים קטנים (ג) עד (ה בין הנושים במסגרת הליכי פירוק, מוצע לסייג בסעיף )(ב14 קטן (ד) המוצע את הוראת הסופיות הקבועה בסעיף המוצע, ככל שהיא מתייחסת להליכי פירוק, ולקבוע, כי הוראת תשלום לא תחשב לסופית כלפי המפרק, גם אם לפי כללי המערכת במועד צו החיוב רואים את החיוב של המשתתף שלגביו ניתן צו הפירוק כחיוב שקוים, אלא אם כן בטרם מתן צו הפירוק הועבר התשלום מהמשתתף אל מפעיל המערכת. נוסף על כך, וכדי לסייע, מבחינה טכנית, בשמירת )עקרון השוויון בין הנושים, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג המוצע, כי מפעיל המערכת לא יבצע הוראות שניתנו לפני צו הפירוק לאחר תום היום שבו ניתן צו הפירוק, או לאחר תום שעה מהרגע שנמסרה לו הודעה מבנק ישראל על צו הפירוק, לפי המוקדם; בוצעה הוראה לאחר המועד האמור, לא תחול לגביה הוראת הסופיות הקבועה בסעיף (א) המוצע. יש להבהיר, שאין המשמעות שלא יהיה ניתן 14 לדרוש השבה מהמשתתף שלו הועבר התשלום במהלך התקופה שבין מתן צו הפירוק ועד תום היום שבו ניתן צו הפירוק, או תום שעה מהרגע שנמסרה לו הודעה מבנק ישראל על צו הפירוק, לפי המוקדם, ואולם לא תחול חובה על מפעיל המערכת להפסיק לבצע את ההוראות בטרם חלוף תקופה זו. עם זאת ועל אף האמור לעיל, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ה) כי מפעיל המערכת יהא רשאי להמשיך ולבצע הוראת תשלום שניתנה בטרם מתן צו הפירוק, אם, בהתאם )(ב14 לכללי המערכת היא נחשבת סופית כאמור בסעיף במועד צו הפירוק, ובלבד שהתשלום הועבר למפעיל ,)המערכת בטרם מתן צו הפירוק כאמור בסעיף קטן (ד שכן בהתקיים תנאים אלה רואים את החיוב כאילו קוים גם כלפי המפרק. מטרת סעיף קטן (ו) להבהיר, שאין- )לסעיף קטן (ו בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ד) כדי לפגוע בסופיות (א). המשמעות היא, שהיה 14 "הטכנית", הקבועה בסעיף ,ובית המשפט יורה על ביטול פעולת תשלום שהמשתתף ,) הפעולה הראשונה- שניתן לגביו צו פירוק, צד לה (להלן למשל מן הטעם שנעשתה שלא בתום לב, הוראה כאמור ,לא תבטל את הרישום של הפעולה הראשונה במערכת אלא הביטול ישתקף בהוראה נגדית שתוזרם למערכת לשם ביטול תוצאות הפעולה הראשונה. כך גם אם לא הועבר התשלום מהמשתתף שנמצא בהליכי הפירוק אל מפעיל המערכת בטרם מתן צו הפירוק, הוראת התשלום אמנם לא תיחשב סופית כלפי המפרק, במובן של קיום ,))(ב14 חיובו של המשתתף שביצע את ההוראה (סעיף ,ואולם היא תיחשב לסופית מבחינת הרישום במערכת דהיינו במשמעות "הטכנית" של הסופיות, וגם במקרה זה לשם ביטול הפעולה יהיה צורך במתן הוראה נגדית או בתביעה. , כללי מערכות מבוקרות מיועדות כוללים- )לסעיף קטן (ז בדרך כלל, הוראות לעניין חישוב שווי ההתחייבויות בינן לבין המשתתפים בדרך של "נטינג". משמעות הדבר ,שמפעיל המערכת רשאי, לצורך ביצוע הוראות תשלום (ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת14 (ד)  על אף הוראות סעיף מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי המפרק, אלא אם כן :מתקיימים שניים אלה )  במועד מתן צו הפירוק נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, 1( ;)(ב14 כאמור בסעיף )  המשתתף העביר למפעיל המערכת, בטרם מתן צו הפירוק, את מלוא 2( .התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום (ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל14 (ה)  נחשב חיוב לפי הוראות סעיף המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב. (א). 14 (ו)  הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף (ז)  אין במתן צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו ,של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן צו הפירוק את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו. ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 244 - )(ח)  לעניין סעיפים קטנים (ג) ו–(ז )  יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן צו הפירוק, לגבי מערכת 1( (ב), כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל2 מבוקרת כאמור בסעיף ;או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר )  יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת 2( מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם בשליטתו. פרק ה': הוראות שונות אשראי תוך–יומי.16 (א)  בנק ישראל רשאי לתת אשראי למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד שעבוד שניתן כערובה להתחייבות המשתתף, או כנגד פיקדונות של המשתתף בבנק ישראל שלגביהם יש לבנק ישראל זכות קיזוז, והכל להנחת דעתו של הנגיד ובתנאים שיורה. (ב)  אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום. (ג)  על שעבוד של ניירות ערך או של זכות לניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות א לחוק44 של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף , בשינויים המחויבים.1954-בנק ישראל, התשי"ד לנכות מחשבונות המשתתף, נותן ההוראה, בהתאם לנדרש לצורך ביצוע הוראת התשלום. זאת גם כאשר מדובר בחשבונות במטבעות שונים. הועלה חשש שדיני חדלות הפירעון לא יאפשרו, במקרים מסוימים, ניכוי כאמור של זכויות שנוצרו לפני צו הפירוק מהתחייבויות שנוצרו לאחריו. לפיכך, וכדי שלא לפגוע ביציבות המערכות המבוקרות המיועדות, אשר עלולות להמשיך לפעול בדרך זו, כל עוד לא נודע להן על צו הפירוק, מוצע לקבוע, כי מתן צו פירוק לא מונע ממפעיל מערכת מבוקרת מיועדת לנכות התחייבויות שנוצרו במהלך היום שבו ניתן צו הפירוק, או במהלך שעה לאחר קבלת הודעה על צו הפירוק, לפי המוקדם, מזכויות שנוצרו למשתתף כלפי מפעיל המערכת (כגון פיקדונות) בטרם מתן צו הפירוק. מכיוון שניתן להכריז גם על מערכת- )לסעיף קטן (ח תשלומים המנוהלת מחוץ לישראל כמערכת מבוקרת ) מוצע לקבוע לעניין סעיפים3–(ב) ו2 מיועדת (לפי סעיפים קטנים (ג) ו–(ז), כי המועד האמור בהם ייקבע לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר מביניהם. כמו כן מוצע לקבוע חזקה ולפיה אם נשלחה הודעה מבנק ישראל למפעיל המערכת המבוקרת המיועדת באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את שני )SWIFT הגופים לשם העברת הוראות תשלום (דוגמת מסר יראו את ההודעה כהודעה שהתקבלה בידי המפעיל וזאת ,בשל אמינות המערכת האלקטרונית האמורה; עם זאת ניתנת למפעיל המערכת האפשרות להוכיח שלא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם בשליטתו.  יש חשיבות בפעולה שוטפת ורציפה של16 סעיף . המערכת ולמזעור הכשלים בעבודה השוטפת אחת הבעיות בתפעול השוטף של המערכת היא מחסור בנזילות של אחד המשתתפים. מערכת תשלומים הפועלת , שבה הפעולות נסלקות כל אחת בפניRTGS בשיטת עצמה, בזמן אמיתי, כמו מערכת הזה"ב, רגישה יותר ,לבעיות נזילות, שכן, כאמור, הפעולות מסולקות דרכה פעולה אחר פעולה, כך שבמהלך יום העסקים משתתף עשוי להיזקק לנזילות לפרקי זמן קצרים. העדר נזילות של אחד המשתתפים ימנע ביצוע הוראות תשלום מטעמו, דבר העלול לגרום למחסור בנזילות אצל משתתפים אחרים. "תופעה זו עלולה להביא לכשל מערכתי ול"סתימת המערכת באופן שהעברת הוראות התשלום ממשתתף למשתתף תיעצר. כדי להתגבר על הבעיה, מוצע לקבוע, כי בנק ישראל יהיה רשאי לספק למשתתפים אשראי במהלך ,)יום העסקים, שייפרע בסוף יום העסקים (אשראי תוך–יומי כנגד ביטחונות, להנחת דעתו של הנגיד, ובתנאים שיורה הנגיד, וזאת כפי שמקובל בכל אשראי אחר שמעמיד בנק חוק- (להלן1954-ישראל, לפי חוק בנק ישראל, התשי"ד בנק ישראל). היה והביטחון שניתן כנגד האשראי הוא שעבוד ניירות ערך או של זכות לניירות ערך, מוצע להחיל א לחוק בנק44 על השעבוד כאמור את הוראות סעיף ישראל לעניין תוקפו של השעבוד כלפי נושים אחרים של המשתתף ולעניין אופן מימושו. ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 245 דרישת מידע.17 הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת. ערעור על החלטת הנגיד.18 מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים. סודיות.19 (א)  אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא ,יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט. (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת. מאסר שנה.- (ג)  העובר על הוראות סעיף זה, דינו עיצום כספי.20 ,(א)  היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת הבורסה : שקלים חדשים100,000 עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך ;5 )  לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף1( ;11 )  הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף2( .12 )  לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף3( , ולא עשה כן, רשאי17 (ב)  נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף שקלים חדשים.15,000 הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך ט14 (ג)  על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יחולו הוראות סעיפים , בשינויים המחויבים.4‏1941 ,טו לפקודת הבנקאות14–יג ו14 עד  נוסף על המידע שמוצע להסמיך את הנגיד17 סעיף לדרוש בהתאם לדרוש לו לצורך ביצוע המוצע), ולמידע שהוא רשאי12 הוראות החוק (סעיף לדרוש לצורך החלטה אם להכריז על המערכת כמערכת ,) המוצע5 מבוקרת או כמערכת מבוקרת מיועדת (סעיף מוצע להסמיך את הנגיד לדרוש מידע כללי גם ממפעיל וממשתתף במערכת תשלומים שלא הוכרזה, וזאת לשם איסוף ועיבוד מידע לצרכים סטטיסטיים בלבד.  החוק המוצע מסמיך את הנגיד בסעיפים18 סעיף , שונים לקבוע הוראות שונות. כך, למשל רשאי הנגיד להורות למפעיל מערכת11 בהתאם לסעיף מבוקרת להתקין כללים באופן שהורה. הוראה כאמור יש בה כדי להשפיע הן על מפעיל מערכת והן על משתתפי המערכת. מוצע לקבוע כי מפעיל מערכת תשלומים או משתתף בה, הרואה עצמו נפגע מהוראה כאמור, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים.  מוצע לקבוע חובת סודיות בחוק, ואולם19 סעיף להבהיר כי הנגיד רשאי לפרסם מידע כללי שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, לקוח מסוים של משתתף כאמור או עסקה מסוימת. מוצע לאפשר לנגיד להטיל עיצום כספי 20 סעיף : במקרים האלה על מפעיל מערכת תשלומים שנמנע מלספק מידע שנדרש לספקו לצורך החלטה אם יש להכריז על מערכת כמערכת מבוקרת או כמערכת מבוקרת מיועדת; על מפעיל מערכת מבוקרת שהפר הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף ; על מפעיל מערכת מבוקרת שלא סיפק מידע או מסמך11 ; וכן על מפעיל מערכת12 שנדרש לספק על פי סעיף . 17 תשלומים שלא מסר מידע שנדרש למסור לפי סעיף הוראה זו אינה חלה על מסלקות על פי חוק ניירות ערך, שכן הפיקוח עליהן נתון לרשות ניירות ערך לפי ) להצעת החוק. 2(24 המוצע בסעיף כמו כן מוצע להחיל על עיצום כספי שיוטל כאמור ,את ההוראות החלות על עיצום כספי לפי פקודת הבנקאות יד14 פקודת הבנקאות), למעט הוראת סעיף- (להלן1941 לפקודה האמורה שענינה הסמכות להורות לתאגיד בנקאי .69 ', עמ1 ', תוס1941 ,1134 ע"ר  4 .17 הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת. דרישת מידע .18 מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ערעור על החלטת הנגיד .19 (א)  אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא ,יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט. סודיות (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת. מאסר שנה.