חומר רקע
1
13
בפברואר2025
ט"ו בשבט התשפ"ה
אל
: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום16.01.2025
–
הצעת חוק
עזרה משפטית בין מדינות
(תיקון 'מס12
,)
התשפ"ד–
2024
(מ-
1786
) -
הכנה לקריאה
שניה ושלישית
חוק עזרה משפטית בין
מדינות, תשנ"ח-
1998
(להלן–
חוק עזרה משפטית, או החוק ), מסדיר את המסגרת
הנורמטיבית להענקת עזרה משפטית למדינות זרות ,בהיבטים שונים .ב
הצעת החוק שבנדון מ וצע
ל
השוות
את
הסמכות
לאכוף צווי חילוט זרים של רכוש הנמצא בישראל, לסמכויות חילוט הקיימות בדין הישראלי ,ולאפשר
גם חילוט של רכוש בשווי ה
רכוש שיש לו קשר לעבירה שנעברה
(להלן–
)חילוט בשווי –
כל עוד היה ניתן לבקש
את חילוטו של אותו רכוש בשווי לפי הדין הישראלי, לו היה הליך החילוט מתקיים בישראל.
,בנוסף
מוצע
להפנות ל
הוראות הדין הישראלי בנוגע לרכוש שניתן לחלט, כמו גם ל עניין הוראות הדין שהיו חלות אילו היה
צו החילוט ניתן בישראל,
ובעניין
סייגים למתן צו זמני לצורך הבטחת החילוט
אילו היה ניתן הצו
בישראל –
וזאת במקום ההוראות המיוחדות הקבועות בחוק עזרה משפטית לעניין אכיפת צווים חילוט זרים ,. עוד מוצע
לבטל את הדרישה להתחייבות המדינה המבקשת
שאם יבוטל צו
חילוט או אם הרכוש לא יחולט , המדינה
המבקשת תישא בפיצויי הניזוק, כתנאי למתן סעד זמני
או כתנאי להעברת הרכוש למדינה המבקשת .
:רקע
חוק עזרה משפטית בין מדינות מסדיר את הכללים למתן סיוע בהליכים משפטיים המתקיימים במדינות זרות
ואת הליך
הבקשה מטעם מדינת ישראל
לעזרה משפטית
ממדינות זרות
. בחוק מוגדר ות הפעולות המהוות עזרה
,משפטית
יבו ,ניהן המצאת מסמכים, גביית ראיות, פעולות חיפוש ותפיסה, העברת ראיות, פעולות חקירה
.העברת מידע, וחילוט רכוש
,בין היתר מדינת ישראל מעניקה למדינות זרות עזרה משפטית בעניין חילוט רכוש, באמצעות
אכיפת צווי חילוט
זרים של רכוש הנמצא בישראל ,לרבות סעדים זמניים לצורך הבטחת החילוט .
חילוט רכוש הוא מנגנון משפטי
המאפשר נטילת
רכוש הקשור לעבירה מן הפרט על ידי המדינה .
,לחילוט רכוש מספר תכליות וביניהן מניעת
רכוש מסוכן מן הציבור;
תכלית
מעין-ענישתית, שנועדה להרתיע את העבריין;
ותכלית מתקנת, המבוססת על
הרעיון של איסור התעשרות מפשע ונטילת הרכוש והשבתו לבעליו או לציבור – שלא יהא חוטא נש
כר .
,בהתחשב במחויבותה הבינלאומית של מדינת ישראל, לרבות מכוח אמנות בינלאומיות שעליהן היא חתומה
סימן6 של פרק ג' לחוק
קובע הסדרים מפורטים לגבי
אכיפת צו חילוט זר ו
בקשה לסעדים זמניים.
באכיפת צו
חילוט זר,, מדינת ישראל משמשת כזרועה הארוכה של המדינה האחרת
,והיא מבצעת את החילוט בפועל
לאחר
.שנבדקה ההחלטה שהתקבלה על ידי המדינה האחרת, ונמצא כי היא עומדת בתנאים הקבועים בדין הישראלי
)בקשה של מדינה זרה לאכיפת צו חילוט שניתן במדינה אחרת נבחנות על ידי הרשות המוסמכת (שר המשפטים
במטרה לוודא את תקינותן ואת קיומו של בס יס מספק לבקשה, לרבות בהיבט הראייתי. כמו כן, כאמור בדברי
ה הסבר להצעת החוק, במסגרת השיח בין המדינות, מתקיימת בדיקה כי לא כבר חולט רכוש אחר בהליך במדינה
.הזרה, באופן שעלול להביא לכפל חילוט במקרה של אישור הבקשה בישראל
הסעד הזמני נועד
להבטיח את
2
החילוט או למנוע
הברחת רכוש שלגביו עשויה להתקבל החלטה במדינה זרה . הבקשה לסעד זמני יכול שתתקבל
עוד טרם הגשת כתב אישום או בקשת חילוט.
