הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2085797 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת צבי האוזר ______________________________________________ פ/30/23 הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת אזרחים מחוץ לישראל), התש"ף–2020 דברי הסבר בעוד הזכות החוקתית המעוגנת בחוק-יסוד: הכנסת מעניקה באופן גורף לכל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכות לבחור בבחירות לכנסת, חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות), מצמצם הלכה למעשה זכות חוקתית זו ומאפשר לאזרח ישראלי לממש את זכותו כאמור רק בישראל ובתנאי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים, ומכללא כתובת מגוריו בישראל. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנם למעלה מ-550 אלף אזרחים ישראלים השוהים מחוץ לישראל למעלה משנה, שהיו זכאים להשתתף בבחירות לכנסת ה-21. חלקם שוהים מחוץ לישראל תקופה של עד ארבע שנים בשל עיסוקם או בשל לימודים. רובם המוחלט לא נמצאו בישראל ביום הבחירות ובשל כך נמנעה מהם האפשרות לממש את זכותם החוקתית להצביע. אליהם יש להוסיף מספר לא ידוע של ישראלים השוהים מחוץ לישראל תקופה קצרה יותר וגם מהם נמנעה האפשרות לממש זכותם כאמור. החוק הקיים, שאינו תואם לשינויים שחלו בשנים האחרונות בישראל ובעולם, מאפשר זכות הצבעה מחוץ לישראל רק לימאים בהפלגה וכן לנציגים רשמיים של ישראל הנמצאים מחוץ לישראל עקב עבודתם, שרשאים להצביע בנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות. יתר אזרחי ישראל הרואים בישראל את מרכז חייהם ושוהים מחוץ לישראל באופן זמני מנועים מלהשתתף בבחירות, אלא אם כן יגיעו במיוחד לישראל לצורך מימוש זכותם להצביע. מציאות זו יוצרת אפליה ועיוות כלפי אותם אזרחים אשר אינם יכולים לממן את עלויות הטיסה לפני יום הבחירות ובכך למעשה נמנעת מהם זכות הבחירה. מציאות זו אף יוצרת תמריץ ל"קבלני קולות" לסבסד עלויות טיסה למצביעים פוטנציאלים. המצב הנוכחי בו נמנעת מאזרחים השוהים מחוץ לישראל באופן זמני האפשרות להצביע, פוגע באלה מהם אשר מרכז חייהם בישראל והם רואים את עתידם בישראל ובאלה שההשתתפות במוסדות הפוליטיים הישראלים מהווה עבורם מקור לשייכות והגדרה זהותית. בעידן הגלובליזציה, אזרחים רבים שוהים מחוץ לישראל לרגל עיסוקיהם או לרגל לימודים ביום הבחירות. למעלה ממאה מדינות מאפשרות לאזרחיהן להשתתף בבחירות באמצעות הנציגויות שבארצות אחרות, זהו נוהג שקיים במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם, כגון: בריטניה, ארה"ב, קנדה, גרמניה, ספרד, דנמרק, הולנד, נורבגיה, שוויץ, אוסטרליה וניו-זילנד. ישראל המבססת את כלכלתה הלאומית על חברות טכנולוגיה ומתגאה להגדיר עצמה "אומת חברות ההזנק" טרם עדכנה את הסדרים הנדרשים בחוק הבחירות כדי שאלה יתאימו למציאות בה עשרות אלפי ישראלים לומדים, עובדים וחיים פרקי זמן מוגבלים מחוץ לישראל כחלק ממאפייני התעסוקה בתעשיית הטכנולוגיה העילית. העובדה שישראלים במספרים גדלים והולכים נמצאים מחוץ לישראל ביום הבחירות יוצרת מצב מלאכותי של ירידה מתמידה בשעורי ההצבעה, ופוגעת גם בבסיס האמון בשיטה הדמוקרטית הישראלית בקרב ישראלים רבים, שכן הסדרי הבחירות הקיימים בהקשר זה הינם הסדרים אנכרוניסטיים שאינם מתאימים לקידמה ולשינויים שחלו בשנים האחרונות בשוק העבודה והלימודים הישראלי, ואינם הולמים מדינות דמוקרטיות מתוקנות. הצעת החוק קובעת אמות מידה ברורות לזכאות להצבעה מחוץ לישראל, מתוך התחשבות בהשלכות הלוגיסטיות, התקציביות והחוקתיות של צעד זה. הצעת החוק מאפשרת רק לישראלים השוהים זמנית מחוץ לישראל ושהשתתפו בבחירות הקודמות בישראל, לממש את זכותם להצביע, גם במדינת חוץ. הצעת החוק מעצבת הסדר מאוזן ומדוד בכך שמאפשרת לתקן עיוות כלפי אותם ישראלים השוהים שהות מוגבלת בחוץ לארץ בעיקר לרגל הצבה זמנית במקום עבודה או לרגל לימודים או טיפול רפואי. מוצע לקבוע כי יהיה זכאי להצביע במדינת חוץ רק אזרח ישראלי הרשום בפנקס הבוחרים ושהצביע במדינת ישראל בבחירות הקודמות. זכות זו תחדש עצמה כל אימת שמצביע הנמצא במדינת חוץ ביום הבחירות ורשום בפנקס הבוחרים, הצביע בישראל בבחירות שקדמו לכך. כחריג לכלל זה, מוצע לאפשר הצבעה נוספת במדינת חוץ, שהיא עוקבת להצבעה קודמת של אותו בוחר במדינת חוץ, פעם אחת בלבד, בתנאי שיום הבחירות העוקב מתקיים עד שנתיים מיום הבחירות שקדם לו. חריג זה מתחשב במציאות הישראלית שבה בחירות לכנסת מוקדמות לעיתים תכופות, או לחילופין, במצב בו מערכת בחירות עוקבת מתקיימת מיד, עקב חוסר יכולת להרכיב ממשלה בהתאם לקבוע בחוק-יסוד: הממשלה. עוד מוצע להתנות את זכאות ההצבעה במדינת חוץ ברישום מוקדם ובהצהרת המבקש על כוונתו לשוב ולחיות בישראל. ההצבעה תיעשה על-ידי נוכחות פיזית של המצביע באחת הנציגות הישראליות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת נחמן שי ודוד ביטן (פ/3374/20). