הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד
פ/181/17
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עסקה לתקופה קצובה וחובת משלוח חשבוניות), התשס"ו-2006
הוספת סעיף 13א
1.
בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-19811, אחרי סעיף 13 יבוא:
"עסקה לתקופה קצובה
13א.
(א)
בעסקה לתקופה קצובה, שבה מחייב עוסק חשבון של צרכן בתשלומים עיתיים לפי הרשאה לחיוב חשבונו, או לפי הרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלו כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-19862, יודיע העוסק לצרכן, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות ועל יתרת מספר התשלומים שעל הצרכן לשלם עד למועד סיום העסקה או ההתחייבות; האמור בסעיף קטן זה ייכללו גם בכל אחד מאלה:
(1)
בחוזה, אם קיים חוזה בכתב;
(2)
בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום, הנשלחות לצרכן.
(ב)
להוראה בחוזה הקובעת כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נאמר בחוזה, שהוא יתבטל בתום אותה תקופה; הוראה זו לא תחול אם הציע העוסק לצרכן, לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, להאריך את ההתקשרות ביניהם והצרכן הודיע לעוסק כי הוא מסכים להארכה.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו -
(1)
על סוגי העסקאות המפורטות בתוספת הראשונה, שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שהעוסק מסר לצרכן, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות, בנוסף לפרטים האמורים בסעיף קטן (א), גם הודעה על מועד הסיום; בהודעה יציין העוסק במפורש כי ההתקשרות ביניהם תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה, וכן על זכותו של הצרכן לסיים את העסקה בכל עת; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה;
(2)
על עסקה כאמור בפסקה (2) שבהגדרה עסקה לתקופה קצובה, אם סכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה נקבעו באופן ברור ומפורט בעת ההתקשרות בין העוסק לצרכן.
(ד)
לענין סעיף זה, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות בינו לבין העוסק מוטל על העוסק.
(ה)
בסעיף זה –
"מועד סיום העסקה או ההתחייבות" – אחד ממועדים אלה, לפי הענין:
(1)
המועד שבו מסתיימת העסקה לפי פסקה (1) שבהגדרה עסקה לתקופה קצובה;
(2)
מועד סיום התקופה שבה משולם מחיר מוזל או ניתנת ההטבה לפי פסקה (2) שבהגדרה האמורה;
(3)
מועד סיום ההתחייבות לתשלום כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
"עסקה לתקופה קצובה" – כל אחת מאלה:
(1)
עסקה לתקופה קצובה להספקת טובין או שירותים, העולה על שישה חודשים;
(2)
עסקה, שבה משולם מחיר מוזל או ניתנת הטבה אחרת לתקופה קצובה העולה על שישה חודשים, אף אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי קצובה;
(3)
עסקה, שבה התשלום עבור הטובין או השירותים המהווים חלק מהעסקה, יבוצע במשך תקופה קצובה העולה על שישה חודשים, אף אם העסקה עצמה היא לתקופה בלתי קצובה.
משלוח חשבוניות והודעות תשלום לצרכן
13ב.
(א)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעסקה שבה הצרכן משלם תשלומים עיתיים, לרבות בעסקה לתקופה קצובה כהגדרתה בסעיף 13א(ד), ישלח העוסק לצרכן, אחת לשישה חודשים לפחות, העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן במהלך ששת החודשים שחלפו.
(ב)
השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת עוסק לתת או לשלוח לצרכן הודעות תשלום או קבלות ובדבר חובתו לשלוח חשבוניות, הודעות תשלום או קבלות בדרך שיקבע כאמור."
תיקון סעיף 17ז
2.
בסעיף 17ז לחוק העיקרי, בכל מקום, אחרי "התוספת" יבוא "השניה".
תיקון סעיף 23
3.
בסעיף 23(ג)(9) לחוק העיקרי, אחרי "התוספת" יבוא "השניה".
תיקון הכותרת בתוספת
4.
בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "שניה".
הוספת תוספת
5.
לפני התוספת השניה יבוא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 13א(ג))"
דברי – הסבר
לסעיף 1 –
הצעת החוק באה לתקן את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), ולקבוע כללים חדשים שענינם הסכמים בין עוסקים לצרכנים.