- (ג)  העובר על הוראות סעיף זה, דינו .20 ,(א)  היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת הבורסה : שקלים חדשים100,000 עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך עיצום כספי ;5 )  לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף1( ;11 )  הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף2( .12 )  לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף3( , ולא עשה כן, רשאי17 (ב)  נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף שקלים חדשים.15,000 הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך ט14 (ג)  על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), יחולו הוראות סעיפים , בשינויים המחויבים.4‏1941 ,טו לפקודת הבנקאות14–יג ו14 עד ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 246 ביצוע ותקנות.21 .שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו תיקון פקודת הבנקאות.22 :, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא8 , בסעיף1941 ,בפקודת הבנקאות )  על שעבוד של ניירות ערך או של זכות לניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד 1"(ב ,1954-א לחוק בנק ישראל, התשי"ד44 בנקאי כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף בשינויים המחויבים." תיקון חוק בנק ישראל.23 : יבוא44 , אחרי סעיף1954-בחוק בנק ישראל, התשי"ד "שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי א.44 (א)  שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי כאמור בפרק זה, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים ,אחרים של התאגיד הבנקאי ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק, אצל מתווך פיננסי .1968-א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח50 כהגדרתו בסעיף -(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז19 (ב)  על אף הוראות סעיף חוק המשכון), רשאי הבנק לממש שעבוד- (בסעיף זה5‏1967 כאמור בסעיף קטן (א) בלא מתן הודעה מראש לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש; הבנק ימסור הודעה על המימוש לחייב ולכל אדם כאמור, סמוך לאחר ביצועו. (ג)  הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות , חוק המשכון6‏1983-פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג , והן יחולו גם לעניין זכות7‏1999-וחוק החברות, התשנ"ט בנייר ערך; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר. לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, שכן בחוק המוצע המדובר בהפרות שעניינן אי מסירת מידע ואין עניינן ביחסי בנק לקוח.  חוק מערכות תשלומים נועד לסייע להסדרת 21 סעיף מערך התשלומים במשק. לפיכך מוצע, ששר האוצר יהיה ממונה על ביצוע הוראותיו, ויהיה רשאי להתקין תקנות לביצועו. סעיפים שונים בחוק בנק ישראל ובפקודת סעיפים הבנקאות מסמיכים את בנק ישראל לתת 23– ו22 אשראי לתאגיד בנקאי, אך זאת כנגד ביטחונות )1(24–ו    להנחת דעתו של הנגיד. ברוב המקרים הביטחונות שניתנים הם ניירות ערך. בחקיקה זו אין פירוט לעניין מעמדם של הביטחונות שניתנים להבטחת האשראי. מוצע לתקן את חוק בנק ישראל ופקודת הבנקאות ולהוסיף בהם הוראה לעניין שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי. מוצע א לחוק בנק ישראל, ואת פקודת הבנקאות44 להוסיף את סעיף א האמור.44 מוצע לתקן בדרך של הפנייה להוראות סעיף ,א המוצע לחוק בנק ישראל44 בסעיף קטן (א) לסעיף מוצע, להעניק לשעבוד ניירות ערך שניתן כנגד מתן אשראי לתאגיד בנקאי והמשמש ערובה להתחייבות של תאגיד בנקאי כלפי הבנק, תוקף כלפי נושים אחרים של התאגיד הבנקאי ועדיפות על פני שעבודים אחרים, ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות בנק ישראל אצל מתווך פיננסי, כגון חבר בורסה