הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור
פ/104/17
הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – מועד האיזון), התשס"ו - 2006
תיקון סעיף 5
1.
בחוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-19731 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם בכל אחד מאלה –
(1)
בני הזוג חיים בנפרד לפחות תשעה חודשים;
(2)
לפחות אחד מבני הזוג הגיש תביעה לגירושין, ביטול נישואין, התרת נישואין או פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, במהלך תקופה של 18 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לאיזון משאבים;
(3)
ניתן לטובת המבקש איזון משאבים, צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-19912 או צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-20013, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים, ובתנאי שהצו ניתן לתקופה שלא תפחת מ- 90 ימים.
(א2)
המבקש איזון משאבים יצרף לכתב התובענה הצהרה, לפי הטופס שבתוספת, על הסכמתו לתת או לקבל גט פיטורין או להתיר את הנישואין."
הוספת תוספת
2.
אחרי סעיף 19 לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת
(סעיף 5(א2))
א.
תצהיר
אני ____________, ת.ז. ______________, לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת וכי אהיה צפויי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה בזאת כדלקמן:
1.
אני התובע/ת בתיק ___________
2.
הנני מסכים/ה לתת/לקבל גט פיטורין ו/או פסק דין להתרת הנישואין.
3.
אופיע בפני כל בית משפט ו/או בית דין דתי בתאריך ובשעה שייקבע לצורך דיון בגירושין או לצורך מתן/קבלת הגט ו/או פסק דין המתיר את נישואי.
4.
זה שמי, זו חתימתי וכל האמור בתצהירי זה, אמת.
_______________ המצהיר/ה
ב.
אישור
אני מאשר/ת כי ביום __________ הופיעה בפני, עו"ד ________, במשרדו/ה שב__________, גב'/מר ___________, ת.ז. ____________ ולאחר שהוזהר/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן, קרא/ה את התצהיר הנ"ל וחתמ/ה עליו בפניי.
_______________
,עו"ד"
דברי הסבר
חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, במתכונתו הנוכחית, מתנה את הסדר איזון המשאבים בפקיעת הנישואין בדרך של גירושין או עם מותו של אחד מבני הזוג. תנאי זה הופך את החוק הקיים לאות מתה, ובתי המשפט בדרך כלל אינם מפעילים את הסדר איזון המשאבים, מאחר ובני זוג מגיעים להסכמה בדבר חלוקת הרכוש (כמו גם בדבר יתר העניינים הנלווים לגירושין) לפני ביצוע הגט. הסכמים אלה מבטאים כביכול את רצונם החופשי של בני הזוג, אך למעשה משקפים הם את יחסי הכוח ביניהם, ומהווים כר נרחב להפעלת לחץ של הצד החזק מבחינה כלכלית כלפי הצד החלש מבחינה כלכלית. החוק הקיים מחשק עוד יותר את הצד החזק, בכך שהוא מאפשר לו לעכב את סעד חלוקת הרכוש מכוח החוק באמצעות עיכוב הגט. בדרך כלל הצד החזק כלכלית הוא האיש, שבידיו אף נתונה השליטה על הגט מכוח המשפט העברי. מכאן, שמנגנון איזון המשאבים בחוק הקיים מעניק לצד החזק כלכלית שהוא בדרך כלל האיש תמריץ נוסף לעכב את הגט, וכוח נוסף לסחוט ויתורים רכושיים מצד הצד החלש כלכלית שהוא בדרך כלל האשה כתנאי למתן הגט. בכך יוצר החוק עוול כלפי הנשים ומחלישן עוד יותר.
מנגנון זה חל על זוגות שנישאו לאחר ינואר 1974. על זוגות שנישאו קודם לכן חלה הלכת השיתוף, היוצרת שיתוף קנייני (או למצער "מעין קנייני") בנכסים, ולפיכך חלוקת הרכוש מכוחה ניתנת למימוש בכל רגע נתון, ללא כל קשר לגירושין. מכאן, שנשים שהסדר איזון המשאבים שבחוק הקיים חל עליהן מופלות לרעה ביחס לנשים שהלכת השיתוף חלה עליהן. על האופן שבו מלכד החוק את הנשים, על היותו אות מתה, ועל ניסיון שיפוטי (שלא צלח) להתגבר על כך, ראו בע"א 1915/91 יעקובי נ. יעקובי, פ"ד מט(3) 529, במיוחד בפסק-דינו של הנשיא (דאז) שמגר.
לנוכח מצב קשה זה, מוצע לאפשר לבתי-המשפט להקדים את הסדר איזון המשאבים ולהורות על חלוקת רכוש בדרך של איזון משאבים גם בין בני-זוג שמתקיים בהם אחד משלושת התנאים המפורטים בסעיף 5(א1) להצעת החוק. בכל אחד ממצבים אלה יש כדי להעיד על כך שהנישואין אינם ניתנים עוד לשיקום, כלשונה של השופטת שטרסבג-כהן בעניין יעקובי הנ"ל. במצב כזה, אין כל הצדקה לעכב את חלוקת הרכוש, ולמנוע מן הצד שאין הרכוש המשותף רשום על שמו את האפשרות לפתוח בחיים נפרדים מתוך עצמאות כלכלית.
בנוסף להצעה המאפשרת להקדים את מועד האיזון, מוצע לדרוש מן הצד התובע את פירוק השיתוף להצהיר על נכונותו לשתף פעולה לסיום הנישואין. החוק במתכונתו הנוכחית מעניק כאמור תמריץ לעיכוב הגט. מוצע להפוך את היוצרות, ולנצל את סעד איזון המשאבים לקידום מתן הגט. בכך גם יימנע מצב שבו בני זוג שהתנתקו זה מזה מבחינה כלכלית לא יטרחו להסדיר את נושא הגט, ולמעשה יוסיפו להיות קשורים זה לזה בקשר של קידושין כדמו"י. מצב זה הינו בעייתי הן מבחינה חברתית והן מבחינה דתית של חומרת איסור "אשת איש".
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אליעזר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/3453).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי כנסת (פ/925), חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/1831) וחברת הכנסת נעמי בלומנטל (פ/1949).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/1295), חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/3245) וחברי הכנסת רן כהן ואראלה גולן (פ/3965).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התשס"ו - 15.5.06