הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור מנחם בן ששון פ/853/17 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - הרחבת לימוד חובה), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 1 1. בחוק לימוד חובה, התש"ט-19491 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "חינוך חובה", במקום "בשלוש עשרה" יבוא "בחמש עשרה" ובמקום הסיפא המתחילה במילים "ועשר שנות לימוד" יבוא "ושתיים עשרה שנות לימוד, בכיתות א' עד י"ב, לילדים ולנערים". תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, המילים "בן 14 או 15" – יימחקו. תיקון סעיף 2א 3. בסעיף 2א(א) לחוק העיקרי, במקום "בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953" יבוא "החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-19532 וחוק עבודת הנוער, התשי"ג-19533". תיקון סעיף 3 4. בסעיף 3 לחוק העיקרי - (1) בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בכל מקום, המילים "בגיל 16 או 17" – יימחקו. (2) בסעיף קטן (ה), פסקת משנה (3) - תימחק. תיקון סעיף 6 5. בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, בפסקת משנה (2), המילים "שבאחד הגילים 16 או 17" – יימחקו. תיקון חוק חינוך ממלכתי (6) בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-19534, בסעיף 20, בסופו יבוא: "(4) בחטיבה עליונה; בפסקה זו "חטיבה עליונה" - מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב או י' עד י"ב ובלבד שכיתה ט' או י' שבו היא מוסד חינוך מוכר או בית ספר על יסודי שחל עליו חוק פיקוח על בתי-ספר, התשכ"ט-19695." דברי - הסבר חוק לימוד חובה, התשי"ט- 1949, קובע לימוד חובה עד סוף כיתה י' (עד גיל 15 ועד בכלל). חוק זה נחקק בראשית שנותיה של המדינה, וייתכן כי באותה עת היה זה הישג גדול לקבוע חובת לימוד עד סוף כיתה י'. אולם כיום, בעידן של קידמה והישגיות, ניתן לומר כי אין די בשלוש עשרה שנות לימוד (עד סוף כיתה י' או עד גיל 15 ועד בכלל), על מנת להשתלב בשוק העבודה או בתחומים אחרים הקשורים לעולמם של מבוגרים. מדינות נאורות רבות בעולם הרחיבו זה מכבר את לימוד החובה של ילדיהם עד לחמש עשרה שנות לימוד (עד סוף בית הספר התיכון). מן הראוי, כי מדינת ישראל, תצטרף גם היא לרשימה של מדינות אלו. להצעה זו לתיקון החוק, חשיבות רבה, בראש ובראשונה, בהיבט ההצהרתי. בהצעה זו יש כדי להראות, כי חינוך ילדינו הוא בראש סדר העדיפות של המדינה, וכי זו מחויבת להעניק לילדיה אלה את מירב הכלים וההכשרה להן הם נדרשים בהיותם צעירים, ולהם הם ידרשו עוד יותר בעתיד- כאנשים בוגרים. בהרחבת לימוד החובה לחמש עשרה שנות לימוד, יש משום מימוש זכותם של ילדים, לקבל הזדמנות הוגנת ושווה למיצוי מלוא כישוריהם ויכולתם, וכי תינתן להם נקודת פתיחה טובה, לבנייה ועיצוב חייהם, כאנשים בוגרים. בנוסף, לחוק זה חשיבות מכרעת ברמה האופרטיבית- על פי המצב היום, בו מדינת ישראל מחויבת לשלוש עשרה שנות לימוד בלבד (כאמור- עד סוף כיתה י'), הולכת ומתעצמת תופעה של "הנשרת" תלמידים חלשים או בעייתיים ממסגרת חינוכית. לפעמים, מחליט מוסד חינוך כי תלמיד מסוים לא יכול להמשיך וללמוד "בבית ספרו", מטעמים שונים. כאשר מדובר בתלמיד בכיתה י"א או י"ב, אין אותו מוסד חינוכי, הרשות המקומית או המדינה מחויבים למצוא מסגרת חינוכית חלופית עבורו, מאחר וחוק לימוד חובה אינו חל לגביו. יוצא, שדווקא בשלב קריטי זה, של הכנות נמרצות לקראת בחינות הבגרות, שלב בו לרוב המסגרת החברתית בקרב תלמידים בבית הספר כבר מגובשת מאוד, נותרים נערים ונערות, פעמים אף באמצע שנת הלימודים, ללא מסגרת חינוכית, וללא יכולת להשתלב במוסד חינוכי חלופי. נערים ונערות אלו, לא רק שלא זוכים להשלים את לימודיהם התיכוניים ולהיבחן בבחינות הבגרות, הם נותרים במקרים רבים תלושים ומסתובבים ברחובות, תוך היגררות והידרדרות להתנהגויות שליליות, ולעיתים פליליות. מדינת ישראל נזעקת ונחלצת לטובת אותם נערים ונערות, כאשר אלו מגיעים לסיטואציות קשות הרבה יותר, שאז העלות הכרוכה בסיוע, בטיפול בהם ובשיקומם גבוהה פי כמה וכמה. הצעת חוק זו, מציעה לסייע בידי אותם תלמידים בשלב מוקדם יותר וקל יותר, אז סיכוייהם גדולים יותר לחיים יציבים ומסודרים. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על-ידי חבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה (פ/3992). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על-ידי חבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה (פ/663), על-ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/463), על-ידי חברת הכנסת דליה איציק (פ/2419) ועל-ידי חבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה (פ/2696). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על-די חבר הכנסת מוחמד ברכה (פ/183/17). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בתמוז התשס"ו – 3.7.06