הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור
פ/569/17
הצעת חוק טיפול בקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ו-2006
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לקבוע את זכויותיו של קטין נפגע עבירת מין או אלימות ברוח עקרונות אמנת האמות המאוחדות בדבר זכויות הילד1.
טיפול בקטין נפגע עבירת מין או אלימות
2.
(א)
טיפול בקטין נפגע עבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-20012, יינתן במרכז אחד אשר ייוחד לענין זה.
(ב)
לעניין סעיף זה, "טיפול" -
(1)
אבחון רפואי ונפשי ראשוני;
(2)
טיפול רפואי ונפשי ראשוני;
(3)
מענה לצרכים פיזיים מידיים כגון מזון, ביגוד ומדור חירום;
(4)
חקירה וראיון בידי הרשויות המוסמכות לכך, לרבות חוקר ילדים, כמשמעותו בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-19953, חוקר משטרה, או פקיד סעד, כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-19604;
(5)
הכנה לקראת מתן עדות בבית המשפט;
(6)
ייעוץ משפטי, הכוונה וסיוע בהליך הפלילי לקטין ולהורו או לאפוטרופסו, לפי הענין - על ידי נציג ארגון ציבורי ששר הרווחה הכיר בו בצו;
(7)
הפנייה לגורמים נוספים לטיפול ארוך טווח.
מימון
3.
טיפול בקטין נפגע עבירת מין או אלימות לפי חוק זה ימומן מאוצר המדינה.
ביצוע ותקנות
4.
שר הרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תחילה
5.
(א)
תחילתו של חוק זה שלוש שנים מיום פרסומו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הרווחה לקבוע, בצו, אזורים ומקומות וכן סוגי עבירות מין או אלימות שבוצעו כלפי קטין, שלגביהם יחול חוק זה לפני המועד האמור בסעיף קטן (א).
דברי - הסבר
קטינים נפגעי עבירות מין או אלימות הינם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. קטין שנעשתה בו עבירת מין או אלימות נמצא במצב של מצוקה מיידית המחייב תמיכה וסיוע, וכן הערכה ואבחון של צרכיו בהמשך.
חרף היותה של אוכלוסיית הקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות בנפשנו, עד היום לא מצאה לנכון המדינה לשאת בעול מימון הטיפול הנדרש עבורה. זאת, בעוד שקטינים עבריינים זוכים למלוא הסיוע מהמדינה. בהצעת חוק זו מוצע, בין היתר, להטיל את מימון הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות על אוצר המדינה.
קטין אשר נפגע מעבירה כאמור עומד בפני קושי כפול: הקושי האחד, נובע ישירות מהפגיעה בו. קטינים רבים, ובעיקר אלו אשר נפגעו על ידי קרוב משפחה, סובלים מטראומה הנובעת ממעשה העבירה שבוצע בהם. בנוסף לפגיעה ישירה זו, סובלים קטינים אלו מ"קורבנות משנית", שהיא הפן הנלווה לפגיעה הראשונית. זוהי הפגיעה הנובעת מהימצאותם במרכזו של הליך ארוך ומורכב, הליך שלא נועד להתמודד עם צורכיהם וקשייהם המיוחדים של ילדים ואינו רגיש כלפיהם והוא – ההליך הפלילי.
קטינים נפגעי עבירה באים במגע עם גופים וגורמי טיפול רבים ושונים: שירותי בריאות ובריאות הנפש בבתי חולים ובקהילה, פקידי סעד לפי חוק הנוער, מדור הנוער במשטרת ישראל, חוקרי ילדים מטעם שירות המבחן לנוער, פרקליטים מטעם המדינה, וכן מטפלים ומתנדבים הקשורים בעמותות וגופים ציבוריים בתחום זכויות הילד. ריבוי השירותים ופיצול הגורמים המטפלים לזרועות כה רבות גורם לקשיים נפשיים ואחרים לאותם ילדים, אשר נאלצים לפגוש מספר רב של אנשי מקצוע, לענות פעמים רבות על אותן שאלות, בחלקן חודרניות, להגיע למקומות רבים אשר אינם מותאמים לילדים, ולחוות תופעות של עיכובים וסחבת.
החוק המוצע קובע את זכותו של כל קטין שנפגע מעבירת מין או אלימות, לקבל את כל השירותים הללו במקום אחד, המותאם לצרכיו ואשר טובת הילד היא הגורם המרכזי בעקרונות פעולתו. שר הרווחה הוא שיקבע בצו ובתקנות את דרכי הפעלתם של מרכזים כאלו, אשר יופעלו על ידי המדינה, (ואולי אף באמצעות רשויות מקומיות וארגונים וולונטריים).
יצויין, כי בעשרים השנים האחרונות מופעלים מרכזים מסוג זה ב- 400 מקומות שונים בארצות הברית, והם נחשבים כיום בארצות הברית ובעולם כדגם הרצוי לטיפול בילדים נפגעי עבירות מסוג זה. המרכזים משתנים בגודלם ובאופן ניהולם, אך המשותף להם הוא שבכל מרכז נמצאים כל אנשי המקצוע ונציגי הרשויות אשר אמורים להיות מעורבים בטיפול הילד מרגע הגשת התלונה ועד לאחר תום ההליך הפלילי, לרבות חוקרי משטרה, אנשי התביעה הציבורית, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, חוקרי ילדים, רשויות ההגנה על ילדים ומלווים מתנדבים העוסקים בהגנה על זכויותיהם. במקומות בהם חלק מבעלי התפקידים הללו אינם יושבים באופן קבוע, מתקיים עמם שיתוף פעולה הדוק והם מגיעים אליו באופן מיידי בהתאם לצורך.
מאפיין חשוב של המרכזים הללו הוא שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, אשר לא רק יושבים תחת קורת גג אחת, אלא פועלים תוך תיאום ועדכון הדדי, אשר מטרתו מניעת מצבים של "נפילה בין הכיסאות" של ילדים, של עיכובים מיותרים ושל כפילויות. העבודה המתואמת יוצרת שירות יעיל ונעים לילדים המקטין למינימום את הקורבנות המשנית שלהם. בנוסף, המודל חוסך לרשויות עצמן זמן וטרחה ומגדיל את יכולת שיתוף הפעולה של הקטינים נפגעי העבירה ובני משפחותיהם התומכים בהם.
מתן טיפול הולם לקטינים נפגעי עבירות כאמור אף הוכח כמסייע במניעת הפיכתם לעת בגרות לעברייני מין ואלימות בעצמם, כהשפעה מהטראומה אותה עברו.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת חוסניה ג'בארה (פ/3355).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברי הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה וטלב סאנע (פ/1029).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור וענבל גבריאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1421).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בסיון התשס"ו – 19.6.06