הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל איתן
פ/564/17
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - פרוטוקול הדיון), התשס"ו-2006
הוספת סעיף 68א
1.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 19841, אחרי סעיף 68 יבוא:
"פרוטוקול
68א.
(א)
בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו, הנוגע למשפט [לרבות שאלות והערות בית המשפט].
(ב)
ביקש צד לדיון שדיון יוקלט בתיעוד קולי ויתומלל על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט אלא אם כן מתקיימים טעמים מיוחדים והדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת צד לדיון כאמור תהיה מנומקת בכתב; אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט להורות מיזמתו על הקלטה של הדיון בתיעוד קולי ועל תמלולו.
(ג)
העתק מהקלטה ומתמליל כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לצד אחר לדיון ולבית המשפט; היה הדיון פומבי ניתן להעבירם לכל אדם.
(ד)
סעיף זה יחול על ערכאה דיונית ועל ערכאת ערעור, לרבות בית המשפט העליון כשהוא יושב בהרכב."
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
2.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 19822, בסעיף 135 בסופו יבוא: "על רישום פרוטוקול ועיון בו יחולו הוראות סעיף 68א(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים."
דברי - הסבר
פעמים לא מעטות בעבר ניסו חברי כנסת, באמצעות הצעות חוק, לטפל בענין התיעוד בבית המשפט (ראה למשל הצ"ח ב'שטח של חבר הכנסת רון נחמן מהכנסת ה-13; הצ"ח פ/3715 של חה"כ דוד מגן מהכנסת ה-15; הצ"ח פ/1969 של חה"כ גדעון עזרא וקבוצת חברי הכנסת והצ"ח פ/125 של חה"כ אברהם הירשזון וקבוצת חברי הכנסת, שתיהן מהכנסת ה-16).
נושא התיעוד האמין והמדויק חשוב ביותר בערכאות דיוניות וכן לצורך בקרה הולמת בערעור, אך הוא חשוב גם לצורך הדיון הציבורי בנושאים הנדונים בערכאה העליונה, בהיות הרשות השופטת נאמן הציבור: שקיפות, זרימת מידע, זכות הציבור לדעת ולגבש דעה, ביקורת ציבורית ותחושת ההגינות נקבעו מכבר בפסיקת בית המשפט כמחייבים חשיפה אפקטיבית לציבור (ראה והשווה בג"ץ 1601/90 עו"ד משולם שליט נ' חה"כ שמעון פרס, פ"ד מד(3)353 בענין החובה לפרסם לציבור הסכמים פוליטיים). תיעוד מדויק גם חשוב למחקר והיסטוריה (ראה והשווה החלטה שניתנה לאחרונה עם המלצה לארכיון המדינה ליצור העתקים מתיק בעל ערך שכזה לצרכים האמורים: בג"ץ 1/49 – א' ערן שני-יראקצ'י נ' שר המשטרה ואח', החלטה מיום 28.2.06).
בדין הישראלי ישנן הוראות המחייבות ניהול פרוטוקול (ראה למשל סעיף 134 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, תקנה 174 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 והוראות דומות בנוגע לבתי משפט ובתי דין אחרים) ואולם אופן ניהולו מסור לשופט ופעמים רבות הפרוטוקול אינו מספק ואינו מפורט דיו. נדמה שאם הצדדים מסכימים לשאת בנטל התשלום - יש לאפשר להם להסתייע בתיעוד קולי ובתמלול מדויק של כל מהלך הדיון.
לגבי הערכאה העליונה, בפועל לא מתנהל בה פרוטוקול של ממש. אמנם אין ביקורת שיפוטית על החלטותיה (אם כי יתכן דיון נוסף) אך כפי שנזכר לעיל, לא זה הנימוק היחידי או אף העיקרי בענין תיעוד קולי או תמלול של דיונים.
