הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת גלעד ארדן
פ/1708/17
הצעת חוק האזרחות (תיקון - הסמכות לביטול אזרחות בגין מעשה של הפרת אמונים), התשס"ו-2006
החלפת סעיף 11
1.
בחוק האזרחות, התש"יב-19521, במקום סעיף 11 יבוא:
"ביטול אזרחות
11.
(א)
(1)
בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.
(2)
לענין סעיף קטן זה -
(א)
"מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל" - לרבות יציאה מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרת בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-19542, וכן רכישת אזרחות של מדינה כאמור.
(ב)
"אזרחות" – לרבות זכות לישיבת קבע מחוץ לישראל.
(ג)
חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא יוותר משולל אזרחות.
(3)
לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן זה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
(4)
בהליכים לפי סעיף קטן זה רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות, לרבות קבלת ראיות חסויות במעמד צד אחד, וכן רשאי הוא לקיים את הדיון בהעדר האזרח, אם ראה כי ישנם נימוקים המצדיקים זאת, ואם ראה כי הדבר לא יפגע בעשיית משפט צדק.
(5)
האזרחות תבוטל מהיום שלא ניתן עוד לערער על פסק הדין, או ממועד מאוחר יותר שקבע בית המשפט, ורשאי בית המשפט לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם שאיננו תושב ישראל או שחדל להיות תושב ישראל לאחר ביטול אזרחות הורהו.
(6)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לעניין הליכים לפי סעיף קטן זה.
(ב)
(1)
שר הפנים רשאי, לאחר שעיין בהמלצות ועדה מייעצת לפי פסקה (3), לבטל אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורשאי השר לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם.
(2)
ביטול האזרחות ייעשה כמתן הודעה מאת שר הפנים, ויכנס לתוקפו מהיום שקבע השר בהודעה.
(3)
שר הפנים ימנה ועדה מייעצת לעניין סעיף קטן זה בראשות שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום."
דברי - הסבר
הצעת חוק זו נועדה להסדיר את הסוגיה של שלילת אזרחות בגין מעשה של הפרת אמונים למדינה .
עיקר הצעת החוק הנו העברת הסמכות לביטול אזרחות בשל הפרת אמונים לבית המשפט לעניינים מנהליים, לפי בקשת שר הפנים ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה וקביעת הוראות מהותיות להסדרת הנושא.
לצערנו, טרוריסטים ותומכיהם משתמשים בכל הזכויות ובכל החירויות שמעניקה מדינה דמוקרטית על-מנת לפגוע באותה מדינה ועל-מנת לפגוע באזרחי אותה מדינה. המדינה מתמודדת מול טרור כזה משחר קיומה ואם היא חפצת חיים עליה לפעול על פי הרעיון של 'דמוקרטיה מתגוננת'. דמוקרטיה המתגוננת מול מבקשי נפשה, ולמרבה הצער הם גם מביתה. אדם לא יכול להיות אזרח במדינה שאותה הוא מבקש להשמיד.
הן בעימותים עם הפלשתינאים והן במלחמה האחרונה, שנכפתה על מדינת ישראל בלבנון נתקלנו שוב ושוב בגילויי הזדהות של אזרחי ישראל עם אויביי המדינה ועם ארגוני הטרור המפגעים בה ועל המחוקק לתת בידי רשויות האכיפה כלים אפקטיביים להלחם בתופעה זו.
על פי הנוסח הקיים בסעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, אשר עוסק בביטול אזרחות, לשר הפנים נתונה סמכות מעין שיפוטית לשלול את אזרחותו הישראלית של פלוני מהסיבות המנויות בסעיף. לנוכח אופי וטיב ההליך נראה כי יש מקום להעבירו להתדיינות במסגרת הליך משפטי בבית משפט לעניינים מנהליים. זאת על מנת לאפשר בדיקה יסודית, מהימנה ומקצועית של אותן ראיות אשר יוצגו במהלך ההתדיינות, ושעל פיהן ייקבעו ממצאים עובדתיים, ויבחנו אם הם נכנסים לגדר סעיף 11(ב) או (ג) לחוק.
הסמכות לשלילת אזרחות נתונה מזה שנים בידיו של שר הפנים ולא נעשה בה שימוש מלבד שתי חריגות. אי השימוש בסמכות על ידי שרי פנים שונים, גם באותם מקרים קיצוניים שייתכן וישנה הצדקה לביטול אזרחות מלמד כי יש מקום להעביר סנקציה זו שלה השלכות מרחיקת לכת לידי טריבונל שיפוטי.
התיקון המוצע מאפשר שימוש מושכל בסעיף זה הנדרש למען הגנה על המדינה מפני מבקשי רעתה. כאשר סמכות שלילת האזרחות נמצאת בידי בית המשפט אזי האחריות גם היא בידי בית המשפט ולא בידי גורם פוליטי.
על פי הצעת חוק זו בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הוא המחליט על ביטול אזרחות לפי בקשה של שר הפנים, היוזמה הנה של שר הפנים הפונה בבקשה לבית המשפט בבקשה לביטול אזרחותו של פלוני, זאת לאחר אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה.
----------------
הוגשה ליו"ר הכנסת ולסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בחשון התשס"ז – 13.11.06