:נפרט את שני ההליכים
אכיפה של צו חילוט זר:
:תהליך אכיפתו של צו החילוט הזר, עובר בשלוש תחנות( הרשות המוסמכת בישראל)שר המשפטים,
,מקבלת את בקשת האכיפה מהמדינה הזרה ובודקת :את קיומם המצטבר של שני תנאים
(א) העבירה שבשלה ניתן הצו – הצו ניתן בשל עבירה, שאילו נדונה בישרא
ל
היתה מהווה אחת העבירות
המנויות בתוספת השניה (בין היתר , עבירות לפי פקודת הסמים, חוק איסור הלבנת הון, חוק מאבק
,בארגוני פשיעה
ו)חוק המאבק בטרור.
(ב) הרכוש שלגביו ניתן הצו –
הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר שימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע
העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, או הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר הע ,בירה
או כתוצאה מביצוע ה
ע.בירה, או רכוש שנעברה בו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון
אם הרשות מחליטה שהתנאים התקיימו, היא מעבירה את הבקשה
לפרקליט המחוז .
פרקליט המחוז נדרש
לבדוק את
הראיות שעל פיהן ניתן צו החילוט הזר .
אם
ה ראיות מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט
–
יגיש בקשה לאכיפת צו החילוט הזר
לבית המשפט המחוז
י
.שבאזור שיפוטו נמצא הרכוש
אם צ
י ווה בית
המשפט
על אכיפתו של צו החילוט הזר ., רואים את צו החילוט הזר, לכל דבר וענין, כאילו ניתן בישראל
החוק גם קובע שורה של הוראות מיוחדות לעניין
החילוט לפי חוק עזרה משפטית .
'על פי הוראת ס35
לח ,וק
בית המשפט לא ייתן צו אכיפה אלא
לאחר שנתן למי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע את טענותיו
ו
נוכח שלבעל הרכוש ולבני משפחתו, יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר . בית המשפט לא ייתן
צו אכיפה גם ביחס ל
מיטלט לין, שאינם ניתנים לעיקול
לפי חוק ההוצאה לפ
על ו , וכן אם מי שטוען לזכות
,ברכוש
ה וכיח כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה
ובתום לב ומבלי שיכול ה
י .ה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה
החוק מאפשר , בסעיף36
,
למי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי החוק, ולא הוזמן להשמיע את טענותיו
לעניין צו האכיפה, להגיש בקשה לביטולו של צו אכיפה שהוציא בית המשפט. החוק קובע את מסגרת הזמן
להגשת בקשה כאמור, ואת הסדרי השבת הרכוש למבקש, אם בית המשפט
ה ורה
על ביטול הצ.ו לבסוף
נקבע
שאם נתן בית המשפט צו אכיפה והרכוש עבר לקונה אחר בתום לב, הוברח, או שפוחת ערכו, רשאי בית
המשפט לצוות על חילוט רכוש "אחר" של אותו האדם, ב
שווי הרכוש שעל חילוטו הורה בצו .
הרכוש שחולט
,לפי חוק עזרה משפטית, באכיפת צו חילוט זר
או תמורתו, יועבר לאפו טרופוס הכללי ויופקד
על ידיו בקרן
אותה הוא מנהל . שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שרכוש שחולט או
.תמורתו, יועבר למדינה שבה ניתן צו החילוט הזר
,עם זאת לפי סעיף43
,היום
לא יועבר הרכוש המ
חו לט
,למדינה המבקשת
אלא
אם כן נתנה אותה מדינה
התחייבות ,שאם
יבוטל צו החילוט בישראל לגבי הרכוש
שהועבר אליה, תישא המדינה המבקשת בכל ההוצאות הקבועות בסעיף36
–
ואולם רשאי השר שלא לדרוש
.התחייבות, מנימוקים שיירשמו
בקשה לסעד זמני:
,כאמור מדינה
זרה י כולה להגיש בקשה למתן סעד זמני להבטחתו של רכוש הנמצא בישראל, שבקשר אליו
3
מתקיים הליך משפטי בפני רשות שיפוטית זרה
, או שאמור להתקיים הליך משפטי .יודגש , המדינה האחרת
רשאית לבקש צו זמני, גם במצבים בהם
טרם הוגש כתב אישום בפני רשות שיפוטית זרה או בטרם הוגש
ה
בקשה אחרת בפניה לקבלת צו חילוט ,אם
קיים יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול
.להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט
תהליך קבלתה של בקשה כאמור נדרש גם הוא .לעבור שלוש תחנות
הרשות המוסמכת –
שר המשפטים–
מקבלת את הבקשה
וב
ודקת
את קיומם המצטבר של אותם
תנאים
המפורטים
לעיל :, דהיינו)(א
העבירה
שבשלה ניתן הצו ); (ב
הרכוש שלגביו ניתן הצו ); (ג
הראיות שעל פיהן מתבקש הצו הזמני . אם התקיימו
התנאים
, רשאי
שר המשפטים להעביר את הבקשה
לפרקליט המחוז .