בענין זה יש להזכיר דברים שכתבה נציבת תלונות הציבור על שופטים בחוות דעת (מס' 14) שצורפה לדוח השנתי לשנת 2004 בעקבות תלונות שהגיעו אליה בעניין רישום בלתי מדויק של פרוטוקול, ולהסכים עימם:
"ככלל, ניהול פרוטוקול באופן תקין נגזר מהצורך להבטיח התנהלות תקינה של כל גוף ציבורי... חובה זו נגזרת מזכות הציבור לדעת, מהצורך בחשיפת האמת ובשקיפות פעילותו של גוף ציבורי המאפשרת ביקורת ציבורית ומשפטית, המהווים חלק מעקרונות יסוד של חברה דמוקרטית...חשיבותו של פרוטוקול בית המשפט נובעת מייעודו, שהוא, לשקף באופן נאמן את הנעשה באולם הדיונים... הפרוטוקול חשוב לצדדים... הוא חשוב לבית המשפט... מעבר לכך, בהבטיחו שקיפות ובהיותו ביטוי של עקרון פומביות הדיון, נודעת לפרוטוקול בית המשפט חשיבות ציבורית המקבלת את ביטויה גם במעמדו כ"תעודה ציבורית"..."
עוד יוזכרו בהסכמה דברים שנאמרו בבד"מ 2461/05 שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן בענין חשיבות ניהול הפרוטוקול על כל האסמכתאות שהובאו שם, ובמיוחד הדברים הבאים:
"הכל מסכימים כי פרוטוקול חייב לשקף את האמת בלי כחל ושרק: גם אם אמת מרה היא, גם אם אמת מכוערת. פרוטוקול נדמה הוא למצלמה – בימינו נאמר: למצלמת וידאו – ומצלמה תקלוט ותדפיס גם מחזות שאינם מרניני לב. פרוטוקול חייב שיאמר אמת: וכדבר הנביא (זכריה, ח טז): "דברו אמת איש את רעהו"."
מוצע לקבוע במפורש שההוראות חלות גם על הערכאה העליונה. לכאורה לא היה צורך בכך בהיות בית המשפט העליון "בית משפט" ואולם בפועל לא נרשם פרוטוקול מדויק בבית המשפט העליון אלא רישומים שאינם מחייבים ואינם משקפים את כל מהלך הדיון ואת שאלות והערות בית המשפט. ועוד נאמר (ראה דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים הנ"ל) כי "אין בחוק דרישה לענין ניהולו של פרוטוקול בבית המשפט העליון..." מכאן שיש לקבוע ענין זה במפורש בחוק.
אכן, אין חובה שהסדרים בענין זה ייקבעו דווקא בחוק. הרשות השופטת יכולה הייתה ליצור הסדרים מנהליים הולמים אם היא מכירה בעצמה בעקרונות ובערכים הבסיסיים שנזכרו לעיל שעל חשיבותם ואכיפתם עמד בית המשפט פעמים רבות בפסיקתו. גם לגבי הערכאה העליונה, במדינות שונות נהוגים הסדרים שונים בענין זה: החל מהקלטות אותן עורך בית המשפט בעצמו עם הסדרים לגבי שמירתן, ערכן הראייתי ומסירתן לעיון הציבור (לרבות ברשת האינטרנט), וכלה בהקלטות שעורכות חברות פרטיות המקבלות הרשאה למכרן.
ואולם עד כה לא השכילה הרשות השופטת להסדיר ענין זה. משעברה הצעת חוק בענין בכנסת ה-15, התבקשה ועדת החוקה, חוק ומשפט להמתין עד לגיבוש מסקנות בענין זה בוועדה שהוקמה לבחינת הנושא בבית המשפט העליון. כאמור, עד כה לא שונה דבר.
מכאן, שאין מנוס אלא להסדיר את הנושא בחקיקה שבה ידונו ויוסדרו כל השאלות הדורשות הסדרה בסוגיה זו.
------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת ולסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בסיוון התשס"ו - 16.6.06