או מסלקת הבורסה לניירות ערך א50 בתל אביב. זאת בדומה להוראה הקיימת בסעיף לחוק ניירות ערך באשר לניירות ערך הניתנים למסלקת הבורסה כביטחונות. רישום כאמור לזכות בנק ישראל מקנה לבנק ישראל שליטה על ניירות הערך, לרבות יכולת למכרם. לאור שליטת בנק ישראל בניירות הערך, ניתן לראות בניירות הערך, כניירות ערך שהופקדו בידיו. מאחר שלמשכון מופקד יש תוקף כלפי נושים אחרים בהתאם חוק המשכון), מוצע- (להלן1967-לחוק המשכון, התשכ"ז להקנות לו תוקף כאמור גם במקרה זה. יצוין, כי בהתאם לחוק המשכון, הבנק מוסמך לממש את השעבוד על ניירות הערך בדרך של מימוש עצמי, קרי במכירה בדרך מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים מאותו סוג. , על1967-(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז19 על פי סעיף ,בנק ישראל, המבקש לממש בעצמו משכון ניירות ערך לתת לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש .48 '  ס"ח התשכ"ז, עמ5 .761 ', התשמ"ג, עמ37   דיני מדינת ישראל, נוסח חדש6 .189 ' ס"ח התשנ"ט, עמ  7 ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 247 (ד)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של תאגיד בנקאי כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק מערכות , היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים2007-תשלומים, התשס"ח של התאגיד הבנקאי, לפי הוראות כל דין." תיקון חוקניירות ערך.24 - 1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח :א, במקום סעיף קטן (ו) יבוא50 )  בסעיף1( "(ו)  המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו."; :א יבוא50 )  אחרי סעיף2( "חובות מסלקה ב.50 א, תהיה אחראית למילוי התנאים50 מסלקה כהגדרתה בסעיף והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה :תנאים אלה הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון. המעבר לסליקה סופית במהלך יום העסקים במערכת זה"ב יחייב את בנק ישראל לפעול במהירות להשלמת הסליקה, כדי למנוע תגובת שרשרת בשוק, ולפיכך לממש את המשכון של החייב באופן מיידי. לפיכך, מוצע להסמיך את בנק ישראל בסעיף קטן (ב) לסעיף א האמור לממש את השעבוד שניתן לו כאמור בסעיף44 ,קטן (א) של אותו סעיף, בדרך הקבועה בחוק המשכון באופן מיידי ובלא מתן הודעה על כך מראש כאמור לעיל. הודעה על המימוש תינתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש בסמוך לאחר מכן. גם מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן )א(ו50 מסלקת הבורסה), על פי הנוסח הקיים בסעיף- לחוק ניירות ערך, רשאית לבצע מימוש עצמי של שעבוד בהודעה מראש של שני ימי עסקים, ומימוש מיידי אפשרי רק אם לדעת המסלקה עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד או אם לדעת המסלקה מתקיימים תנאים אחרים המחייבים מימוש מיידי. מאחר שהמעבר לסליקה סופית במהלך יום העסקים במערכת זה"ב מחייב גם את מסלקת הבורסה לפעול במהירות להשלמת הסליקה, מוצע לתקן את חוק ניירות הערך ולהסמיך גם את הבורסה לממש את השעבוד בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד. א(ו) לחוק ניירות ערך, שמוצע50 וזה נוסחו של סעיף :להחליפו "(ו) המסלקה לא תממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) אלא לאחר שמסרה לנותן השעבוד הודעה על כוונתה לעשות כן, שני ימי עסקים מראש; ואולם רשאית המסלקה לממש את השעבוד בלא הודעה מראש כאמור, בהתקיים :לדעתה אחד מאלה )  עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן 1( משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת ;באמצעות מימוש השעבוד )  מתקיימים תנאים אחרים המחייבים מימוש 2( ".