,לעניין הסעד הזמני
לפי
,החוק הקיים
,השר לא יעביר בקשה כאמור
אלא אם כן המדינה המבקשת נתנה התחייבויות מספיקות לתשלום פיצויים
כאמור בסעיף40
)(ז –
הקובע כי אם נתן בית המשפט צו זמני, ולא חולט הרכוש, רשאי בית המשפט להורות
שמי שניזוק
בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה
'(ס39
.))(ג הרשות המוסמכת רשאית שלא לדרוש
התחייבות כאמור ,מנימוקים מיוחדים.
פרקליט המחוז רשאי לבקש צו לסעד זמני, ובכלל זה: צו בדבר מתן ערבויות מטעם הא
ד ם שלגבי רכושו
יינתן הצו, או אדם אחר המחזיק ברכוש; צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את
האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם א חר בדבר ניהול זמני של
.הרכוש בית המשפט
מחליט האם לתת צו זמני
ולאיזה תקופה , לפי המגבלות הקבועות בסעיף40
לחוק.
:הצעת החוק
כאמור, בהצעת החוק מוצעים שלושה תיקונים עקרוניים:
1.
מוצע ל השוות את
מ הס כות
ל אכוף צו חילוט זר
לסמכו
יו ת חילוט
ה
קיימ
תו בדין הישראלי –
כך שיהיה
אפשר לחלט גם
רכוש בשווי , קרי, לא רק לגבי רכוש הקשור בעבירה כפי שקיים כיום, אלא גם רכוש
,בשווי רכוש כאמור
ככל שניתן היה לבקש את חילוטו לפי הוראות הדין בישראל אילו ההליך היה
מתקיים בישראל
(תיקון מוצע לסעיף33
)לחוק.
בעקבות תיקון מוצע זה, מוצע עוד לתקן את סעיף39
שעניינו בקשה של מדינה אחרת לסעד זמני לצורך
,הבטחתו של רכוש אשר נמצא בישראל ולקבוע כי גם במסגרת
סעד זמני יהיה
אפשר לתפוס
לרכוש
בשווי.
כיום, הרכוש שלגביו ניתן להעניק עזרה משפטית בא
כיפת צו חילוט זר או מתן סעד זמנ
י
להבטחתו של
הרכוש, הוא רק
רכוש אשר יש לו קשר לעבירה עצמה
("שימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה
או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, הושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה, כתוצאה מ ביצוע
העבירה או שנעברה בו עבירה על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–
2000
"), מה שמכונה גם
רכוש
""בעין .
,ואולם
בחקיקה הישראלית
קיימות
מספר הוראות חילוט
המתייחסות לסוגים שונים של רכוש שניתן
:לחלט חפצים שנעברה בהם עבירה או שהחזקתם אסורה על פי חוק; חפצים ששימשו או נועדו לשמש
לדבר עבירה אך אינם בהכרח אסורים כשלעצמם; ו רכוש שהתקבל בעקבות העבירה, שכר העבירה
הישיר, רווחיה, פירותיה וכל רכוש שצמח מהם.
הסדרי
החילוט העיקריים קבועים ב פקודת סדר הדין
,]הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש
ה
תשכ"ט-
1969
,], פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש
ה
תשל"ג-
1973
,ו ,חוק איסור הלבנת הון
ה
תש"ס-
2000
–
כל
אחד בתנאים שלו –
אולם יש לציין כי הוראות חילוט
קיימות גם
ב
חוקים אחרים.
4
במשך השנים התווספו לדין הישראלי הסדרי החילוט שמאפשרים גם ,תפיסה וחילוט של רכוש אחר
בשווי של רכוש אשר יש לו קשר לעבירה עצמה ., במקום לחלט את הרכוש הקשור לעבירה ,בין היתר
קיימת סמכות לחילוט בשווי לפי
ס'
36ז לפקודת הסמים המסוכנים
,][נוסח חדש
ה
תשל"ג-
1973
;ס'
21
(א )לחוק איסור הלבנת הון, ה
תש"ס-
2000
;וס'
53-54
לחוק המאבק בטרור, ש
מחיל את הוראות חוק
איסור הלבנת הון.
,בנוסף
בעבירה של גביית דמי חסות הקבועה בסעיף428
,א לחוק העונשין ה
תשל"ז-
1977
נקבע
בהוראת שעה שאם ,תקבולי העבירה ניתנו בכסף
יה יה ניתן לחלט כל כסף אחר הנמצא
בבעלותו.
