הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת יצחק לוי פ/568/17 הצעת חוק העונשין (תיקון - חובת הדיווח על עבירות מין ועבירות אלימות חמורות בקטינים במשפחה), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 368ד 1. בחוק העונשין, התשל"ז-19771, בסעיף 368ד - 1. לאחר סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ד) בידי בן משפחה כמשמעותו בסעיף 368א(2), אשר טרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד; העובר על הוראה זו, דינו- מאסר שלושה חודשים. (ג2) איש מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ד) בידי בן משפחה כמשמעותו בסעיף 368א(2), אשר טרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד; העובר על הוראה זו, דינו- מאסר שישה חודשים. (ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ד) בידי בן משפחה כמשמעותו בסעיף 368א(2), אשר טרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד; העובר על הוראה זו, דינו- מאסר שישה חודשים. (ג4) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף(ג)(1), (ג)(2) או (ג)(3), יראו את המדווח כאילו דיווח לפקיד סעד." 2. אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), פקיד סעד שקיבל דיווח לפי סעיף קטן (ג)(1), (ג)(2) או (ג)(3), לא יהיה מחויב להעבירו למשטרה. היה ועשה כן, יצרף המלצתו למשטרה אם לפעול או להימנע מלפעול." דברי - הסבר סעיף 368ד קובע את חובת הדיווח אודות חשד לפגיעה בקטין בידי האחראי עליו. "אחראי על קטין או חסר ישע" מוגדר בסעיף 368א לחוק והוא כולל, בין השאר, גם שורה של בני משפחה הנחשבים כ"אחראי" לעניין סעיף זה. עם זאת, מוגבלת החובה רק למקרים בהם בן המשפחה הפוגע הנו בגיר ואינו חסר ישע. על פי הגדרה זו, כאשר קטין נפגע, לדוגמא, בידי אחיו או דודו, אשר טרם מלאו להם שמונה עשרה שנים, חובת הדיווח איננה חלה, קרי, אף אם הורה יודע שאחד מילדיו הקטינים פגע מינית באחיו הקטין - לא מוטלת עליו חובת דווח. סעיף 368ד לחוק העונשין נחקק על מנת לעודד חשיפתם של מקרי פגיעה בקטינים אשר נעשים "בחדרי חדרים", לרוב ללא עדים, מלבד הילד-הנפגע והפוגע, מקרים אשר לילד הנפגע קשה לדבר עליהם ועל כן הוא נמנע מלחשוף אותם. רציונאל זה תקף גם כאשר הפוגע בקטין הנו בן משפחה שהנו קטין בעצמו. הצעה זו מציעה להרחיב את חובת הדיווח גם למקרים בהם ישנו חשד כי קטין נפגע בידי בן משפחתו שהנו קטין. על פי הצעת החוק, חובת הדיווח תהיה לפקיד סעד בלבד, בשונה מהקיים לעניין עבירות שביצע אחראי (בגיר) כלפי קטין, שבהן הדיווח יכול להיות לפקיד סעד או למשטרה. זאת, לנוכח הרגישות המיוחדת הנדרשת למקרים שבהם העבירות מבוצעות בין קטינים בתוך המשפחה. במקרים אלו מוצע כי תהליך הבירור והטיפול יתחיל אצל פקיד הסעד. העובדה שהדיווח יגיע רק לפקידי סעד לא תמנע, כמובן, המשך הטיפול גם במישור הפלילי במקרים המתאימים. הצעת החוק מעניקה שיקול דעת לפקיד הסעד המקבל את הדיווח, מתי להעבירו למשטרה ומתי לסיים את הטיפול אצלו מבלי לערב גורמים נוספים. כמו כן, אדם שדיווח למשטרה (ולא לפקיד סעד) יחשב כמי שמילא אחר חובתו החוקית, לאחר שיראוהו כאילו דיווח לפקיד סעד. חובת הדיווח, על פי הצעת החוק, תהיה מצומצמת יותר, ותתייחס למקרי חשד לעבירות מין או אלימות חמורות בלבד, וזאת בשונה מרשימת העבירות הרחבה יותר שעליהן חלה חובת הדיווח הכללית. כך, למשל, חובת דיווח לא תחול על כל קטטה בין אחים קטינים, אלא אם היא הסתיימה בחבלת גוף חמורה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יצחק לוי (פ/3484). -------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת ולסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בסיוון התשס"ו - 19.6.06