מיידי של השעבוד, כולו או חלקו א לחוק בנק ישראל44 עוד מוצע בסעיף קטן (ג) לסעיף להבהיר, כי הוראות הסעיף האמור יחולו על אף הוראות בדינים אחרים ובעיקר הוראות פקודת החברות, חוק , וחוק המשכון; עם זאת מוצע1999-החברות, התשנ"ט לקבוע במפורש כי אין בהוראות הסעיף המוצע כדי לגרוע מזכותו של הבנק ליצור שעבודים ולממשם לפי הדינים האמורים. א מוצע לקבוע כי העדיפות44 בסעיף קטן (ו) לסעיף א לחוק בנק ישראל לעניין שעבוד44 המוצעת בסעיף ניירות ערך של תאגיד בנקאי לטובת הבנק, לא תוענק ביחס לשעבוד קודם בניירות הערך האמורים, המשמש כערובה להתחייבות של תאגיד בנקאי כלפי צד ג', כאשר בעל השעבוד הקודם רשם את השעבוד או שניירות הערך הופקדו בידיו בהתאם לדיני המשכון, לפני תחילתו של החוק המוצע. הוראה זו מטרתה להגן על מי שיש לטובתו שעבוד שנוצר לפני תחילת החוק המוצע, שכן ,בעלי שעבוד כאמור לא יכלו לדעת, בעת יצירת השעבוד כי זכותם תיסוג בפני זכותו של הבנק אם לא ימנעו זאת מראש על ידי רישום ניירות הערך לזכותם אצל המתווך הפיננסי או על ידי קבלת זכות מאת התאגיד הבנקאי לסחור בניירות הערך בלא הסכמה מראש. מסלקות הבורסה לניירות ערך נתונות )2(24 סעיף לפיקוח הרשות לניירות ערך על פי חוק )5( עד      ניירות ערך. כדי לשמור על הרמוניה בפיקוח על מערכות תשלומים מרכזיות בשוק מוצע לתקן (ד)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של תאגיד בנקאי כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק מערכות , היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים2007-תשלומים, התשס"ח של התאגיד הבנקאי, לפי הוראות כל דין." .24 - 1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח תיקון חוק ניירות ערך :א, במקום סעיף קטן (ו) יבוא50 )  בסעיף1( "(ו)  המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו."; :א יבוא50 )  אחרי סעיף2( "חובות מסלקה ב.50 א, תהיה אחראית למילוי התנאים50 מסלקה כהגדרתה בסעיף והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה :תנאים אלה ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 248 )  גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה1( ותפקודה התקין של המסלקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של מי שאושר על ידיה כחבר בה (בסעיף חבר מסלקה) שמתנהלים נגדו הליכי פירוק, ולעניין- זה ;האמצעים לאכיפת הכללים האמורים )  הפעלת המסלקה באופן שיבטיח את יציבותה, את 2( ;יעילותה ואת תפקודה התקין )  קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים 3( ;או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם )  קיומם של הסדרי גיבוי במסלקה למקרה חירום.4( פיקוח הרשות על פעולות המסלקה ג.50 א50 (א)  הרשות תבצע בקרה על מסלקה כהגדרתה בסעיף לחוק10 כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור בסעיף ,; לשם כך תבחן, בין השאר2007-מערכות תשלומים, התשס"ח ב וסעיף זה, ואת50 את עמידת המסלקה בהוראות סעיף נאותות הכללים שעל פיהם פועלת המסלקה. (ב)  ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה ב, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי50 לפי סעיף ) הזדמנות לטעון את1(ב50 המסלקה כמשמעותם בסעיף ,טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה באופן שתורה ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה ב או50 להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף להפעיל את המסלקה בהתאם להוראות הסעיף האמור. (ג)  לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי יושב ראש הרשות להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה יושב ראש הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, יפרסם הודעה על כך ברשומות, והכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בהודעה כאמור. (ד)  יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ,)1(ב50 מהמסלקה או מחבר מסלקה כמשמעותו בסעיף במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לביצוע ההוראות לפי סעיף זה."; את חוק ניירות ערך כך שיחולו על מסלקות כאמור בסעיף א לחוק ניירות ערך, קרי מסלקת הבורסה לניירות ערך50 בתל–אביב בע"מ ומסלקת מעוף בע"מ, החובות החלות על מפעילי מערכות תשלומים על פי החוק המוצע. הפיקוח של רשות ניירות ערך על יציבות ויעילות מסלקת הבורסה יהא בהתאם לכללים אשר יחולו על פיקוח הנגיד ובנק ישראל על מערכות תשלומים לפי החוק המוצע. ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה 249 :טו, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא52 )  בסעיף3( א, הפרה50 )  היה לרשות יסוד סביר להניח כי מסלקה כהגדרתה בסעיף1"(ב ג(ב) או לא מסרה מידע או מסמך שנדרשה50 הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף ג(ד), רשאית היא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקבוע50 למסרם לפי סעיף הסכום הבסיסי- לתוספת השישית לתאגיד המסווג בדרגה ה' (בפרק זה1 בפרט למסלקה)."; ;")1טו(א), (ב) או (ב52" טו(א) או (ב)" יבוא52" טז, במקום52 )  בסעיף4( ), אחרי "מכוח הוראה כאמור" יבוא "ולעניין הפרת הוראה1( יז, בפסקה52 )  בסעיף5( )" ובכל מקום, אחרי "מהסכום הבסיסי לתאגיד" יבוא "או1טו(ב52 כאמור בסעיף למסלקה, לפי העניין". תיקון חוק המשכון.25 )2( ), בהגדרה "משכון ניירות ערך", בפסקה3(17 , בסעיף1967-בחוק המשכון, התשכ"ז א לחוק ניירות ערך".50 בסופה יבוא "או אצל מסלקה כהגדרתה בסעיף  במסגרת חקיקת חוק להגברת התחרות ולצמצום 25 סעיף הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון , בוצע תיקון2005-בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה , שאפשר לגופים מוסדיים1967-לחוק המשכון, התשכ"ז ,) לחוק האמור, וביניהם בנק ישראל3(17 כהגדרתם בסעיף בין השאר, לממש באופן עצמאי משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר. כבטוחה לאשראי שמעניק בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים משמשים ניירות ערך הרשומים לזכותו אצל מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל–אביב. ואולם מסלקת )3(17 הבורסה אינה מנויה בהגדרת "גוף מוסדי" בסעיף לחוק המשכון, ועל כן ההוראה המתירה מימוש עצמי בסעיף זה אינה חלה על משכון ניירות ערך כאמור. מוצע לתקן את חוק המשכון, ולראות גם במשכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות הגוף המוסדי אצל א לחוק ניירות ערך כמשכון50 מסלקה כהגדרתה בסעיף ניירות ערך הניתן למימוש עצמי של גוף מוסדי, כהגדרתו בסעיף זה בחוק המשכון. :טו, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא52 )  בסעיף3( א, הפרה50 )  היה לרשות יסוד סביר להניח כי מסלקה כהגדרתה בסעיף1"(ב ג(ב) או לא מסרה מידע או מסמך שנדרשה50 הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף ג(ד), רשאית היא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקבוע50 למסרם לפי סעיף הסכום הבסיסי- לתוספת השישית לתאגיד המסווג בדרגה ה' (בפרק זה1 בפרט למסלקה)."; ;")1טו(א), (ב) או (ב52" טו(א) או (ב)" יבוא52" טז, במקום52 )  בסעיף4( ), אחרי "מכוח הוראה כאמור" יבוא "ולעניין הפרת הוראה1( יז, בפסקה52 )  בסעיף5( )" ובכל מקום, אחרי "מהסכום הבסיסי לתאגיד" יבוא "או1טו(ב52 כאמור בסעיף למסלקה, לפי העניין". .25 )2( ), בהגדרה "משכון ניירות ערך", בפסקה3(17 , בסעיף1967-בחוק המשכון, התשכ"ז א לחוק ניירות ערך".50 בסופה יבוא "או אצל מסלקה כהגדרתה בסעיף תיקון חוק המשכון ד ב ר י ה ס ב ר 28.11.2007 ,, י"ח בכסלו התשס"ח344 - הצעות חוק הממשלה סודר במח' רשומות, משרד המשפטים והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים5.84 המחיר