,כאמור
התיקון
המוצע מבקש לאפשר תפיסה וחילוט של רכוש
בשווי
גם בעקבות בקשה לאכיפת צו
חילוט זר או מתן סעד זמני ., כל עוד החוק הישראלי מאפשר חילוט בשווי לאותו עניין
2.
.מוצע לבטל את הסדרי החילוט "הייחודיים" בחוק עזרה משפטית מוצע לקבוע בסעיף34
לחוק כי על
,החלטה בבקשה למתן צו אכיפה, על ביצועו של צו האכיפה ועל ביטולו, יחולו, בשינויים המחויבים
הוראות הדין שהיו חלות אילו
היה צו החילוט ניתן בישראל ,; בעקבות תיקון מוצע זה מוצע לבטל את
סעיפים35-37
לחוק שעניינם הסדרי חילוט ייחודיים
לחוק עזרה משפטית בין מדינות, לנוכח ההסדרים
.המוצעים אשר מחילים בעניין זה את הוראות הדין הישראלי כמו כן, מוצע לקבוע, בסעיף40
לחוק, כי
גם לעניין בקשה לסעד זמני, יחולו הוראות הדין בישראל
בדבר סייגים למתן הצו שהיו חלים אילו היה
,ניתן צו זמני בישראל. ואולם ,מוצע לעגן במפורש כי יש להעניק למי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע
הזדמנות להשמיע את טענותיו, שכן סייג זה אינו תמיד מנוי עם הסייגים לחילוט. תיקון זה נועד, לפי
דברי ההסבר, לוודא כי האיזו נים שקבע המחוקק לגבי חילוט בישראל יחולו גם לגבי ההסדרים בחוק
.עזרה משפטית
3.
מוצע לבטל את דרישת ההתחייבות
הקבועה בסעיפים39
ו-
43
.לחוק ,כאמור סעיף39
(ג) הקיים קובע
כי דרושה התחייבות של המדינה המבקשת לתשלום פיצויים לניזוק אם בסוף לא חולט הרכוש, כתנאי
להעברת
בקשה
של הרשות המוסמכת לפרקליט המחוז כחלק מההליך למתן
סעד זמני
בהתאם לבקשה
.של מדינה אחרת, אולם ניתן לא לדרוש התחייבות כאמור מנימוקים מיוחדים שיירשמו
,בדומה סעיף
43
,קובע דרישה להתחייבות המדינה המבקשת לפיצוי הניזוק אם בוטל צו החילוט
כתנאי להעברת
הרכוש למדינה המבקשת , ואולם שר המשפטים רשאי שלא לדרוש התחייבות כאמור מנימוקים
.מיוחדים שיירשמו
מ
דברי ההסבר להצעת החוק
עולה כי מרבית מדינות העולם מסרבות לספק התחייבויות כאלה או שאין
להן אפשרות חוקית לספקן. כמו כן, מדינת ישראל לעולם לא נדרשה לספק התחייבות דומה במסג רת
בקשות לעזרה משפטית שביקשה ממדינות זרות. נטען כי סעיפים אלה הם בבחינת "אות מתה", ואינם
.עולים בקנה אחד עם ההדדיות המאפיינת את תחום העזרה המשפטית
5
:שאלות לדיון
חילוט רכוש בשווי :
הסדרי חילוט בשווי הם חריגים בהסדרי
ה חילוט הישראליים, וכאמור, קיימים רק
.לגבי עבירות מסוימות יש לזכור כי חילוט אינו תחליף לעונש שגוזר בית המשפט על העבריין, במסגרת
גזר דינו, אלא ה
ו .א השלכה נוספת ונפרדת של ההליך ,ההיסוס של המחוקק בעניין חילוט בשווי מבוסס
בין היתר, על הקשר
ה רופף בין הרכוש הנתפס
לבין העבירה
,עצמה
שמפחית מחלק מההצדקות לחילוט
הרכוש; וכן על כך
ש יש בהסדר זה פתח לשימוש יתר, שכן תפיסת סכום בחשבון הבנק של אדם יכולה
.להתבצע בקלות יחסית ,(כדוגמא: אם נעברה עבירה של הלבנת הון באמצעות רכב של אדם בארה"ב
התיקון יאפשר לתפוס סכום כסף מחשבון הבנק
של האדם בישראל, השווה לשווי הרכב, שכן הרכב
יא)פשר את ביצוע העבירה.
