הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,475 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2086179 הכנסת העשרים ושלוש יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר ______________________________________________ פ/74/23 הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף-2020 דברי הסבר שר או ראש הממשלה עלול להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים בעקבות קבלת שירות מנותן שירות, בתשלום או בחינם, המעניק לו שירותים לרבות שירותים משפטיים, שירותים עסקיים, שירותי ייעוץ, ושירותי תקשורת ודוברות. החשש לניגוד עניינים עולה כאשר השירות שמבצע נותן השירות לשר או לראש הממשלה, עלול להתנגש עם עניין אחר של נותן השירות או עם תפקיד אחר שהוא ממלא. הסדר למניעת ניגוד עניינים הוא מסמך בו מפורטים העניינים אשר עלולים לגרום לשר או לראש הממשלה להיות במצב של חשש לניגוד עניינים בעקבות מתן השירות. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתייחסות לחוק חופש המידע ותחולתו על הסדרים למניעת ניגוד עניינים, ונקבע לעניין זה כך: ״הזכות לקבל מידע משתרעת על כל מידע המצוי ברשות ציבורית (סעיף 2 לחוק), ולפיכך גם על ההסדרים למניעת ניגוד עניינים המצויים בידי משרדי הממשלה. מסקנה זו מתבקשת גם מתכליתו האמורה של החוק, מחובת הנאמנות שהרשות חבה בה כלפי הציבור, ומהיותו של המידע המצוי בידיה קניינו של הציבור. כאמור, על פי החוק – גילוי המסמכים הוא הכלל, והחיסיון הוא החריג, כאשר על הרשות הנטל להצביע על החריג הנוגע לעניין...״ ("מתן פומבי להסדרים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מדינה", הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 3.1005 (הנחייה מיום 15.6.2005, עודכנה ביום 19.4.2017). ואולם, בפועל, הניסיון מלמד שדווקא כשמדובר בהסדרים המהותיים ביותר, אלה שנוגעים לחברי הממשלה הבכירים – ראש הממשלה והשרים – החיסיון הפך לכלל, וגילוי המסמכים הפך לחריג. לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לחייב את פרסום הסדרי ניגוד העניינים עליהם חותמים השרים וראש הממשלה, ולא להותיר את מלאכת הפרסום לרצונם הטוב של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. החשש לניגוד העניינים בין נותן שירות לשר או ראש ממשלה מתעורר לרוב לאור רשימת הלקוחות או השותפים העסקיים של נותן השירות. כלומר, קיים חשש שבעת מתן השירות לשר או לראש הממשלה, נותן השירות מקדם אינטרסים אישיים או עסקיים שלו, של שותפיו או של לקוחותיו, באופן שפוגע ביכולת של השר או של ראש הממשלה לקבל החלטות בצורה עניינית, עד כדי עבירת שוחד והפרת אמונים של ממש. משכך, קיימת חשיבות יתרה לפרסום רשימת הלקוחות ורשימת השותפים העסקיים של נותן השירות לשר או לראש הממשלה. סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 מפרט סוגי מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור ובתוך כך סעיף 9(ב)(6) פוטר את הרשות מלמסור מידע שהוא סוד מסחרי, סוד מקצועי, או מידע בעל ערך כלכלי. סעיף זה מאפשר לעתים קרובות להגדיר את רשימת הלקוחות או השותפים העסקיים של נותן השירות כ״סוד מסחרי״ וכך להותיר רשימות אלו חסויות ולעקר מתוכן את פרסום הסדר ניגוד העניינים כולו. לכן, מוצע לקבוע כי סעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, לא יחול לעניין פרסום הסדר ניגוד עניינים עליו חתם שר או ראש הממשלה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת מיקי רוזנטל ואיתן כבל (פ/3642/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/302/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בניסן התש"ף – 20.4.20 הגדרות 1. בחוק זה, ״הסדר למניעת ניגוד עניינים״ – הסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה לגבי שר מסוים או ראש הממשלה. פרסום ברשומות 2. כל הסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם שר או ראש הממשלה יפורסם ברשומות בתוך שבעה ימים מיום חתימתו; היה והתעדכן הסדר קיים, יפורסם העדכון ברשומות בתוך שבעה ימים מיום עדכונו. תיקון חוק חופש המידע 3. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) סעיף 9(ב)(6) לא יחול לעניין פרסום הסדר ניגוד עניינים עליו חתם שר או ראש הממשלה."