הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,058 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת: משה גפני דוד אזולאי דב חנין יעקב מרגי יורי שטרן פ/1519/17 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 249 1. בפקודת העיריות1, בסעיף 249(8), בסופו יבוא: "ובלבד שתישמר, אל כל המקומות כאמור, זכות הגישה החופשית לכל אדם, ולא יקבעו לגביהם בחוק עזר או בכל דרך אחרת הוראות המאפשרות הגבלת כניסה כאמור, לרבות הוראות בדבר גביית דמי כניסה, אגרה, מס, או היטל מכל סוג;" דברי - הסבר הזכות לגישה חופשית אל המרחב הציבורי הפתוח, ובכלל זה אל הפארקים העירוניים, הגינות והגנים הציבוריים ומקומות מרגוע ונופש אחרים בתחומיה של רשות מקומית, מאפשרת לכל אדם, יהא מצבו הסוציו-אקונומי אשר יהא, ליהנות בכל עת מהשטח הציבורי הפתוח. הזכות הזו מגלמת צורך בסיסי של כל אדם להנאה בפועל מסביבה ראויה ומכאן שאין להגבילה באמצעות גביית דמי כניסה אל הגנים הציבוריים. עד לעת האחרונה רשויות מקומיות לאורכה ולרוחבה של הארץ, שבהן גנים ציבוריים מסוגים שונים, נהגו מנהג של ערבות הדדית זו כלפי זו ולא גבו דמי כניסה אל גנים ציבוריים שבתחומן ממי שאינו נמנה על תושביהן. ערבות הדדית זו נהוגה בין רשויות מקומיות גם באשר לאספקת שירותים בסיסיים אחרים שמספקת כל רשות ורשות לכלל תושבי המדינה. כך לדוגמא, תושב של רשות מקומית מסוימת המבקר בתחומיה של רשות אחרת, ייהנה באופן חופשי ומבלי שיגבה ממנו היטל מכל סוג משירותים בסיסיים שמעניקה לו הרשות האחרת ובכללם שירותי ניקיון, תאורה, כניסה לכיכרות ציבוריות, הנאה מתשתיות בינוי מתוחזקות כהלכה (מדרכות, כבישים וכיוצא בזה). כל אלה מהווים חלק קטן משלל הדוגמאות לשירותים בסיסיים שמעניקה רשות מקומית לכל אדם, בין אם הוא נמנה על תושביה ובין אם לאו. ערבות הדדית זו שהייתה נהוגה כאמור גם באשר לביקור בגנים הציבוריים, נפגעה לאחרונה, כאשר בהיעדר כל הוראת חוק האוסרת על גביית דמי כניסה, החלו רשויות מקומיות מסוימות לדרוש דמי כניסה אל גנים ציבוריים שבתחומן גם ממי שאינו נמנה על תושביהן. הזכות ליהנות מפעילויות בסיסיות של פנאי ונופש בגנים ציבוריים, שאינן בגדר אטרקציה תפעולית כזו או אחרת – פיקניק על מדשאות בגנים הציבוריים, משחק כדור עם ילד, טיול בשבילי אופניים ועוד - הינה זכות יסודית ואלמנטרית, שעל כל רשות להעניקה בתחומיה לכל אדם, ללא תשלום, ומבלי לערוך הלכה למעשה סלקציה ממונית בין תושב העיר לבין תושב חוץ המבקר בה. מטרת הצעת החוק להסדיר בחקיקה ראשית את הזכות של כל אדם לגישה חופשית אל הגנים הציבוריים שבתחומיה של רשות מקומית פלונית, אשר בחרה להסדירם כאמור בסעיף 249(8) לפקודה. הצעת החוק אינה פוגעת בזכותה של רשות מקומית לגבות תשלום בגין שירותים תפעוליים נלווים, הניתנים לעיתים קרובות בגן הציבורי למי שחפץ בכך, כגון: אטרקציות תפעוליות לילדים, מתקני ממכר אוכל ומשקאות וכיוצ"ב. כל זאת בתנאי שיישמר ייעודו הבסיסי והעממי של הגן הציבורי כמקום של נופש ובילוי בחיק המרחב העירוני הפתוח, שהגישה אליו וההנאה ממנו לא תהא כרוכה בתשלום. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת (פ/3223) ועל ידי חברי הכנסת עמרי שרון ואבשלום וילן (פ/3225); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואבשלום וילן (פ/247/17) ועל ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/540/17). ----------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בתמוז התשס"ו – 19.7.06