,לכן מוצע שהוועדה תשקול האם נכון שבאכיפת צו חילוט זר, וכן במתן סעד זמני לבקשת מדינה זרה
.תהיה אפשרות לחלט רכוש מסוג זה
מצד אחד ,, ככל שיש סמכות לחילוט מסוג זה בתוך מדינת ישראל
יש היגיון בהח ;לת אותם כללים לעניין אכיפת צו חילוט זר
מצד שני ,, יש לשאול האם הרחבה זו מוצדקת
כאשר מדינת ישראל לא יכולה לבדוק בעצמה לעומק את הקשר בין הרכוש לבין העבירה, ומתבססת
.בעיקר על בקשת המדינה הזרה
בהקשר זה
יש
לציין כי
ל
כלי החילוט
במסגרת מתן עזרה משפטית, ובמיוחד
לחילוט בשווי,
משמעות
רבה במישור הבינלאומי.
כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הקהילה הבין לאומית הכירה זה מכבר
בחשיבותו של החילוט בשווי, וכמה אמנות רב צדדיות שישראל צד להן, מעודדות לאמץ הוראות
המאפשרות לבצע חילוט בשווי. ארגון ה-
FATF
, אשר בו ישראל חברה משנת2018
, אף הזכיר בדו"ח
הביקורת על ישראל משנת2018
,את היעדר האפשרות לחילוט בשווי במסגרת הענקת עזרה משפטית
.וזו אף סווגה כפעולה לביצוע בתיעדוף גבוה
לפיכך, לתיקון המוצע חשיבות לעניין השתתפותה של
ישראל במעגל המדינות המעניקות עזרה במסגרת המאבק העולמי בפשיעה באופן הד.די
לעניין זה, עולות גם
שאלות מעשיות
:שיש לדון בהן
מוצע שהוועדה תשמע מנציגי הפרקליטות איך
תתבצע,, בפרקטיקה
?ההשוואה בין המקרה הזר לדין הישראלי
כמו כן ,
איך יוערך שווי הרכוש שיש
לחלט -
האם שווי החילוט יהיה לפי הערכה ישראלית, או בהתאם לבקשת במדינה
הזרה ?
ביטול הסדרי החילוט המיוחדים בחוק עזרה משפטית–
לפי הצעת החוק, יבוטלו סעיפי החוק שעניינם
הסדרי חילוט מיוחדים,
לאור החלת הוראות הדין
הישראלי. לעניין בקשה למתן צו זמני,
מוצע כי יחולו
הוראות הדין בישראל בדבר סייגים למתן הצו אילו היה ניתן צו זמני בישראל,
,ואולם
עוגנה במפורש זכותו
של הטוען לזכות ברכוש להשמיע את טענותיו. לפי דברי ההסבר, זאת מכיוון שזכויות הטוען לזכות ברכוש
אינן מנויות תמיד עם הסייגים לחילוט בהסדרי החקיקה השונים. מוצע כי הוועדה תדון בשאלה,
האם
ק
יימים היום
סייגים נוספים
ל
חילוט שאינם מעוגנים בהסדרי החקיקה השו ,נים
ש ראוי
לשמרם
במסגרת
?החוק
ביטול דרישת ההתחייבות –
לאור ביטול הדרישה כי המדינה המבקשת תתחייב לשאת בפיצויי הניזוק
במידה וצו החילוט יבוטל או הרכוש לא יחולט, מוצע כי הוועדה
תברר , במידה וצו החילוט אכן יבוטל או
ש הרכוש לא יחולט–
מי
ייש
א
?בהוצאות הביטול והפיצויים מוצע לשמוע מנציגי הממשלה מה עלה
בפרקטיקה עד היום בנושא זה–
?כמה צווים בוטלו בעבר, ומי נשא בהוצאות ככל שהיו
6
נ:ספח: נוסח משולב של הסעיפים הרלבנטיים בהתאם להצעת החוק
חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-
1998
ס ימן6: חילוט רכוש
33
.
(
)א
הרשות המוסמכת רשאית, לבקשת מדינה אחרת, לפנות לבית המשפט ולבקש אכיפתו של
:צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם נתקיימו כל אלה
(1)
הצו ניתן בשל עבירה, שאילו נדונה בישרא
ל
היתה מהווה אחת העבירות המנויות
בתוספת השניה
(להלן בסימן זה-
;)העבירה
(2)
מצאה הרשות כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר שימש או נועד לשמש אמצעי
,לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה, הושג, במישרין או בעקיפין
,כשכר העבירה ,כתוצאה מביצוע העבירה או שנעברה בו עבירה על חוק איסור הלבנת הון
הת
ש"ס-
2000
.
:הרשות מצאה כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר הוא אחד מאלה
)(א
רכוש שנעברה בו העבירה או ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או
;אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה
)(ב
;רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה
)(ג
רכוש בשווי רכוש כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), שהיה ניתן לבקש את חילוטו
.לפי הוראות הדין בישראל לו היה הליך החילוט בקשר לאותו רכוש מתקיים בישראל
(
)ב
החליטה הרשות המוסמכת שנתקיים ברכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר, התנאי המפורט
בסעיף קטן (א), תעביר את הבקשה לפרקלי ט מחוז כדי שיבדוק אם הראיות שעל פיהן ניתן צו החילוט
הזר היו מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט, ואם כן, יגיש בקשה לבית המשפט המחוז
י
שבאזור
.שיפוטו נמצא הרכוש או חלק ממנו, כדי ליתן צו לאכיפת צו החילוט הזר
(
)ג מצא פרקליט מחוז שהראיות אינן מספיקות לפי הדי ן בישראל למתן צו חילוט, יודיע זאת
.לרשות המוסמכת
34
.
