הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת זהבה גלאון פ/119/17 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון- הצגת תסקיר לנפגע בעבירת אלימות), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 187 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 19821, בסעיף 187 - (1) בסעיף קטן (ב) אחרי "בעבירת מין" יבוא "או אלימות" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-20012, (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה)." ; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין או אלימות חמורה, מקום בו נפגע העבירה הוא קטין, יורה לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה; בסעיף זה – "עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה." דברי - הסבר כיום מאפשר החוק לבית המשפט לבקש משירות המבחן תסקיר נפגע רק בעבירות מין. האפשרות של הצגת תסקיר קורבן קבועה בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי, תיקון אשר נכנס לתוקף בשנת 1997 ואשר מטרתו הייתה להציג בפני בית המשפט נתונים אובייקטיביים בדבר מצבו של הנפגע, כדי שישקול נתונים אלה בין יתר הנתונים המובאים על ידו בחשבון בעת גזירת הדין. (ראו דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 2) (העדה בעבירות מין), התשנ"ד- 1994, ה"ח 535). בעוד שלנאשם שמורה הזכות להביא בשלב זה לידיעת בית המשפט את הנסיבות המקלות בעניינו, לא קיימת חובה מקבילה מצידה של התביעה ליידע את בית המשפט באשר למצבו של הנפגע. המשמעות של הגבלת התסקיר לעבירות מין ולתלות בשיקול דעתו של השופט היא כי שופטים גוזרים דינם של נאשמים מבלי לדעת כלל מה עלה בגורלו של הנפגע, שכן במרבית המקרים, כאשר נסגר ההליך בהסדר טיעון, לא מתנהל שלב הוכחות והנפגע לא מעיד. מצב זה בלתי נסבל. פסיקתו של בית המשפט העליון קובעת כי נסיבותיו האישיות של קורבן העבירה והשפעת העבירה על חייו ועל מצבו הגופני והנפשי מהווים שיקולים לגיטימיים שעל בית המשפט להתייחס אליהם בבואו לגזור עונש אך דבר זה אינו מתבצע בפועל. מכאן, כי חשיבותם של כלים המאפשרים לבית המשפט לקבל מידע מלא ועדכני לגבי מצבו של הקורבן אינה מוטלת בספק. תסקיר שירות מבחן הוא הדרך הטובה ביותר להשגת מטרה זו. גם במדינות אחרות, כמו קנדה, הוכר הכלי של תסקיר בידי איש מקצוע כדרך הטובה ביותר באמצעותה יכול בית המשפט ללמוד על מצבו של הנפגע. האם לא חשוב שבית משפט יֵדע מהו בדיוק מצבו של קורבן אלימות, אדם שהותקף, שנפצע, שחייו השתנו, בעת גזירת הדין ומהו הצפי להשלכות בעתיד? הצעת החוק מבוססת על העמדה כי על השופט לקבל מידע על השלכת העבירה על הקורבן, כולל מידע על כל השלכה פסיכולוגית ומידע על השלכות לטווח רחוק עד למועד גזר הדין. (ראו, לדוגמא, דו"ח Justice, ארגון בריטי עצמאי העוסק בזכויות אדם במשפט: “Victims in Criminal Justice- Report of the JUSTICE Committee on the role of the victim in criminal justice”, London, 1998.) הצעת החוק מתקנת את ההסדר הקיים בשני מובנים: ראשית, היא מאפשרת לבתי המשפט להורות על תסקירי נפגע גם בעבירות אלימות; שנית, היא מחייבת את בית המשפט להורות כאמור מקום שבו מדובר בהרשעה בעבירות מין ואלימות חמורות, כאשר נפגע העבירה הוא קטין. המשמעות הכלכלית: נטל על שירות המבחן, אולם מתוך התחשבות בעלותם התקציבית של התסקירים מוצע, כאמור, כי חובת קבלת תסקיר מקום שבו הנפגע הוא קטין תחול רק לגבי עבירות מין או אלימות חמורות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון על שולחן הכנסת השש-עשרה (פ/4145). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באייר התשס"ו – 22.5.06