כיום, עוסקים שונים מבטיחים לצרכנים, בעת ביצוע העסקה, תנאים מסוימים שעיקרם הנחה או הטבה אחרת (להלן – הטבה), שתינתן לצרכן עם ביצוע העסקה. ההטבה כרוכה בתנאי שלפיו הצרכן יהיה קשור בחוזה לתקופה מסוימת, מוגדרת או בלתי מוגדרת; כמו כן, במקרים רבים, מסכים צרכן להתקשר עם עוסק בעסקה לתקופה מוגבלת, כשהוא אינו מודע לכך שהחוזה כולל הוראה, לפיה ההתקשרות תוארך אוטומטית בתום אותה תקופה.
מטבע הדברים, רוב רובם של הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחר מועד פקיעת החוזה או מועד סיום ההטבה שבשלה התקשר הצרכן בעסקה, ולפיכך אינם מודעים למועד סיום החוזה או ההטבה. כתוצאה מכך, ממשיך העוסק לחייב את הצרכן בתשלומים, שהם לעתים קרובות גבוהים מהסכומים שבהם התחייב בעת ביצוע העסקה לגבי אותו מוצר או שירות; תופעות אלה פוגעות בצרכן, שכן בתנאי התחרות בשוק, הוא היה יכול להשיג תנאים משופרים.
כדי להגביר הן את התחרות בין העוסקים והן את מודעות הצרכנים לעסקאות שעליהן הם חותמים, מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ולקבוע בו כי על עוסק להביא לידיעת הצרכן את המועד שבו תסתיים התחייבותו לפי החוזה שביניהם, או את המועד שבו תסתיים ההטבה הכלולה בחוזה, ואת יתרת מספר התשלומים שעל הצרכן לשלם עד למועד סיום העסקה או ההתחייבות (סעיף 13א(א) לחוק המוצע), מידע שמחד גיסא קל לעוסקים לגלותו, ומאידך גיסא, מאפשר לצרכן לשקול את צעדיו.
עוד מוצע לקבוע במפורש (סעיף 13א(ב) המוצע בסעיף 1), שלא תהיה הארכה אוטומטית של החוזה לאחר המועד שבו הסתיימה התקופה הקצובה, אלא אם כן הצרכן נתן את הסכמתו המפורשת לכך, וכי החוק לא יחול על סוגי עסקאות המפורטות בתוספת הראשונה. עסקאות אלו טרם נקבעו אך הכוונה היא לקבוע סוגי עסקאות שביטולן ללא הסכמה מפורשת מצד הצרכן עלול לגרום לו נזק, כמו התקשרות למתן שירותי טלפון או שירותים מצילי חיים.
כמו כן, מוצע שההוראות האמורות לא יחולו על עסקה לתקופה קצובה כהגדרתה בפסקה (2) של סעיף 13א(ד) המוצע, ובלבד שסכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה נקבעו באופן ברור ומפורט בעת ההתקשרות כך שהם ידועים מראש וברורים לצרכן.
בסעיף 13ב מוצע לחייב עוסק לשלוח לצרכן, המשלם עבור עסקה מסוימת בתשלומים, אחת לשישה חודשים לפחות, העתק מהחשבוניות המתייחסות לתשלומים ששילם הצרכן במהלך ששת החודשים שחלפו; הוראה זו מוצעת לאור הנוהג שהשתרש לאחרונה בעיקר בתחומי התקשורת, לאפשר לצרכנים גישה למידע האמור באמצעות הטלוויזיה או האינטרנט, שחלק מהצרכנים אינם מודעים לו, כך שהמידע אינו זמין להם, ולכן לדעת המציעה טרם הגיע הזמן להחליף את הניר במידע תצוגתי, ולהסמיך את השר להסדיר משלוח הודעות תשלום, קבלות או חשבוניות.
לסעיפים 2 עד 5 –
מוצעים תיקונים טכניים הנובעים מההצעה לקבוע בתוספת עסקאות שסעיפים 13א ו-13ב שמוצע להוסיפם לחוק לא יחולו עליהם.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אורית נוקד ושאול יהלום (פ/633).
הצעת החוק האמורה התקבלה בקריאה הראשונה ביום 9 בנובמבר 2004, והועברה לוועדת הכלכלה, אך בשל הוראות הדין לא ניתן להחיל עליה דין רציפות (כ/54 – ה"ח התשס"ה, עמ' 6).
--------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התשס"ו - 22.5.06