(
)א נוכח בית המשפט שנתקיימו בצו החילוט הזר התנאים
המפורטים בסעיף33(א) ו-
,)(ב
ר שאי הוא לצוות על אכיפתו של צו חילוט זר (להלן-
צו אכיפה) ומשציווה כן רואים את צו החילוט
הזר, לכל דבר וענין, כאילו ניתן.בישראל
(
)ב
בית המשפט הדן בבקשה לאכיפתו של צו חילוט זר שניתן לאחר הרשעתו של אדם, רשאי
להסתמך, בשינויים המחויבים, על חזקת הבעלות הקבועה
ב סעיף31
(6
) לפקודת הסמים המסוכנים
[נוסח חדש], תשל"ג-
1973
(להלן-
.פקודת הסמים המסוכנים), לגבי רכושו של הנידון
(
)ג החליט
בית המשפט שאין מקום לאכוף את צו החילוט הזר, תובא החלטתו המנומקת
.לידיעת הרשות המוסמכת
(ד)
על החלטה בבקשה למתן צו אכיפה ,על ביצוע צו כאמור או על ביטולו יחולו ,
בשינויים המחויבים ,הוראות הדין שהיו חלות על החלטה בבקשה למתן צו חילוט ,ובכלל זה סייגים
למתן הצו ,על ביצוע צו חילוט או על ביטולו ,לפי העניין ,לו היה צו החילוט ניתן בישראל.
35
.
(
)א בית המשפט לא ייתן צו אכיפה אלא לאחר שנתן
,למי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע
.הזדמנות להשמיע את טענותיו
(
)ב
בית המשפט לא ייתן צו אכיפה אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש, כי הרכוש שימש
בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ומבלי שיכול
יה.ה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה
(
)ג בית המשפט לא ייתן צו אכיפה, אלא אם כן נוכח שלבעל
הרכוש ולבני משפחתו הגרים
ב
קשה של מדינה
אחרת לאכוף
צו
חילוט זר
צ ו לאכיפת
צו
חילוט זר
ס
ייגים
לחילוט רכוש
7
עמו, יהיו אמצעי מחיה ס.בירים ומקום מגורים סביר
(
)ד
בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מיטלטלין, שאינם ניתנים לעיקול לפי( פסקאות1
)
( עד6
) לסעיף22
)(א לחוק ההוצאה לפ
ו
על, תשכ"ז-
1967
.
36
.
(
)א
מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה (להלן-
המבקש), ולא הוזמן להשמיע את
טענותיו לענין צו אכיפה, רשאי לבקש מאת בית המשפט שנתן את הצו-
.לבטל את הצו
(
)ב בקשה לביטול צו אכיפה תוגש בתוך שנתיים מיום מתן הצו, או בתוך מועד מאוחר יותר
.שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן
(
)ג
ביטל בית המשפט את צו האכיפה, יצווה על החזרת הרכוש למבקש או על תשלום תמורתו
מאוצר המדינה, אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית
המשפט על תשלום תמורת הרכוש, יקבע בצו את סכום הת
ש לום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק
החופשי ביום מתן צו האכיפה או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום יינתן לא יאוחר
.משישה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו האכיפה
(
)ד
ביטל בית המשפט את צו האכיפה, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל
התק
ו.פה שהרכוש נלקח מהמבקש, וכן על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה
(
)ה
צו להחזרת הרכוש או צו התשלום, יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים ימים מיום
.נתינתם
37
.
נ תן בית המשפט צו אכיפה, והרכוש הועבר לקונה בתום לב או שהוברח
או שפוחת ערכו במע
ש ה
או במחדל של מי שנגדו ניתן הצו, או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, רשאי בית המשפט
לצוות על חילוט רכוש אחר של אותו אדם, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה בצו האכיפה; בית
.המשפט רשאי לתת צו, כאמור, לפי בקשת האדם שנגדו ניתן הצו
38
.
ע רעור של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי חוק זה, יהיה בדרך שמערערים על החלטה בענין
.אזרחי
39
.