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת צבי האוזר (פ/418/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בניסן התש"ף – 20.4.20 הוספת סעיף 116ז1 1. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 116ז יבוא: "בוחר חוץ "בוחר חוץ "בוחר חוץ 116ז1. (א) בוחר הנמצא במדינת חוץ ביום הבחירות רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות כאמור בסעיף 116ז(א), אם התקיימו בו תנאים אלה: (א) בוחר הנמצא במדינת חוץ ביום הבחירות רשאי להצביע בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות כאמור בסעיף 116ז(א), אם התקיימו בו תנאים אלה: (1) הוא הצביע בישראל בבחירות הקודמות שהתקיימו בה; (2) שמו רשום בפנקס הבוחרים; (3) הוא הגיש לשר הפנים בקשה בכתב, באופן ובנוסח שייקבע שר הפנים בתקנות, כי ברצונו להצביע בקלפי בנציגות, לא יאוחר מהיום ה-83 שלפני יום הבחירות, וצירף לה הצהרה כי בכוונתו לשוב ולחיות בישראל. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), בוחר רשאי להצביע פעם אחת נוספת בלבד בנציגות כאמור, אם יום הבחירות נקבע למועד שיחול בתוך שנתיים מיום הבחירות הקודם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), בוחר רשאי להצביע פעם אחת נוספת בלבד בנציגות כאמור, אם יום הבחירות נקבע למועד שיחול בתוך שנתיים מיום הבחירות הקודם. (ג) שר הפנים יעביר לוועדה המרכזית, לשר החוץ ולנציגויות, לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות, רשימה של הבוחרים הזכאים להצביע בנציגות לפי סעיף קטן (א), ויודיע לכל בוחר שאינו זכאי להצביע בנציגות לפי סעיף קטן (א) על דחיית בקשתו. (ג) שר הפנים יעביר לוועדה המרכזית, לשר החוץ ולנציגויות, לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות, רשימה של הבוחרים הזכאים להצביע בנציגות לפי סעיף קטן (א), ויודיע לכל בוחר שאינו זכאי להצביע בנציגות לפי סעיף קטן (א) על דחיית בקשתו. (ד) הנציגויות יודיעו, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, לכל בוחר ששמו נמצא ברשימת הבוחרים הזכאים כאמור בסעיף קטן (ג) על זכאותו להצביע בנציגות. (ד) הנציגויות יודיעו, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, לכל בוחר ששמו נמצא ברשימת הבוחרים הזכאים כאמור בסעיף קטן (ג) על זכאותו להצביע בנציגות. (ה) בוחר שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) או בוחר שקיבל הודעה על דחיית בקשתו כאמור בסעיף קטן (ג) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות, והחלטתו של היושב ראש תהיה סופית; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תימסר לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות. (ה) בוחר שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) או בוחר שקיבל הודעה על דחיית בקשתו כאמור בסעיף קטן (ג) וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות, רשאי לערור על כך לפני יושב ראש הוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות, והחלטתו של היושב ראש תהיה סופית; הודעה על החלטת היושב ראש כאמור תימסר לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות. (ו) על ההצבעה לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. (ו) על ההצבעה לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים, וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו, והם ייקבעו בידי יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר הפנים ועם שר החוץ. (ז) שר הפנים ושר החוץ יתקינו תקנות לביצוע סעיף זה, וכן יפרסמו לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה." (ז) שר הפנים ושר החוץ יתקינו תקנות לביצוע סעיף זה, וכן יפרסמו לציבור מעת לעת, ולפחות אחת לשנה, את הוראות סעיף זה."