(
)א
,ביקשה מדינה אחרת שיינתן סעד זמני להבטחתו של רכוש הנמצא בישראל שבקשר אליו
מתקיים או אמור להתקיים הליך משפטי בפני
רשות שיפוטית זרה, בשל מעשה שאיל
ו
נעשה בישראל
היה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השניה בקשר להליך שיפוטי שמתקיים או אמור להתקיים
לפני רשות שיפוטית זרה , רשאית הרשות המוסמכת, אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף33(א) ו-
(ב), בשינויים המחויבים, להעביר את הבקשה.לפרקליט מחוז
(
)ב
פרקליט מחוז רשאי לבקש מבית המשפט המחוזי, לתת צו זמני בדבר מתן ערבויות מטעם
ד הא ם שלגבי רכושו יינתן הצו, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים
שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לא דם אחר בדבר
ניהול זמני של הרכוש (בסימן זה-
.)צו זמני
(
)ג הרשות המוסמכת לא תעביר בקשה כאמור בסע
י ף קטן (א), אלא אם כן המדינה המבקשת
נתנה התחייבויות מספיקות לתשלום פיצויים כאמור בסעיף40
)(ז , ואולם רשאית הרשות המוסמכת שלא
לדרוש התחייבויות כאמור, מנימוקים
מיוחדים שיירשמו.
40
.
(
)א
נתן בית המשפט צו זמני לפי בקשתה של מדינה אחרת, יקבע בצו את תקופת תוקפו, ובלבד
.שהתקופה לא תעלה על תשעה חודשים
(
)ב
בית המשפט שנתן את הצו הזמני רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא
יעלו על תשעה חודשים כל אחת, אם ביקש זאת פרקליט מחוז על סמך בקשה של המדינה המבקשת.
(
)ג
בקשה של פרקליט מחוז
לפי סע
י ף קטן (ב), תהיה מלווה בהודעה מאת הרשות השיפוטית
הזרה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי, שבה יצוינו הסיבות המצדיקות את הארכת הצו והמועד המשוער
.לסיום ההליך המשפטי במדינה המבקשת
(
)ד ביקשה המדינה האחרת צו זמני, בטרם הוגש כתב אישום בפני רשות שיפוטית זרה או בטר ם
הוגש
ה
בקשה אחרת בפניה לקבלת צו חילוט, בנימוק שקיים יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו
,מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט רשאי בית
המשפט לתת צו זמני שתוקפו לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של
הצו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, ורשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים
ב
יטול חילוט
ח ילוט רכוש
חר א
ע
רעור
ב קשה של
מ
דינה
אחרת לסעדים זמניים
צ
ו זמני
8
שיירשמו, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, כל אחת.
(
)ה (1)
בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף זה גם במעמד צד אחד, אם סבר שיש
חשש לעשיית מיידית ברכו;ש, שתכשיל את חילוטו
(2)
תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע
;במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו
(3)
בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד
צד אחד, לתקופה אחת נוספת שלא תע;לה על עשרה ימים
(4)
( על אף האמור בפסקאות2) ו-(3
), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של צו זמני
שניתן במעמד צד אחד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת
על30
ימים, אם המשיב הוזמן כדין באחת הדרכים המנויות בסעיף237
לחוק סדר הדין
הפלילי [נ
וסח משולב], התשמ"ב-
1982
, בתוך30
,ימים מיום שניתן הצו במעמד צד אחד
"ולא התייצב לדיון; לעניין זה, "המשיב–
מי שטוען לזכות ברכוש כאמור בסעיף35
. מי
שטוען לזכות ברכוש ,אם הוא ידוע.
(ה1)
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בשל נסיבות
שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו אחרי מתן הצו הזמני, או בשל בקשת משיב לדון בצו שניתן במעמד
.צד אחד
(ה2)
הוראות סעיף35
יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין צו זמני לפי סעיף זה על צו
זמני כאמור בסעיף זה יחולו ,בשינויים המחויבים ,הוראות הדין בישראל שהיו חלות על סייגים
לחילוט לו היה ניתן צו זמני בישראל ,וכן לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו ,
ואולם בית המשפט רשאי לתת צו זמני ולדחות את הדיון בטענת הטוען לזכות ברכוש למועד הדיון
.במתן צו האכיפה
(ה3)
בעת מתן הצו הזמני, רשאי בית המשפט להורות כי חלקו של הרכוש שהתבקש לגביו
הצו הזמני ישמש למימון הוצאות סבירות לצורך ייצוג משפטי; שר המשפטים, באישור ועדת
החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את השיעור המרבי של הוצאות סבירות לייצוג
.משפטי
(
)ו על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה, ניתן לערער לפני בית המשפט העל
י ,ון שידון בערעור
.בשופט אחד; הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער
(
)ז
נתן בית המשפט צו זמני לפי חוק זה, ולא חולט הרכוש, רשאי בית המשפט להורות שמי
.שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה
41
.
ה
חלטת בית המשפט על חילוט לפי חוק זה תהיה אסמכ
ת ה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את
הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן שהוקמה
לפי סעיף36
ח(א) לפקודת.הסמים המסוכנים
42
.
ע ל אף האמור בסעיף41
, רשאי שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע לאחר שפסק
,הדין שבו ניתן צו החילוט בישראל היה לחלוט שרכוש שחולט לפי סימן זה
,או חלק ממנו, או תמורתו
.יועבר למדינה שבה ניתן צו החילוט הזר
43
.
ע ל אף האמור בסעיף42
,
לא יועבר הרכוש למדינה המבקשת, אלא אם כן נתנה אותה מדינה
התחייבות שאם יבוטל צו החילוט בישראל לגבי הרכוש שהועבר אליה, תישא המדינה המבקשת בכל
ההוצאות המפורטות בסעיף36
, ואולם רשאי שר המשפטים שלא לדרוש התחייבות כאמור, מנימוקים
מיוחדים שיירשמו.
44
.
ה וראות סימן4 יחולו על פעול.ת חקירה הנדרשת לשם קבלת צו אכיפה ולשם ביצועו
....
ח
ילוט הרכוש
ע
שייה ברכוש
ה
תחיי
ב
ות המדינה
המבקשת
פ
עולת חקירה
9
ת
וספת שניה
(
סעיפים33(א) ו-
55
)
א.
עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-
1973
, שעונשן מאסר עשרים שנים
.או יותר
ב.
עבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-
2000
, שנעברו ברכוש שהוא רכוש
אסור כמשמעותו בסעיף3
.לחוק האמור וכן עבירה המנויה בתוספת לחוק האמור
.ג
עבירות לפי סעיפים2
,
3 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-
2003
.
ג1.
עבירות לפי סעיפים8 ו-9
,לחוק איסור מימון טרור
התשס"ה-
2005
.
ג2.
העבירות האלה לפי חוק העונשין, התשל"ז-
1977
(להלן–
החוק), כשיש בהן זיקה למעשה
טרור
כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-
2016
(בתוספת זו–
)חוק המאבק בטרור
(בתוספת זו–
:מעשה טרור) וכשמבצע העבירה מודע לאותה זיקה
1.
עבירות לפי פרק ז', למעט סעיפים102
,)(ב108
,)(ב117
,)(ב117
;)(ג
2.
'עבירות לפי פרק ח–
'סימן א', סימן א1
, סימן ב', סימן ג' למעט סעיף160
, סימן ה', סימן
ו', סימן ז' למעט סעיפים174
,א174
ב, סימן ט' למעט סעיפים193
,
193
,א194
א, סימן י"א
למעט סעיפים215
,)(ג216
()(א1
()
2
()
3
()
4
,)
216
,)(ב217
,
218
,רישה220
ו-
223
וסימן
;י"ב
3.
'עבירות לפי פרק ט–
סימן א' למעט סעיפים251
,
254
,
264
,
265
,
266
', סימן ג', סימן ד
למעט סעיפים277-282
,
284-288
ו-
289
;', וסימן ה
4.
'עבירות לפי פרק י–
סימן א' למעט סעיפים303
,
304
,
311
סימן ד' למעט סעיפים337-
340
,
341
,
343
ו-
344, סימן ז' ל מעט סעיפים375
,א377
;'א וסימן ח
5.
עבירות לפי פרק י"א–
'סימן א', סימן ב–
למעט סעיפים394
עד400
,', סימן ג', סימן ד
סימן ה' למעט סעיף413
', סימן ה1
סימן ו' למעט סעיפים416
,
417
,
424
,א425
,
431, ו-
432
, סימן ז' למעט סעיפים439
,
445
ו-
446, סימן ט' למעט סעיפי ם449
ו-
455
;
6.
עבירות לפי פרק י"ב– סימנים א' ו-
;'ב
7.
.עבירות לפי פרק י"ד
.ד
תקנות84
ו-
85
,)לתקנות ההגנה (שעת חירום1945
.
.ה
סעיפים2
,
3
,
4 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-
1948
.
.ו
סעיף12
לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-
1952
, כשיש בעבירה זיקה למעשה טרור וכשמבצע
.העבירה מודע לאותה זיקה
.ז
סעיפים17
,
18
,
18
,א19
ו-
20
,)לחוק הטיס (עבירות ושיפוט
התשל"א-
1971
.
.ח
סעיף14
לחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-
1977
.
.ט
סעיף15
לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-
1993
, כשיש בעבירה זיקה למעשה טרור
.וכשמבצע העבירה מודע לאותה זיקה
.י
עבירות לפי סעיפים375א ו-
377
.א לחוק העונשין
.יא
עבירות לפי סעיפים284
ו-
425
לחוק.העונשין
.יב
.עבירות טרור, כהגדרתן בחוק המאבק בטרור